את מוכרת לי מפעם | מנצ’סטר יונייטד 2 – 1 צ’לסי

מקטומיניי (19,69) - פאלמר (45)

זה היה, ככל הנראה, המשחק הטוב ביותר של מנצ’סטר יונייטד בחודשים האחרונים. אלו שעוקבים מקרוב אחר הקבוצה וסובלים איתה יחד, יגידו גם שייתכן מאד שאולד טראפורד חווה אמש כדורגל אמיתי מזה כמה עונות. לא פחות. איש איש וחוויתו.
אבל דבר אחד בטוח – כל יושבי אולד טראפורד חזרו אמש להנות ואולי חשוב מכל, הקבוצה חזרה לשחק אמש לפי הפשטות שביסודות.

רוח

אוהדי הקבוצה הסתכלו על ההרכב הראשון לפני תחילת המשחק והבינו שיש פה אמירה מצד אריק טן האח: מי ששורף את הדשא, יקבל דקות משחק.
ההחלטה הבולטת ביותר: אנתוני וגארנאצ’ו בהרכב הראשון, מרקוס ראשפורד, שנראה חסר עניין לחלוטין במשחקה הקודם של הקבוצה, על הספסל.

האמירה הזו הביאה תוצאות.
אחרי תקופה סוערת שכללה תיקו מאכזב בטורקיה, הפסד כואב לניוקאסל במשחק כבוי ואדיש, וחרושת שמועות על שחקנים שלא מרוצים מטן האח ועל חדר הלבשה מרוסק ופצוע – פיזית ומנטלית, שחקני מנצ’סטר יונייטד עלו אל כר הדשא כקבוצה כמעט חדשה.

מהרגע הראשון אפשר היה להבחין ברוח הקדומה של השדים האדומים.
רוח שדוחפת לניצחון ובעיקר רוח שדוחפת כל אינדיבידואל לאקסטרים, אך זאת מבלי לוותר על הביחד של הקבוצה, הן ברמה המנטלית והן ברמה הטקטית.

משמעת

ללא הכדור, מנצ’סטר יונייטד נראיתה אמש כמו קבוצת כדורגל מאומנת ברמה הגבוהה ביותר.
אריק טן האח לבטח צפה בתיקו 4:4 של צ’לסי נגד מנצ’סטר סיטי וידע שלמרות התוצאות המוזרות והלא מרשימות של הכחולים – יש שם קבוצה שיודעת לעשות בילד-אפ נפלא.

לכן, מנצ’סטר סיטי לחצה גבוה, אגרסיבי וקומפקטי.
בתמונה שמולכם אפשר לראות לדוגמא את גארנאצ’ו, אמראבט, וברונו יוצרים מחסום צפוף מאד על אנסו פרננדס, בזמן שראסמוס הוילונד תוקף את הארגנטינאי מאחור.

אנתוני מימין מצמצם פנימה ומונע מסירה לאחד הבלמים בצד ההפוך.
סקוט מקטומיניי אורב לכל ניסיון כחול של כדור עומק אל עבר מרכז המגרש האדום.

Image

בדוגמא נוספת במחצית הראשונה והנהדרת, בה אפשר לראות את הלחץ הגבוה של שחקני יונייטד שהניב לא מעט איבודי כדור לכחולים.
מלכודות הלחץ של אריק טן האח שיבשו לחלוטין את בוני המשחק של מאוריסיו פוצ’טינו שביקש גם מקול פאלמר (עם הכדור) לרדת לעזור, אך גם המהלך הזה לא מנע מחניכיו של ההולנדי לבצע את הלחץ הגבוה והאגרסיבי.

Image

וכפי שאפשר לראות ממפת איבודי הכדור (צ’לסי בכחול) – הגישה של האדומים הייתה לייצר מלכודות לחץ בכנפיים ובעיקר בכנף ימין.

מה עושים עם הכדור

צ’לסי איבדה לא מעט כדורים, אך מה שקובע את הלך המשחק בסופו של דבר זה הפעולות הפשוטות והמורכבות יותר שהקבוצה עושה עם הכדור.

הקבוצה של אריק טן האח, שיחקה אמש במערך של 4231 אך כהרגלה, שינתה צורה מדי פעם וביצעה לא מעט רוטציות.
את אותן רוטציות היא מבצעת בתדירות גבוהה יותר כאשר היא משחקת נגד קבוצות שיושבות נמוך וכאלו המאפשרות אחוזי החזקה גבוהים בכדור ואז אריק טן האח בוחר באותו כדורגל סיבובי, אך המשחק אמש התאפיין לו בעיקר בקצב מהיר מה שהתבטא בחלוקה מאוזנת בכל הקשור לנתון הזה: 48.2% למנצ’סטר יונייטד מול 51.8% שליטה בכדור לצ’לסי.

המשחק התנהל כאמור בקצב גבוה אך מנצ’סטר יונייטד הצליחה לרשום סך של 4.17 שערים צפויים (28 בעיטות / 9 למסגרת) אל מול 1.52 שערים צפויים של צ’לסי (13 בעיטות / 3 למסגרת).

את הדרך בה מנצ’סטר יונייטד שיחקה אמש אפשר לראות בצורה נפלאה בוידאו הזה.
המון רוטציות וחילופי מקומות, תנועה מהירה מאד אל השער ומשחק של מסירות קצרות שבסופו יש העמסה של שחקנים באדום ברחבה.

זה היה אולי אחד המשחקים המהנים ביותר לצפייה מבחינת האוהדים האדומים, וכולם תקווה שאחרי כל כך רעש, פציעות ופרשות – הקבוצה הזו יוצאת לה אל דרך חדשה.

איש המשחק – סקוט מקטומיניי עם צמד שערים וציון 8 במדד Ballerz. נשק קטלני כקשר רחבה לרחבה.

ראויים לציון:

  • ברונו פרננדש שהחמיץ פנדל, המשיך לעבוד קשה כמו שרק הוא יודע, חטף כדורים והוכיח בצורה חד משמעית שהוא הלב והנשמה של הקבוצה. קפטן ראוי.
  • אלחנדרו גארנאצ’ו שהשכיח את מרקוס ראשפורד על הספסל והיה אמש ה GO TO GUY של השדים האדומים. הילד טורף באופיו ויש לו ניצוץ מיוחד, שהפך אותו לאחד השחקנים האהובים ביותר באולד טראפורד.
  • הארי מגווייר שהיה על סף עזיבה בקיץ אחרי שהפך לאיש שכולם אהבו לשנוא באנגליה, ורשם אמש משחק הגנה נפלא והפך בין היתר לשחקן חודש נובמבר בפרמיירליג. הוא יכול היה לבחור בדרך הקלה ולעזוב, אך הוא נלחם על מקומו וכעת הוא בא על שכרו. השראה.
3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    מסכים ניסניס. סוף כל סוף יונייטד הראתה כדורגל טוב עם משחק לחץ מדהים שניצח לה את המשחק…

    אבל לדעתי קבוצה עם קישור קצת יותר אגרסיבי ומהיר יונייטד גם תסבול הגנתית… הלחץ הגבוה שלה חושף אותה ובגדול מאחורה וראו את זה קורה מספר פעמים שבשתיים שלש נגיעות צ’לסי הגיעו למצב הבקעה נוח.

  2. יוגב כותב

    עוד סיכום לפנתיאון מבית היוצר של באלרז

  3. בר כותב

    קול פאלמר היה שווה אזכור, היה משחק אדיר לצופה הניטרלי.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן