בחצי הדרך לתואר | בוסטון סלטיקס 0:2 דאלאס מאבריקס

הקן האחורי של בוסטון, אי הסיוע של לוקה והאם בוסטון יכולה להמשיך להחזיק כשטייטום ביכולת ירודה. סיכום משחק 2 בסדרת גמר ה-NBA.

כמה שעות לפני הטיפ אוף של משחק מספר 2, יצאו דיווחים כי לוקה דונציץ’ סוחב פציעה ועלול להיות לא כשיר להתמודדות. בסופו של דבר, הכוכב עלה לפרקט עטוף בחזהו ובברכו ושוב היה השחקן היחיד בשורות ה’מאבס’ שהציג משחק על. חברו לקו האחורי ואקס בוסטון, קיירי אירווינג, התקבל בבוז צורם על ידי האוהדים המקומיים, בדיוק כפי שקרה במשחק הקודם בסדרה.

הקו האחורי של בוסטון:

לאורך כל הימים שקדמו לפתיחת הסדרה, דובר רבות על הקו האחורי המפלצתי של דאלאס ועל היכולת שלהם להשתלב היטב בסגנון המשחק האחד של השני. קיירי אירווינג ידע לקחת את תפקיד הסייד-קיק של לוקה בצורה מושלמת לאורך כל הפלייאוף והציג יכולת נפלאה, ולוקה הוא כמובן לוקה.

הקו האחורי שעומד מנגד, עליו פחות דובר, הוא זה שנתן את הטון במשחק הנוכחי והצעיד את בוסטון כל הדרך לשמירה על הביתיות. ג’רו הולידיי ודריק ווייט נחשבים שחקנים קצת אפורים, אך שניהם אנדרייטדים. הראשון הוא ללא ספק השחקן המצטייין של המשחק, שמעבר להגנה האדירה שכולם יודעים שהוא מספק מדי ערב, הוא הופיע הלילה גם בצידו ההתקפי של המגרש. לפני תחילת הסדרה נכתב כאן שהאקס פקטור של הסלטיקס יגיע מכיוון השניים הללו, ובמיוחד מהרכז שיצטרך לתת את הטון גם התקפית. הלילה הוא סיפק הצהרה חד משמעית בנושא, כשרשם 26 נקודות על הלוח באחוזים מצויינים מהשדה, הוסיף 11 ריבאונדים ובכל צומת קריטית במשחק, פשוט היה נוכח בשביל הקבוצה שלו ונעץ פגיונות בדאלאס.

חברו ווייט היה נהדר גם כן, עם 18 נקודות וארבע שלשות, אליהן הוא הוסיף גם 3 חטיפות ו-2 גגות. בדקות הסיום של המשחק שני הגארדים סיפקו מהלך שמשקף את האיכות שלהם וגם את הסדרה כולה. בוסטון לחצה את דונציץ’ בחצי שלו, מה שגרם לו למסור מסירה לא אחראית אותה יירט ווייט. הכדור הגיע להולידיי, שתפר שלשה גדולה שסיפרה את הלך הרוח של המשחק.

הצוות המסייע של דאלאס וסיפור השלשות:

לוקה דונציץ’ הופיע כהרגלו בקודש למשחק לאחר הפסד במצב רוח להשתיק את הספקנים. הסלובני היה פשוט מחשמל במחצית הראשונה, קלע זריקות קשות בקלילות והיה נראה נהדר, במיוחד לאחר שהיה בספק למשחק.

כוכב ה’מאבריקס’ קלע 32 נקודות, והוסיף 11 ריבאונדים ו-11 אסיסטים, במה שהיה לטריפל דאבל הראשון בגמר ה-NBA בתולדות הקבוצה, והעשירי שלו בקריירה בפלייאוף. מה שהעיב על הופעתו זו העובדה שהוא קלע שלוש נקודות בלבד ברבע הרביעי, בדיוק שהקבוצה הייתה זקוקה לו יותר מכל.

ג’ייסון קיד, מאמן דאלאס, אמר לאחר המשחק כי הקבוצה חייבת למצוא שחקן נוסף לצד לוקה וקיירי שיספק נקודות. הפעם היה זה פי.ג’יי. וושינגטון. השחקן שהגיע לקבוצה בטרייד דדליין קלע 17 נקודות, אך הוא היה נראה אגרסיבי ונחוש הרבה יותר מאשר ליל יום חמישי. בנוסף אליו, ובדומה למשחק הראשון, קיירי לא מצליח להביא את יכולתו לידי ביטוי. הוא קלע 16 נקודות, אך שוב פעם באחוזים רעים מהשדה (7/18), ונראה שסוללת השומרים של בוסטון מקשה עליו. כמו כן, הוא טרם קלע זריקה אחת בסדרה מעבר לקשת, כאשר את הלילה הוא סיים עם 0 מ-3 שהתווספו ל-0 מ-5 מהמשחק הקודם.

באופן כללי, נראה כי השלשות של דאלאס הן הסיפור כאן. לאחר אחוזים איומים (7 מ-27) במשחק הראשון, החבורה של קיד קלעה הלילה 6 מ-26 – 23.1%, שאיך שהוא הצליחו להיות יותר גרועים מהאחוזים מהטווח של הסלטיקס (10 מ-39 –  25.6%).

סימן השאלה סביב היכולת של טייטום:

עם כל זאת, המשחק הלילה היה צמוד באופן ברור מהמשחק הראשון. נדמה היה כי בוסטון מנסה בכח להחזיר את דאלאס למשחק עם החטאות לא אופייניות, אך הקבוצה מטקסס פשוט סירבה לעשות זאת. אם היה משחק שהיה ניתן לגנוב בו את הביתיות לבוסטון זה המשחק הזה, שבדומה לסיבובים הראשון והשני בפלייאוף הנוכחי, בהם אפשרו למיאמי וקליבלנד בהתאמה לגנוב את המשחק, גם הלילה בוסטון לא הראתה יכולת יוצאת דופן. דאלאס לא ניצלה את המומנטום של לוקה ופשוט לא רצתה יותר מאשר המקומיים. בוסטון זו קבוצה שאתה חייב לשחק מולה באופן כמעט מושלם על מנת לנצח אותה. קאדר השחקנים העומד לרשות בוסטון הוא אדיר, עשיר בשני צידי המגרש, וכשהם מחוברים זה נראה כמו שירה בתנועה.

השחקן שבנתיים נראה כי הוא עוד לא הגיע לסדרה הוא הכוכב הגדול שלה, ג’ייסון טייטום. לאחר שהיה במשחק אול אראונד טוב במשחק הקודם אך קלע באחוזים לא טובים מהשדה, הפעם הוא התדרדר עוד יותר. מי שאמור להיות הכוכב הגדול של בוסטון קלע 18 נקודות ב-27.3% בלבד (6 מ-22), אך חיפה על כך כשתרם 12 אסיסטים ו-9 ריבאונדים. נשאלת השאלה כמה בוסטון יכולה להחזיק מעמד ללא הופעות אדירות מהשחקן הבכיר ביותר שלה, והאם היא בכלל זקוקה לו בשיא כושרו? את התשובה לשאלה הראשונה טרם קיבלנו, ובינתיים לשנייה נראה כי היא מסתדרת כשהוא משחק ככה.

סוגיית טייטום מובילה אותנו לשאלה נוספת, והיא מי הוא השחקן המצטיין של בוסטון עד כה?

התשובה הראשונה היא כמובן מספר 0 בירוק, אך נראה שכעת זה בין ג’יילן בראון לג’רו הולידיי. אם צריך לבחור אחד, אני הולך על בראון. הוא מוביל את הקבוצה בנקודות בסדרה, עם אחוזים נהדרים מהשדה ומספק הגנה קשוחה וחזקה על כוכבי היריבה. אין שום הסבר לא לבחור בו. בנוסף, זכייה שלו בתואר המצטיין של הגמר, אם וכאשר, יכולה לשנות את הנרטיב כלפיו ב-180 מעלות ולתת לכל המורשת שלו ולזיכרון שישאיר נופח שונה לחלוטין.

אין ספק שלוקה הוא השחקן הטוב בסדרה, אך כרגע דאלאס בפיגור שני משחקים ובהיסטוריה היה מקרה אחד בלבד שה-MVP של הגמר הגיע מהקבוצה המפסידה, מה שכרגע נראה כדבר שלא יחזור על עצמו. עם זאת, לאורך ההיסטוריה רק חמש קבוצות זכו באליפות אחרי שפיגרו 2:0 בגמר, כאשר האחרונה ביניהן הייתה מילווקי, שעשתה זאת נגד פיניקס ב-2021. אם יש מישהו שמסוגל לשחזר את ההישג הוא הסלובני, עם המנטליות האדירה והייחודית שלו.

שחקניו של ג`ו מאזולה סופרים תשעה ניצחונות רצופים, שיא מועדון בפלייאוף, ולאורך העונה כולה הם לא הפסידו ארבע פעמים בשבעה משחקים. מישהו מוכן להמר נגדם?

1 תגובה
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    תמשיכו לכתוב על כדורסל

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן