אדריכל האימפריות – ג’וזפה “בפה” מארוטה

מהפריצה בסמפדוריה, דרך בניית השושלת ביובנטוס ועד שיקומה של אינטר. הכירו את גאון הכדורגל ג’וזפה מארוטה.

מועדון כדורגל מורכב מהמון גורמים. החל מהשחקנים, דרך צוות המאמנים, אנשי המדיה, דוברות המועדון, האפסנאי ועד להנהלה. כל חלקי הפאזל האלה צריכים לעבוד בתיאום מושלם על מנת להביא את התוצאות המיטביות ולהוביל את המועדון להישגים משמעותיים. מי שמנצח על כל זה, לפחות בפן הספורטיבי, הוא המנהל המקצועי (GM). המנהל המקצועי נמצא למעשה בתווך בין המאמן להנהלה, כשמצד אחד ידיעותיו בכדורגל מאפשרות לו לייעץ להנהלה ולסייע לקבל החלטות ולתכנן השקעות בצורה נכונה ומצד שני הוא מאפשר למאמן להתמקד באימונים ובביצועי הקבוצה על המגרש. הוא מגדיר מדיניות ושיטות עבודה במועדון, ויכול לאפשר המשכיות ויציבות כשמאמנים מתחלפים. תפקיד חשוב נוסף הוא מעורבותו ברכישות שחקנים, בניית סגל הקבוצה ובבחירת אנשי הצוות המקצועי.

אם תשאלו את האיטלקים על המושג מנהל ספורטיבי, הראשון שיקפוץ לראשם הוא ג’וזפה (בקיצור בפה) מארוטה, האיש שנחשב גאון בתחום העברות השחקנים ובניית סגלים ומי שהגדיר מחדש את התפקיד ובנה קבוצות במו ידיו.

תחילת דרכו

בשנת 1978, בגיל 21 בלבד, מונה מארוטה לסקאוט של המועדון מעיר הולדתו וארזה. שנה בלבד לאחר מכן השתדרג לתפקיד הג׳נרל מנג׳ר וראה את קבוצתו מעפילה לסרייה ב, שם בילתה 5 עונות ולאחר מכן בשתי עונותיו האחרונות במועדון הוא צפה בו צונחת שתי ליגות בשתי עונות.

לאחר תקופותו בוארזה, בפה עבד במשך פרק זמן של 10 שנים במועדונים מהליגה השלישית כגון מונזה, קומו וראוונה, כשמתוך 4 שנותיו במונזה היא שיחקה בליגה השנייה שנתיים. לקראת עונת 95/96 מונה לג׳נרל מנג׳ר של ונציה ובשנת 1998 הוביל אותה להעפלה היסטורית לליגה הראשונה אחרי 30 שנה, מעשה שהכניס אותו למיינסטרים של הכדורגל האיטלקי. לאחר שירדה בחזרה לסרייה ב בשנת 2000, עזב מארוטה את המועדון ולקח את ההצעה שהגישה לו אטאלנטה מהליגה הבכירה, שם כיהן בתפקידו האהוב במשך שנתיים בהם הקבוצה סיימה במרכז הטבלה.

הפריצה בסמפדוריה

בסוף עונת 2001/2002 החליט האיטלקי להחליף מועדון פעם נוספת וחתם בסמפדוריה. בעת חתימתו, המועדון היה בשפל היסטורי וסיים את העונה החולפת במקום העשירי בליגה בשנייה, המיקום הכי נמוך מאז הקמתו ב 1946. נקודת אור הייתה בדמות רכישת המועדון על ידי בעלים מקומי מהעיר ג’נובה שהזרים כסף למועדון שהיה זקוק לו נואשות. מהלכו הראשון של מארוטה במועדון היה למנות את וולטר נובלינו, שהוביל תחת מארוטה את ונציה לליגה הראשונה, למאמן הקבוצה. יחד עם כסף חדש שהיה בשליטתם, יצאו השניים לחלון ההעברות של קיץ 2002 והחתימו בקבוצה וטרנים מנוסים מהסרייה א’ , לצד מספר כשרונות צעירים. מהלכים אלו הוכיחו את עצמם, ובסיומה של העונה הקבוצה סיימה במקום השני וחזרה לליגה הבכירה, וכמו כן הגיעה עד לרבע גמר הגביע האיטלקי.

בשנת 2004, ובנוסף לתפקידו כ GM, מונה בפה גם למנכ”ל הקבוצה. בעונה העוקבת סמפדוריה סיימה במקום השישי שהיא מפספסת את המקום בליגת האלופות בהפרש של נקודה אחת בלבד. על כל פנים, הקבוצה העפילה לגביע אופ”א, וזוהי הפעם הראשונה שקבוצה בהובלתו של מארוטה העפילה לאחד ממפעלי היבשת. למרבה האכזבה, היא לא צלחה לעבור את שלב הבתים.

לאחר שתי עונות מאכזבות, בפה הפעיל את קסמיו ובחלון של שנת 2007 הנחית בקבוצה את החלוץ אנטוניו קסאנו שהגיע בהשאלה עם אופציית רכישה מריאל מדריד. החלוץ הוביל את המועדון למקום השישי בטבלה ולהעפלה נוספת לגביע אופ”א. לאחר שנה מאכזבת שעברה על המועדון, לקראת עונת 2009/2010 החליף מאמן לקבוצה. כמו כן רכש מספר שחקני מפתח למועדון, דבר שידע ועדיין יודע לעשות באופן מעורר השראה. מעשיו הוכיחו את עצמם כשבסיומה של העונה הקבוצה דורגה במקום הרביעי והעפילה לליגת האלופות. במאי 2010 היו דיווחים רבים כשיובנטוס מעוניינת במנהל האיטלקי, ולאחר שיחות עם המועדון הוא קיבל את ברכתו ועבר לשורות הגברת הזקנה, בה חתם על חוזה לשלוש שנים כמנהלה הספורטיבי.

יובנטוס

פתיחת הקדנציה של מארוטה בשורותיה של יובנטוס לא הייתה פשוטה. המועדון עוד ניסה להתאושש מפרשת הקאלצ’יופולי המפורסמת שהורידה את הקבוצה לליגה השנייה, והשנים שחלפו מאז התאפיינו בחוסר יציבות ותחלופה רבה של מאמנים. כמו כן, הפרשה פגעה קשות בתדמית ובתקציב של המועדון, דבר שהשפיע באופן ישיר של רצונם של שחקנים בכירים לחתום בקבוצה. לכן, יכולותיו של מארוטה בשוק ההעברות היו קריטיות עבור יובנטוס.

כהרגלו בכניסתו לקבוצה חדשה, ביצע מארוטה חריש רציני בסגל הקבוצה, כשהוא רוכש 14 שחקנים חדשים, בהם לאונרדו בונוצ’י ואנדראה בראצלי שיהפכו לחלק חשוב מהמועדון בשנים הבאות ומנגד משחרר 11 שחקנים, ביניהם אגדת המועדון דוד טראזגה, מהלך שזכה להתנגדות מצד האוהדים. למרות כל אלו, על הקבוצה עברה עוד עונה גרועה במונחים שלה כשהיא מסיימת במקום השביעי ולא מתקדמת מעבר לשלב הבתים בגביע אופ”א.

תחילת השושלת

לקראת עונת 11/12, הכריז המועדון על מינויו של אנטוניו קונטה למאמן הקבוצה. בנוסף לכך, בפה חיזק את הסגל פעם נוספת והרכישות הבולטות היו של ארתור וידאל, סטפן ליכטשטיינר והמשמעותית מכולן של אנדראה פירלו, שהגיע בהעברה חופשית ממילאן. זוהי הייתה הוכחה נוספת לגאוניות של מארוטה בחלונות ההעברות, אשר סחטה מהשוער בופון את המילים הבאות: “כשאנדריאה סיפר לי שהוא מצטרף אלינו, הדבר הראשון שחשבתי היה: ‘אלוהים קיים’. שחקן ברמה וביכולת שלו, שלא לדבר על זה שהוא היה שחקן חופשי, אני חושב שזו הייתה החתמת המאה!”

יובנטוס הציגה עונה בה חזרה להיות רלוונטית, זכתה בסקודטו ראשון לאחר שש שנים ונתנה את האות לפתיחתה של השושלת שתשלוט באיטליה בהמשך העשור, כל זה בניצוחו הגאוני של בפה מארוטה.

🎂 Happy 66th Birthday Giuseppe “Beppe” Marotta! 🎉

😮 Began football management career aged 21.

🐐 The free transfer GOAT!

🧠 Brains behind trophy hoarding squads at Inter & Juve. pic.twitter.com/vHz7b116Uy

— SempreInter.com (@SempreIntercom) March 24, 2023

לפתע ההילה סביב המועדון חזרה לפעול. שחקנים כמו קרלוס טבס רצו לבוא ולשחק בטורינו. לצד ההחתמות של פול פוגבה ופרננדו יורנטה בשוק החופשי, הכסף שנכנס ממכירות שחקנים והעפלה לליגת האלופות, הקבוצה המשיכה בהתפתחותה והמשיכה להתחזק ולהיות עוד יותר תחרותית. אמנם עזיבתו של קונטה בקיץ 2014 איימה לשבש את התוכניות של המועדון, אך מארוטה ידע למנות תחליף ראוי בדמותו של מסימילאנו אלגרי.

אלגרי המשיך לשלוט עם יובנטוס בזירה המקומית, אך השינוי בא לידי ביטוי בליגה האלופות, שם הצעיד את הקבוצה פעמיים לגמר תוך שלוש שנים, אך הפסיד בשניהם. לאחר הריצה המרשימה לגמר בעונת 14/15, מארוטה וצוותו קיבלו שבחים מכל רחבי אירופה על יצירת חוליית קישור שבראשה פוגבה (העברה חופשית), פירלו (העברה חופשית), וידאל (12.5 מיליון אירו) וקלאודיו מרקיזיו (תוצר מחלקת הנוער), מהטובות ביבשת ובמחיר מינימלי.

מהלך גאוני נוסף של האיטלקי היה מכירת פול פוגבה ליונייטד, המועדון ממנו הגיע בחינם 4 שנים קודם לכן, תמורת סכום שיא של 105 מיליון אירו, שבאותם ימים הייתה להעברה היקרה בהיסטוריה. יובה השתמשה בכספים מהמכירה כדי לסרס את יריבותיה המקומיות, ורכשה מנאפולי ורומא את גונסאלו היגוואין ומיראלם פיאניץ’ בהתאמה, כשהיא מפעילה את סעיף השחרור שלהם.

יש לציין שמארוטה בנה את המוניטין שלו כאסטרטג ההעברות המשפיע ביותר של הכדורגל האיטלקי באמצעות החתמות בשוק החופשי, שהבולטות הן של פוגבה, פירלו, יורנטה, פטריס אברה וסמי חדירה.

המהלך שחרץ את סוף השושלת

בדיעבד, המודל השתנה עם החתמתו של רונאלדו. הוא הגיע תמורת 100 מיליון אירו, סכום שיא שהוציא המועדון אי פעם. זה היה רגע פרשת המים בהיסטוריה האחרונה של יובנטוס. אנדראה אניילי, יו”ר המועדון באותו זמן, החליט להצעיר את הצוות הניהולי, הראה למארוטה את הדרך החוצה ותגמל את סגנו פאביו פאראטיצ’י על החתמתו של הפורטוגלי. יובנטוס ניצחה את הליגה עוד פעמיים, אבל הירידה והנפילה של השליטה שלה היו מרהיבים. תשע שנים ארוכות של כוח בלתי ניתן לערעור, הגיעו לקיצם באשמתם. העזיבה של מארוטה את הקבוצה התפרשה כהתנגדות להחתמת רונאלדו. תגובתו לעניין הייתה זו: “זה נורמלי שיש עמדות וחזונות שונים בתוך מועדון”, הבהיר. “אבל זה לא אומר שהייתי נגד המהלך כי CR7 הוא סמל, אלוף. זו לא הייתה הסיבה לגירושים שלי מיובנטוס”.

🚨Giuseppe Marotta (Executive director of Inter Milan):

Ronaldo at Juvetus?

“He was a very good player and continues to be so, but, above all, he is a great champion. A champion is that person who can transmit the conviction he has to his teammates. He was a great leader of… pic.twitter.com/UYQkUKxDfL

— CristianoXtra (@CristianoXtra_) December 5, 2023

הוכחה נוספת לשגיאתה של יובה באה בדמות הצהרתו של לאפו אלקאן, החבר הכי ראוותני בשושלת אניילי, שאמר בשנה שעברה: “לדעתי, יובנטוס הפסידה הרבה אחרי עזיבתו של מארוטה. אתה צריך דמויות חזקות בכדורגל שהוא עולם בפני עצמו. אם לא יהיו לך כאלה, להחזיר את יובה לפסגה תהיה משימה קשה ביותר”.

זהו היה אקורד הסיום לקדנציה מפוארת של בפה ביובנטוס. האיש שלקח את המושכות על הקבוצה בשנים הקשות שלה אחרי פרשת הקאלצ’יופולי, החזיר אותה לממדיה האדירים, הוביל אותה לרצף של שבע אליפויות ושליטה בלתי מעורערת בכדורגל האיטלקי ואף החזיר אותה לרלוונטיות בבמה הגדולה ביותר של הכדורגל האירופי. הוא הניח את היסודות לשושלת הנדירה הזו של הגברת הזקנה, ובעזרת בנייה נבונה ואסטרטגיה נכונה הרים אותה לגבהים חדשים.

אינטר

מארוטה לא בזבז זמן רב, ובדצמבר 2018 חתם במועדון הכחול ממילאנו כמנהלו הספורטיבי. על מארוטה הוטלה המשימה להפיל את הבית שבנה, ולסיים את השליטה של היריבה השנואה.

“הוא מקצוען אבל הוא אף פעם לא היה יובנטינו”, אמר סגן הנשיא לשעבר של יובנטוס, פאבל נדבד, בדיוק בזמן שמארוטה החל להרכיב קבוצה שמסוגלת לעצור את המועדון הישן שלו מלזכות בעשר אליפויות רצופות.

עוד לפני כן, ב 2016, כשנתיים לפני הגעת מארוטה למועדון, רכשו את הקבוצה הכחולה בעלים סינים, חברת Suning. בשנת 2018 החליפה אינטר את יו”ר המועדון לאחד מבעלי ההחזקות מסין. הרכישה של אינטר הייתה בעלת פרופיל גבוה, גם באירופה ובעיקר בסין. הבעלים החדשים החלו להשקיע בשפע על מינוי ופיטורי מאמנים והחתמות של שחקנים. כל זה הגיע לשיא לפני 4 וחצי שנים כאשר המאמן ספאלטי פוטר תמורת סכום פיצויים של כ-26 מיליון אירו. המחליף שלו, חברו של מארוטה מהימים ביובנטוס, אנטוניו קונטה, הפך להיות המאמן עם השכר הגבוה ביותר בסרייה א’ ובנוסף לכך, הקבוצה שברה את שיא המועדון על ההעברות פעמיים בתוך קיץ אחד כשרכשה את ניקולו בארלה תמורת 32.5 מיליון ואת רומלו לוקאקו בסכום של 75 מיליון, שכל זה נעשה באגרסיביות כדי לסיים את שנות שלטונה של יובה. המהלכים הוכיחו את עצמם כשאינטר זכתה בסקודטו בשנת 2021.

נקודת מפנה הייתה כשעל הבעלים הוטלו מגבלות הון על ידי הממשלה הסינית כשהקשו עליהם להוציא כסף החוצה מהמדינה על מנת לתמוך בקבוצה. כמו כן, הגיעה הקורונה. המגפה פגעה קשות בקבוצת ההחזקות הסינית, עסקי הקמעונאות שלה צנחו, השקעות הנדל”ן קרסו והיא נאלצה למכור כרבע מהפעילות הרשמית שלה למדינה. קבוצת הכדורגל השנייה בבעלות הקבוצה, ג’יאנגסו, נסגרה שנה אחרי שזכתה באליפות הליגה הסינית. “נסגור ונקצץ בעסקים שהם לא רלוונטיים לעסקי הקמעונאות שלנו” אמר בעלי החברה ג’אנג ג’ין-דונג, כשהחשש המרכזי היה שאינטר עלולה להיות הבאה בתור. נוסף לעסקים הסינים, הקורונה פגעה קשות באיטליה, שהייתה המדינה באירופה שנפגעה ממנה בצורה החזקה ביותר. הכדורגל בה הושבת ראשון וחזר אחרון, איצטדיונים נסגרו וכספי זכויות השידור לא הגיעו לקבוצות. המצב היה קשה, ושבוע לאחר שזכו באליפות המקומית, הבעלים ביקש מהשחקנים לקצץ במשכורות שלהם על מנת לעזור למועדון. נוסף לכל הצרות, המאמן קונטה התפטר לאחר הזכייה בתואר.

מאז אינטר נמצאת ב”דיאטה קפדנית”, ומארוטה החל לעשות את הדבר בו הוא מצטיין והפעיל את קסמיו בשוק ההעברות על מנת להכניס כסף למועדון. זוהי הייתה תחילתה של מהפכה בסגל בפרט ובקבוצה בכלל. הוא מכר את אשרף חכימי תמורת 68 מיליון אירו ואת לוקאקו תמורת 113 מיליון, ומנגד פיתה את הקאן צ’להאנולו לחצות את הכביש מהיריבה העירונית מילאן ולעבור בהעברה חופשית. מחליפו של קונטה, סימונה אינזאגי, מרוויח חצי מהשכר של קודמו. ארבעה שחקנים בלבד מההרכב הפותח של הקבוצה שזכתה באליפות נשארו, כששחקני ספסל בזמנו ושחקנים חשובים למערך כיום כגון מתאו דרמיאן ופדריקו דימארקו משתדרגים להרכב ושאר השחקנים נמכרו, הותרו חוזיהם או עזבו בהעברות חופשיות כדי להקל על חשבון שכר השחקנים. בשנה הראשונה של אינזאגי, אינטר סיימה כסגנית וזכתה בגביע האיטלקי.

בקיץ של 2022, שוב הוכיח בפה מדוע הוא גאון כדורגל. שנה אחת לאחר שמכר אותו בסכום שיא בכדורגל האיטלקי, הוא שאל את לוקאקו מצ’לסי תמורת 7.5 מיליון אירו בלבד ואת אצ’רבי מלאציו. כמו כן הוא עשה פלאים בשוק החופשי, כשהחתים את השוער אנדרה אוננה (שזכה בפרס השוער המצטיין של ליג, האלופות אשתקד) והקשר הנריק מחיטריאן, שהפכו כולם לברגים חשובים בקבוצה שהגיע אשתקד לגמר ליגת האלופות. כמובן שגם הקיץ היה צורך לאזן את ספרי החשבונות במועדון וגם לשמור על חוזקת הקבוצה, וכמו שכבר בטח הבנתם, ניתן לסמוך על בפה שהוא יעמוד בכל המשימות. הוא מכר את אוננה למנצ’סטר יונייטד תמורת 50 מיליון, מהלך שנראה כרגע כגניבה עצומה של כסף לשדים האדומים, והחתים במקומו את יאן זומר, השוער עם אחוז העצירות הגובה באירופה. בנוסף, מכר את מרסלו ברוזוביץ’ לאל נאסר הסעודית תורת 18 מיליון אירו. גם השנה הוא לא פסח על השוק החופשי וענף ההשאלות והחתים שם שחקנים מרכזיים בסגל הקבוצה כמו מרקוס תוראם, חואן קוורדאדו, אלכסיס סאנצ’ז ומרקו אראנאוטביץ’.

למרות שהכל היה נגדם, מארוטה ואינזאגי עשו פלאים כמעט ללא אמצעים והיו נחושים להראות שהבעיות בהנהלה הן לא תירוץ ליכולת לא טובה על המגרש, ושניתן להשתמש בכלים העומדים לרשותך ולהוציא מהם את המקסימום.

⚫️🔵 Inter CEO Giuseppe Marotta has signed new deal until June 2027, done and sealed. pic.twitter.com/LSCTL3hIrF

— Fabrizio Romano (@FabrizioRomano) November 24, 2023

בכל מקום בו דרכה כף רגלו, השאיר אחריו ג’וזפה מארוטה מורשת אדירה. הוא שינה פנים של מועדונים, החזיר אותם לרלוונטיות ושיקם אותם מהתחתית כל הדרך למעלה לפסגות הגבוהות והצלולות ביותר.

רכישות בולטות של מארוטה:

• פול פוגבה – העברה חופשית
• אנדראה פירלו – העברה חופשית
• פרננדו יורנטה – העברה חופשית
• רומלו לוקאקו – השאלה תמורת 7 מיליון אירו
• אנדראה בראצלי – 300,000 אירו
• קרלוס טבס – 12 מיליון אירו
• ארתורו וידאל – 10.5 מיליון אירו
• דני אלבס – העברה חופשית
• אמרה צ’אן – העברה חופשית
• קינגסלי קומאן – העברה חופשית
• סאמי חדירה – העברה חופשית
• מרקוס תוראם – העברה חופשית
• חואן קוודראדו – העברה חופשית
• הקאן צ’להאנולו – העברה חופשית
• אנדרה אוננה – העברה חופשית
• הנריק מחיטריאן – העברה חופשית
• מתאו דרמיאן – השאלה ורכישה תמורת 3 מיליון אירו
• לוסיו – העברה חופשית

מכירות בולטות של מארוטה: 

• פול פוגבה – נמכר תמורת 100 מיליון למועדון ממנו עבר בחינם
• רומלו לוקאקו – 113 מיליון לצ’לסי
• אנדרה אוננה – 50 מיליון ליונייטד
• ארתורו וידאל – 40 מיליון לבאיירן מינכן
• אלברו מוראטה – 30 מיליון לריאל מדריד
• קינגסלי קומאן – 21 מיליון לבאיירן מינכן
• מרסלו ברוזוביץ’ – 18 מיליון לאל נאסר
• אשרף חכימי – 68 מיליון לפריז
• מתאו פוליטנו – 21 מיליון לנאפולי
• מאורו איקארדי – 50 מיליון לפריז