“אל צ’ינו” | סיפורו של אלברו רקובה

אינטר מארחת את ברשיה במחזור הראשון של העונה.
אצטדיון הסן סירו עומד לפגוש לראשונה את השחקן הטוב בעולם – רונאלדו הברזילאי.
לצידו שיחקו באותו אחר הצהריים גם חאבייר זנטי, דייגו סימאונה ויורי דז’ורקף שלא ציפו לפגוש יריבה כל כך קשוחה.
ברשיה של ג’וזפה מטארצי על הקווים ושל אחד טל בנין הדהימה את האוהדים המקומיים עם רוח הקרב שלה,
כששער של דריו הובנר בדקה ה 73 העלה את האורחים ליתרון 1-0.
אצטדיון שלם הוכה בתדהמה.דקה לפני אותו השער נכנס למגרש אלבארו רקובה בן ה 21.
אינטר אמנם שילמה סכום לא קטן של 17 מיליון אירו על האורוגוואי המוכשר שזכה לכינוי “אל צ’ינו” או בתרגום חופשי המלוכסן אבל איש לא חשב שדווקא אותו שחקן צעיר יהיה זה שיגנוב את אור הזרקורים.בדקה ה 80 רקובה קיבל את הכדור במרחק של קצת יותר מ 25 מטר אלכסונית מהשער.
מבלי לחשוב יותר מדי הוא הרים את רגל שמאל האדירה שלו ושיגר כדור אדיר שסיים בפינה השמאלית עליונה של השער.חמש דק’ אחר כך אינטר זוכה בבעיטה חופשית במרחק של 30 מטר מהשער.
שוב רגל שמאל של רקובה פוגשת את הכדור שנוחת הפעם בחלק הימני העליון של השער.

עם צמד שערים כשלצידו רונאלדו הברזילאי, נדמה היה שאינטר הולכת לשלוט בכדורגל האיטלקי.

עם זאת, בעוד שרונאלדו אכן כבש 34 שערים עבור אינטר באותה עונה, רקובה כבש רק עוד שער אחד בלבד בסרייה A, ב-25 בינואר, כאשר עלה מהספסל כדי להציל את אינטר בהפסד 1-0 לאמפולי.

רקובה התגלה כעוד שחקן צעיר שמתקשה להסתגל לקשיים של הכדורגל האירופי.

אינטר סיימה את העונה מאחורי יובנטוס, אבל השפעתו של רקובה הייתה מינימלית, ובתחילת העונה שלאחר מכן הוא נשלח בהשאלה לונציה מתחית הליגה בחיפוש אחר דקות בהרכב הראשון.

אינטר התקשתה וסיימה באותה העונה במקום השמיני, אבל רקובה זרח מחוץ לאור הזרקורים, ועזר לונציה להימנע מירידת ליגה עם 11 שערים ותשעה בישולים ב-19 הופעות בדרך לסיום במקום ה-11.

זה לא נעלם מעיניהם של הבוסים באינטר שהחזירו את רקובה למועדון לאחר אותה השאלה בכדי לרשום 27 הופעות תחת מרצ’לו ליפי בשנים 1999-2000, בהן כבש 10 שערים בסרייה A ועזר לנראזורי להשתפר כדי לסיים במקום הרביעי, אבל מהומות וטלטלות נוספות היכו במועדון כשליפי ואחר כך מרקו טארדלי פוטרו על ידי מוראטי.

ובכל זאת, למרות המאבקים של אינטר וחוסר העקביות של רקובה עצמו, בינואר 2001 הוענק לו חוזה חדש לחמש שנים בשווי של 45 מיליון דולר, שנאמר כי הפך אותו לשחקן בעל השכר הגבוה ביותר בעולם.

ברור שהחוזה נועד להיות סמל לאמונתו של מוראטי ביכולתו של רקובה שתדרבן אותו להעלות את רמת הביצועים שלו, אבל ביוני 2001, אל צ’ינו נאסר לשנה בגלל שנשא דרכון מזויף בכדי לעקוף את מגבלת הליגה בנוגע לשחקנים זרים.

העונש צומצם מאוחר יותר לארבעה חודשים לאחר ערעור, כאשר רקובה חזר בדצמבר כדי להבקיע שישה שערים ב-18 הופעות, אינטר סיימה במקום השלישי, אך זו הייתה עוד מהמורה בדרך עבור שחקן שפשוט התקשה להצדיק את כל הרעש שסביבו.

עם זאת, ב-2002/03, רקובה נהנה ללא ספק מהעונה הטובה ביותר בקדנציה שלו אינטר.
הרנן קרספו נרכש כדי להחליף את רונאלדו וביחד עם שותפו כריסטיאן ויירי, ושלושת השחקנים היו השחקנים המרכזיים בריצה של אינטר אל חצי גמר ליגת האלופות.

באותה עונה אינטר שוב סיימה במקום השני מאחורי יובנטוס, אך לרגעים קסומים ואדירים באותה עונה, אלבארו רקובה היה בלתי ניתן לעצירה כשרגל שמאל שלו הטילה אימה על הליגה האיטלקית.

ישנם אלו שטוענים שאלבארו רקובה הוא אחד מהגדולים ששיחקו במדי הנראזורי, אחד שזכה ב 2 אליפויות וכבש את לבבות האוהדים המקומיים.
ישנם אלו שטוענים שרקובה ייזכר כשחקן עצלן, אולי אפילו אוברייטד שמדי פעם גנב את ההצגה עם איזה מהלך מיוחד.
וישנם אלו שטוענים שלמרות הכל, אלבארו רקובה היה צריך להשיג יותר. היה צריך להיות גדול יותר.
הרי לא כל יום רונאלדו מתאר שחקן כ “כשרון אדיר, לא מן העולם הזה”

בדומה להרבה שחקנים דרום אמריקאים, רקובה הביא איתו שמחת משחק אדירה, כזו שלא ניתן להתעלם ממנה, אפשר לומר אפילו מדבקת.

את הקריירה הוא התחיל וסיים בנסיונל המקומית בה גדל.
עשר שנים הוא בילה באיטליה, תשע מהן במדי אינטר (יצא לשתי השאלות קצרות בונציה וטורינו)

261 הופעות במדי אינטר, 71 שערים, 24 בישולים
68 הופעות במדי הנבחרת עם 14 שערים.

גאון שצעד במסלול מפותל.