אדום עולה: ריאל מדריד 1 – 2 באיירן מינכן

הבווארים הגיעו בכושר נהדר ועם המון בטחון עצמי למשחק חוץ קשה בהיכל הלבן של מדריד, וזאת מול ריאל בתקופה לא טובה ועם פחות בטחון עצמי ומומנטום. הם אכן שלטו בקצב ועלו ליתרון מוקדם, אך לצערם גילו מולם בלאנקוס שלא נשברים מהר ומסוכנים מאד - בייחוד במעברים. ובכל זאת, האדומים יצאו עם ידם על העליונה בזכות מופע דריבלים מהמם של אוליסה ותכליתיות בחלק הקדמי עם שערים של דיאז וקיין הלוהטים, כמו גם מופע הצלות מרשים של נוייר בין הקורות - מול שער מצמק של סופר-אמבפה, שכמעט והוביל גם לשיוויון. בסופו של דבר, האדומים זוכים במקדמה משמעותית מאד לגומלין המכריע באליאנץ ארינה.

**במפגשים הקודמים: לרוב יצאה ידם של המדרידאים על העליונה – מה שגרם לבווארים לבוא בחשש רב**

1. נתוני המשחק:

1.1. ההרכבים הראשוניים:

הבווארים של קומפאני עלו כרגיל עם 4-2-3-1, כשאוליסה (כנף קלאסי) ודיאז (חלוץ כנף) באגפים, גנאברי שבדר”כ הוא חלוץ-צל מוקם הפעם כקשר התקפי, כשהארי קיין בחוד. זאת, כשבאמצע פאבלוביץ’ וקימיש.

לעומת זאת, בריאל מרדיד ארבלואה עלה בהרכב 4-4-2, כשבקישור רביעיה קומפקטית וללא קיצונים, עם טשואמני המצויין כקשר אחורי, פיטארץ’ הצעיר לצידו, וגולר וואלורדה כחצי כנף, מה שלא כ”כ עבד- זאת כאשר וינסיוס ואמבפה כזוג חלוצים שניים, שנעים הרבה גם לכנף.

בסופו של דבר, ההרכב ההתקפי של קומפאני הוכיח את עצמו, עת כל הרביעיה הקדמית של באיירן איימה על השער – כשקיין ודיאז אף כבשו, וגנאברי ואוליסה בישלו שער כ”א – מה שהקשה מאד על ההגנה הלבנה לבלום איום כה מגוון. זאת, בעוד שאצל הבלאנקוס רק אמבפה (7) וויניסיוס (6) סיכנו את השער, מה שיצר התקפה מעט חד מימדית, דבר שהקל על אופמקאנו וטה להתגונן ולעצור את הלבנים על שער 1 בלבד.

1.2. מפת הבעיטות:

שתי הקבוצות בעטו את אותו מספר בעיטות לשער (סך של 20 כ”א) במשחק קצבי ומלא מצבים, כשהלבנים היו מעט מסוכנים יותר, עם 9 למסגרת (לעומת 8), ו4 מצבים גדולים (לעומת 8 אדומים). ואולם, הבעיטות של הבווארים היו מטווחים הרבה יותר קרובים ומתוך הרחבה ובכך יותר איכותיות, וזאת לעומת לא מעט טיווחים מרחוק של המדרידאים. למרות זאת, צריך לזכור שנוייר היה אחת הסיבות שהלבנים לא כבשו יותר, עם 9 הצלות, 5 מתוך תיבת-החמש.

1.3. סטטיסטיקת המשחק:

ניתן לראות שהבווארים היו עליונים בהנעת הכדור עם הרבה יותר מסירות (437 לעומת 385), ואף נגעו יותר ברחבה (45 לעומת 37), וכתוצאה מכך גם הגיעו ליותר שערים צפויים (2.99 לעומת 1.97 ללבנים)- כך שהם ניצחו בצדק.

1.4. מהלך העניינים:

במחצית הראשונה הבווארים שלטו בכדור וייצרו הרבה יותר התקפות במה שהתבטא בשער של דיאז, מול מעט מתפרצות של הלבנים, אך במחצית השניה, על עף שער בזק של הארי קיין עם תחילת המחצית, הם נסוגו מעט לאחור מול גלי התקפות של ריאל, שאף באו על שכרם עם שער מצמק של קיליאן, אך לא יותר.

ניתן לראות בבירור, איך ריאל מדריד נדחקה לאחור מול גלי ההתקפות של המכונה הבווארית, כאשר רק ויניסיוס (7) ואמבפה (10) היו הכי קדמיים, בעוד שאצל באיירן רוב הקבוצה בקרבת ומאחורי קו החצי. זאת, כאשר אוליסה (17), גנאברי (7), ודיאז (14) היו הקדמיים ביותר, כשהארי קיין החלוץ (9) דווקא נסוגע לאחרו לכיוון האמצע כדי לנהל את המשחק מאחור.

המשחק נפתח בשליטה של הבווארים, שהירבו להניע את הכדור מרגל לרגל ויצרו לא מעט התקפות, למרות שהארי קיין נראה מעט אבוד בתוך ההגנה הלבנה. זאת בעוד שהבלאנקוס כמעט ולא מצליחים לשלוח כדורים קדימה והקישור רחוק מחוליית החוד. הבווארים יצרו שוב ושוב סכנה ברחבה הלבנה.

בדקה 8: הכדור הגיע לבלם אופמקאנו מול שער חשוף, אך הוא בעט רע וחלש כשהרגל לא פגשה טוב את הכדור, וקרראס הצליח להרחיק.

בדקה 27: גנאברי זכה למצב פז בתוך הרחבה לאחר טעות של פיטארץ’ החלש – אך הצליח לבעוט בצורה לא טובה עם הפאלש ולונין הציל לקרן.

האדומים המשיכו לתקוף כאשר ריאל מסוכנת רק במתפרצות מהירות עם אמבפה וויני. ואז…

בדקה 40: לאחר חילופי מסירות קצרות בין אוליסה לקיין, הכדור הגיע לגנאברי על סף הרחבה. הקשר ההתקפי האדום סיפק מסירת עומק מבריקה ללוצ’ו דיאז, שבתנועת עומק מבריקה פרץ לעומק לפני ההגנה, קיבל את הדכרו ושלח אותו בפס חד ושטוח לפינה של לונין חסר האונים. 0-1 אדום.

*** בסה”כ- הבווארים הלכו בעיקר דרך אוליסה בכנף ימין, בעוד המדרידאים תקפו כמעט רק דרך כנף שמאל של ויניסיוס, כשגם אמבפה הגיח לשם מדי פעם. ניתן היה לראות שלריאל חסר שחקן כנף קלאסי בימין.

בדקה 46: ממש עם פתיחת המחצית, התקפת בזק של האדומים תפסה את הבלאנקוס לא מוכנים, כאשר כדור לאחור של אוליסה מצא את הארי קיין על סף הרחבה בתוך חצי קשת ה-16- החלוץ האנגלי השתלט מהר על הכדור ובעט פס שטוח מדוייק ביותר וחזק לפינה של לונין, שלא היה לו סיכוי להגיע לכדור. 0-2 לבאיירן.

*** בסה”כ, ריאל מדריד השתמשה בעיקר בכדורי עומק (סך של 5 לעומת 1 אדום אמש) העיקר לעבר אמבפה וויניסיוס הסילונים, בניסיונות להביך את ההגנה הבווארית הרצה לאחור לאחר איבוד כדור בהתקפה.

למרות השער השני, הבווארים המשיכו לתקוף, והיו קרובים מאד ל0-3, אך לא היומספיק מדוייקים, כאשר הלבנים התחילו לתקוף שוב ושוב במתפרצות קטלניות, כשהיה ריח של שער באוויר…

בדקה ה-61– החמצת ענק של ויני, שיכלה לצמק את התוצאה. רק כמעט.

בדקה ה-65– הצלת ענק של נוייר שהשתטח והדף עם הכפפה החוצה, לאחר בעיטה נהדרת של אמבפה לאחר מבצע אישי שכלל סחיבת כדור ימינה ובעיטה אלכסונית על הריצפה מימין לשמאל לפינה הרחוקה.

הלבנים המשיכו לסכן בצורה עיקשת למרות היכולת הנהדרת של נוייר בין הקורות, ולבסוף באו על שכרם…

בדקה ה-74– התקפה מעולה של ריאל, הסתיימה בכדור רוחב פשוט מבריק של טרנט מצד לצד לעבר אמבפה שנע בצורה אדירה בצד שמאל של הרחבה לפני הבלמים, הגיע לכדור ובנגיעה בעט כדור מהיר למשקוף שעבר את הקו של נוייר, גם מבלי להניע את הרשת. שער ענק של הצרפתי.

2-1 לבאיירן.

בדקה ה-88–מוסיאלה המחליף כמעט ועשה את ה-1-3 מקרוב, אך החמיץ ברשלנות כשהחלודה לאחר הפציעה הקשה שעבר ניכרת.

הלבנים המשכו לתקוף עד לסיום, כשהבווארים מעט הורידו את הרגל מהגז, אך הגנה טובה של הבלמים אופמקאנו וטה, עם חיפוי טוב בקווים של סטניסיץ’ ולאיימר הסולדיים- וכמובן המשך היכולת הטובה של נוייר- גרמו לשער של באיירן להשאר נקי עד הסיום, ולהשאיר את התוצאה על כנה.

1-2 לאדומים, ומקדמה חשובה מאד לגומלין באליאנץ-ארינה בשבוע הבא.

**הגיע כבר ל14 שערים ב10 משחקים, והוא מלך השערים של המפעל, כשרק הארי קיין הנפלא מאחוריו (11). קיליאן אמבפה.**

2. שחקנים בולטים:

2.1. השחקן המצטיין: מייקל אוליסה- באיירן מינכן- ציון 8.5 ב-Fotmob.

אוליסה היה פשוט נפלא, מאד מעורב כשרוב ההתקפות האדומות יצאו דרף האגף שלו. הצרפתי לא רק עם בישול נהדר, אלא גם ביצע פריצות רבות עם הדריבלים האופיינים שלו והטעיות הגוף מצד לצד, ואף יצר מצבים רבים לחבריו ובעט לשער שוב ושוב. ללא ספק, אחד משחקני הכנף הטובים בעולם (יחד עם ימאל הנהדר של בארסה).

נתונים נפלאים לשחקן הכנף הימני של הבווארים. אומנם רק 2 בעיטות לשער,אך 4/7 דריבלים מוצלחים, 5 עבירות שסחט, 2 מסירות מפתח, מעורבות עצומה עם 82 נגיעות (!), 8 ברחבת היריב, ולקינוח בישול נהדר לשער של קיין.

2.2. השחקן המאכזב: אלברו קרראס- ריאל מדריד- ציון 5.9 ב-Fotmob.

למרות שהוא כן נחשב לשחקן מהיר, קרראס פשוט לא הצליח להתמודד מול מייקל אוליסה הזריז והחתולי והדריבלים שלו, כשהצרפתי עבר אותו פעם אחר פעם בדרך לקרוסים נהדרים למרכז או יצירת מצבים. 3/10 נצחונות דו קרבות ו-3 פעמים שעברו אותו בכדור- מציירים היטב את התמונה.

2.3. עוד בלטו:

באיירן:

*מנואל נוייר- מופע הצלות (9) מול התקפות המעבר של ריאל.

*אלכסנדר פאבלוביץ’- ניהל ביד רמה (88 נגיעות, 72/78 (92%) פאסים) את הנעת הכדור הבווארית לצד קימיש.

*לואיס דיאז- נע ללא סוף, היה מאד מעורב, פרץ המון (19 סחיבות כדור, 2 דריבלים מוצלחים), וקינח בשער מצויין לאחר תנועה לעומק.

ריאל:

*קיליאן אמבפה- הרבה לסכן את השער, נע המון לעומק, ואף כבש שער מצויין.

*ויניסיוס ג’וניור- מאד מעורב, פרץ נהדר עם המהירות הסילונית שלו (5/9 דריבלים מוצלחים, 9 נגיעות ברחבה), סיכן את השער (7 בעיטות) ויצר מצבים לחבריו (2 מסירות מפתח). הופעת פריים.

*טרנט ארנולד- ייצר לא מעט בהתקפה בעזרת הטריידמארק שלו: הכדורים הארוכים, ואף בישל את השער של דונטלו, במסירת רוחב גאונית.

מפת בעיטות ויניסיוס ואמבפה. פעילים ומסוכנים. כמעט הביאו לשיוויון.

4. לסיכום:

באיירן מנצחת משחק חוץ לא קל מול יריבה עיקשת באחד המגרשים הביתיים ביותר באירופה, כאשר קיין ממשיך בכושר המטורף שלו העונה וכובש שוב, כשלצידו הפעם סייד קיקס איכותיים ביותר בדמות אוליסה ודיאז, וקבוצה מגובשת ואיכותית שמשחקת כדורגל נהדר עם מסירות מרגל לרגל.

הקבוצה של קומפאני אותתה אמש לכל אירופה: הפעם, אנחנו מתכוונים ללכת על גביע האלופות בכל הכוח, מתוך אמונה שזו השנה שלנו. זאת, כשהארי קיין החד מתער נחוש לזכות בהכרה שהוא ראוי לה כאחד החלוצים הגדולים שהיו עם הנפת הגביע. ואילו ריאל? ממשיכה את העונה הפושרת שלה, בייחוד לאחר פיטורי אלונסו ומיוניו של ארבלואה- עונה שמסתמנת כעונה שיכולה להסתיים ללא תארים, למרות הגעתו של אמבפה הנפלא, וחזרתו של ויניסיוס לכושר קטלני, שכן הצוות המסייע שלהם – בייחוד התקפה- פשוט לא מספיק איכותי.וכן, גם משהו ברוח מעט נסדק, לפחות כרגע, כאשר מצבו של ג’וד בלינגהאם האביר הלבן הדועך פשוט מספר את כל הסיפור.

וכך, גם פסז, ברצלונה וארסנל החזקות לוטשות עיניים למפגש הגומלין הסופר מסקרן בגרמניה, כאשר כולם כבר יודעים: לעולם אין להספיד את האריה הלבן – בטח כשזה רק שער אחד יתרון, ובטח בליגת האלופות – גם אם הוא קצת פצוע…