האיזון הופר | ארסנל 2 – 0 פריז סן ז’רמן
באחד המשחקים הכי לא מאוזנים שראינו, ארסנל הצליחה לשמור על מבצרה ולנצח הודות לשוער האיטלקי שממשיך במגמת הירידה שלו | סיכום המשחק
המשחק החם ביותר של היום ואולי של המחזור השני הפגיש בין ארסנל לפריז סן ז’רמן, ואיך נגיד בצורה יפה, חם הוא ממש לא היה. שתי הקבוצות היו לא מאוזנת, ללא התקפות ובקושי איומים רציניים שנבעטו לעבר השער. למעשה, שני המאמנים הספרדיים באו לנטרל אחד את השני יותר מאשר להציג לצופה ערב מהנה של שתי קבוצות ענקיות בליגת אלופות, או איך שנקרא לזה – אכזבה באימרויות.
אך בזכות שחקן אחד הצלחנו לקבל משחק עם שערים ולא 0-0 משמים, אולם לא מדובר בשחקן התקפה, אלא בשוער, כן בשוער. דונארומה, סיפק ערב נוראי בשער ובעצם היה אחראי על שני השערים של ארסנל, מצד אחד מאכזב עבור אחד שהיה אמור להיות היורש של בופון האגדי, מצד שני עבור הצופה הנטרלי בזכות הטעויות הללו הצלחנו לראות שערים.
הרכבים
- מצד אחד ארסנל פתחה במערך של 4-2-3-1 שבפועל טרוסארד היה הקשר ההתקפי בעוד שבחוד פתח כרגיל קאי האברץ.
- מהצד השני פריז סן ז’רמן פתחה במערך של 4-3-3 עם חלוץ מדומה כאשר לי פתח בעמדת החלוץ, אך הוא הפך להיות שחקן חופשי.
סטטיסטיקה
נתחיל ונאמר שהסטטיסטיקה מספרת את הסיפור כולו:
- כהרגלו בקודש של לואיס אנריקה – קבוצתו שלטה יותר בכדור מאשר ארסנל עם 65% החזקת כדור לעומת 35% בלבד של המארחים. אנריקה שהתחיל בברצלונה, עדיין לא שינה את חשיבתו בכדורגל, על אף שמאז ימיו היפים בברצלונה, המשחק השתנה בסגנונו. משחק ההנעת כדור שלו מברצלונה, הפך להיות הונאת כדור, החזקה שולית ללא אף איום/סיכון אמיתי אל השער. ארטטה צפה שאנריקה ירצה להניע את הכדור, ולכן הוא נתן לו את האפשרות הזאת, להניע כדור במרכז המגרש, במקום שלא יסכן את קבוצתו.
- גם מבחינת המסירות ישנו יתרון מובהק למארחת עם 578 מסירות מדויקות, פי 2 יותר מאשר ארסנל (289).
- בהסתכלות על אזורי המסירות ניתן יהיה לראות את מה שנרשם לעיל, את הונאת הכדור של אנריקה. כ-272 מהמסירות של פריז התבצעו בתוך החצי של הקבוצה, וכמעט חצי מהמסירות התבצעו באזור שאפילו לא מהווה טיפה של איום עבור התותחנים. אם תשאלו את ארטטה הוא היה טוען כי מצדו שהמשחק ימשך ככה עד מחר.
- מבחינת בעיטות לשער, שתי הקבוצות ביחד יצרו 16 איומים לשער. מצד ארסנל, הקבוצה בעטה 6 פעמים בלבד לשער, אולם מבחינת בעיטות למסגרת הם רשמו דיוק מדהים של חמש בעיטות למסגרת. לעומתה, פריז רשמה עשר הזדמנויות לשער, אך מתוכם בעטה רק 2 למסגרת.
- במפת הבעיטות נתן לראות כמה דברים:
1. ארסנל כלל לא בעטה מחוץ למסגרת, למעט השער המוזר של סאקה מנייח. לעומתה פריז ניסתה את כל כוחה מרחוק, לפעמים מרחוק מדי. ניתן לראות שמתוך עשר הבעיטות שנבעטו, שלוש הגיעו מאזור ה-35 מטר של ארסנל, לא פחות משלוש.
2. שתי הקבוצות כן הצליחו לחדור לתוך הרחבה אחת של השנייה, ואף הצליחו להגיע להזדמנויות של בעיטה. אולם שתי הקבוצות התקשו ליצור מהמצבים הללו מצבים איכותיים.
3. אם נסתכל מבחינת אחוזים נראה כי:
- שתי הקבוצות בעטו כמות זהה של בעיטות מתוך הרחבה, כ-5 בעיטות לכל קבוצה. אך לעומת זאת, ארסנל ככל לא ניסתה לבעוט מחוץ לרחבה (17%) בעוד שחצי מהמצבים של פ.ס.ז’ נבעטו מחוץ לרחבה.
- ואם נגע ב-XG אפשר להבחין כי שתי הקבוצות ביחד הגיעו לשערים צפויים של 1.07 בלבד. ארסנל הגיעה לכמות שערים צפויים של 0.76, בעוד חבורתו של אנריקה למרות עשר הבעיטות שבעטה, היא הצליחה לייצר 0.31 שערים צפויים בלבד.
- כיאה לחוסר בעיטות למסגרת, גם הקרנות במשחק היו מעטות. לפריז היו חמש קרנות במהלך המשחק, בעוד לארסנל הייתה קרן אחת בלבד.
במשחק הורגש חוסר האיזון בהתקפה של שני הקבוצות, דבר אשר מנע מההתקפות להיות איכותיות.
איך זה נבע?
אצל ארסנל הייתה בעיה מבחינת אזורי ההתקפות, מרבית ההתקפות של ארסנל הגיעו דרך הצד של סאקה. בעצם הקיצוני האנגלי היה האחראי הכמעט בלעדי להתקפות היחידות שיצאו מהצד של התותחנים, ובכללי העונה נראה כי ארסנל מאוד תלויה בווינגר הנהדר שלה, שכן מרטינלי עדיין לא חזר לעצמו משנה שעברה, ואין מגן שמאל אמיתי שיוכל לבצע את הפריצות לצד מרטינלי.
61% מסה”כ ההתקפות עברו דרך צד ימין של ארסנל, מדובר בנתון מדהים על סף ההזוי. מצד אחד זה דבר מרשים עבור סאקה ומראה עד כמה השחקן הזה חשוב עבור התותחנים, מצד שני זה מראה כמה החבורה של ארטטה תלויה בו, ואם לא הוא התותחנים יתקשו מאוד להגיע למצבים. בעונה כה ארוכה ארסנל חייבת שחקן נוסף שידע לייצר מצבים, בעבר גם אודגור וגם מרטינלי היו אחראים נוספים ליצירת מצבים, אבל העונה כל הנטל נופל על הקיצוני.
התקפות איכותיות תמיד יתחילו מאגף מסוים של המגרש ויסתיימו באמצע/בצד השני של המגרש. אם אצל ארסנל מרבית ההתקפות יצאו דרך צד ימין של המגרש, לפי מה שנאמר לעיל הן אמורות להסתיים או באמצע או בצד השמאלי של ההתקפה. הנתון כאן מוכיח את החוסר איזון שהיה בקבוצה של ארטטה נגד פריז, ארסנל בעטה 0 פעמים מהצד השמאלי של המגרש.
זה נתון חריג, נתון שמראה כמה הבילד אפ של הקבוצה היה לא טוב. יתרה מזאת, אם נסתכל יותר טוב נראה כי 33% מהבעיטות הגיעו דרך צד ימין. כלומר, ההתקפות החלו והסתיימו דרך האגף הימני של המגרש, שוב מסמן על בילד אפ רע, ולכן ארסנל הגיעה לכל כך מעט מצבים.
גם במיקומים הממוצעים ניתן לראות כמה שחקני ארסנל דוחפים לכיוון צד ימין של המגרש, כאשר מרטינלי הוא היחידי שנמצא צד שמאל. שאר שחקני ארסנל נמצאים באמצע המגרש או בצד הימני שלו. אפילו המגן השמאלי קאלפיורי (33) נמצא במרכז המגרש. שוב דבר זה מותיר את מרטינלי לבד על כנף ומגן, אומנם מדובר על כנף צעיר וחכימי שהוא מגן הגנתי בינוני אך בכל זאת יהיה מאוד קשה למרטינלי במיוחד בכושרו הנוכחי לייצר מהדבר הזה משהו.
מהצד השני גם יש אי איזון בכל הקשור להתקפות, שעברו דווקא דרך דואה הצעיר ולא דרך ברקולה האנרגטי. אך בניגוד לארסנל, דווקא אצל פריז ההתקפות נעו באופן כמעט בין כל העמדות על המגרש. אבל האי איזון מגיע ממקום אחר, ממקום החלוץ. לי קאנג אין הוא שחקן נחמד, אך לא חלוץ ובמיוחד לא חלוץ שאמור להוביל ולסחוב את הקבוצה.
הראנו כי פריז מאוד התקשתה ליצור מצבים בתוך הרחבה ולכן בעטה לא מעט מחוצה לה. הסיבה היא כי לא היה חלוץ שיקבל את הכדורים שמותרים שחקני הקישור של פריז. אם אין משהו שאין בו ספק בפריז זה האיכויות של הקישור, אך לצערה של פריז מאז עזיבתו של קיליאן אמבפה, אין מי שיישם את היכולת שלהם לשער.
בתמונה ניתן לראות את כמות הנגיעות בכדור של לי קאנג אין, וכמה מתוכן היו ברחבה אתם שואלים?
אחת. כן נגיעה אחת בלבד בתוך רחבת היריב כאשר לי אמור להיות החלוץ, גם אם מדובר בחלוץ מזויף עדיין הוא אמור לגעת בכדור ברחבה יותר מפעם אחת. למעשה מעבר לברקולה שכן נגע בכדור ברחבה, אף אחד משחקני ההתקפה לא עשה פעולה שאפשרה לו לקבל את הכדור ברחבה ולאיים משטח מסוכן.
אם ניקח את החריג הנורבגי אתמול, נקבל שמתוך 10 נגיעות בלבד בכדור, 8 הוא נגע בתוך הרחבה. כמובן שאי אפשר להשוות בין הלאנד לבין לי קאנג אין, אך אם הקוריאני נגע 48 נגיעות בכדור, הוא היה חייב לגעת יותר באזור הרחבה כיאה לחלוץ.
האיטלקי שסייע לספרדי
עד לפני שלוש שנים דונארומה היה השוער המבטיח בעולם והטוב בעולם עם הזכייה ביורו 2021. המעבר לפריז סן ז’רמן מיד אחרי היורו היה אמור להוביל את השוער האיטלקי לפסגה חדשה, אולם זה ממש לא ככה והשוער שנחשב ליורש של בופון נעצר ולא מצליח להתקדם. יתרה מכך, נראה כי המעבר לפריז עשה לו רק רע וגרם לקריירה שלו לדעוך. ממתי זה התחיל בעצם? מאותו רגע מול קארים בנזמה שגרם לשער הראשון של ריאל מול פריז, מאז נראה כי דונארומה רק דועך ולא מתקדם.
אתמול שני השערים באו באשמתו הישירה, עם 0.5- של מניעת שערים, השוער האיטלקי רחוק מאוד מהשיא שלו, דווקא בשנים בהם היה אמור להיות אפילו יותר טוב. בשער הראשון הוא יצא גרוע לכדור ואפשר להאברץ לכבוש, ובשער השני הוא ספג מבעיטה של 0.1 XG, הכדור פשוט חלף ממנו לתוך הרשת. עוד משחק שדונארומה לא ירצה לזכור.
עד כה העונה בממוצע בועטים לדונארומה 3 בעיטות במשחק, מדובר על נתון מאוד נמוך שאמור לעודד את הגנת פריז. אולם מהבעיטות שנבעטות אליו הוא הציל עד כה 0.19- שערים, יחסית לכמות הבעיטות מדובר בנתון נוראי, שכן ברגע שהכדור כן עובר את ההגנה רוב הסיכויים שהכדור יכנס. אם דונארומה ירצה להיות הבופון הבא הוא חייב לסיים את סאגת בנזמה, להשאיר אותה מאחור ולחזור לתת את התצוגות אשר נתן במילאן.
שחקן מצטיין – בוקאיו סאקה
השחקן מספר אחד של ארסנל העונה, ממשיך לתת את מה שנתן בעונות האחרונות, כאשר חבריו דועכים הוא מוכיח שיש על מי לסמוך. גם במשחק אתמול על אף הטעות של דונארומה, רוב המשחק עבר דרכו, וגם שחקניו לקבוצה יודעים, אם משהו טוב יגיע, זה יגיע מהרגליים שלו.
סטטיסטיקה מהמשחק:
- 89 דקות
- שער
- 59 נגיעות בכדור
- 23/30 מסירות מדויקות (77%)
- מסירת מפתח
- 0/2 קרוסים מדויקים
- 0/1 כדורים ארוכים מדויקים
- בעיטה לשער
- 3/9 דריבלים מוצלחים
- 10/22 קרבות קרקע מוצלחים
- 18 איבודי כדור
- 2 הוכשל
- חטיפה
- 5 תיקולים
- ציון בולרז: 7.5
סיכום
האם ניצחון של ארסנל שיקף את המשחק הזה?
לא, ככה לפחות אני חושב, המשחק הזה היה רחוק מלהיות טוב ורחוק מאוד מלהיות מה שאנחנו ציפינו. מצד אחד עדיין יש מאמן שמנסה לעשות טיקי טאקה למרות שכבר לא מעט זמן זה לא הולך, והמצד השני מאמן שלא מצליח לחבר את אגף שמאל שלו בחזרה לעניינים. לפ.ס.ז’ מחכה לוז אכזרי וכנראה שבטופ שמונה הם לא יסיימו, אבל עדיין היא תצטרך להתמודד על מקום בשלב הנוקאאוט של ליגת אלופות.