גירל פאוור: סיפורן של כדורגלניות פורצות דרך

לכבוד יום האישה הבינלאומי נעשה כבוד לחמש כדורגלניות פורצות דרך. שחקניות שעשו חייל בנבחרתן, והיוו השפעה רבה על כדורגל הנשים. הקריירות, השיאים, זכיות מרגשות והשפעות שעשו היסטוריה.

אחת מהן כל כך מוערכת במדינתה – שהיא מחזיקה במדליית מסדר כאות כבוד. האחרת התגלתה כספורטאית משפעינית לאורך זמן, ואחת נוספת שהובילה את נבחרתה לזכייה היסטורית בגביע העולם. לכבוד יום האישה הבינלאומי בחרנו להביא לכם כתבה המיוחדת על חמש כדורגלניות שמהוות חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של כדורגל הנשים הבינלאומי.

סאם קר (אוסטרליה)

את הכתבה נפתח עם אחת הכדורגלניות הפופולריות בעולם, כזו שבטח יצא לכם לשמוע עליה או לפחות לראות אותה כקלף ב-FUT של המשחק EAFC 24 – הכדורגלנית סמנתה מיי “סאם” קר.

סאם קר, בעלת ‘מדליית מסדר אוסטרליה’, היא כדורגלנית אוסטרלית המשחקת בעמדת החלוצה בצ’לסי שבליגת הסופר ליג האנגלית. בנוסף, קר משמשת גם קפטנית נבחרת אוסטרליה. קר זכתה ב-4 אליפויות רצופות עם הקבוצה האנגלית, והוסיפה לרזומה שלה גם אליפויות באוסטרליה עם הקבוצות פרת’ גלורי ו-סידני. בנוסף, היא גם זכתה בתארים אישיים רבים, בהם ניתן למצוא בין היתר שבע זכיות בתואר מלכת השערים – בארבע קבוצות שונות ובליגות בשלוש יבשות שונות. קר נחשבת לאחת השקניות הטובות בעולם, והיא מלכת השערים של פרת’ גלורי ושל סקיי בלו, וסגנית מלכת השערים של צ’לסי.

הופעת הבכורה של קר בנבחרת אוסטרליה הייתה בגיל 15 במסגרת משחק ידידות מול נבחרת איטליה בפברואר 2009. את שער הבכורה שלה בנבחרת כבשה בגיל 16 במשחק הגמר של אליפות אסיה בכדורגל נשים מול צפון קוריאה. קר שיחקה במונדיאל 2011 כשהייתה בת 17 בלבד, וגם לקחה חלק בטורנירי גביע העולם בשנים 2015 ו-2019, כשבאחרון אף הבקיעה 5 שערים ובכך הפכה לשחקנית שהבקיעה הכי הרבה שערים בכל הזמנים בנבחרת האוסטרלית. בנוסף, קר השתתפה עם הנבחרת במשחקים האולימפיים בריו דה ז’ניירו 2016, ובמשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 בהם היא הגיעה עם נבחרת אוסטרליה למקום הרביעי.

מריאן פטרסן (נורוגיה)

מריאן אירן פטרסן היא כדורגלנית עבר נורווגית ששיחקה בעמדת החלוצה. פטרסן היא מלכת השערים של נבחרת נורווגיה בכל הזמנים, כשלזכותה 66 שערים ב-98 משחקים. פטרסן נולדה ב-1975 בעיר אוסלו, בירת נורווגיה.היא ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת ב-1994, במשחק נגד איטליה, וכבר באותו משחק היא כבשה. שנה לאחר מכן, בגביע העולם שנערך בשוודיה, הגיעה פטרסן לאחד משיאי הקריירה המקצוענית שלה. את שלב הבתים של הטורניר סיימה נורווגיה במאזן מושלם, לאחר ניצחונות על ניגריה, אנגליה וקנדה (במשחק בו כבשה צמד). בשלבי הנוקאוט נורווגיה הצליחה להפתיע ולהתקדם עד לשלב הגמר בו היא פגשה את גרמניה. במשחק הגמר, שנערך מול קהל של 17,158 באצטדיון רוסונדה, ניצחה נורווגיה 0-2 וזכתה בגביע העולם בפעם הראשונה בתולדותיה. פטרסן, שכבשה את השער השני בגמר, הפכה לכדורגלנית הצעירה ביותר אי פעם שכובשת שער בגמר גביע העולם.

בשנת 1998, כבשה פטרסן 36 שערים לזכות קבוצתה הנורווגית אסקר, והובילה אותה לאליפות הליגה הנורווגית. שנה לאחר מכן, שוב זכתה הקבוצה באליפות, כשפטרסן כובשת הפעם 16 שערים. בינואר 2001, לאחר חמש שנים באסקר, החליטה פטרסן לעבור לפולהאם ליידיס האנגלית, שבאותם ימים הייתה קבוצת כדורגל הנשים המקצוענית היחידה באירופה. כבר במשחק הבכורה שלה בקבוצה, במסגרת הסיבוב הרביעי של גביע ה-FA, כבשה פטרסן שלושער והובילה את פולהאם לניצחון 0-8 על מנצ’סטר סיטי. מאוחר יותר באותה עונה היא אף מונתה לקפטנית המועדון, והייתה מועמדת לפרס כדורגלנית השנה בעולם. שנתיים לאחר מכן, חזרה פטרסן לעונת פרישה באסקר וסיימה כמלכת השערים של הליגה עם 15 כיבושים.

מייגן ראפינו (ארה”ב)

מייגן ראפינו היא כדורגלנית אמריקאית מקצוענית, המשחקת בתפקיד קשרית/קיצונית, והיא קפטנית קבוצת “OL Reign” ב-NWSL (הליגה הלאומית בכדורגל נשים). כשחקנית בנבחרת הכדורגל של ארצות הברית, זכתה ראפינו פעמיים בגביע העולם (קנדה 2015 וצרפת 2019), במדליית זהב אולימפית (לונדון 2012) ובמקום שני בגביע העולם (גרמניה 2011). מאז 2018, היא חולקת את תפקיד קפטנית נבחרת ארצות הברית עם קרלי לויד ואלכס מורגן. בשנת 2019, זכתה ראפינו בכדור הזהב לנשים והייתה לכדורגלנית השנייה בעולם שזוכה בתואר נחשב זה. בשנת 2020, הופיעה ראפינו ברשימה 100 האנשים המשפיעים השנתית של מגזין טיים – “טיים 100”.

ראפינו ידועה כפעילה חברתית בנושאים שונים. בין היתר, תמכה ראפינו במחאת ההמנון האמריקאי של שחקני הפוטבול האפרו-אמריקנים, שכרעו ברך בזמן ההמנון. ראפינו אף עשתה זאת בעצמה זמן קצר לאחר ששחקן הפוטבול, קולין קאפרניק, החל במחאה. בכך הייתה ראפינו הספורטאית הלבנה הראשונה שכרעה ברך בעת ההמנון לאות מחאה. מאז שהתאחדות הכדורגל האמריקאית דרשה ממנה לעמוד, היא הפסיקה עם כריעת הברך, אך נמנעה מלהניח יד על ליבה כנהוג ולא שרה את ההמנון. ראפינו היא גם בעלת עיטור ‘מדליית החירות הנשיאותית’, אותה קיבלה בשנת 2022 על פעילותיה החברתיות.

אניקה קרהאן (גרמניה)

אניקה קרהאן התחילה לשחק כדורגל עוד כשהייתה רק בת 4. היא שיחקה 8 עונות ב’דיסבורג’ הגרמנית, ובמהלכם כבשה 8 גולים ב-146 משחקים. קרהאן הגיעה עם המועדון חמש פעמים למקום השני בבונדסליגה לנשים, כולל ארבע עונות ברציפות בין השנים 2005–2008. היא זכתה בגביע הגרמני פעמיים עם המועדון ובגביע ליגת האלופות לנשים של אופ”א בעונת 2008/2009.

במהלך טורניר המוקדמות ל’אליפות הנשים של אופ”א’, במשחק נגד גלאזגו סיטי באוגוסט 2010, קרעה קרהאן את הרצועה הצולבת הקדמית בברך שמאל. בעקבות הפציעה, החמיצה קרהאן את כל עונת 2010/2011. בשנת 2012, לאחר שמונה שנים עם ‘דיסבורג’, עזבה קרהאן את הקבוצה לטובת פריז סן-ז’רמן, במדיה היא שיחקה במשך 3 עונות. בתקופתה בפ.ס.ז כבשה קרהאן 2 שערים ב-52 משחקים, ואף הגיעה עם הקבוצה לגמר ליגת האלופות.

את הופעת הבכורה שלה בנבחרת גרמניה בכדורגל נשים עשתה קרהאן במשחק נגד נבחרת אוסטרליה בשנת 2005. הטורניר הגדול הראשון שלה היה גביע העולם בכדורגל נשים ב-2007, בו היא אף הבקיעה את גול הבכורה שלה במשחק נגד קוריאה הצפונית. היא זכתה עם הנבחרת הגרמנית במדליית ארד בכדורגל באולימפיאדת בייג’ינג ב-2008, וסיימה במקום השביעי ב’אליפות אירופה בכדורגל נשים’ שנערכה ב-2009. בנוסף, היא שיחקה בנבחרת הגרמנית בגביע העולם בכדורגל נשים 2011, וגם זכתה במדליית זהב עם הנבחרת הגרמנית בכדורגל באולימפיאדת ברזיל ב-2016. באוגוסט של אותה שנה הודיעה קרהאן על פרישתה מנבחרת גרמניה.

אלכס מורגן (ארה”ב)

אלכס מורגן היא כדורגלנית אמריקאית המשחקת כחלוצה בקבוצת הנשים של סן דייגו. כשחקנית בנבחרת הכדורגל של ארצות הברית, זכתה מורגן פעמיים בגביע העולם (קנדה 2015 וצרפת 2019), במדליית זהב אולימפית (לונדון 2012) ובמקום השני בגביע העולם שנערך בגרמניה בשנת 2011. מורגן מחזיקה בחוזי פרסום רבים עם תאגידי ענק כמו נייקי וקוקה-קולה, ששמעלים מאוד את הפופולאריות שלה. חוזי פרסום אלה, בנוסף למשכורת הגבוהה שהיא מקבלת בקבוצתה, הופכים את מורגן לכדורגלנית בעלת השכר הגבוה ביותר בעולם.

כשהייתה בת 17, זומנה מורגן לראשונה לנבחרת ארצות הברית עד גיל 20. בעקבות פציעה ברגלה, היא ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת רק במאי 2008, במסגרת אליפות צפון ומרכז אמריקה לנערות שנערכה במקסיקו. כבר במשחקה הראשון בנבחרת, נגד קובה, היא כבשה שער אחד והובילה את ארצות הברית עד לגמר האליפות, שם הפסידה לנבחרת קנדה.

במרץ 2010, ערכה מורגן את הופעת הבכורה שלה בנבחרת הבוגרת, במשחק נגד מקסיקו. מספר חודשים לאחר מכן, כבשה מורגן את שערה הראשון במשחק נגד סין. אחד משעריה החשובים ביותר בקריירה הגיע חודש אחר כך, במשחק מוקדמות גביע העולם נגד איטליה, מורגן עלתה מהספסל בדקה ה-86, ובדקה הרביעית של תוספת הזמן הצליחה לכבוש את שער הניצחון שהבטיח לארצות הברית את היתרון לקראת משחק הגומלין. בסיכום שני המשחקים, עלתה ארצות הברית לגביע העולם, בפעם השישית בתולדותיה.

בגביע העולם 2011, הייתה מורגן לשחקנית הצעירה ביותר בסגל האמריקאי. היא כבשה את שער הניצחון נגד צרפת בחצי הגמר של הטורניר, ובגמר נגד יפן כבשה את השער שהעניק יתרון 0-1 לאמריקאיות. בהמשך היא גם בישלה שער לאבי וומבאק, ובכך הייתה מורגן לכדורגלנית הראשונה אי פעם שכובשת ומבשלת בגמר גביע העולם. לבסוף, ולמרות היתרון המוקדם, השוו היפניות את התוצאה ובסופו של דבר ניצחו בדו-קרב בעיטות עונשין. באותה שנה, היא סיימה במקום השמיני בקרב על תואר כדורגלנית השנה בעולם של פיפ”א.

לאחר גביע העולם ב-2011, הפכה מורגן בין לילה לכוכבת אמריקאית – והיא הופיעה לצד השחקניות אבי וומבאק וסידני על שער המגזין של ESPN. מורגן היא בעלת חוזי פרסום קבועים עם נייקי, פנסוניק ו-קוקה-קולה, ואף יש לה חוזים זמניים עם – בנק אוף אמריקה, ESPN (לצידה של הופ סולו), ברידג’סטון וחברת תוספות התזונה GNC.

את קריירת המועדונים שלה עשתה מורגן בקבוצות רבות, בהן ניתן למצוא בין היתר אתסיאטל סאונדרס מהדבליו-ליג (ליגת המשנה האמריקאית), את פורטלנד ת’ורנס מה-NWSL (ליגה מקצוענית שהוקמה בשנת 2013), את ליון הצרפתית עמה זכתה בליגת האלופות ואת טוטנהאם הוטספר הלונדונית.

1 תגובה
  1. חזי כותב

    אין זכר לפוטייאס ואטיאנה הקטלאניות? זוכות כדור זהב, השחקניות הטובות בעולם.

    כנראה פרז משחד גם את בולרז..

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן