מהיר ויעיל | אינטר 1 – 0 אתלטיקו מדריד

זה קל לשכוח, בתוך המציאות המעורבלת שלנו שנדמה שהיא תמיד על הילוך סופר סופר מהיר, אבל אינטר של סימונה אינזגי הגיעה בעונה שעברה אל גמר ליגת האלופות, ורק בעיטה חדה של רודרי הכריעה את המפגש הצמוד של החבורה הדוהרת של אינזגי אל מול התכולים המהלכים של פפ גווארדיולה.

אינטר של אינזגי מביאה כדורגל אחר לשולחן.
בתוך המשחק המודרני שהרגיל אותנו לחשוב שבכדי להיות הקבוצה הטובה ביותר, צריך לבסס דומיננטיות ושליטה על הכדור, אינטר זזה ונושמת בקצב אחר לחלוטין.

ה”מולטו-אוואנטי של אינזגי מבוסס על כדורגל מהיר וישיר בטירוף, אך כזה שלא מוותר על הטכניקה האישית והיופי.
בדרך כלל כשחושבים על משחק ישיר ומהיר, אנו מדמיינים את הכדורגל האנגלי העתיק של ה 442 – סטייל “סטוק בלילה גשום”, אך זה לא הסיפור כלל אצל אינטר של אינזגי שאמנם משחקת באותו קצב משוגע של הכדורגל האנגלי הקדום, אך עושה זאת כאמור עם חן וטכניקה עילאית, כשהיא מייצרת התקפות מעבר שנראות לעיתים כמו “טיקי-טאקה” ישיר על סטרואידים.

בתוך 12 שניות מהנגיעה בכדור של השוער יאן זומר, אינטר הגיעה למצב הבקעה גדול.
מהירות שיא. דיוק בלתי נתפס. כדורים קדימה. המולטו אוואנטי.

אינטר אמנם שלטה בכדור מעט יותר (56% החזקה) אך כאמור, משחק ההתקפה שלה לא בנוי על בילדאפ איטי ומסודר אלא על אותו כדורגל מהיר על סטרואידים.
במשחק אמש אינטר יצרה 2.3 שערים צפויים אל מול 0.62 של אתלטיקו והפערים ההתקפיים אמש היו עצומים!

אינטר עם 19 נסיונות בעיטה, 5 כדורים למסגרת ו 3 מצבי הבקעה גדולים.
אתלטיקו מדריד עם 7 נסיונות בעיטה, 0 כדורים למסגרת ו 2 מצבי הבקעה גדולים.

אינטר היא לא רק קבוצת התקפה משוכללת.

לאתלטיקו מדריד יש גישה דומה וגם הקבוצה של סימאונה אוהבת לרוץ קדימה וכבר כתבתי בעבר על הפרגמטיות ההתקפית של המאמן שחזר אמש הביתה.
בדומה לאינזגי, גם סימאונה אימץ את מערך שלושת הבלמים שמאפשר למגנים לתקוף ללא חשש ואף מייצר המון אפשרויות לשינויים טקטיים תוך כדי המשחק ושתי הקבוצות שיחקו אמש במעין מערך של 352.

מה שכן, כשמסתכלים על העמדות הממוצעות של שתי הקבוצות אמש בסוף המשחק, אפשר לראות עד כמה אינטר שיחקה ממושמע אמש בכל הקשור לעמדות המוצא ובכך יצרה כמעין חומה במרכז המגרש שהקשתה על אתלטיקו מדריד למצוא שטחים במרכז המגרש, מה שגרם לכך שקוקה, סאול ודה פול בקושי השפיעו על המשחק כשהארגנטינאי עוד הצליח לייצר 3 מסירות מפתח, הכי הרבה באתלטיקו מדריד בזמן שניקולו בארלה (4 מסירות מפתח) והאקן צ’להאנולו (3 מסירות מפתח) היו הכוח המניע של אינטר.

עמדות ממוצעות אינטר אתלטיקו מדריד

אתלטיקו מדריד כן הצליחה מדי פעם לייצר בלוק מרכזי טוב במטרה להקשות על משחק הבילדאפ של אינטר, אבל כפי שאפשר לראות מהסרטון המצורף, גם כשאתלטיקו מדריד הכריחה את אינטר ללכת לצדדים או אחורה, החבורה של אינזגי לא חששה לשחק את המשחק שלה עם הכדורים הארוכים קדימה.

אחד הדברים שאינטר עושה הכי טוב, זה לסחוב את הכדור במהירות קדימה דרך הקשרים שלה וגם להשתמש בלאוטרו מרטינז כפיבוט.

לאינזגי יש פריבליגיה עם שלושה בלמים שיודעים להוביל כדור, ככה שהם אינם חוששים לספוג לחץ, ובכך אינטר בעצם מזמינה את היריבה ללחוץ אותה מאחור, ואז להניח את הכדור לאחד הקשרים המרכזיים כששלושתם (בארלה, האקן, מיקיטריאן) הם לא קשרים אחוריים אלא מעין קשרי רחבה לרחבה מודרנים שיודעים מצד אחד למסור את כדור העומק החותך הגנות או את הכדור הארוך ומצד שני יודעים לסחוב אותו במהירות קדימה.

בסופו של דבר, אינטר נהנתה מטעות לא אופיינית בהגנה של אתלטיקו מדריד וכך בעצם הגיע השער כשלאוטרו מרטינז החמיץ באחד על אחד מול אובלק, אבל המחליף ארנאוטוביץ’ היה שם בכדי לזנק על הריבאונד.

בנימה אישית, זה היה אחד מהמשחקים היותר מהנים לצפייה מבחינתי.
המשחק שוחק באינסטנסיביות אדירה ובקצב מהיר ובלתי פוסק, והמשחק הזה היה למעין מכתב התנגדות לכדורגל שמבוסס שליטה בכדור ובנוי על קצב נמוך.

אינטר הגיעה לגמר בעונה שעברה והיא בהחלט יכולה לעשות זאת שוב העונה.
מדובר ללא ספק באחת משלושת הקבוצות הטובות בעולם כעת, ולהערכתי יש לה סיכוי מאד גבוה להגיע שוב אל משחק הגמר.

2 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    אין עליכם

  2. שון כותב

    תודה ניסים איזו קבוצה מדהימה אינטר פשוט וואו

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן