געגועים לחגיגה האייקונית | מה קרה לג’וד בלינגהאם?
מי שפרץ בעוצמה חריגה אל חדר ההלבשה בברנבאו ואל תודעת הקהל עם מועמדות לכדור זהב בעונתו הראשונה בלבן, נעלם כמעט לחלוטין, או יותר נכון, נעלמה לה לחלוטין תרומתו ההתקפית. מה קרה לג'וד בלינגהאם? ההסבר בפנים.
במדריד מתגעגעים לחגיגה האייקונית.
כה אייקונית שתוך כדי עונת בכורה במדריד, החגיגה הזו מקשטת את עטיפת משחק הוידאו FC25.
אבל בעונה הנוכחית, בלינגהאם עוד לא חגג.
הפעם האחרונה בה בלינגהאם כבש שער לזכות ריאל מדריד הייתה אי שם בעונה שעברה נגד אלאבס במסגרת המחזור ה 36 בליגה.
הסיבה העיקרית לכך שבלינגהאם מאיים פחות משמעותית על השער היא הגעתו של אמבפה, דבר שבעצם ביטל את החופש ההתקפי שניתן לבלינגהאם בעונה שעברה, ומה שהחזיר את הקשר האנגלי אחורה יותר אל עמדת הקישור.
את ההבדל הזה היה ניתן לראות כבר במשחק הליגה הראשון נגד מאיורקה כשבלינגהאם אמר לחבריו במחצית: “תסיימו את ההתקפות, בגלל שזה פאקינג קשה לרוץ אחורה כל הזמן”.
בתוך הסגנון הפלואידי של אנצ’לוטי, בלינגהאם ו-ואלוורדה משחקים כמעין קשרי רחבה לרחבה חופשיים, ומוטלת עליהם המון עבודה הגנתית כי ריאל בניגוד לרוב קבוצות העל, לא מעוניינת לשמור על הכדור בכל מחיר, מה שמעלה את קצב המשחק ומשאיר אותה חשופה מאחור לא פעם.
תוסיפו לכך את העובדה שאין מנהל משחק שמתקרב כלל לסדר הגודל של קרוס, ותקבלו בלינגהאם שנדרש להרבה יותר משימות הגנה.
לא סתם הוא מוביל את ליגת האלופות בתיקולים למשחק (3.7). אם בעונה שעברה בלינגהאם היה הפלסטר של אנצ’לוטי לפצע המדמם בחוליית ההתקפה שהשאיר מאחוריו כרים בנזמה, את העונה הנוכחית בלינגהאם פתח כפלסטר לפצע המדמם בחוליית הקישור שהשאיר מאחוריו טוני קרוס. אנצ’לוטי בעצם מקריב את היכולת ההתקפית של בלינגהאם, כשהוא סומך על ויניסיוס ואמבפה מקדימה שיספקו את הסחורה, ומשתמש ביכולות הפיזיות האדירות של בלינגהאם כקשר לכל דבר, אם במרכז ואם בימין, בכדי לשמור על המבנה של הקבוצה מהודק ככל האפשר.
לדוגמא – בעונה שעברה בלינגהאם רשם 1.36 בעיטות למסגרת למשחק בליגה.
העונה הוא עומד על 0.5 למשחק. הוא נוגע בכדור ברחבת היריבה פחות למשחק – מ 5.77 בעונה שעברה ל 3.39 העונה, ירידה מאיזור אחוזון ה 80 לאיזור ה 40, דבר שממחיש עד כמה בלינגהאם לא מתופקד כלל כפקטור התקפי כפי שהיה בעונה שעברה.
נתון מעניין נוסף הוא מרחק הבעיטות של בלינגהאם.
אם בעונה שעברה הוא בעט ממרחק ממוצע של 14.8 מטר (בליגה), העונה הוא עושה זאת ממרחק ממוצע של 19.8 מטר.
רחוק מהשער, רחוק מהרשת.
אפשר לראות בהשוואה הזו שהנתון היחיד בו בלינגהאם של העונה מוביל על זה של השנה שעברה הוא כמות התיקולים המוצלחים.
הלילה ריאל מדריד פוגשת את בורוסיה דורטמונד לשחזור הגמר של העונה שעברה, ולפי דיווחים קרלו אנצ’לוטי שוקל עדיין האם לשחק במערך היהלום עם בלינגהאם מאחורי הצמד ההתקפי, או במערך ה 433 עם רודריגו בכנף ימין. כך או כך, ריאל מדריד לא צריכה לחשוב על איך להחזיר את בלינגהאם של העונה שעברה. זה לא משהו שיכול לקרות בקלות או בכלל.
האנגלי הוא לא חלוץ בהווייתו ולא צריך לספק מספרים של חלוץ. ריאל מדריד צריכה לחשוב על היציבות של המערך שלה, על החיים ללא טוני קרוס ועל איך משתלטים על משחק, מייצרים שטחים בהתקפה ושומרים על השטחים בהגנה. או בקיצור, איך הופכים את החבורה הכישרונית הזו לחבורה מנצחת, שעל הדרך גם מייצרת כדורגל טוב יותר ממה שהיא מצליחה לספק עד כה. אנצ’לוטי מבין זאת ולכן לא מודאג לדעתי מיכולת ספציפית של שחקן כזה או אחר, אלא הוא מסתכל על התמונה הגדולה ועל העונה הזו כריצת מרתון ולא על ספרינט נקודתי, כפי שמסתכלים רוב האוהדים וגופי התקשורת שדורשים כדורגל אטרקטיבי בכל מחיר – כאן ועכשיו.
ג’וד בלינגהאם הוא לטעמי הקשר המודרני השלם ביותר במשחק כעת.
שחקן שהוא כישרון דורי ועם פוטנציאל להיות הפנים של ענף שלם, לא פחות.
הוא ייחודי בסט היכולות השלם שלו, וגם בדרך הייחודית בה הוא משחק, כשהוא לא פעם נראה כמו לוחם ג’ו ג’יטסו שיורד אל הדשא פעם אחר פעם בכדי להרוויח את הכדור ואף לכדרר אותו כשהוא כורע על הדשא ושומר על הכדור עם גופו.
או בקצרה – אל תספידו את ג’וד. הוא עושה את מה שהקבוצה צריכה, ואת מה שצריך בכדי לנצח.
כמובן שהוא היה שמח להיות מעורב יותר התקפית, אבל כרגע הוא מתרכז יותר בפעולות ששומרות על הקבוצה שלו ועל חוליית הקישור שלומדת לשחק כמעט מחדש.
תנו לו זמן והוא יחזור להוכיח לכולם שהוא אחד השחקנים הטובים ביותר בעולם.
אתה וקופר פרשנים בליגה משל עצמכם בארץ
תענוג כרגיל, תודה
אני מסכים לגמרי שגם בקונפיגורציה החדשה שלו בלינגהאם עדיין קשר מאד שלם ושחקן מהטופ עם תרומה אדירה…
אל תשכחו שהיתה לו פציעה קשה בכתף שהוציאה אותו מהקצה… כשהוא יחזור למומנטום טוב הוא גם יחזור לכבוש, גם אם לא במספרים של שנה שעברה, זה בטוח…
מעולה ניסים!