אדיוס סרג׳י | הילד שחלם בלאוגרנה

אחרי 14 שנים במועדון, ברצלונה נפרדת מאגדה שהייתה באמת - לאו דווקא בפן המקצועי, אך בטוח שבפן הסמלי והערכי | טור פרידה מסרג׳י רוברטו

סרג׳י רוברטו הוא סיפור על ילד שחלם. הוא לא הכי אתלט וגם לא הכי חזק. לא הכי מהיר והמסירה שלו לא תיזכר כחד-דורית. הוא לא שלט בכדור בצורה ורסטילית ולא הרבה לעשות רעש. ועדיין הוא מצא את עצמו, כל שנה מחדש, אם זה לאורך עונה שלמה או חלק ממנה – שחקן אהוב ומרכזי באחד מהמועדונים הגדולים בעולם.

סרג׳י הצעיר הגיע כילד למחלקת הנוער של ברצלונה. את הופעת הבכורה שלו הוא ערך בעונת 2010/11 תחת פפ גווארדיולה, ומאז הספיק סרג׳י לעבור תחת עוד שבעה מאמנים בברצלונה, כשכל אחד מהם רוצה לשמור אותו בסגל. למען האמת, רוב הקהל והאוהדים לא הצליחו תמיד להבין למה. אבל בשביל להבין מה מצאו בו גדולי המאמנים שעברו בברצלונה בזה אחר זה – צריך רק להסתכל על האישיות של סרג׳י רוברטו.

סרג’י בעיני המאמן

סרג׳י הוא כלבויניק. הוא במקור קשר מרכזי אך הוא ישחק גם אחורי אם יזדקקו לכך. הוא שיחק תקופות ארוכות כמגן ימין ולפעמים גם על כל הקו. פעמים אחדות סתם חורים כקשר התקפי וכמגן שמאלי. סביר להניח שאם המאמן היה מביא לו זוג כפפות ומבקש שישמור על השער, סרג׳י גם היה נכנס לבין הקורות. וזה מה שאפיין אותו יותר מכל – הוא מעולם לא שם את עצמו מעל המועדון. למעשה, הוא שם את עצמו הרבה מתחת. סרג׳י הבין שהוא בורג קטן במערכת הגדולה שנקראת מועדון הכדורגל ברצלונה.

נדיר מאוד ששחקן שהוא לא בעל יכולות אדירות מצליח לשמר את עצמו במועדון אחד לאורך זמן. זה נדיר אפילו יותר אם מדובר במועדון רם כל כך ועוד יותר נדיר אם מדובר בעשור אולי הגדול בהיסטוריה של המועדון הזה. אבל סרג׳י הוא שיעור. הוא שיעור לכל ספורטאי, לכל כדורגן ולכל ילד. תעשה את הדברים בשקט, תעשה מה שמצפים ממך בענווה, וזו הדרך הבטוחה ביותר להצליח.

מועדון הכדורגל ברצלונה ידוע בתובענות שלו. “יש ימים שלא הייתי מסוגל לשאת את זה” אמר רק לא מזמן אחד משחקניה הגדולים בהיסטוריה של ברצלונה צ׳אבי הרננדס שאימן את הקבוצה בשלוש השנים האחרונות. המועדון הזה על כלל אוהדיו וסביבתו, מצפים להצליח תמיד בכל ולזכות בכל מה שאפשר. ולא רק התוצאה חשובה אלא גם הדרך, כי למה לא? ולכן מה שסרג׳י רוברטו עשה לאורך שנותיו במועדון הוא נדיר אף יותר. שחקן שלא מראה איכות שמתאימה בלפחות 99 אחוזים לברצלונה ישר עולה על המוקד בתקשורת על ידי העיתונאים של המועדון וברשתות על ידי אוהדיו. אבל סרג׳י, שחקן שאינו אלא יותר מאשר בינוני פלוס ברמה המקצועית שלו, לעולם לא עלה על המוקד. לפחות לא בצורה חד משמעית.

אז מה מבדיל את סרג׳י מהשאר?

בדיוק מה שדיברנו עליו למעלה. סרג׳י הוא כל מה שיפה וטוב בברצלונה, והוא כל מה שמרגיש שהולך טיפה לאיבוד בשנים האחרונות במועדון הקטלוני.

הוא ויתר על סכומי כסף אדירים בעקבות משבר הקורונה, האריך חוזים עם שכר נמוך בשנותיו האחרונות במועדון, וגם כשנפרדו ממנו בצורה לא הכי יפה – הוא לא צעק, לא הרעיש ולא השפיל אף אחד. כי סרג׳י רוברטו הוא שחקן שהוא יותר משחקן, שגדל במועדון שהוא יותר ממועדון.

דברים אלו בדיוק הביאו את סרג’י להישגים מדהימים ולמספר הופעות משוגע במדי ברצלונה. לא פחות מ-373 משחקים, 19 בישולים ו-43 שערים במדי הבלאוגרנה והספק די מרשים של 22 תארים. מספרים מטורפים בכל קנה מידה אפשרי.

שלושת הרגעים הגדולים של סרג׳י

כדי לבחור את שלושת הרגעים הגדולים של סרג׳י לא נברתי באינטרנט ולא חיפשתי באף מקור מידע. בחרתי פשוט את שלושת הרגעים הזכורים לי ביותר ממנו. המרגשים ביותר שגם נכנסו לספרי ההיסטוריה כי הם ייצרו תוצאות היסטוריות.

נתחיל מהנמוך לגבוה.

אז במקום השלישי והמכובד נמצא דווקא בישול של סרג’י. בנובמבר 2015, ברצלונה התארחה לקלאסיקו בברנבאו. קצת יותר מ-10 דקות עברו עד שמסירה מושלמת עם הרגל החלשה של רוברטו מצאה את לואיס סוארז שהעלה את ברצלונה ראשונה על לוח התוצאות בדרך ל-4:0 מהמם בברנבאו.

במקום השני נמצאת הריצה ההיסטורית והזכורה ביותר של סרג’י. בשנת 2017, שוב בברנבאו. עמוק בתוספת הזמן המשחק עומד על שוויון 2. בארסה חייבת ניצחון בשביל לשמור על סיכוי סביר לאליפות – ואז זה קורה. סרג’י פותח בריצת 50 מטרים אדירה בה הוא מנער מעליו כל שחקן לבן שעומד בדרכו – ופותח את הדרך לשער הניצחון האדיר של ליאו מסי בקלאסיקו ההוא שאמנם לא הספיק לאליפות, אבל השער הזה והריצה הזאת, הם חלק בלתי נפרד מהזיכרון של העשור הטוב בהיסטוריית ברצלונה.

ובמקום הראשון, טוב – כולכם יודעים.

מגדולי השחקנים בהיסטוריית המשחק שיחקו בברצלונה. יוהאן קרויף ודייגו מראדונה. סטויצ’קוב, רומאריו וריבאלדו. פפ גווארדיולה רונאלדו הברזילאי וקרלס פויול. צ’אבי, אינייסטה, לואיס סוארז, סמואל אטו וטיטי הנרי. וכמובן גדול שחקני הכדורגל בהיסטוריית הענף לדעתי, ליאו מסי. ומכולם, מכל מי שציינתי לעיל, מי שרשום על הרגע המרגש, העוצמתי, המטורף וההיסטורי ביותר של המועדון – הוא לא אחר מאשר סרג’י רוברטו.

“ומי שמבקיע הוא סרג’י רוברטו שנכנס כמחליף, סרג’י רוברטו חתום על הרמונטאדה של הרמונטאדות, על המהפך הגדול ביותר שהיה אי פעם במשחקי הכדורגל”

את המילים הללו אמר אז נדב יעקבי, “לא היה כדבר הזה” הוא הוסיף. ברצלונה הגיעה בפיגור 4:0 מהמשחק הראשון בפריז בשמינית גמר האלופות ב-2017. היא השיגה 5 שערים עד הדקה ה-94 וספגה שער אחד. כמעט 100 אלף עיניים בקאמפ נואו היו נשואות למסי, ניימאר, אולי לסוארז ואפילו לטר שטגן שעלה לרחבה. ומכולם, מי ששם את הרגל, הלב והנשמה, והכניס את הכדור פנימה, היה סרג’י רוברטו. “זה הרגע הכי גדול בקריירה שלי” אמר סרג’י.

אם הייתם מספרים לילד ההוא, שחלם בלאוגרנה, שהוא יהיה אחראי על השער הגדול בהיסטוריית המועדון שכבש אלפי שערים, הוא בטח היה חושב שאתם צוחקים עליו.

אבל איך אמר שגיא כהן על השער ההוא? – “מה משנות העובדות בסיפור אגדה.”

וסרג’י, הוא סיפור, והוא אגדה. או בקיצור, סרג’י רוברטו הוא סיפור אגדה.

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן