
אין תירוצים | אספניול 0-1 ריאל מדריד
החומה הכחולה של אספניול. ויניסיוס המנותק. הטעויות של קרלו ואיך לא - השופטים בספרד. סיכום משחק.
“זה בסדר, עובר עליי יום רע, ידיי חבולות משבירת אבנים לאורך כל היום” – ככה שר ליין סטיילי ז”ל של להקת אליס אין צ’יינס בשירם – “אין תירוצים”, שיר שיכול להיות הפסקול של ההפסד אמש של ריאל מדריד.
סיבות כמו השיפוט (הנוראי) יכולים להסביר את הדרך בה התגלגל המשחק, אבל בינינו, קרלו אנצ’לוטי לא יכול להשתמש בכך כתירוץ להפסד.
זה הפסד שהגיע כמכה קשה, כי בסך הכל, אפשר לומר שריאל מדריד עשתה דברים בסיסיים לא רע.
הסטטיסטיקה עימה.
היא שלטה במשחק, יצרה פי 4 בעיטות ושערים צפויים, והשליכה על אספניול את הכלים ההתקפיים הכי איכותיים שלה, אך למרות הסטטיסטיקה, בואו נחזור לכותרת: אין תירוצים.

שחקני ריאל מדריד עשו את הרוב נכון, לראייה – 14 מתוך 21 הבעיטות של הבלנקוס הגיעו מתוך הרחבה של אספניול.
בנוסף, ריאל מדריד רשמה 50 נגיעות בכדור ברחבת אספניול (אל מול 6) כש 38% מסך הפעולות במגרש התרחשו בשליש ההגנתי של המארחת.

החומה הכחולה
אספניול באה למשחק עם תכנית עבודה מאד ברורה – בלוק כחול וצפוף ככל האפשר ויציאות להתקפות מעבר, בעיקר דרך הכנפיים.
זה לא מקרי שאת השער היחיד במשחק כבש המגן השמאלי רומרו מבישול של המגן הימני הילאלי. בזמן ששני שחקני הכנף קאררס ופואדו ביחד עם הקשר ההתקפי קראל התמקדו בעיקר במשימות הגנתיות, ברגע שאספניול החליטה לצאת קדימה, היא לא חששה לשלוח גם את המגנים שלה מעלה.
החומה הכחולה ניטרלה (יחסית) את ריאל מדריד.
החבורה של מנולו גונזאלס יצרה לא פעם בלוק נמוך מאד שעמד ממש בתוך הרחבה בצורה של 5 מגנים ו 4 קשרים כשאחד הקשרים האחוריים יורד אחורה לעזור לרביעייה ההגנתית.
עד כמה הגנתית הייתה אספניול? אפילו החלוץ הפותח שלה רוברטו פרננדס לובש חולצה עם מספר של שחקן הגנה (2).
אחד הדברים שאספניול עשתה נהדר היה לצופף לאיזור הסכנה, גם במחיר של השארת שחקנים מסוכנים מאד לבד לחלוטין, כפי שאפשר לראות בתמונה מעל עם ויניסיוס ג’וניור. בצורה מעט מפתיעה, ריאל מדריד בנתה את רוב ההתקפות שלה מכנף ימין, אולי במטרה לבודד את ויניסיוס בצד שמאל כפי שאפשר לראות בתמונה, אבל אספניול הגיבה לכך מצוין וידעה מתי להעביר את כובד המשקל של ההגנה לכיוונו של הברזילאי.
זכינו לראות הופעת ענק של גרסיה בין הקורות, הופעה של איש המשחק שרשם 7 עצירות, כולל אחת נפלאה מבעיטה מאד חדה של קיליאן אמבפה לפינה הרחוקה.
אספניול באה לשמור על השער ועשתה זאת בצורה נפלאה.
סגן כדור הזהב
משהו השתבש אצל ויניסיוס ג’וניור. אין דרך אחרת לתאר זאת. מאז אותה סאגת כדור זהב, לא זכינו לראות יותר מדי משחקים גדולים של ויניסיוס. ההפך הוא הנכון. ברוב המשחקים הוא נראה מעט מנותק מהמתרחש, כאילו הוא מנסה לקחת על עצמו את המשחק, וכשזה לא עובד, במקום לשחרר הוא ננעל.
אמש היה אפשר לראות לא פעם את ויניסיוס בוחר בדריבל מיותר במקום הכי לא נכון שיש.
3 דריבלים ליד קו אמצע המגרש, רק אחד מהם הושלם. אותה התוצאה בדיוק אגב בשלישיית הדריבלים ברחבת אספניול.

ויניסיוס סיים את המשחק אמש עם מסירת מפתח אחת, כשבממוצע הוא מבצע 1.9 כאלו למשחק בליגה.
אין ספק שמשהו עובר עליו כרגע. הוא לא משחק יותר מדי בעקבות השעיות כאלה ואחרות, כשאת משחק הליגה האחרון שלו הוא רשם בולנסיה בתחילת ינואר, משחק בו ספג כרטיס אדום.
ישנם אלו שכבר דורשים את ראשו של ויניסיוס, שטוענים שעדיף בכנף שמאל את רודריגו ושהגיע הזמן למכור את ויניסיוס, כי הסעודים מוכנים לשלם המון כסף.
כן, ויניסיוס רחוק משיאו, אבל אסור לשכוח את העוצמות שבו. לא שופטים שחקן או מועדון לפי מספר משחקים אלא לפי קריירה, ועד כה, הקריירה של ויניסיוס ג’וניור היא מאד מאד מרשימה.
מה יהיה קרלו?
אנצ’לוטי שגה אמש.
לטעמי הוא שגה בכך שפתח עם רודריגו תחילה. כן, הדריבל של הברזילאי הוא כלי נשק נהדר בפריצת בלוקים נמוכים, אבל עם רודריגו, ריאל מדריד מאבדת את הניצוץ במרכז המגרש. אין לה את השחקן שיכול למשוך אליו עוד קשר מרכזי או עוד בלם, סטייל בראהים דיאס ובכך לייצר מסדרונות בהגנה הכחולה אליהם יכולים לנוע אמבפה או בלינגהאם.
או בקצרה – רודריגו קצת תוקע את ההתקפה כשהוא משחק כחלק מהרביעייה.
אם רודריגו פותח על כנף ימין, אין באמת משמעות ליכולת ההתקפית של לוקאס ואסקז לדוגמא. הכל סימטרי מדי ותקוע מדי.
אנצ’לוטי שגה גם בניהול המשחק שלו.
אני יכול להבין את ההיגיון של להישאר עם הטובים ביותר שלך, ולהאמין שהשער יגיע בסופו של דבר, וגם אפשר להבין שהשער המאוחר של אספניול סינדל את החילופים של ריאל מדריד. לו היה מובקע שער מוקדם יותר, לבטח החילופים היו נראים אחרת.
אבל זו לפעמים בעיה אצל אנצ’לוטי שלא פעם מחכה לראות מה יקרה במשחק במקום ליזום פעולות התקפיות שמשנות את צורת המשחק.
לדוגמא – החילוף של לוקאס ואסקז יכול היה להגיע בדקה ה 60 לדוגמא.
אפשר היה להוריד את ואלוורדה לעמדת המגן הימני, להוריד את בלינגהאם לעמדת ה 8 ולמקם את דיאס מתחת לשלישייה ההתקפית.
אפשר היה להודות בכך שויניסיוס לא הופיע ולהוציא אותו מהמגרש. היו לא מעט דקות בהן ויניסיוס ממש ניהל דיאלוג עם הספסל של קרלו, ונדמה היה שהוא מתוסכל מאד מהמשחק ושראשו לא מפוקס. זו לא בושה להחליף שחקנים ביום רע במשרד.
אפשר וצריך היה להכניס את לוקה מודריץ’ או ארדה גולר במקום סבאיוס שהיה כהרגלו טוב, אבל לא תרם יותר מדי למשחק “החדירה” של ריאל מדריד כשהוא רושם מסירת מפתח אחת בלבד.
ריאל מדריד שופעת פתרונות, למרות הפציעות הלא פשוטות, ונגד יריבות כמו אספניול לדוגמא שגם ככה מוותרות על הכדור מראש ומנסות לעקוץ, צריך לפעמים להמר אחרי שני שליש משחק ולנסות להכות במתאגרף הקטן. לריאל מדריד יש כלים שיכולים לחסל כל הגנה, קרלו אמר זאת בעצמו, שהוא מצפה לשער אחד לפחות בכל משחק. זה לא רק על השחקנים, אלא גם על הבחירות של המאמן שהשאיר יותר מדי כלים שיכולים לשנות מומנטום כמו גולר ואנדריק למשל מחוץ למערכה.
השופטים באנגליה לא טובים יותר
לאחר המשחק ריאל מדריד פרסמה הודעה באתר הרשמי:
״ריאל מדריד מפסידה לאספניול משער של קרלוס רומרו בדקה ה-85, שחקן שהיה צריך להיות מורחק כבר בדקה ה-62 בעקבות כניסה מאחור על אמבפה, אך לא השופט מוניוס רואיס ולא איגלסיאס ויאנואבה בחדר ה-VAR הענישו אותו בכרטיס אדום״.
קרלו אנצ’לוטי דיבר גם הוא על המקרה והמשחק:
ההחלטה שהתקבלה על ידי השופט וה-VAR אינה מוסברת. הדבר החשוב ביותר הוא להגן על השחקן וזו הייתה עבירה ברורה, תיקול ממש מגעיל עם סכנת פציעה. למרבה המזל לא קרה כלום, אבל היה סיכון ה-VAR גם שם בשביל זה. אנחנו חושבים שההחלטה לא לשלוף כרטיס אדום היא בלתי מוסברת”.
“זה היה משחק קשה וקשוח. עשינו כמה דברים טוב, הייתה לנו שליטה טובה, במיוחד במחצית השנייה. היה לנו שער שנפסל, פגענו בעמוד והיו לנו 20 בעיטות לשער. המשחק היה בשליטה, אבל אספניול, ששיחקה טוב מאוד בהתקפות המעבר, תפסה אותנו לא מוכנים וכבשה. היה להם את המשחק שהם רצו”.
ישנו דיווח שמספר על פלורנטינו פרז שמבקש לייבא שופטים מאנגליה. דרך מעניינת להפעיל לחץ על כל הגורמים מסביב.
השופטים באנגליה רעים לא פחות. אין פה קונספרציה כנגד ריאל מדריד או מועדון אחר, אלא פשוט אי אחידות לא הגיונית ושופטים שפשוט מסתמכים יותר מדי על שופטי ה VAR מצד אחד, ושופטי VAR שלא מקבלים יותר מדי מרחב לפרשנות וכנראה בעקבות זאת מפספסים לא מעט שריקות.
רפורמה נדרשת. בכל הענף. לא רק בספרד.
בשבוע הבא – דרבי. משחק העונה. דווקא בתקופה טובה שלה, ריאל מדריד מעדה. אולי זה דווקא טוב לקבל סטירה לפני המשחק הגדול ולא להתרסק אל מול היריבה השכנה. לו הייתה ריאל מוציאה פה תיקו, התחושות היו טובות יותר, אבל כעת, כשאתלטיקו מדריד וברצלונה נושפות בעורפה, ריאל מדריד יודעת שזה לא נורא אמנם להפסיד מדי פעם, אבל אסור שזה יהפוך לשגרה. קבוצה כמו ריאל מדריד חייבת להיות קצת יותר יציבה.