אהבת נעוריי: מקס אברל, מנהלה הספורטיבי החדש של באיירן מינכן, חוזר אל השורשים

רומנים הם דבר נסתר ואפל – תמיד מלאי סודות, שקרים ומזימות, וכמה צדדים נפגעים מהם במקביל. בכדורגל המודרני, כשהמושג נאמנות כבר אינו חלק מהלקסיקון, התפתחה תופעה של רומנים שמאופיינים בחיזורים הדדיים ותקשורתיים. הרומנים הללו אינם עוד נסתרים, הם יוצאים לחופשי ומקבלים פנים מכוערות. אותם חיזורים מועצמים ומובאים ע”י התקשורת, אשר הופכת את הכדורגל של כולנו לטלנובלה טורקית קלאסית. אך עם כל הביקורת המתייפייפת, הטלנובלה שואבת צופים ומביאה רייטינג. הרומן של קיליאן אמבפה עם ריאל מדריד הוא דוגמה מופלאה לכך. רומן תקשורתי, שהתאפיין בכתבות חוזרות ונשנות על רצונו של הצרפתי להגיע לספרד, בטלנובלה שנמשכה כמה עונות טובות. הטלנובלה הזו פגעה בפריז כשם שהיא פגעה באמבפה עצמו ובתדמיתו– בפריז משחק כעת שחקן שמחזר, באופן לא רשמי, עם קבוצה אחרת ולא מראה את נאמונותו אלייה ב-100% (לפחות ע”פ דיווחים) ואמבפה עצמו מצטייר כמחולל דרמות. זה לא מונע ממנו להיות אחד הגדולים בעולם כן?

ישנם רומנים שהם נסתרים, אך ניתן לראות על פניו של אדם לאן ליבו נודד. לא ניתן להסתיר את מה שהלב רוצה. רומן שכזה היה למקס אברל עם באיירן מינכן. מקס נולד בבוואריה והחל להתאמן באקדמיה של הבאוורים בשנת 1979, כאשר היה בן 6 בלבד. אברל עלה לבוגרים של הקבוצה ממינכן בשנת 1991, ונשאר שם עד 1994. לאחר מכן עבר בכמה קבוצות בגרמניה, ופרש במדי בורוסיה מנשנגלדבאך בשנת 2005. עם הפרישה, הפך אברל לאחראי הנוער והאקדמיה של בורוסיה מנשגלדבאך. בשנת 2008 מונה למנהל הספורטיבי של הסיידים, לאחר שהקבוצה עלתה בחזרה לבונדסליגה הבכירה. ליבו של מקס אינו נתן לו מנוח, והוא תמיד רצה להגיע לבאיירן מינכן, קבוצת ילדותו. תקופתו במנשגלדבאך הייתה פנומנאלית – הגרמני הוביל את הקבוצה אל שנות הזוהר שלה וכך אל צמרת הבונדלסיגה, כאשר העפילה שלוש פעמים לליגת האלופות ושלוש פעמים לליגה האירופית תחת חסותו. בשנת 2009 מקס הביא למנשנגלדבאך שחקן שאז היה חלק מקבוצה שלא מזמן עלתה לליגה השנייה, רוט וייס אהלן – שמו היה מרקו רויס. באותם זמנים, שחקן אלמוני לחלוטין. אברל, בניצוחו של רויס ראה את קבוצתו זורחת כאשר השיא הגיע בעונת 2011/12 כאשר הקבוצה סיימה במקום הרביעי בבונדסליגה המקנה כרטיס לפלייאוף ליגת האלופות. רויס הוביל את הסייחים עד אמצע העונה, אז נמכר לדורטמונד וזכה בשחקן העונה בגרמניה.

לאברל יש עין מפותחת במיוחד לשחקנים בכלל, ושחקנים צעירים בפרט. במרוצת השנים, הגרמני הביא למנשנגלדבאך שחקנים צעירים ולא מנוסים שהפכו עם הזמן לשחקנים מובילים באירופה, כגון גרניט ג’אקה (זוכרים?), יאן זומר, מרקוס תוראם, מארק אנדראה טר-שטגן והרשימה עוד ארוכה וטובה. אברל הביא שחקנים, שרובם היו אנונינימיים לחלוטין והפך אותם לשחקנים בקבוצות הכי גדולות באירופה. בינואר 2022, אברל הודיע שהוא יעזוב את מנשנגלדבאך בקרוב, לאחר 23 שנים במועדון (כשחקן ובתפקידי הנהלה שונים). הגרמני לא יכל להחזיר את הדמעות: “האיש מקס אברל עייף ותשוש. אני מסיים את מה שהיה כל חיי, אשר העניק לי אושר וכיף. כדורגל מעניק לי אושר. יש דברים בכדורגל שכבר שאינם עוד מסבים לי אושר וכיף”. ליבו של מקס כאמור, תמיד רצה לחזור לבאיירן מינכן. העזיבה הרשמית הגיעה רק בספטמבר של אותה שנה, כאשר בדצמבר הוא כבר סגר כמנהלה הספורטיבי של ר.ב לייפציג. תקופתו בשוורים האדומים הייתה קצרה מאוד, יש שיגידו אפילו מדי. בספטמבר 2023, הקבוצה הודיעה על פרידה מאברל, ממש יום לפני משחק הצמרת נגד באיירן מינכן. הפרידה הרעידה את גרמניה והפתיעה את כל אנשי הכדורגל במדינה. לייפציג תירצה זאת כ”חוסר הזדהות עם המועדון” מצדו של אברל – בגרמניה מייחסים זאת לשמועות על שיחות עם באיירן מינכן, אשר רצתה שימלא תפקיד ניהולי במועדון.

Max Eberl: “I spent my entire childhood and youth at FC Bayern and in Munich, so it is special for me to now return to the club where it all began in a new role. The job is a big challenge that I will take on with a lot of respect and humility, but with even more anticipation.… pic.twitter.com/IqXTzQytze

— Bayern & Germany (@iMiaSanMia) February 26, 2024

השמועות על הגעתו לבאיירן החלו עוד באוקטובר, לפני שפוטר מלייפציג. לשאלת ה”בילד” הגרמני לפני המשחק מול באיירן בנוגע לאותן שמועות, אברל סיפק תשובה עמומה: “אני תחת חוזה בר.ב לייפציג. כרגע העניין הוא לא אני, אלא משחק הצמרת הנ”ל”. לאחר הפיטורים, ההזדמנות להגשים את חלומו סוף סוף מגיעה. הרומן עם באיירן מינכן הפך ממשאלת לב לרכילות תקשורתית, מה שפגע בתדמיתו של אברל וגם בלייפציג עצמה, שנאלצה להתנער ממנו. אתמול (שני) לאחר שנים של חיזורים גלויים ולא גלויים, הרומן הרחוק מתממש – באיירן מינכן מודיעה על החתמתו של מקס אברל עד 2027 כמנהלה הספוטיבי של הקבוצה, לאחר שהתפקיד לא אויש מאז מאי האחרון, אז עזבו את התפקיד חסן סאליחמיג’יץ’ ואוליבר קאן (אשר חילקו סמכויות ביניהם). אברל הגיע סוף-סוף לארץ המובטחת, וכעת מחכה לו עבודה רבה במועדון הבווארי.

באיירן מינכן כידוע נמצאת בעונה לא טובה ביחס למימדים שלה, כאשר היא נמצאת במקום השני בליגה בפער 8 מהמוליכה לברקוזן, ומציגה כדורגל אנמי וחסר מעוף. העבודה של אברל תהיה בעיקר בהכנה לעונה הבאה, שם הקבוצה תעבור מתיחת פנים רצינית. בראש ובראשונה, אברל יצטרך להכריע מי הוא המאמן הבא שיעמוד על הקווים בבוואריה. לאחר הדיווח שתומאס טוכל יעזוב את הקבוצה בסוף העונה עקב היכולת הלקויה, רשימת המועמדים לקבוצה הגרמנית מתארכת מיום ליום. כעת מדברים בגרמניה על יוליאן נגסלמן, מאמן נבחרת גרמניה כאופציה אחרי היורו הקרוב, כאשר גם שמותיהם של צ’אבי אלונסו וזינדין זידאן עלו כאופציות רציניות להחליף את טוכל.

אברל יהיה גם האיש של באיירן בכל הנוגע לרכישות בקיץ הקרוב, כאשר ע”פ דיווחים שונים בגרמניה נראה שהסגל של הבווארים יעבור שינוי רציני, כולל שחרור של שחקני מפתח. ב”קיקר” הגרמני מדווחים על כך שעתידם של לא פחות מ-12 שחקנים במינכן מוטל בספק. ג’ושוע קימיך, לאון גורצקה, לירוי סאנה ואלפונסו דיוויס (ששמו נקשר כבר עם ריאל מדריד) מסיימים את חוזיהם בסוף העונה הבאה. לא מן הנמנע שאלו, שהיו עמודי התווך של הבווארים וכעת שמם עולה בהקשרי ביקורות קשות כלפי טוכל, יהיו השחקנים שבאיירן תמכור בקיץ הקרוב. בכלל, הסגל של באיירן ישתנה מאוד בשנים הקרובות, כאשר גם תומאס מולר ומנואל נויר מתקרבים בצעדי ענק לעבר סוף הקריירה שלהם. הסגל של באיירן היום נראה לא מלוכד, מבולבל ובעיקר מסוכסך, ואברל מגיע לקבוצה כדי לעשות סדר ולבנות דרך חדשה בהווה וגם בעתיד.

אך החשוב מכל, אברל חזר לאהבת נעוריו. אברל נותן לבאיירן את אהבתו ותשוקתו למועדון, דבר השווה זהב בכדורגל של ימינו. בעיית הנאמנות של הגרמני כנראה אינה דבר מתמשך, אלא נובעת מכיסופיו המתמשכים לקבוצה אשר גרמה לו לפרוץ לתודעת הכדורגל הגרמני. עם אדם שמחובר למועדון כשם שהעץ מחובר אל האדמה, באיירן מינכן יכולה בהחלט לפנטז על לחזור לדרוס את הליגה, וזכייה נוספת בליגת האלופות לראשונה לאחר 4 שנים.

אהבת נעורים היא אחד הדברים היפים ביותר שאדם יכול לקבל. כאשר אתה לומד מהי אהבה בפעם הראשונה, ליבך מתמלא ברגש ושמחה שלא נגמרים. לעולם תזכור את אהבת נעורייך ואת מה שהיא העניקה עבורך, לא משנה לאיזו אהבה חדשה תיכנס. את אברל עניינה רק קבוצה אחת במהלך חייו– באיירן מינכן. הוא ניסה לשמור אמונים לגלדבאך או ללייפציג, אך לבו תמיד נזכר באותה אהבת נעורים, שפתחה עבורו את עולם האהבה, או במקרה הזה כדורגל. הוא לא שחרר ממנה, ורוצה להחזיר ולו במעט למי שלימדה אותו אהבה מהי. ניתן לטעון שבאיירן מינכן שוב לוקחת עוד דבר שמצליח בליגה הגרמנית או שהדרך שבה אברל התנהל עם הרומן האסור הזה היא שגויה ולא מכבדת. אך על דבר אחד לא ניתן להתווכח – מקס אברל חזר לאהבת נעוריו, והוא מקווה שהפרידה ממנה לא תהיה כואבת יותר מהקודמת.