ארבלואה | זה לא אילוץ. זה לא אידיאולוגיה. זו ריאל מדריד

אחרי הזעזוע עם פיטורי צ’אבי אלונסו ומינויו של אלברו ארבלואה, מדריד רעדה וכך גם הרשתות החברתיות עם חוסר הבנה והסכמה למהלך, אך אנחנו הבאנו את הזווית שלנו לבחירה של פלורנטינו שהיא הנכונה לדעתנו בטקסט מפורט שבמרכזו 4 טענות ראשיות.

כעת, כחודשיים אחרי המהפך על הקווים, אנו חוזרים אל אותו טקסט בשם “ברוך הבא, מיסטר ארבלואה” בכדי להתייחס אל אותן טענות ראשיות:

“המינוי של ארבלואה הוא תוצאה של חזון ארוך טווח, לא אילוץ.”

ארבלואה נבחר מראש. ברגע שפלורנטינו החליט שתם זמנו של אלונסו והחליט לחתוך, כנראה כי חשש מכדור השלג שהמשיך לגדול, הוא ידע שהאיש הנכון הוא הספרטני שעובד בקדחתנות באקדמיה.
בניגוד לטענה שלנו, אוהדי ריאל מדריד רבים טענו שמדובר ב”עוד בובה” על הקווים. ב”יס מן”. במאמן חסר סמכות.

כשעלו קולות של אי סבירות רצון מסביבת קרבאחל, ארבלואה המשיך לתת אמונו בטרנט והחזיר את המגן הספרדי האגדי לרוטציה רק כשהחליט שהגיע הזמן הנכון.
המאמן הספרדי הוכיח בנקודה הזו שהוא לא חושש מעימותים מול דמויות חזקות וישב לדבר עם קרבאחל ב-4 עיניים והסביר לו את הסיטואציה. לא רק שקרבאחל קיבל את עמדת המאמן ואת מצבו, אלא נרתם למאמצים הקבוצתיים ולחזון של מאמנו.

כך גם עם אמבפה אמש בדרבי. ארבלואה לא מיהר לזרוק אותו להרכב הראשון אלא נתן אמון בברהים דיאס שהחזיר לו במשחק טוב וסחיטת פנדל קריטי, בדיוק כפי שהמשיך לתת אמון בפראן גרסיה בעמדת ההרכב הראשון.
תוסיפו לכך את העובדה שבניגוד לרוב המאמנים שלפניו, ארבלואה תומך ומקדם צעירים, דבר שלא קרה עד כה בתקופת פלורנטינו.
אין לדעת מה נאמר לו מלמעלה, אך העובדה שהוא לא נלחץ מקולות בתקשורת ולא ממהר לקבל החלטות פופוליסטיות, מראות שבפועל קבלת ההחלטות שלו נמצאת ברף הגבוה ביותר.

• Reporter: “Did you bench Trent because he was late for training?”

🚨 Arbeloa: “No, not at all. As I said previously regarding Mbappé; in every round and every match, I select the best 11 players, and the lineup that I see as the most suitable based on what I expect from the… pic.twitter.com/6HD160dxK0

— Madrid Universal (@MadridUniversal) March 22, 2026

“ארבלואה מתאים לריאל יותר ממאמן אידיאולוגי/שיטתי”.

המינוי של אלונסו היה החלום הרטוב של כל אוהדי ריאל מדריד. כנ”ל גם בתקשורת. הרעיון היה לראות סוף סוף כדורגל שיטתי. כזה שאפשר לראות את טביעת האצבע שלו בכל מהלך. כזה שאפשר לומר ללא הסתייגות: “זה הכדורגל של אלונסו.” – זה בניגוד אגב לכדורגל תחת זידאן ואנצ’לוטי.

אנו טענו שלריאל מדריד הזו מתאימה יותר “אסכולת הדון”.
אסכולת אנצ’לוטי. הרעיון הכללי שמאמן צריך להתאים את עצמו לחומר השקחני שלו ולמקסם את המיטב מהם ולא לכפות מהם אידיאל תיאורטי.
ובפועל, זה בדיוק מה שאנו רואים מארבלואה.
למרות חששות רבים של האוהדים, משחק הלחץ לא נגרס. במשחקים רבים ריאל מדריד לוחצת כמו משוגעת, לא מעט בזכות שחקנים כמו ואלוורדה ופיטארץ’ שרצים בשביל חוליית קישור שלמה.
אך בניגוד לאלונסו, ריאל מדריד הזו בנויה על העיקרון הכי חשוב שלה עליו כתבנו ודיברנו לאורך השנים האחרונות – חופש.

ארבלואה החזיר את ויניסיוס לחיים, שבמקום להיות תקוע בכנף שמאל עם רגל על הקו, מקבל חופש תנועה מלא. הבישול שלו נגד סיטי התחיל עם ריצה מקו האמצע והשער שלו אתמול הגיע כשויניסיוס חיכה על קצה הרחבה. משחקן שמחכה שהמשחק יגיע אליו, לשחקן שקובע את קצב המשחק ובעיקר לשחקן המכריע שהוא – כפי שראינו פעמים רבות אחורה, וכפי שקרה מול בנפיקה, מנצ’סטר סיטי ואתלטיקו מדריד.
ארבלואה הבין בעצם שלפני הכל, ויניסיוס הוא חיה מנטלית. למרות הבוז שהוא חווה, הוא מתעלה לרגעים הגדולים דווקא בזכות האופי שלו, אבל הוא חייב ביטחון. הוא חייב את הגב של המאמן והמועדון, וארבלואה נגע לויניסיוס בכל הנקודות הקריטיות.

כנ”ל גם פדה ואלוורדה. האולר. אלונסו “ביית” בצורה מסוימת את פדה כשהשתמש בו לא פעם כסוג של מטאטא של חוליית הקישור. אצל ארבלואה אנחנו רואים עוד שדרוג ביכולות של שחקן הפלא הזה.
אם אצל אנצ’לוטי פדה התחיל לבעוט, אצל ארבלואה אנו רואים ואלוורדה כשחקן כנף התקפי לכל דבר במשחקים רבים ואתמול הוא שיחק לאורך רגעים ארוכים כחלוץ מן המניין.

האולר עבר שדרוג נוסף ובמשחקים האחרונים הוא נראה לעיתים כמו גארת’ בייל.
הוולשי שהתחיל כלל כמגן שמאלי הפך להיות אחד משחקני הכנף האימתניים במשחק, ופדה שהוא בכלל קשר מרכזי שהפך למגן ושחקן כנף תחת אנצ’לוטי, מפגין אצל ארבלואה את האיכות ההתקפית הגבוהה ביותר, כשהוא לא פעם מנצל את המהירות שלו בכנף – בדיוק כפי שעשה בייל לאורך הקריירה.

הגמישות של ארבלואה מוכיחה את עצמה, וזאת גם במפגשים מאד מורכבים כגון הקרבות מול מוריניו וגווארדיולה, שם הספרטני הוכיח שהוא יודע לעשות את ההתאמות הטקטיות הנדרשות והמבריקות אגב, גם כשהוא נאלץ לשחק ללא אמבפה ובלינגהאם ובהרכבי טלאים.

“היתרון הגדול שלו הוא זהות מדרידיסטית והבנת המועדון מבפנים.”

הטענה העיקרית שלמרות חוסר הניסיון – המדריסימו של ארבלואה, החיבור למועדון,ההיכרות עם שלל המחלקות לרבות הנוער והבנתו העמוקה של מבנה המועדון, ממעיטות משמעותית את חוסר הניסיון שלו, וזה כבר בא לידי ביטוי בתוצאות שלו.

בצורה מסוימת אפשר לראות עד כמה ארבלואה למד היטב את גדולי המאמנים בלבן שהוא זכה לראות.
ארבלואה מעריץ את מוריניו. כשנשאל על כך ענה הספרדי:
“להיות מוריניסטה זו דרך ברורה לעשות את הדברים, להיות תמיד גלוי לב ולא לפחד להיות עצמך. אני מנסה להיות כמה שיותר מוריניסטה”.
יחד עם ההערצה הזו, ארבלואה למד את אומנות הגמישות הטקטית והכדורגל העקרוני מהדון קרלו אנצ’לוטי, ונדמה שיש בו גם את קור הרוח והקלאס של זינדין זידאן.
אם בתקופת אלונסו, המצלמות זכו לקבל פריימים רבים של תסכול וייאוש על הקווים, כגון הנפילה על הברכיים של המאסטר הספרדי שכשל, אצל ארבלואה ברוב הזמן המצלמות מקבלות את אותו הפריים – פנים חתומות, מבט חודר, גוף זקוף והידיים בכיסים. לא נדמה שארבלואה מתרגש יותר מדי ממה שקורה, וזו העדות לכך שחוסר הניסיון שלו לא רלוונטי כלל בזכות אותה זהות מדרידיסטית.

“ארבלואה לא בא לנצח דרך מהפכה טקטית, אלא דרך ניהול סגל נכון, חיבור וכימיה בין השחקנים והאמונה בצדקת הדרך שמקדשת אך ורק ניצחון.”

שוב, בניגוד מוחלט לתקופת אלונסו, ארבלואה הוכיח מהר מאד שהוא איש של אנשים ובהכרח מדרידיסטות, שהוא יודע איך לדבר עם שחקנים ושהוא מאחד את הסגל, גורם לכל השחקנים להרגיש חשובים ובעיקר יודע לנהל את המצב המנטלי.

אצל ארבלואה אין דרמות.
אם ויניסיוס מוחלף, הוא פשוט יורד לספסל.
אם שחקן שיחק משחק טוב, הוא ימשיך לקבל קרדיט – ראו ערך פראן גרסיה ופיטארץ’.
ארבלואה לא ניסה לכפות סגנון טקטי מהפכני.
הוא לא מנסה לגרום לשחקניו לשחק כדורגל מבוסס שליטה כמו ברצלונה.
הוא פשוט מכיר היטב את הנפשות הפועלות ואת המועדון שלו שדורש אך ורק דבר אחד – הניצחון.

arbeloa and jude’s reaction to vini’s goal 😭 pic.twitter.com/I1eJNUCTg2

— َ (@valkr8s) March 22, 2026

לא פעם תשמעו את ארבלואה מחזק ומפרגן לויניסיוס. המהלך הזה נתפס אצל אוהדים רבים כ”ליקוק”, אבל בפועל ארבלואה בנה מחדש ובשיטיות את הביטחון העצמי של הברזילאי כשזיהה עד כמה ויניסיוס היה זקוק לכך ועד כמה היה קרוב ויניסיוס להתרסקות.
התקשורת שלו עם השחקנים בריאה ומזכירה מאד את זו של זידאן.
זידאן לא המציא כדורגל חדש. הוא ניהל אגו, הרגיש חדר הלבשה, ידע מתי לשחרר ומתי להקשיח ובעיקר – ניצח.

את אותו טקסט שנכתב בינואר חתמנו בפסקה הזו – שהחזיקה מים לאורך כל החודשיים האחרונים:

בריאל מדריד מאמנים לא נמדדים באידיאולוגיה אלא במהירות שבה הם מבינים איפה הם נמצאים. ארבלואה מבין ומוכן לחלוטין לאתגר הגדול של חייו. זה התחיל רע, אבל מדרידיסטה אמיתי יודע שחייבים להמשיך לעבוד קשה ולהאמין, גם ברגעים הכי נמוכים.

ובכדי לחתום את הטקסט: עומדים על עמדתנו – אלברו ארבלואה הוא הבחירה הנכונה, ולדעת כותב טקסט זה, גם מי שצריך לנהל את הקבוצה בעונה הבאה.

עבר את מוריניו ופפ באלופות, זאת עם סגל מלא פציעות. החזיר לחיים את ויניסיוס ואת פדה. הכניס לתוך הסגל שחקנים צעירים ובעיקר, מנהל משחק אדיר – כמה רמות מעל אלונסו בתקופתו בלבן.
הוא מתנהל בקור רוח בתוך הכיסא המלחיץ בעולם.
אלברו ארבלואה נהדר עד כה. הרוויח את הקרדיט לאמן בעונה הבאה. pic.twitter.com/ByHIvvQ7Rp

— Nisim Haliva✍️🎙 (@HalNisim) March 22, 2026