איפה פני הפוקר צ’אבי? | ולנסיה 1 – 1 ברצלונה

עוד משחק מאכזב לברצלונה, הפעם במסטייה הגועש.
החבורה של צ’אבי ידעו לבטח מראש שולנסיה של רובן בראחה ישחקו בשיא הקשיחות אל מול הקהל הביתי שלהם, ואילו עשו בברצלונה גם סקאוטינג על שופט המשחק, מיגל אנחל אורטיז אריאס, שופט שנותן למשחק לזרום ולרוץ, גם כאשר הוא מזהה כניסות חזקות, בברצלונה לבטח התכוננו למשחק בקצב ועצימות גבוהה ובאווירה עוינת.

על הנייר, ברצלונה עשתה את מה שנדרשה לעשות.

3.24 שערים צפויים היו אמורים להניב לברצלונה עוד שער אחד לפחות במשחק הזה.
זה לא קרה.
ברצלונה הגיעה ל 5 מצבי הבקעה מסוכנים, 4 מהם הוחמצו.
זו בעיה שרודפת את הקבוצה.

בעונה הנוכחית ברצלונה כבשה 29 שערים בליגה, אך לפי מדד השערים הצפויים, היא הייתה אמורה לכבוש 37.1 שערים – משמע ברצלונה הייתה אמורה לכבוש לפחות עוד 8 שערים העונה.
ואם בוחנים את הנתונים האלו ללא מצבים נייחים, משמע שערים שנכבשו תוך ממשחק פתוח מגלים שברצלונה כבשה 25 שערי ליגה ורשמה 36.03 שערים צפויים – משמע ברצלונה הייתה אמורה לכבוש לפחות עוד 11 שערים ממשחק פתוח.

כל יריבותיה לצמרת הליגה נמצאות ביחס הפוך – משמע יותר שערים מאשר שערים צפויים, מה שמצביע על יעילות גבוהה וכושר כיבוש.

בצורה לא מפתיעה כלל, כל שחקני ההתקפה של ברצלונה נמצאים ביחס שלילי בכל הקשור לשערים מול שערים צפויים.
הראשון הוא כמובן רוברט לבנדובסקי עם מינוס 2.72 ולאחריו ראפיניה (2.32) ופליקס (1.37).

האמת היא שנדמה שהשחקן הכי יעיל כעת בברצלונה הוא ז’ואו קאנסלו עם מדד חיובי (0.71) ביחס בין שערים לשערים צפויים.

קצת נתונים על ברצלונה עד כה העונה:

• הקבוצה ה”טובה” ביותר בליגות הגדולות באירופה בבזבוז הזדמנויות. ברצלונה יצרה 44 הזדמנויות, שיעור ההמרה שלהם לשערים עומד על רק 31%.
• מקום ה 76 באירופה בהמרת הזדמנויות לשערים
• 17 משחקים רצופים מבלי לנצח ביותר משער אחד [מאז 5-0 מול אנטוורפן, לפני 3 חודשים]
• בפעם השנייה בתולדותיה בת 124 השנים, ובתקופה שבין אוקטובר 1962 לפברואר 1963, הגיע המספר ל-18, שיא שניתן להשוות אותו ביום רביעי מול אלמריה.
• ברצלונה ב-10 המשחקים האחרונים: 4 ניצחונות, 4 הפסדים, 2 תיקו

או אם לסכם את כל מה שקראתם עד כה: ברצלונה מגיעה למצבים שלה אך היא פשוט מאד נוראית בכל הקשור ליעילות מול השער.
זה בגדול הסיפור של הקבוצה העונה.

אך זה מרגיש לי שישנם דברים מעבר.

קחו למשל את ההחלטה לפתוח אמש עם קאנסלו כמגן ימני ובאלדה כמגן שמאלי.
צ’אבי כאמור ידע לבטח שולנסיה תשחק קשוח. קשוח מאד.
בנוסף, צ’אבי מכיר את השיטה של בראחה שמשחק כמעט תמיד 442, משמע – לבלמים של ברצלונה תהיה לא מעט עבודה.
והתחושה היא שדווקא במשחק כל כך קשוח ועם קבוצה שמנסה להרים לא מעט כדורים לרחבה, ובהתחשבות בעובדה שלברצלונה אין קשר אחורי על המגרש, נדמה היה שצ’אבי היה צריך לפתוח אמש עם קאנסלו כמגן שמאלי, קונדה כימני כשאראוחו וכריסטנסן באמצע.

המצב הנוכחי של ברצלונה זועק לעוד מטריה הגנתית מאחורה, אך דווקא במגרש כל כך עוין, התחושה היא שברצלונה הייתה צריכה את הבחורים היותר קשוחים שלה על הדשא.
זה לא מה שהכריע את המשחק כמובן, אבל לכו תדעו, אולי הנוכחות של כריסטנסן הייתה מייצרת מציאות אחרת, במיוחד לפני השער כשהכדור ריחף לו ברחבת ברצלונה.

אני כותב זאת כי נדמה שהמערכת לעיתים גוברת על שיקולים מקצועיים.
אין לכך עדויות כמובן, אך זו תחושה שמתלווה לקבוצה בלא מעט מקרים.

בנקודה הנוכחית, נראה שברצלונה וצ’אבי קורסים להם תחת הלחץ.
אולי זה הלחץ שמגיע מכיוונה של התקשורת.
אולי זה הלחץ שמגיע מלמעלה.
אולי זה הלחץ שמפמפם עצמו בחדר ההלבשה.

יש שני דברים בטוחים.

הראשון הוא, שזו לא ברצלונה של העונה שעברה. זו קבוצה פחות בטוחה בעצמה, ואולי הקבוצה חווה מעין תהליך גמילה סמוי מאחד בשם סרחיו בוסקטס.
אולי רק עכשיו אנשים מבינים עד כמה הוא היה אבן יסוד של הקבוצה הזו.

הדבר השני הוא: צ’אבי לא יכול להיראות ככה.

מאמן כדורגל של אחת הקבוצות הגדולות בעולם לא יכול להיראות כה מובס.
כל העיניים עליו.
התקשורת עליו.
השחקנים עליו.
זה משדר חולשה ורפיסות ואסור למנהל בכיר במועדון כל כך גדול לשדר דבר שכזה החוצה.
כן הוא אנושי, ולא, זה לא יכול לקרות.

תנסו להיזכר לדוגמא בליאונל סקאלוני לאורך כל המונדיאל.
האיש העביר משחקים שלמים מורטי עצבים עם פני פוקר.

לצ’אבי אין פני פוקר. רחוק מכך.
יש משהו מאד אמיתי בהבעות הפנים של המאמן הספרדי ולהערכתי השחקנים מרגישים אותו בעוצמות אדירות.
ואם הוא חושש, הם חוששים.
אם הוא לא בטוח בעשייתו, הם לא בטוחים.
ואם צ’אבי לחוץ ברמות אדירות, וזה מה שהוא משדר כרגע, גם הם לחוצים ולא מפוקסים.

נדמה שבמקרה של צ’אבי וברצלונה, מה שמכשיל אותם כרגע זה לא בהכרח החלטות טקטיות אלא הלחץ שמגיע מכל הכיוונים ומשפיע קשות על האיש שעומד על הקווים.