ישנה אמרה ישנה “הכל צפוי והרשות נתונה”.כוונת הפתגם היא – שלאדם יש בחירה חופשית, “הרשות נתונה”, ואף על פי כן, אלוהים מסוגל לצפות את התוצאה מראש – “הכל צפוי”. לפעמים, נראה שפרדוקס הבחירה והידיעה מתבטא היטב במשחקיה של מדריד המלכותית בליגת האלופות, שגורל המשחקים של מדריד בצ’מפיונס קבוע מראש לניצחון מחד, וקבוצות יכולות להכניע אותה מאידך.
ראשית, ברמה הטקטית ריאל הגיעה מוכנה בפער מאשר נאפולי, שנראה כי בנתה בעיקר על התנופה הביתית, ואכן לפעמים הקבוצה לא היוותה רק צל של האלופה מאשתקד, אלא היא בכבודה ובעצמה. אנצלוטי דוגל בכדורגל עקרוני, והוא הכין היטב את קבוצתו. הם ידעו היטב מה לעשות בבניית המשחק מאחור, איך להחזיק את הכדור במרכז המגרש, ואיך להתמקם בהתקפה. המערך היה כה גמיש שגם כאשר היה סדר, נדמה היה שכאוס. אך חדי עין הבחינו בסדר המופתי, ששרר בצורה יוצאת דופן עת ריאל מדריד החזיקה בכדור. היופי במצבים האלו שהתפקידים גמישים מאוד.
בתמונה: ריאל מדריד בונה משחק בקו של שלושה בלמים, מה שמאפשר למגנים, קמאבינגה וקראבחל, לצאת קדימה לאגפים. טוני קרוס שובר את הלחץ של שני החלוצים כשהוא משתחל בניהם. במהלך המשחק, כל אחד מהשחקנים בקו האחורי ובעמדה של קרוס החליפו עמדות ללא הרף, כל עוד הקו נשמר.
המשחק החל, וכרגיל לעונה הנוכחית, הבלאנקוס במדי החוץ השחורים הציגו משחק מעורער בדקות הראשונות של המשחק.שוב הם ספגו בדקות הראשונות של המשחק, השער היה מטעות שוער ולא מטעות בהגנה.
הקהל של נאפולי מדהים, הוא מחשמל ומרגש. נראה כי הקהל חוגג כל צ’אנס וכל הצלה. היה ניתן לחשוב לרגע כי השערים של הקבוצה לא נכבשו בשל הבתים של ליגת האלופות, אלא במעמד חצי הגמר. הקבוצה בנתה על הדחיפה הזאת וניצלה אותה.
הגול לא הרתיע את המדרידאים וקרוס החל לקחת אחריות, מנתב את הכדורים ומסדר את מירום חבריו על המגרש, לא נראה שהוא התרגש כלל מהרעש העצום מהיציעים. הוא נראה כה רגיל לרעש, שיכול להיות שכשהוא שם אוזניות במטוס, הוא מאזין לשאגות אוהדי קבוצות יריבות על מנת להירדם.
ריאל המשיכה לתקוף במסודר. כאמור הכדורגל של אנצ’לוטי הוא פונקציונלי, כלומר עקרוני. הרעיון קבוע מראש, אך התבניות אינן קבועות והכללים גמישים. על מנת לשמור את השחקנים חדים, דון קרלו מורה לשחקניו לבצע לחץ רק כאשר הם “מריחים דם”, ואפשר להניח שנכון לתקופה זו, חוש הריח של ג’וד בלינגהאם הוא מהחדים ביותר באירופה. באמצעות משחק לחץ גאוני הוא הציב את ויניסיוס מול השער שלא אכזב וכבש.
לאחר המחצית נאפולי עלתה באנרגיות מחודשות ותקפה ללא רחם, יותר באמצעות להט ופחות באמצעות כדורגל מסודר. רודי גרסיה אינו טקטיקן מהמעלה הראשונה. לאחר גלישה של נאצו ברחבה השופט נקרא ל VAR ובהחלטה שנויה במחלוקת פסק פנדל לטובת האיטלקים. הכללים אומרים במפורש שכאשר היד נמצאת בתנוחה טבעית לא תינתן בעיטת עונשין כשהכדור פוגע ביד. מה שקרה הוא ששחקן ריאל מדריד, נאצ’ו ביצע גליץ’ ברחבה ובנפילתו החזיק את ידו חלוץ נאפולי, אוסימהן, ובעט על היד שהחזיק. הפנדל הומר בבעיטה מדוייקת מהנקודה. לאחר מספר דקות של משחק מאוזן פדה וואלורדה שלח בעיטה עוצמית לשער ממרחק רב, שמרט לא היה מסוגל לעצור בשל מהירות הכדור.
השערים שמרדיד ספגה מקורם לא בטעויות הגנה התלויות במאמן. השער הראשון של נאפולי הובקע מקרן בעקבות מחדל של השוער, קפה. השער השני הובקע בפנדל.
לנאפולי ולמדריד יש סיבות לדאגה. אוסמיהן אומנם מגיע לשחקים בניתוריו אך הוא לא בא לידי ביטוי כמעט כלל. קרבצחליה לא הסתדר עם השמירה הכפולה. בצד הספרדי – אנצ’לוטי לטעמי ביצע טעות כאשר יישם את קמאבינגה כמגן שמאל, כאשר פרלנד מנדי ופראן גרסיה, מגנים טבעיים, זמינים בסגל. החילוף בין מנדי לקמאבינגה בשלבי המשחק המאוחרים עזר מאוד למשחק של ריאל. רודריגו וגם ויניסיוס מתקשים מאוד בעמדתם החדשה.
מנגד ישנן סיבות לתקווה בשני הצדדים. נאפולי נראתה לעיתים כקבוצת האליפות של העונה שחלפה. מדריד הראתה שהכדורגל שלה אינו כאוטי אלא מחושב.
מצטיינים:
רודיגר
הצליח לנטרל את האיום המסוכן ביותר של נאפולי, ויקטור אוסמיהן, ביבשה באוויר ובים.
קרוס
כאשר ניהל את המשחק ריאל נראתה מעולה
בלינגהאם
האס, היהלום. הגיים צ’יינג’ר. אחת ההחתמות המשתלמות בהיסטוריה, כנראה.
זיינלסקי
אף שחבריו לא הצילחו לנצח, הוא הראה הרבה נחישות ואיכות.
לובוטקה
היה המנוע של נאפולי. שיחק מצויין
המאכזבים
קמאבינגה
לא בא לידי ביטוי בהתקפה וביצע מספר לא מבוטל של טעויות בחלק האחורי.
רודריגו
לא בא לידי ביטוי כלל. נראה הצל של עצמו.
אוסימהן
לא הצליח לבצע את תפקידו כחלוץ בשל המופע של רודיגר.
מה עם השער של גוד
חסרים ספורלטיבים על השער של ג’וד.
קמאבינגה עשה עבודה מצוינת – ניצח בהמון מאבקים, הוא זה ש”בישל” את השער של בלינגהאם( זה לא באמת קל לתת שליחה ככה שזה יגיע לבלניגהאם, הוא קיבל המון מהירות המסירה). מהשער של בלינגהאם(הכי יפה שלו עד עכשיו, ועל זה אין ויכוח) מתעלמים לגמרי. קיצר יש הבנה טקטית אבל מה עם עובדות?