היום לפני 117 שנים, נוסד אחד המועדונים האיטלקיים הגדולים ביותר ואחד המועדונים המובילים בעולם. סיפורה של ‘אינטר מילאנו’.
ה’נראזורי’ נוסדו במילאנו, בשנת 1908, במסעדה שנקראת “L’Orologio”. קבוצת שחקנים שפרשה ממועדון הקריקט והכדורגל ‘מילאן’, החליטה להקים קבוצה חדשה. הפורשים היו קבוצה של 43 איטלקים ושווייצרים, בהם היו הצייר ג’ורג’יו מוג’יאני (שעיצב את הסמל הראשון של אינטר ועליו מתבסס הסמל עד היום), בוסארד, ברטוליני, האחים אנריקו וארטורו הינטרמן, פייטרו דלה אורו, קרלו ארדוסי והנשיא הראשון של המועדון – ג’ובאני פארמידיוטי. הפורשים, שלא אהבו את השליטה האיטלקית במילאן, פרשו מהמועדון והקימו מועדון חדש שנקרא “מועדון הכדורגל אינטרנציונלה מילאנו”. מימיו הראשונים היה המועדון פתוח לשחקנים זרים. לדוגמא, הקפטן הראשון של הקבוצה, מאנקטי, היה שווייצרי. בכך, ייצג המועדון גישה הפוכה לזו של מילאן, ומשם החלה היריבות הגדולה בין המועדונים.
אינטר נחשבת לקבוצה השנייה האהודה ביותר באיטליה אחרי יובנטוס, ולאוהדיה יש יריבות ארוכת שנים עם אוהדיהן של קבוצות אחרות. היריבויות המפורסמות ביותר הן עם אוהדי מילאן, היריבה העירונית, במשחק שמכונה “דרבי דלה מדונינה”, ועם אוהדי יובנטוס במשחק שמכונה “דרבי ד’איטליה”.
כינוי הקבוצה הוא “הנראזורי”, על שם מדיה השחורים-כחולים.
כבר בעונתו השנייה, עונת 1909/1910, זכה המועדון באליפות איטליה. למרות ההצלחה, המועדון לא השכיל לשמור על יציבות ואת אליפותו הבאה הניף רק עשור מאוחר יותר, לאחר שהליגה הושבתה עקב מלחמת העולם הראשונה. אינטר היא הקבוצה האיטלקית היחידה שתמיד התחרתה בליגה הבכירה של הכדורגל האיטלקי מאז הופעת הבכורה שלה ב-1909, ולעולם לא נשרה לליגת המשנה. לאורך המאה ה-20 זכה המועדון ב-13 אליפויות, שכמו שצוין קודם אופיינו בהמון חוסר יציבות.
הדברים השתנו בעשור הראשון של המילניום הנוכחי, כאשר פרשת ה’קלאצ’יופולי’ היכתה גלים בכדורגל המקומי. יובנטוס, יריבתה המרה, הורדה לליגת המשנה, ולמעשה זה אפשר למועדון הכחול להשתלט על הכדורגל במדינה, ולקטוף 5 תארי אליפות רצופים. באותה תקופה שיחקו בקבוצה מספר שחקנים גדולים שהובילו את המועדון להישגים מקומיים, ביניהם ניתן למצוא את זלאטן איברהימוביץ’, פטריק ויירה, מאייקון והרנן קרספו. המטרה המוצהרת של המועדון הייתה להצליח בליגת האלופות, ולשם כך מינו המועדון את ז’וזה מוריניו למאמן הקבוצה. בנוסף, בקיץ 2009 יצא המועדון למסע רכש מאסיבי, שהנחית בצד הכחול של מילאנו את דייגו מיליטו, טיאגו מוטה, לוסיו, וסלי סניידר וכמובן סמואל אטו. לאחר שזכתה באליפות החמישית ברציפות שלה והניפה את הגביע המקומי, הצליחה הקבוצה גם לזכות בגביע האלופות, לאחר שצמד של דייגו מיליטו בגמר קבע 2-0 על באיירן מינכן. בכך, השלימה הקבוצה זכייה בטרבל הגדול של הכדורגל האירופי, והפכה לקבוצה האיטלקית היחידה שעשתה זאת.
אחרי עזיבתו של מוריניו החלה שקיעתה של אינטר, כשהיא ראתה את יריבתה מטורינו מניפה תואר אליפות אחרי תואר אליפות ובונה שושלת לנגד עיניה. המועדון המשיך לדשדש עוד מספר שנים, עד שנרכש בידי קבוצת ‘סונינג’ הסינית לפני כ-5 שנים, ומאז הוא החל לזרוח מחדש. לתפקיד המנהל הספורטיבי גויס בפה מארוטה, שהיה אדריכל השושלת ביובה. מארוטה, החל במשימה לבנות מחדש קבוצה שתתחרה על כל התארים ותחזור לקדמת הבמה. הוא ביסס את סגל השחקנים על החתמות בשוק החופשי, ועל עסקאות השאלה מדויקות. בתחילה, מאמן הקבוצה היה אנטוניו קונטה, שהניף עם הקבוצה אליפות בשנת 20/21 לאחר 11 שנות יובש. כיום, האיש על הקווים הוא סימונה אינזאגי, שבניצוחו אינטר מציגה את אחד מסגנונות הכדורגל המודרניים ביבשת. אינטר נחשבת לאחת הקבוצות הטובות והמרשימות באירופה, כשהיא מגיעה לגמר האלופות אשתקד וזוכה בגביע האיטלקי התשיעי שלה. העונה, אינטר מובילה את הליגה האיטלקית בפער עצום של 16 נקודות כשהיא דוהרת לאליפות נוספת.
רשימת התארים של המועדון:
🏆1 אליפות העולם למועדונים
🏆3 פעמים בליגת האלופות
🏆3 פעמים בליגה האירופית
🏆20 זכיות באליפות הליגה האיטלקית
🏆9 פעמים בגביע האיטלקי
🏆8 פעמים בסופר קאפ האיטלקי