ברצלונה שהיא צ’אבי | תובנות שאחרי הניצחון 2-0 על קאדיס

 

1. נתחיל מהמספרים הבולטים ביותר.
במשחק הראשון לעונה ברצלונה שלטה בכדור במשך 75% מהזמן. זה הספיק לה רק לתיקו מול חטאפה הברוטאלית.
אמש, במשחק השני לעונה, ברצלונה שלטה בכדור במשך 75% מהזמן. בסוף הניצחון הגיע.
זה לא מקרי.

2. השליטה בכדור אמש התחלקה בין השחקנים הבאים:

  •  דה יונג: 13.2%
  •  גונדואן: 12.3%
  •  פדרי: 7.9%
  •  רומאו: 7.8%

דה יונג אמנם שיחק כבלם, אבל היה מוביל הכדור העיקרי של ברצלונה.

הקבוצה של צ’אבי שיחקה אמש עם 5 קשרים על הדשא.
4 מהם מובילי כדור מדופלמים.
אחד מהם, גאבי, סיים את המשחק עם 2.6% שליטה בכדור.
דעתי עליו לא השתנתה אגב – אני עדיין מרגיש שהוא עוד לא ברמה המתאימה לשחקן הרכב בברצלונה. חטפתי על זה לא מעט בעונה שעברה, מקווה שמתחילים לראות את הבעיה.

3. אבל גאבי הוא לא הבעיה של ברצלונה.
הבעיה כרגע היא צ’אבי.
נדמה שהפילוסופיה שלו כשחקן לשעבר, כקשר אמצע שהיה אחד ממובילי הכדור הגדולים של זמנו, השתלטה על הרעיונות שלו כמאמן.
יותר מדי מובילי כדור.
יותר מדי ביטחון ויציבות בכל הקשור לשמירה על הכדור ומעט מדי הרפתקנות.

ואני יודע שזה מוזר לומר שצ’אבי הוא בעיה, במיוחד אחרי אליפות שחזרה אחרי שהמועדון נראה כמוסד מתפרק, אבל ביום שאחרי האליפות, התחושה היא שברצלונה מחוייבת יתר על המידה לשמרנות של צ’אבי.

4. וכן, ברצלונה בעטה המון אמש. 24 נסיונות בעיטה ליתר דיוק ו 10 למסגרת.
ברצלונה כבשה אמש פעמיים ורשמה 2.33 שערים צפויים.
אז איך אפשר לבוא בכלל בטענות לא?

ובכן, התחושה היא שזה לא מספיק.
או, שברצלונה חסרה יצירתיות בחלק ההתקפי.
לבנדובסקי רשם אמש 5 בעיטות, הכי הרבה בברצלונה וסיים עם 0.49 שערים צפויים, אבל בשיטה הנוכחית, קל מאד להגנות היריבה להקיף את לבנדובסקי ולבודד אותו.

ולמרות 5 הבעיטות האלו, מי שבעטו למסגרת הכי הרבה הם קונדה, לאמין הנפלא ופדרי – 2 בעיטות למסגרת כל אחד.
ואם לאמין בן ה 16, שהוא אגב אחד הדברים היותר מרגשים בעולם הכדורגל כרגע, מצליח לייצר 2 בעיטות למסגרת במהלך המשחק, אין שום סיבה בעולם שלא ישחק שחקן התקפי דומה לו בחלק השני של המגרש.

נניח – פאטי.

5. מהרגע שפאטי נכנס למגרש, הדינמיקה השתנתה.
התחושה הייתה שפאטי מניע את הכל קדימה.
תצפו שוב בשער הראשון.
ממש שניות לפני השער.
התנועה של פדרי נפלאה והצ’יפון של גונדואן יוצא מהכלל, אבל זה שער שלא היה נכבש ככל הנראה, ללא הנוכחות של אנסו פאטי.
תשומת הלב המוענקת לו בשבריר השנייה הזה, הספיקה לגונדואן למצוא את הפרצה בחומה הצהובה.

מסקנה?
במשחקים בהם ברצלונה דומיננטית מראש, צ’אבי חייב נוכחות של עוד שחקני התקפה.

6. ואני מבין את הלך הרוח של צ’אבי.
אני מבין ששחקנים יצירתיים יותר או ישירים יותר, מייצרים פעולות יותר הרפתקניות שיכולות להביא לאיבודי כדור ולגרום לקבוצה שלו להיות חשופה להתקפות מתפרצות.
ולכן חשוב לצ’אבי לשמור על הכדור.
ולכן חשוב לצ’אבי לתת לשחקנים היצירתיים ביותר שלו לשחק על הכנפיים.
אם מאבדים כדור בכנף, קל יותר ללחוץ אחרי האיבוד ולנסות להחזיר את הכדור. כולם מזנקים בפקודה לאיזור לחץ אחד.

אבל אם מאבדים כדור במרכז המגרש, הכל יכול לקרות.
כדור ארוך ימינה או שמאלה וההגנה שלך חשופה ומרווחת.

ההגיון ברור, וכך גם הרצון לשלוט.
לא רק בכדור אלא גם בקצב ובעיקר במומנטום של המשחק.

השמרנות הזו הוכיחה את עצמה לא פעם בעונה שעברה, אבל נדמה שאם ברצלונה רוצה לעשות זינוק אבולוציוני תחת צ’אבי, היא צריכה להרשות לעצמה יותר יצר הרפתקנות, בכדי להפוך מקבוצה טובה לקבוצה מפחידה.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן