אין מנצחים במטרופוליטנו | אתלטיקו מדריד 1 – 1 ריאל מדריד

זה היה כנראה אחד המשחקים הטובים ביותר בליגה הספרדית בתקופה האחרונה.
כן, המשחק הסתיים עם שני שערים בלבד וגם לא היו יותר מדי מצבי הבקעה, אך זה ללא ספק היה קרב טקטי משובח.
משחק בו כל הפעולות בוצעו ברמה הגבוהה ביותר מצד אחד, אך מהצד השני, המתח והעצימות של המשחק גרמו לכך שגם הביצועים של הפעולות הפשוטות ביותר נתקלו במאמצי סיכול אדירים מצד שתי היריבות, מה שיצר משחק על חוט השערה. כל טעות מינימליסטית יכולה להיות פטאלית. תשאלו את רודיגר.

ההרכבים והגישה

ללא אמבפה, וגם ברהים דיאס, קאמבינגה ואחד ומיוחד דני סבאיוס, קרלו אנצ’לוטי ידע שהחזרה למערך ה 442 מתבקשת.
ויניסיוס ורודריגו שוב שיחקו מקדימה כשבלינגהאם שיחק בתפקיד בו בילה לא מעט בעונה שעברה, השפיץ ההתקפי של היהלום. הקשר המרכזי שהוא גם החלוץ המזויף.

אתלטיקו מדריד מצידה הפתיעה. סימאונה בחר לעלות גם כן במין מערך של 442, שלמרות השרטוט מעלה שמראה על 4321, אתלטיקו מדריד שיחקה ברוב הזמן עם גריזמן לצד סורלות’, אך הצרפתי כהרגלו נע בחופשיות בתוך הציר ההתקפי, עדות לאינטליגנציה והטכניקה העילאית של הנסיך הקטן.

הדמיון בין שתי הקבוצות לא היה רק במערכים, אלא גם בגישה.
סימאונה ואנצ’לוטי נתנו חופש תנועה מוחלט לשחקניהם. אין עמדות הרמטיות. קוראים לזה “כדורגל עקרוני“. מתרגום יבש זה כדורגל פונקציונלי. כדורגל שלא מבוסס על תבניות חוזרות ומתורגלות היטב, אלא על הכימיה בין השחקנים וחופש התנועה, כדורגל ששם דגש על חיבור בין השחקנים [link up], ומביא עימו המון גיוון התקפי שמטרתו להקשות על היריבה שלא יכולה באמת להתכונן למשחק עם תבניות מסודרות מראש, כמו שתראו אצל גווארדיולה או ארטטה לדוגמא.

לשני המאמנים יש שחקנים שמותאמים לגישה הזו בצורה מושלמת.
לאנצ’לוטי יש את ואלוורדה, מודריץ’, בלינגהאם והצמד ויני את רודריגו.
לסימאונה יש את דה פול, גלאגר, יורנטה, גריזמן ואלברס.
שחקנים שיודעים לבצע את הפעולות הטובות שלהם במספר רב של נקודות על המגרש.

שתי הקבוצות חשבו על משחק העומק, כשאתלטיקו בנתה יותר על המעברים וריאל מדריד מצידה ניסתה לבנות את המשחק במסירות קצרות, אך לא פעם שחקני הבלנקוס פספסו את המסירה קדימה אל ג’וד בלינגהאם שעשה כמות אדירה של תנועה ללא כדור אל הרחבה.

הסטטיסטיקה

אפשר לומר שהסטטיסטיקה משקפת לחלוטין את התוצאה.
אתלטיקו שלטה בכדור 51% מהזמן ויצרה אמנם 1.28 שערים צפויים אל מול 0.76 של ריאל מדריד, אך בשאר המדדים המובילים, היה שיוויון מוחלט!
בעיטות (12), בעיטות למסגרת (4), החמצת מצבי הבקעה גדולים (0), עבירות (11), קרנות (5). משחק מאוזן לחלוטין.

בכל הקשור לבעיטות, בריאל מדריד התקשו מצד אחד לחדור את ההגנה האדומה עם 58% מסך הבעיטות מחוץ לרחבת אתלטיקו, אך יחד עם זאת, 8% מהבעיטוות מתוך רחבת אתלטיקו, כשהמארחת מצידה לא ניסתה יותר מדי בעיטות מחוץ לרחבה (33%) אך הצליחה לחדור אל רחבת ה 16 ומשם לייצר את 67% מסך הבעיטות של הקבוצה.

מעניין לראות שגם בכל הקשור לסטטיסטיקת המסירות, ישנו שיוויון כמעט מוחלט בין שתי הקבוצות!

כמות כמעט זהה של מסירות, גם סך הכל וגם בחצי המגרש של כל יריבה, כמות כמעט זהה של כדורים ארוכים (33 מול 34) ושל נגיעות בכדור ברחבת היריבה (17 מול 20). ההבדל הבולט הוא כמות הנבדלים כשריאל מדריד לא נתפסה אף לא בנבדל אחד, עדות לכך שהקבוצה לא שיחקה מספיק לעומק ובנתה על משחק המסירות הקצרות, כשאתלטיקו מדריד נתפסת פעמיים בנבדל, כמעט 3, אבל אנטוניו רודיגר הרס את קו ההגנה של קבוצתו ברגע הכי קריטי במשחק.

מעל כולם

פדה ואלוורדה. קשה להסביר עד כמה חשוב פדה לריאל מדריד.
באחד הרגעים במשחק הוא עצר מתפרצת עם חטיפת כדור בשליש ההתקפי של ריאל מדריד, הצליח להשתלט על הכדור ולמסור אותו, אך ריאל מדריד איבדה את הכדור ואתלטיקו הצליחה לצאת למתפרצת, אך איכשהו פדה הרוויח שוב את הכדור בשליש ההגנתי של המגרש. פדה רשם 77 נגיעות בכדור (שני במשחק ביחד עם צ’ואמני ומיליטאו), השלים הכי הרבה מסירות במשחק ביחד עם חימנז ומודריץ’ וביצע 8 פעולות הגנתיות מוצלחות – שלישי במשחק.

פדה הוא המנוע של ריאל מדריד. המנוע ההיברידי שמחליף את המייבאך קרוס.
משחק נהדר לאולר האורוגוואי שכמעט גם הכניע את אובלק בבעיטה נהדרת מרחוק.

ציון 8 במדד בולרז.

ראויים לציון

• אנטואן גריזמן. אולי הפספוס הגדול ביותר של ברצלונה. גריזמן הוא שחקן התקפה מרהיב ומגוון. אמש הוא שיחק פעם אחר פעם בין הקווים, זיהה את השטחים שבין הקשרים של הבלנקוס, שיחק לצד סורלות’ מצד אחד ויחד עם זאת נע בחופשיות בשליש ההתקפי של המגרש. זה לא היה המשחק הכי גדול של גריזמן, אבל ברגע שהכדור מגיע אליו, אתלטיקו מתעוררת לחיים.
  ציון 7 במדד בולרז.
• ויניסיוס ג’וניור. בקשה לי לכל מי שקורא את הטקסט הזה – בואו נפסיק לנסות לחנך את ויניסיוס ג’וניור. אם הוא בוחר להטריף את עצמו ואת הקהל אחרי שהרוויח כדור קרן, אין מה לעשות מזה דרמה. נדמה שכולם מחכים לעוד רגע של ויני בכדי לצקצק בלשונם. זה לא מתפקידנו, וגם לא מתפקידו של השופט (שהיה נפלא אמש). ויניסיוס פגש אמש את רובין לה נורמן באחד המאצ’אפים האדירים של המשחק, כשבמחצית השנייה גם קוקה הצטרף ללה נורמן ולדה פול בניסיון לסגור את השד הברזילאי של ריאל מדריד. ויני סיים עם 1/4 דריבלים ובעיטה אחת בלבד (למסגרת), אבל ברגע ויניסיוסי אחד, הוא הצליח לייצר את ההרמה שיצרה כאוס ברחבה האדומה, ומשם מיליטאו העלה את ריאל מדריד ליתרון במשחק.
  לא משחק עצום לברזילאי, אבל עוד משחק בו הוא מייצר את הפעולה המכריעה.
  ציון 7 במדד בולרז.
• רודריגו דה פול. האיש שייזכר לנצח כשומר הראש של ליאו מסי, ואולי בעקבות זאת, לא זוכה כלל להכרה לה הוא ראוי. דה פול יודע לעשות הכל. הוא כוח דינמי באמצע המגרש, מנהל משחק נפלא, שחקן שיודע לזהות את השטח ולמסור לעומק, וקצת כמו ואלוורדה, נדמה שדה פול מכסה את כל השטחים הנכונים במשחק.
  ציון 7 במדד בולרז.

הערות שוליים

1. השער של אתלטיקו מדריד הגיע משבירת הנבדל של קוראה. הארגנטינאי הצליח להכניע את רודיגר בריצה לעומק, וזו הייתה נטו טעות של הבלם הגרמני שאיבד עירנות ולא שם לב לעובדה שההגנה מצד אחד לא מיושרת לקו הנבדל אך יחד עם זאת – בחר לצאת למלכודת הנבדל. רודיגר הוא בלם רודף נפלא. יש לו את היכולת הפיזית להקדים כמעט כל שחקן התקפה, אך דווקא ברגע המכריע הזה הוא בחר לפעול כנגד האינסטינקטים שלו, ולא לרדוף אחרי השחקן שלו ובמקום זאת, לצאת אל מלכודת נבדל כושלת.

2. החילופים של שני המאמנים הכריעו את המשחק.
דייגו סימאונה הכניס את קוקה שהוסיף סדר, ואת חאבי גלאן המבשל ואנחל קוראה הכובש שהכניעו את ריאל מדריד בדקות הסיום של המשחק.
קרלו אנצ’לוטי מצידו עשה חילופים שלא תרמו יותר מדי, אך אי אפשר לבוא אליו בטענות. לריאל מדריד אין ספסל כרגע. אין קשרים שיכולים לרענן את השורות, והשחקנים הבכירים היחידים אמש היו לוקאס וגרסיה שנכנסו בדקות הסיום בכדי לעבות את ההגנה ולייצר מעין מערך של 631 שכל מטרתו היה לשמור על השער של קורטואה. אם לא הטעות של רודיגר בסגירה, היינו מדברים הבוקר על חילופים מאולתרים שהביאו ניצחון ולא השמיטו נקודה.
זה לא שקרלו טעה אמש, זה פשוט מאד שמיכה קצרה.

3. ג’וד בלינגהאם הוא כנראה השחקן החכם ביותר בעולם הכדורגל בימים אלו.
כמות הפעמים שהוא זיהה את השטח הריק ורץ אליו היא עצומה. כמעט בכל התקפה של ריאל מדריד הוא מצליח לזהות את השטח, וכשהוא לא עושה זאת, הוא יורד אחורה לנהל את המשחק כשפשוט קשה להוציא ממנו את הכדור, כשהוא נלחם עליו כשהוא יורד אל הדשא בכוונה. לוחם ג’ודו. באחד המהלכים אמש ריאל מדריד הצליחה להשתחרר באומנות מהלחץ הגבוה מאד של אתלטיקו בזכות פעולה אדירה של בלינגהאם, שרץ לרוחב כל המגרש ברחבה שלו ובנה על התקפת מעבר מפוארת, אבל ואלוורדה החליט להוריד קצב. בלינגהאם צרח על הספסל ולאחר מכן גם על ואלוורדה שלא זיהה כמוהו את ההזדמנות לתקוף את השטח הריק.
גם כשהוא לא בולט יותר מדי, בעיקר במחצית השנייה, הוא עדיין מנהיג לכל דבר.

לסיכום

משחק כדורגל נהדר. דרמה גדולה וכמות מתח שלא הייתה מביישת את כל העונות של פאודה יחד. חלוקת נקודות מוצדקת.
צריך לומר מילה טובה לשופט המשחק ששלט בקצב ויחד עם זאת בחר להוריד בצדק את השחקנים אל חדר ההלבשה בעקבות זריקת חפצים למגרש. זו הפעם הראשונה מזה 18 שנים ששופט בספרד נוקט באמצעי הזה. למרות המתח והדרמות, שני המאמנים שלטו בעצבים של הספסל ושחקניהם, כשגם על המגרש כל השחקנים התנהלו בצורה מכובדת ומכבדת למרות שהיו בתוך שדה קרב באחת המלחמות הגדולות ביותר שיש לליגה הספרדית להציע.

העיר מדריד נהנתה אמש מיופי של הצגה.

גיליון ציונים

אתלטיקו מדריד	ציון	ריאל מדריד	ציון
אובלק	7	קורטואה	7
מולינה	6	קארבחל	7
לה נורמן	7	רודיגר	7
חימנז	7	מיליטאו	7.5
ריינלדו	6	מנדי	6.5
דה פול	7	ואלוורדה	8
יורנטה	7	מודריץ’	7
גלאגר	6	צ’ואמני	7
אלברס	6.5	בלינגהאם	7
גריזמן	7	רודריגו	6.5
סורלות	6.5	ויניסיוס	7
קוקה	7	ואסקז	6.5
לינו	7	אנדריק	5.5
קוראה	7.5	גרסיה	6
גאלאן	7.5
ריקלמה	6