
אוסאסונה 1 – ברצלונה 2 | סיכום משחק
1. שמרנות ללא מסורת
בדרך כלל שני הדברים האלו הולכים ביחד.
אנשים שמרנים הם בדרך כלל, אנשים מסורתיים.
אנשים עם סט ערכים שעבר בירושה מדורות אחרים, במטרה לשמר את אותם הערכים.
איכשהו, צ’אבי הוא אדם שמרן אך לא מסורתי.
את הגישה של ברצלונה בחודשים האחרונים אפשר לתאר כגישה שמרנית ופרגמטית.
גישה שמקדשת את התוצאה.
גישה זהירה שהיא ההפך המוחלט מהגישה שאיפיינה את ברצלונה לאורך השנים.
המועדון הזה בנה לעצמו מסורת ושם של כדורגל שמח.
כדורגל יצירתי.
כדורגל שאמנם מקדש את השליטה בכדור, אך זאת כדרך ליצירת עוצמה התקפית.
אנחנו לא רואים את זה אצל צ’אבי.
המספרים מוכיחים זאת.
החזקה בכדור
אוסאסונה: 30%
ברצלונה: 70%
איומים
אוסאסונה: 11
ברצלונה:9
איומים למסגרת
אוסאסונה: 3
ברצלונה: 4
שערים צפויים
אוסאסונה: 0.62
ברצלונה: 2
בישולים צפויים
אוסאסונה: 1.24
ברצלונה: 1.15
2. או במילים אחרות, ברצלונה הפכה לקבוצה שנתקעת לה בשליש המרכזי של המגרש.
אפשר לראות זאת במפת החום אמש.
ברצלונה (מימין) עם נוכחות מסיבית (צבע אדום) בתוך ההאלף ספייס של אוסאסונה וגם ברצועת הקישור האחורי.
אם בוחנים את הרצועה ההתקפית, אין כמעט נוכחות של ברצלונה ברחבה של אוסאסונה.
גאבי שפתח כמעין קשר התקפי שמאלי אייש לחלוטין את ההאלף ספייס השמאלי.
משחק שלם שהוא לא רשם נגיעה אחת בכדור בתוך הרחבה של אוסאסונה.
סך של:
- 80 נגיעות בכדור
- 0.08 בישולים צפויים
- 0 איומים
- 1/1 בדריבלים
- 54/57 מסירות (95% דיוק)
- 0 מסירות מפתח
נלחם, עוזר לקבוצה להניע את הכדור אך לא תורם דבר למשחק ההתקפי.
אפשר לראות זאת בבירור אם מסתכלים על מפת הנגיעות כדור שלו במשחק.
בצד השני של המגרש שיחק לו גונדואן.
הקשר הגרמני היה אחראי על ההאלף ספייס הימני של המגרש.
גונדואן תרם יותר משמעותית למשחק ההתקפי ורשם סך של:
- 65 נגיעות בכדור
- בישול
- 0.13 שערים צפויים
- 0.31 בישולים צפויים
- 3 מסירות מפתח
- 2/4 הרמות
- 2/3 כדורים ארוכים
- איום 1 על השער
- 2/3 דריבלים
במפת הנגיעות שלו אפשר לראות שגונדואן נגע בכדור פעמיים ברחבה.
זה לא מספיק. צריך משמעותית יותר, אך לפחות גונדואן תרם כאמור יותר למשחק ההתקפה.
3. פרנקי דה יונג הוא הסטף קרי של ברצלונה.
קשר אחורי שהוא קשר מרכזי שהוא קשר התקפי.
מנהל משחק שמפרק הגנות ויודע גם להיכנס בקו שני אל הרחבה.
פרנקי יכול היה לנהל אמש את המשחק מאחורה לבדו.
המספרים מאשרים זאת
- 135 נגיעות בכדור
- 0.11 שערים צפויים
- 0.48 בישולים צפויים
- 107/115 מסירות (93% דיוק)
- 3/4 כדורים ארוכים
- 1/4 הרמות
- 0 מסירות מפתח
- 2/2 דריבלים
- 2 איומים
כשמסתכלים על מפת הנגיעות שלו בכדור, אפשר לראות את פרנקי בכל נקודה על המגרש
4. השמרנות של צ’אבי פוגעת בברצלונה.
מערך של ארבעה קשרים עוזר ללא ספק לשמור על הכדור ועל הקצב, אבל ברצלונה פשוט מסורסת ברמה ההתקפית.
משחק אחר משחק ברצלונה משחקת בעצם עם שני שחקנים התקפיים.
אחד לבנדובסקי ברחבה.
השני יאמאל בכנף.
לבנדובסקי כבש אמש (בפנדל) אך לאורך כל המשחק רשם רק 2 איומים על השער.
בדקה הראשונה – בעיטה של 0.72 שערים צפויים.
בדקה ה 26 – בעיטה של 0.03 שערים צפויים.
יאמאל מצידו רשם רק בעיטה אחת עם נתון של 0.07 שערים צפויים.
זה פשוט לא מספיק.
וזה לא שהמחליפים אגב הביאו עימם איזו בשורה אמש!
פראן טורס סיים את המשחק ללא בעיטה ב 31 דק’.
ז’ואו פליקס סיים את המשחק ללא בעיטה ב 10 דק’.
ראפיניה סיים את המשחק ללא בעיטה ב 10 דק’ גם כן.
משהו לא מתקתק בהתקפה של ברצלונה כי הקבוצה פשוט לא חושבת התקפה.
בהערת שוליים: הופעת בכורה לא רעה לז’ואו קאנסלו.
19 נגיעות בכדור, 13/14 מסירות, כמעט בישול (היה בנבדל). האיכויות שלו בולטות לעין ומדובר במגן על, לא פחות.
אולי קאנלסו יהיה זה שיביא את התרומה ההתקפית הכל כך חסרה.
5. מה עם פתרונות יצירתיים?
לא רק שברצלונה לא מצליחה לחדור לרחבה, זאת בעיקר בגלל ריבוי הקשרים והעובדה שיש רק שחקן אחד באמת ברחבה.
הקבוצה של צ’אבי לא מנסה להפתיע ולשבור את המשוואה.
משחק שלם בו ברצלונה רושמת כאמור סך של 9 איומים ורק 2 מהם מחוץ לרחבה.
בצורה אירונית בעיטה אחת שייכת ללבנדובסקי והשנייה לז’ול קונדה.
אני יודע שיש לא מעט ביקורת מקצועית על קבוצות הליגה הספרדית שבוחרות לשבת ברחבה במשחקים נגד הגדולות, אבל זו תופעה שתמשיך לקרות ועל מאמני הצמרת מוטלת האחריות למצוא לכך תשובה.
אפשר כאמור לבעוט מרחוק.
אפשר גם לשלוח לעיתים בלם אל תוך הרחבה.
אפשר גם, רחמנא ליצלן, לפתוח עם מינימום של 3 שחקני התקפה.
6. בעבר הלא רחוק, הליגה הספרדית הייתה המוצר הלוהט ביותר באירופה.
כולנו רק כיססנו ציפורניים בציפייה למשחק הבא של ה MSN או ה BBC.
הימים האלו חלפו להם ונשארנו עם מוצר במגמת ירידה.
משחקים שכאלו הם הדבר הכי נוראי שיש לצופה הנייטרלי.
זה שעמום חסר מעוף שעטוף בעטיפה יפה.
אם משהו לא ישתנה בצורה קיצונית בלה ליגה, היא תמשיך להידחק מטה בטבלת האיכות ותמשיך להבריח את הצופה הנייטרלי שיודע שבמרחק של קליק אחד, הוא יכול לעבור לערוץ המתחרה ולראות כדורגל עם השחקנים הגדולים ביותר בעולם בגישה של משחק בהילוך מהיר וללא הפסקה.
הצעד המתבקש הראשון הוא לרסק את השלשלאות ולהפסיק לאלתר את רגולציית תקרת השכר שגורמת למועדונים להסתפק בבינוניות במקום בצמיחה.