בועות סגולות | הסיפור מאחורי השיר המפורסם של ווסטהאם
מורה בבית הספר, ותק של מעל 100 שנים, הצגה בבורדווי ושיא גינס שנשבר. סיפורו של שיר האוהדים שמלווה את ווסטהאם.
במשך השנים, אוהדי הכדורגל זכו לשמוע ולהתרגש משירים אייקוניים המלווים את השחקנים בכניסתם למגרש. גם אם איננו אוהדים של אותה קבוצה, השירים המסורתיים של קהל האוהדים מצליחים לגעת בלבבות, כשהם עוברים מאב לבן, מסבא לנכד ומדור לדור.
שירים אלו, כמו “You’ll Never Walk Alone” של ליברפול, שהפך לסמל בלתי נפרד של המועדון ומוכר בעולם הכדורגל כולו, או -“I’m Forever Blowing Bubbles” של ווסטהאם, הם דוגמאות למוזיקה שהפכה לחלק אינטגרלי מהתרבות של המועדונים. השירים הללו יוצרים אווירה מיוחדת ומשפיעים על השחקנים והאוהדים כאחד.
השיר “I’m Forever Blowing Bubbles” אומץ על ידי אוהדי ווסטהאם לפני כמעט מאה שנה, לאחר שהוצג במחזמר “The Passing Show” בברודווי בשנת 1918. המחזמר, שהוצג לראשונה בניו יורק על ידי המפיק והבמאי ג’ורג’ לדרר, הוביל ליצירת שיר שכבש את הלבבות והפך לסמל של המועדון ממזרח לונדון. המוזיקה נכתבה על ידי ג’ון קלט והמילים יוחסו לג’אן קנברובין, שם עט של מספר יוצרים אמריקאים.
בתחילת שנות ה-20, השיר הגיע לאולמות המוזיקה הבריטיים, כולל בלונדון, ובמקרה הפך לשיר המזוהה עם ווסטהאם. נגן בית ספר מקומי בשם בילי ג’יי מורי, שזכה לכינוי ‘בועות’ בשל הדמיון לדמות בציור של סר ג’ון אוורט מילייס, היה חלק מהתהליך שבכלל היה חלק מפרסומת של סבון שבמהלכה יש בועות סבון. מנהלו של מורי, שהיה חבר קרוב של מאמן ווסטהאם צ’רלי פיינטר, החל לשיר את השיר במשחקי הקבוצה, וכך השיר נקלט בקרב האוהדים.
במהלך השנים, השיר עבר גרסאות שונות, כולל גרסת הפאנק של Cockney Rejects בשנת 1980 וביצוע מיוחד ב-2018 לציון 100 שנים לשיר. המסורת הפכה את הבועות לחלק בלתי נפרד מחוויית יום המשחק, ואף נקבע שיא עולמי בהפצת בועות על ידי האוהדים(24,000 בועות).
השיר הפך למזוהה כל כך עם המועדון, עד כי בכל משחק ביתי של ווסטהאם האוהדים שרים אותו בהתלהבות רבה, מלווה בבועות סבון המתפזרות ברחבי האצטדיון. השיר משקף את הרוח הבלתי ניתנת לשבירה של האוהדים ואת הקשר העמוק שלהם עם המועדון.
מילות השיר של ווסטהאם הן:
I’m forever blowing bubbles
Pretty bubbles in the air
They fly so high
They reach the sky
And like my dreams they fade and die
Fortunes always hiding
I’ve looked every where
I’m forever blowing bubbles
Pretty bubbles in the air
United
כתבה יפהפיה, מרתקת, כתובה יפה מאד, ומעל הכל, חידשה לי, תוך שהיא חשפה עוד מעט מהצבע מאחורי המשחק הכי יפה הזה שנקרא כדורגל. שאפו ענק
אין על כדורגל
מעניין
לא ידעתי