ג’וד בלינגהאם | הקשר ההיברידי המודרני

פתיחת חלון ההעברות של הקיץ.
שמו של ג’וד בלינגהאם מככב בכותרות של כל אתר אפשרי.
ליברפול רוצה אותו, צ’לסי רוצה אותו, מנצ’סטר יונייטד רוצה אותו.
אבל יותר מכל – בריאל מדריד רצו אותו.

הבוס פלורנטינו פרז דרש שהדברים ירוצו כמה שיותר ומהר וללא התנגדויות.

התאריך הוא ה 15.06.2023, כשבועיים לאחר תחילת חלון ההעברות, וריאל מדריד מנחיתה את היהלום ג’וד מבורוסיה דורטמונד תמורת 103 מיליון אירו.
נדמה היה שהעסקה באה בקלות לריאל מדריד, אך דווקא הקלות והמהירות של העסקה הזו ממחישה עד כמה היא חשובה.
הבוס פלורנטינו לא רצה להיתקל בשום מכשולים עתידיים שיכולים לצוץ כגון הצעה טובה יותר ממועדון אחר או שרירים של הגרמנים.

המסר היה ברור: ג’וד בלינגהאם הוא שלנו. ויהי מה.

תרשו לי לנבא את העתיד אך התאריך הזה ייזכר כאבן יסוד בהיכל התהילה שהוא ריאל מדריד.
עידן חדש התחיל.

“האיכות הכי גדולה שלי היא שאני יכול לעשות קצת מהכל וזה מאפשר לי לשחק בעמדות שונות על המגרש”, אמר בלינגהאם לאחר החתימה ל-Realmadrid TV.
“אני אוהב לכדרר ולנצח בתיקולים, זה הכי כיף, אבל אני חושב שהצד הכי חזק שלי הוא שאני יכול לעשות קצת מהכל”.

בצניעות ובביטחון עצמי אדיר, ג’וד תיאר את עצמו בצורה מושלמת.

ג’וד בלינגהאם הוא הקשר ההיברידי המודרני.

שאחד המאמנים שלו לשעבר בבירמינגהאם נשאל לפני כשנתיים: “האם בלינגהאם יכול לשחק כמספר 10?”

הוא ענה: “ברור שכן, אבל מבחינתי הוא יותר 22”.

זו תשובה מוזרה אך לאחר מכן הגיע ההסבר:
בלינגהאם יכול לשחק כמספר 4 (קשר אחורי בשפה העתיקה יותר), קשר 8 וקשר 10 – ביחד 22.

כל מי שראה את ג’וד עוד בתחילת דרכו בבונדסליגה הבחין במספר אלמנטים בולטים:

• שליטה בכדור באיזורים צפופים. הטכניקה של ג’וד היא הקלאס בהתהוותו. נגיעות בכדור שמזכירים לזקני השבט אחד בשם זינדין זידאן. יש לג’וד קסם ברגליים אך חשוב מכך, רדאר במוח.
  הוא סורק בכל שניה את המגרש באיכות הגבוהה ביותר, מה שמאפשר לו להגיב מהר יותר. כל מאית שניה חשובה על הדשא.
• היכולת לסחוב את הכדור קדימה תוך כדי שעיטה. ג’וד מוביל כדור איכותי. הוא עושה זאת לעיתים בקלילות מפחידה. הוא “בוחר” לעבור שחקנים בזכות האינטיליגנציה שלו והעוצמות הפיזיות ולאו דווקא באמצעות תרגילים וטריקים.
• תמיכה בקישור האחורי. העוצמות הפיזיות שלו, ביחד עם אינטיליגנציית המשחק מאפשרות לג’וד להיות קרוב יותר לאירועים משמעותיים ולרדת לתיקולים קריטיים. זה לא התפקיד העיקרי שלו כמובן, אך האיכות הזו מאפשרת לו להיות אותו שחקן שלם.

או כאמור – הקשר ההיברידי המודרני.

בימים האחרונים שלפני המעבר הרשמי, פורסם לו מחקר של חברת הדאטה SentientSports.

חברה זו בודקת את היכולות של שחקנים באמצעות נתונים מתקדמים ולאחר שהיא אוספת את כל הנתונים ומנתחת אותם – היא בעצם מנפקת תוצאות התאמה של שחקן ספציפי לקבוצה ספציפית לפי שתי קטגוריות:

1. תחזית כימיה:
חוזה כמה טוב שחקן ישתלב עם חבריו החדשים לקבוצה על המגרש ומחוצה לו.
נתון זה מבוסס על ניתוח שמחשב עד כמה השחקנים הנוכחיים עובדים יחד על המגרש על סמך הקישור שלהם בתרומה להתקפה של הקבוצה שלהם.
לאחר מכן הניתוח מכשיר “רשת נויראלית”, אשר חוזה עד כמה שחקנים יפתחו מערכות יחסים לאחר ביצוע העברה.
ניתוח זה משתמש בתכונות כמו סגנון משחק, יכולת, שפות מדוברות, גיל ומשחקים ששיחקו יחד.

2. חיזוי התאמה טקטית:
זה חוזה עד כמה שחקן מתאים לסגנונות המשחק והטקטיקות של הקבוצה על ידי הסתכלות על שלושה תחומים שונים.
סגנון המשחק וההרכבים הנוכחיים של השחקן מושווים לצורתם ולפרופיל המשחק של הקבוצות הפוטנציאליות שלהם.
יתר על כן, “שימוש מיקום” מעריך באיזו תדירות השחקן שיחק בעמדה המשמשת את הקבוצה הפוטנציאלית – למשל, תפקידו של קשר מרכזי ב-4-4-2 לעומת 4-3-3.

התוצאות של הניתוח היו מעניינות מאד.

בתחזית הכימיה ריאל מדריד קיבלה ציון של 81 בזמן שקבוצות כמו פריז סן ז’רמן, נאפולי, באיירן מינכן, ברצלונה, אינטר, ליברפול, ארסנל ומנצ’סטר סיטי מקבלות ציון גבוה יותר. בין 82 עד למקסימום שהוא 87 (פ.ס.ז’).
מה שכן, בתחזית הטקטית לא היה שום מקום לספק – ריאל מדריד מעל כולם עם ציון 80. הכי קרובה הייתה פריז סן ז’רמן עם ציון של 75.

משמע, אם ג’וד בלינגהאם היה צריך לנהל את שיקוליו לפי המחשב – הבחירה הייתה בין פריז סן ז’רמן לבין ריאל מדריד.
מה שנקרא – בחירה קלה.

 

“זה כבוד לשחק עם השחקנים האלה, ללמוד מהם ובתקווה לנצח איתם. זה נחמד כשאתה יכול לספוג כל כך הרבה מחברי הצוות שלך על המגרש ומחוצה לו. אני הולך להיות כמו ספוג בזמן שאני כאן וללמוד מכולם”.

בלינגהאם בצניעותו מספר על כך שהוא בא ללמוד מכולם, אך נדמה שהתלמיד הפך בן רגע למאסטר.
קרוס ומודריץ’ על הספסל, פדה, צ’ואמני וקאמבינגה מאחורי ג’וד בקישור.

בלינגהאם הוא המרכז החדש של האימפריה הלבנה.

אחרי 4 משחקים בליגה, לבלינגהאם יש 5 שערים ובישול אחד.

בשקט בשקט, ג’וד בלינגהאם הופך להיות כמעין ה”יורש” של כרים בנזמה.
לא בדיוק חלוץ אבל משחק ממש גבוה, עמוק בתוך ההאלף ספייס, אבל בדיוק כמו בנזמה, גם בלינגהאם יורד אחורה בכדי להיות הציר ההתקפי בחצי השמאלי של המגרש.
לאט לאט נראה שג’וד הוא בעצם ה”חלוץ החדש”.

אפשר לראות זאת היטב במפת החום שלו עד כה העונה.

בנוסף, את הדומיננטיות של בלינגהאם אפשר היה לראות באותו ניצחון קשה מול חטאפה.

שער הניצחון שלו היה הדובדבן שעל הקצפת.
לכאורה ריבאונד פשוט אך זה לא מקרי שבלינגהאם היה השחקן היחיד על המגרש שהיה מוכן לריבאונד הזה.
הוא זיהה את הבעיטה מחוץ לרחבה, הכין את הגוף שלו לריבאונד וזינק על השלל.

שער שכולו חוכמה.

ובאותו משחק נגד חטאפה, היה אפשר לראות את הקשר ההיברדי שהופך להיות גם ממלא המקום של החלוץ בכל הדרו.

בשיאו.

בלינגהאם היה בכל נקודה על המגרש ומפת הנגיעות שלו בכדור מוכיחה זאת.

ג’וד בלינגהאם הוא כישרון של פעם בדור. אמרתי זאת מתחילת הדרך.

ובנקודת הזמן הזו, יש לבלינגהאם את כל הדרוש בכדי להיות שחקן היסטורי.
אגדה של המשחק.
לא פחות.
כל התנאים בשלים לכך.

הסטטוס שלו. המצב התודעתי שלו. המקום בו הוא נמצא.

בלינגהאם יכול וצריך להיות המלך החדש של הסנטיאגו ברנבאו, ומכאן, האגדה הנכתבת בה הוא הגיבור הראשי שלה, יכולה אך ורק לנפץ את גבולות הדמיון.