המופע הטרגי על גבול קומי של מנצ’סטר יונייטד ממשיך. יתרון מהיר של שני שערים אחרי כדורגל לא רע בכלל, נמחק לו אחרי כרטיס אדום וצמד שערים מהיר של המארחת ממש לפני השריקה להפסקה. המופע המשיך כמובן גם במחצית השנייה. מנצ’סטר יונייטד חזרה ליתרון, השתיקה את הקהל המקומי שהתכונן למשחק עם תפאורה שמתארת את “תיאטרון הסיוטים שלכם”, ולבסוף ירדה כמנוצחת הטרגית אחרי מהפך אדיר של קופנהגן ששלח את הקבוצה של אריק טן האח אל המקום האחרון בבית.
המשחק הזה, כמו לא מעט משחקיה של מנצ’סטר יונייטד, הרגיש כמו דה ז’ה וו.
כבר ראיתי את הפרק הזה פעם.
במקרה שלנו, ממש לפני חודש וחצי.
משחק בו מנצ’סטר יונייטד פגשה את באיירן מינכן, נראיתה כמו רכבת השדים ההיא, והפסידה כמובן בתוצאה 4-3.
קראתי לזה ד’אז: מועדון בפוסט טראומה.
והאמת היא שקשה מאד לדבר על מנצ’סטר יונייטד הנוכחית במונחים של כדורגל.
לעיתים ישנה התחושה שצריך לדבר על המועדון הזה כאל מי שסובל מאיזו טראומה מודחקת.
כעל אדם פוסט טראומטי.
כל רעש קטן מקפיץ את המועדון הזה על הרגליים.
מוציא אותו מאיזון.
וזו לא רק הקבוצה של אריק טן האח.
התסמינים האלו, של התרסקות מכל מעידה קטנה, מלווים את המועדון הזה כבר עשור שלם.
משהו במועדון הזה צורח פאניקה.
או מרה שחורה.
או התנהלות קלוקלת.
זה כאילו, אליס אין צ’יינס כתבו את Down in a hole על מנצ’סטר יונייטד מאז עזיבתו של אלכס פרגוסון.
Down in a hole, feelin’ so smallDown in a hole, losin’ my soulI’d like to fly, but my wings have been so denied
אפשר לומר שואן חאל צדק.
“אריק טן האח הוא מאמן נהדר וזה תמיד טוב למנצ’סטר יונייטד”, אמר ואן חאל במסיבת עיתונאים מספר שבועות לפני מינויו של טן האח במנצ’סטר יונייטד, “אבל מנצ’סטר יונייטד הוא מועדון מסחרי, אז זו בחירה קשה עבור מאמן. עדיף לו ללכת למועדון כדורגל. אני לא מתכוון לייעץ לו, הוא יתקשר אליי בעצמו. אבל הוא חייב לבחור מועדון כדורגל ולא מועדון מסחרי”.
אז מה זה לעזאזל מועדון מסחרי?
מנצ’סטר יונייטד נמצאת בידיהם של משפחת גלייזר כבר כמעט 20 שנה.
בצורה מאד אבסורדית, מדובר במועדון עם שווי השוק השני בגודלו בעולם הכדורגל.
שווי שוק של 6 מיליארד דולר.
במקום הראשון אגב נמצאת ריאל מדריד עם שווי שוק של 6.7 מיליארד דולר.
אך הפערים בין שני המועדונים עצומים על כר הדשא.
זה נובע בעיקר מהעובדה שהנהלת מנצ’סטר יונייטד מסתכלת על המועדון מזווית כלכלית ברוב הזמן עם דאגה מקסימלית למחיר המניה.
בכל הקשור לכדורגל, מנצ’סטר יונייטד נתקעה לה אי שם ב 2013.
את המועדון ניהל בשנים האחרונות אד וודוורד.
במשך עשור שלם, האיש שקיבל את כל ההחלטות המקצועיות האחרונות היה בכלל בנקאי ורואה חשבון.
בזמן שכל המועדונים הבכירים בעולם הבינו את משמעותם של אנשי ניהול ספורט מקצועיים, מנצ’סטר יונייטד נתנה לרואה חשבון להיות זה שמנהל את כל הדברים.
- זו אולי הסיבה למה המועדון כשל ברכש בשנים האחרונות – מפול פוגבה ועד להארי מגווייר. לא חסרות דוגמאות.
- זו אולי הסיבה למה המועדון שילם משכורות עצומות – מדויד דה חאה ועד ל…הארי מגווייר. סליחה הארי, אבל אתה דוגמה ממש טובה.
- זו אולי הסיבה למה המועדון לא הצליח למכור שחקנים בינוניים כגון אנתוני מרסיאל, פיל ג’ונס ו… נו הבנתם, הארי מגווייר.
- זו אולי הסיבה למה גארנאצ’ו כל כך מלהיב את האוהדים המקומיים – כי מחלקת הנוער לא מקפיצה יותר שחקנים איכותיים כמו התינוקות של פרגוסון.
- זו אולי הסיבה למה הסקאוטינג של המועדון מתנהל כמו ילד עצלן שרק עכשיו התחיל לשחק פוטבול מנג’ר.
אין מילה אחת טובה לומר על הניהול המקצועי של המועדון, ולא בשנה האחרונה אלא לאורך של עשור שלם!
זה נשמע כמו תירוצים, הרבה תירוצים.
חלק מהטענות של אריק טן האח הן לשיפוט במשחק אמש.
רוב הפרשנים הבריטיים אגב מסכימים איתו. גם אני.
הכרטיס האדום של מרקוס ראשפורד נראה רע מאד אבל לא הייתה התחשבות כלל במהלך המשחק.
ראשפורד לא ניסה כלל ללכת לכדור ולא ראה את השחקן שמאחוריו, הוא בסך הכל ניסה לנעוץ רגל בדשא בכדי לתפוס מקום ולהגדיל נפח בשמירה על הכדור.
עניין של פרשנות קלולקת לטעמי.
חלק מהטענות של אריק טן האח הן לכשירות הסגל.
אמש לא שיחקו קאסמירו, מאלסיה, ליסנדרו מרטינז ולוק שואו.
ויקטור לינדלוף נראה רע מאד כבר תקופה ורפאל וראן רק חזר מפציעה, ומנצ’סטר יונייטד נאלצת לשחק לאחרונה עם ג’וני אוונס כבלם הראשי שלה.
תוסיפו לזה את פרשת המשמעת של ג’יידון סאנצ’ו ואת פרשת האלימות איתה התמודד אנתוני, ותקבלו בהחלט סגל שמאד קשה לנהל והגנה שנשענת על מגווויר ואוונס, שזה לא רק בעיה הגנתית אלא בעיקר בעיה בבניית המשחק.
ליסנדרו מרטינז הגיע למנצ’סטר יונייטד כי הוא עושה משחק נפלא מאחור, ועל הדרך גם הבלם השמאלי של הקבוצה.
לוק שואו היה אחד השחקנים החשובים של הקבוצה בעונה שעברה כשעזר למרטינז בבילדאפ, והיה חלק בלתי נפרד מהתקפות הקבוצה.
אמש שיחק בעמדת הבלם השמאלי ג’וני אוונס ובעמדת המגן השמאלי דיוגו דאלוט.
שניהם לא שמאליים טבעיים (אוונס שולט קצת ברגל שמאל), אך בעיקר שניהם לא אמורים להיות שחקני הרכב קבועים בקבוצה.
כאמור, יש הרואים בכך כסיבות לכישלון, יש הרואים בכך תירוצים.
אז מה עושים?
מפטרים.
זו הדרך הקלה כמובן.
לך הביתה אריק, שלום ותודה.
ואם אפשר לקבל את זינדין זידאן בבקשה.
זה באמת הפתרון של לא מעט אוהדים.
אך בעיניי זה לא פתרון.
כי זו עדיין תהיה קבוצה שמשחקים בה מרסיאל, מגווייר, מקטומיניי.
שחקנים שהיו מועמדים למכירה בחלון שעבר אבל הקבוצה לא הצליחה להיפטר מהם.
כי זו עדיין תהיה קבוצה ללא בלם אחד בכיר (סליחה וראן אבל אתה לא כרגע), ללא מגן שמאלי בריא, ללא מגן ימני יציב.
זו עדיין תהיה קבוצה שמנסה להבין מה עושים עם שחקנים מפונקים כגון ג’יידון סאנצ’ו וכן, גם אתה מרסיאל.
זו עדיין תהיה קבוצה שמנוהלת ברמה הספורטיבית על ידי ג’ון מורטו, איש חביב לכל הדעות, אבל כזה שגדל וחונך בתוך הריקבון הניהולי של המועדון מאז שסר אלכס פרגוסון עזב.
הפיתרון הוא ההבנה שהמועדון והקבוצה עדיין חולים.
הם בתהליך הבראה.
הרכישה הצפויה של ג’ים רטקליף (25% ממניות המועדון) אמורות להעביר אליו את השליטה בפן הספורטיבי.
זו בשורה.
ההבנה צריכה להיות שגם אם זה אומר שמנצ’סטר יונייטד תסיים את העונה במקום העשירי, זה חלק מהתהליך ושבקיץ הקרוב המועדון יהיה חייב להיפטר משחקנים מיותרים, גם במחיר של הפסד כלכלי ולהתחיל להחתים שחקנים בצורה בריאה.
ולא, אנתוני ב 100 מיליון אירו זו לא רכישה בריאה.
גם אם טן האח רצה אותו, לא הוא זה שניהל את המשא ומתן מול אייאקס שגרם לעסקה להתבצע במחיר קניה כל כך גבוה.
כנ”ל אוננה ומייסון מאונט.
כנ”ל הוילונד.
ניהול מקצועי בריא אמור לסדר את החולי הזה, ומשם, ביחד עם אמונה בדרך, גם כשהכל נראה רע, המועדון והקבוצה יוכלו לצאת לדרך חדשה.
אם יפטרו עכשיו את אריק טן האח ויביאו למשל את זינדין זידאן, זה פשוט יהיה מאמן בכיר יותר משמעותית שייכנס אל המיטה החולה.