אברמוב, תתעורר | בית”ר ירושלים 1 – 2 בני סכנין

1. זו לא התוצאה – זו הדרך: 

את האכזבה העצומה שעוברת על אוהדי ביתר ירושלים בשבועות האחרונים – אי אפשר לתאר במילים. במקום להגיע למאני-טיים של העונה, למחזורי הסיום, כשאתה כבר נמצא בפליאוף העליון, או לפחות מתמודד עליו, בית”ר ירושלים תסיים את המחזור ה21 כשהיא במרחק נקודה אחת בלבד מהפליאוף התחתון. אז נכון, אף אחד לא באמת חושב שבית”ר ירושלים תרד ליגה בסיום העונה. יש לא מעט קבוצות חלשות יותר עם סגלים חלשים יותר. אבל זו ממש לא התוצאה זו הדרך.

אמש (שבת), קיבלנו עוד אחת מתצוגות הנפל שאנחנו מקבלים לאורך כל העונה הנוכחית. בית”ר ירושלים יצאה לדוחא למשחק שלפחות על הנייר הוא קרב ישיר נגד יריבה על כרטיס לפליאוף העליון. בפעם המי-יודע-כמה במקום לנצל את ההזדמנות – בית”ר פספסה אותה. בעיטה בדלי, ועוד אחת, ועוד אחת – ובית”ר מוצאת את עצמה נקודה בלבד מהקו האדום. כאוהדי ביתר, להפסיד לסכנין זה אף פעם לא נעים. אבל אי אפשר להגיד שמישהו מופתע מהתוצאה אתמול. 2-1 בדקה ה 94 שלח את סכנין לחגוג כניסה לפליאוף העליון, ואת אוהדי ואנשי בית”ר לחשבון נפש עמוק. אבל שוב, זו לא התוצאה כמו שזו הדרך.

כשאתה לא בועט בכלל למסגרת מחצית שלמה, כשאתה לא מייצר כמעט מצבים, כשאתה מסתגר מאחורי הכדור, כשאתה לא מחזיק בו וכשאתה לא מדוייק בעליל – איך בכלל מצפים בבית”ר לנצח משחקים? בתפילות מהספסל?

זו הייתה הסטטיסטיקה במשחק אמש:

42% החזקה בכדור.

8 בעיטות, 3 למסגרת.

274/382 מסירות מדוייקות (72% דיוק!).

22/76 מסירות ארוכות מדוייקות (29% דיוק!!).

יש עוד כל כך הרבה פרמטרים שבהם היית חלש יותר מהיריבה שלך, וזו הייתה בסך הכל בני סכנין!

אבל יש עוד משהו בבית”ר ירושלים העונה שמשמעותי יותר מהכל. שימו לב לנתון המטורף הבא:

ביתר ירושלים איבדה העונה 10 נקודות אחרי הדקה ה84, כשהיא סופגת אחרי הדקה הזו ב7 משחקים שונים העונה.
3 פעמים זה נגמר בהפסד.
3 פעמים בתיקו.
פעם אחת בהדחה מהגביע.

תוצאת המשחק בכמעט שליש מהמשחקים של ביתר – נקבעה אחרי הדקה ה84, ולא לטובתה. אם משחק הכדורגל היה נמשך רק 84 דקות – ביתר ירושלים הייתה במקום החמישי, עם כמעט פי 1.5 נקודות (וזה עוד אחרי המינוס). זו לא מעידה חד פעמית, זו שיטה. זו דרך של תבוסתנות, של לוזריות חסרת תקדים. זה לבוא פעם אחרי פעם לא מוכנים לדקות הכי חשובות, למאני טיים. אמש, זה קרה שוב כששני השערים של בני סכנין נכבשו בדקות סיום(42, 90+4). כשאתה סופג שערים פעם אחר פעם בדקות הסיום – זה כבר לא מקרה, זו הדרך. והיא חשובה יותר מהכל.

2. הוכחות וקבלות:

גל כהן הוא ממש לא הבעיה של ביתר ירושלים, אבל גם היו צריכים לראות שהוא ממש לא הפיתרון. אם יש משהו אחד טוב שיצא מהמשחק אתמול – הוא ההבנה בהנהלת בית”ר שצריך שינוי, ומהר. אלמוג כהן שיתחיל לעבוד כבר השבוע – זה אולי הדבר הכי טוב שקרה לבית”ר ירושלים העונה. אלמוג הוא מנהל מוכח, שמכר שחקנים בארבעת השנים האחרונות בעשרות מיליונים, שעשה עם נתניה פליאוף עליון שנתיים רצופות ולגמר הגביע, ושבעיקר מכיר מצויין את הליגה שלנו. על פי הדיווחים האחרונים – ברק יצחקי יהיה המאמן הבא של בית”ר ירושלים. יצחקי, הוא בדיוק האנטי-תזה של כהן – כמעט ואין לו קבלות. תקופת הניהול המקצועי שלו במכבי תל אביב הסתיימה בקיץ בטריקת דלת, ובתקופת האימון הקצרה שלו במכבי הוא לא הראה יותר מדי. אני לא שופט אף אחד בלי לראות מה הוא מציע, ויכול להיות שברק יצחקי יהיה השידוך המושלם עבור בית”ר ירושלים. שהוא יביא הישגים ותוצאות. אבל השאלה היא האם לא עדיףלהביא – לתהליך הפירוק והבניה מחדש שביתר ירושלים תעבור בחודשים הבאים – מישהו מוכח? שכבר הוכיח את עצמו ויש לו קבלות? נגיד, מרקו בלבול??

3. אברמוב – תתעורר!

ברק, ברק אברמוב. כמה תקוות וציפיות היו לנו ממך. כשהבטחת “חיים, ולא איכות חיים” – לא דרשנו יותר. בסך הכל רצינו קבוצה, והאמנו בך שתיתן לנו אותה. ובהתחלה? שיחקת אותה. קבוצה איכותית, התקפית, מעניינת. הבאת תואר אחרי 14 שנה. ואנחנו? רק הגברנו את האמון. 10,000 מנויים, טדי מלא באירופה, תצוגות קהל מה לא? אנחנו עשינו את הכי טוב שלנו. אבל העונה? לא הפסקת לזרוק עלינו. קיבלנו קבוצה חלשה, קבוצה שפשוט לא מספיק טובה. במקום שחקני המפתח שהלכו – קיבלנו שחקני ספסל, וזה לא עבד כמעט מהרגע הראשון. ואז הגיע ינואר, ובמקום לשנות – הכל נשאר אותו דבר. כל הזמן דיברת וצעקת על שחקני המפתח שאתה רוצה להביא – ובמקום זה קיבלנו את ניקה חורחלי ורועי בן שמעון? אין לי שום דבר רע נגד השניים האלו, הם לא הסיפור, אתה הסיפור. הם לא מספיק טובים כדי ללבוש את החולצה של בית”ר – אבל אתה הבאת להם אותה. הרעש הלא פוסק סביב בית”ר והספינים שלא נגמרים – זה הכל בגללך. אני באמת מאמין לך שיוסי עבד עליך מאחורי הגב, וששמת לשחקני מפתח הצעות רלוונטיות ושהם לא רצו לבוא, ושאתה שם כל שנה עשרות מיליונים מכיסך הפרטי, באמת מאמין לך. אבל אם זה מה שאתה יכול להעמיד – אולי עדיף שלא תהיה פה. באמת חשבתי שהפעם זה יהיה אחרת, שהאהבה שלך לביתר תגרום לך להתנהלות שונה – אבל זה פשוט אותו דבר, וזה מזיק יותר משזה מועיל.

מדהים לראות את הדימיון בין בית”ר ירושלים תחת ברק אברמוב לבני יהודה תחת ברק אברמוב. זוכים בתואר, מוכרים שחקני מפתח, לא מגיעים שחקנים ברמה, מסתבכים בתחתית על סף ירידת ליגה. בבני יהודה זה גם נגמר בירידה, בבית”ר ירושלים נשאר רק לקוות שהדברים ייעשו אחרת – כי הקו האדום קרוב יותר מתמיד. אני אוהב את ברק. אני לא שוכח את מה שהוא עשה ברגעים הקשים ביותר, ומה שהוא הביא לקבוצה בעונה אחת. אני באמת לא רוצה שהוא יעזוב – ויותר ממגיע לו להישאר. אבל אני כאן כדי לצעוק לו: אברמוב, תתעורר! וכדאי שזה יקרה לפני שיהיה מאוחר מידי.