דני קרבחאל אוהב לדבר ותמיד מספק שיחה מרתקת.
כבר כמה עונות שבריאל מדריד לא שקט סביב דני קרבאחל.
אם לדייק, לא במועדון, אלא מסביבו.
קיץ אחר קיץ חוזרת אותה השאלה ברשתות החברתיות ובתקשורת צמאת הדם: מתי ריאל מדריד רוכשת מגן ימני חדש?
או – עד מתי דני קרבאחל?!
אבל בגיל 31, דני קרבאחל הוא המגן הימני הבכיר של ריאל מדריד.
רק לא מזמן אמר עליו קרלו אנצ’לוטי ש”אין מגן ימני טוב ממנו בשוק”.
ואם להתחשב בפתיחת העונה הנפלאה של המגן הימני, ייתכן מאד שהדון קרלו צודק בכל מילה.
או לפחות תומך במגן הימני שלו ויהי מה.
דני קרבחאל התראיין השבוע בתוכנית של חורחה ואלדאנו הנפלא, חזר אחורה בהיסטוריה לימים הראשונים של הקריירה ודיבר בין היתר על הגדולים ביותר איתם זכה לשחק בריאל מדריד, על ריאל מדריד הנוכחית, על האבולוציה שלו ושל הכדורגל וכמובן גם על מה מחכה לדני בעתיד.
האישיות שלך: “תמיד היה לי את הפרצוף הרציני הזה, עברתי הרבה מכשולים בדרך. בכל פעם שאני יכול להרצות בפני ילדים אני אומר להם – תעשו כל מה שביכולתכם. באימונים, בחיים, תנו הכל. היו לי כמה רגעים של שפל עם פציעות ועוד, ואני מאוד גאה שהתגברתי על כל המכשולים האלה. לעתים קרובות אני זוכר את זה יותר מהתארים”.
האבולוציה של הכדורגל: “עבר עשור מאז שהגעתי לכאן. אני זוכר שהגיעו אלינו גארת’ בייל ועם השלישייה הזו בהתקפה ידענו שנוכל לכבוש ארבעה שערים בכל משחק נגד קבוצות אמצע הטבלה ומטה. שיחקת עם יותר חופש, היריבות לא יכלו לעצור אותנו טקטית. עכשיו זה לא ככה”.
הקאנטרה והמעבר לבאייר לברקוזן: “הגעתי בגיל 10. דילגתי על שתי קבוצות צעירות של המועדון. ההצעה מבאייר לברקוזן הייתה רגע מפתח בקריירה שלי. הערכתי עם המשפחה מה הכי טוב, לקחתי החלטה קשה. האם להיות עם קסטיליה ומה הסיכוי שלי להגיע לקבוצה הראשונה, או לצאת. ידעתי שההזדמנות שלי בקבוצה הראשונה היא קשה, אבל לברקוזן הימרה עליי. הסתגלתי מהר מאוד לשיטה, היה לי חופש וביטחון וברור שרציתי לשוב לריאל”.
ההגעה לריאל מדריד: “אבא שלי חשש, הוא אמר לי ‘כמה חבל שריאל מדריד קנתה אותך בחזרה’. הוא רצה בטובתי, הוא לא ידע כמה אני אשחק. אבל באותו רגע התרגשתי. היה לי מזל שהתמודדתי רק נגד שחקן אחד, כמה שהוא טוב – אלבארו ארבלואה. גם החלפת המאמן עזרה. הכל הסתדרי. יכולתי להיות איש של מועדון אחד מאז. אתה מצפה לשחק שוב, לראות איך במועדון מקבלים אותך. לעתים קרובות יצא לי לחשוב מה היה קורה לו ריאל לא הייתה קונה אותי בחזרה”.
לשחק במועדון כל כך תובעני: “מגיל צעיר אתה מבין שאסור להפסיד, בטח לא פעמיים ברציפות. אתה תמיד חיי עם הלחץ הזה של לנצח ולהיות הכי טוב. אצל השחקנים הבכירים זה עוד יותר בולט ובטח בקבוצה הראשונה. למזלי לא היו הרבה תקופות רעות מאז שאני פה. וזה מחזק אותך. ואתה כל הזמן רעב. זה נחמד מאוד. כמובן שצריך ללמוד מעונות רעות, ואז כשהמצב קשה – רואים מי שחקן טוב, אבל לא רק שחקן טוב אלא גם חזק מנטאלית”.
חמש הזכיות בליגת האלופות: “זה מטורף, זה נראה משהו שאי אפשר לחזור על זה. ואני תמיד אומר שרק בפרספקטיבה של זמן אני אדע להעריך את ההישג הזה וכמה אנחנו גדולים. לפעמים אני יושב במיטה וחושב עד כמה אני שמח וגאה על זה שכנראה הייתי אחת מריאל מדריד הטובות בהיסטוריה אם לא הגדולה ביותר. הייתי רוצה להיזכר במועדון כאחד המגינים הגדולים ששיחקו ולבשו את החולצה הזו”.
העתיד: “יש לי עוד שנים רבות בחוזה ואני מקווה שאוכל לפרוש כאן. להיות בריאל מדריד זה הדבר הכי גדול שיש עבור כדורגלן ואני חושב שרגע עזיבה מהמועדון הוא הקשה ביותר לכל אחד. זה לא רק לעזוב את המדינה – ספרד, ואת מדריד – זה המימד כולו. האצטדיון המלא, העובדה שמאות אוהדים מקבלים אותך במלון”.
הגעת הכסף הגדול מערב הסעודית: “זה מצב מסובך כי לא מדובר רק בשחקנים גדולים שהם בשלב האחרון של הקריירה שלהם. עכשיו הם משלמים סכום גבוה ומפתים גם שחקנים צעירים יותר ומבטיחים. זה מסובך כי הפרשי השכר גבוהים מאוד. אני יכול להבין את גברי ויאגה. אתה משחק כדורגל זו הפרנסה שלך שנים רבות. הדבר הראשון שעשיתי כשפרצתי כשחקן כדורגל היה לקנות להורים שלי בית, כשחתמתי לחמש שנים בלברקוזן. הגעתי משכונה צנועה ועבדתי קשה וההורים שלי עוד יותר. אתה אף פעם לא יודע איך ומתי הכדורגל ייגמר”.
עד כמה ריאל מדריד גדולה: “אני רואה את גיסי חוסלו והוא ממש חיי בחלום, מחייך מאוזן לאוזן בכל יום, זה היופי של ריאל מדריד. לפעמים אתה נשאר כל כך הרבה שנים, כמוני, למזלי, ואתה עלול “לנרמל” את זה. אתה שואב כוחות ואתה לא יודע מאיפה. אתה מסתכל על החברים לקבוצה ואתה יודע שאם יש קבוצה שיכולה לעשות משהו בלתי אפשרי – זו ריאל מדריד בליגת האלופות. אפילו היריבים מבינים את זה. יש לנו את היכולת לסבול, האמונה בדקות האחרונות. היריבים חוששים”.
הרגעים הקשים: “אני חושב שהכל זה הגוף והנפש ביחד, אין סיבה אחת. כשהגענו לחצי גמר וגמר ליגת האלופות, נפצעתי פעמיים, בשני הגמרים. הגורם הפסיכולוגי חשוב, זה הורג אותך. ב-2021 שיחקתי איזה 12 משחקים, פציעה אחר פציעה, נסיגה אחר נסיגה. זו הייתה מנהרה חשוכה שלא ראיתי ממנה מוצא. הוצאתי את הגלוטן מהתזונה שלי לחלוטין, זה היה גורם לי לדלקות והכל השתנה. מאז הייתה לי אולי פציעה אחת של עשרה ימים לאחר המונדיאל. הפציעות הן הרגעים הכי גרועים עבור כל ספורטאי ומכאן אני ממליץ לכל אחד שעובר את הרגע הזה – לצאת מזה!”.
מודלים לחיקוי: “מאז שנולדתי הסתכלתי על שחקני כדורגל כמודל. מיצ’ל סאלגדו היה המודל הראשון שלי ולאחר מכן כמובן סרחיו ראמוס. היה נהדר לחלוק איתו את חדר ההלבשה”.
שלושת השחקנים הגדולים ביותר איתם חלק את חדר ההלבשה: “כריסטיאנו רונאלדו, סרחיו ראמוס ולוקה מודריץ’. כשהם מדברים איתך אתה צריך להיות מרוכז וממוקד, ללמוד מהם, להשתמש בכל חמשת החושים. אתה רואה אותם מגיעים בשש בבוקר לפעמים, זה אכזרי, כמה הם טוטאליים. לוקה בנוסף על כך הוביל מדינה כה קטנה לגמר גביע העולם. הוא מנצח כל הזמן, זה מדהים”.
שלושת המאמנים המובילים שלך: “היו לנו כמה מאמנים עם פרופילים זהים. היה קשה לך לכעוס עליהם כי קיבלת חופש על המגרש. לקרלו אנצ’לוטי ולזינדין זידאן יש השפעה עצומה עליי. הם תמיד נותנים לך יותר ביטחון ממה שאתה צריך. אני חושב שהדבר הכי גדול שהם השיגו זה שכולם היו מרוצים – גם מי ששיחק וגם מי שלא. וכשמאמן יודע לתת מקום לכל אחד – זה הדבר הכי גדול”.
עתידו כמאמן: “אני לא שולל את זה, זה עוד רחוק, אבל הדבר הראשון שאעשה כשאצא לפנסייה (פרישה) זה להיות עם הילדים שלי יותר. כרגע אני קצת עם הבן שלי”.
על ג’וד בלינגהאם: “אני לא רוצה להלל אותו יותר מדי, כי הרף גבוה מאוד. אבל מהרגע הראשון שהוא התחיל להתאמן אמרנו הוותיקים, הסתכלנו אחד על השני בקדם העונה – וואה, הבחור הזה יודע מה הוא עושה. הוא חושב מהר ועושה הכל מהר, הטכניקה שלו מדהימה. הוא שחקן שלם. יש לו את היכולת לתת גול, אתה נותן לו את הכדור והוא מאוד אינטליגנטי. כולם מסתכלים עליו כבר עכשיו”.
הפציעות של טיבו קורטואה ואדר מיליטאו: “לא מזמן שמעתי את פפ גווארדיולה מדבר עד כמה לוח השנה אכזרי ואני מסכים איתו. חזרנו מקדם העונה שם פגשנו קבוצות חזקות כמו מילאן או מנצ’סטר יונייטד, כל אחד רצה להוכיח את עצמו ולתפוס את מקומו. ובארבעה ימי אימונים נדיר שהגוף לא סובל ולא נפצעים. אני חושב שצריך להפחית את כמות המשחקיפ ולהעלות את האיכות”.
הזכייה עם ספרד בגביע האומות: “לקחתי את הפנדל המכריע כדי ‘להצדיק’ את עצמי ולהראות שהנה אני. לא שיחקתי הרבה בשני המשחקים האלה והיה לי חשוב להיות שייך. לאיימריק לאפורט היו ספקות, הוא לא היה כשיר במאה אחוז והחלטתי לבעוט. זה חשוב לכולנו. אבל אני נשבע שהייתי רגוע ושליו, בשום שלב לא פקפקתי בעצמי. כשאונאי סימון הדף – ידעתי שזה הרגע שלי”.
תודה רבה לדור רומאנו על הבאת התרגום לראיון הזה!
דף הפייסבוק של דור: https://www.facebook.com/RealMadridCoIl
ראיון מדהים, לא שחקן שהוא בטופ הכוכבים העולמי אבל חד משמעית שחקן עלית וכל כך הרבה זמן.
תודה על התרגום הזה, אשמח מאוד להחשף לעוד תוכן כזה – לא יודע היכן יש עוד מזה בעברית ושמח למצוא.