הבטיח וקיים: 4 – 4 מטורף בין ביתר ירושלים להפועל באר שבע

המפגשים בין ביתר ירושלים להפועל באר שבע היו מאז ומעולם פוריים בכל מה שקשור לשערים. ב 3 המפגשים האחרונים בין הקבוצות עמד ממוצע השערים על 4.3 שערים במשחק. אמש, קיבלנו שוב את ההצגה הכי טובה בעיר, לפחות בכל מה שקשור לשערים. הגשם השוטף שירד הוביל גם למבול של שערים, 8 שערים ב 96 דקות, שער בממוצע בכל 12 דקות. הרבה מעל למה שאנחנו רגילים מליגת העל שלנו. והאמת, אולי תיקו זו התוצאה שמשקפת את המשחק הזה בצורה הטובה ביותר.

אל המשחק הערב הגיעו שתי הקבוצות כשהן במקום אחר לגמרי מאיפה שהן ציפו להיות בתחילת העונה. ביתר ירושלים הגיעה כשהיא במקום ה9, יחסית מצב טוב בטבלה אחרי שבועות ארוכים מתחת לקו האדום, אבל רחוק מאוד מהמטרות שהיא הציבה בפתיחת העונה. הכדורגל, למרות השיפור, היה עדיין חלש, והפליאוף העליון לא נראה באופק.

מנגד, הפועל באר שבע הגיעה להתמודדות כשהיא במקום השביעי בלבד. הקבוצה שהתרגלה לנשום אוויר פסגות בעשור האחרון – מוצאת את עצמה מתחילת העונה במרכז – תחתית הטבלה. לא קרוב אפילו למאבק האליפות עליו היא חלמה, ורחוק מאוד מבחינת הכדורגל ממכבי חיפה ומכבי תל אביב.
אצל ביתר ירושלים של יוסי אבוקסיס ברור היטב מהי נקודת התורפה. זאת בדיוק נקודת התורפה שכבר שנה וחצי ביתר סוחבת וזו כמובן חוליית ההגנה. נדמה, שזו כבר עובדה מוגמרת, שכבר לא משנה מה אבוקסיס יעשה – זה ישאר המצב. ביתר ירושלים לא מצליחה לייצב את החולייה הכי חשובה אולי במשחק הכדורגל – וכל יריבה שמגיעה מולה – יודעת לנצל זאת.
אצל היריבה מהדרום, הבעיה היא אחרת. הבעיה היא שאין כל כך קבוצה. קשה לשים את האצבע על מה בדיוק לא עובד בקבוצה של ברדה, אבל ההסבר הכי הגיוני זו בינוניות. בינוניות בשער עם שוער צעיר, בינוניות בהגנה, בקישור ובהתקפה. הפועל באר שבע תחת אליניב ברדה היא קבוצה אפורה יחסית. לא שחקנים חלשים, אבל גם לא כוכבי כדורגל. קבוצה כזו שלא נותנת הצגות. ובעונה שעברה זה דווקא עבד לה, כשהיא הייתה פקטור לאליפות כמעט עד הסוף, הרבה בזכות כדורגל תכליתי. אבל העונה זה ממש לא שם. הכדורגל נשאר אותו דבר, אבל התכליתיות נעלמה לקבוצה מבירת הנגב.
2 הקבוצות הגיעו הערב למשחק בידיעה שניצחון יוכל להוציא אותן סוף סוף לדרך חדשה, שתיקו לא יועיל ולא יזיק, ושהפסד – ייקח אותן הרבה אחורה.

ב 20 הדקות הראשונות של ההתמודדות, אליניב ברדה עשה ‘יוסי אבוקסיס’ ליוסי אבוקסיס. כלומר, הקבוצה מבאר שבע נתנה לביתר את הכדור, לחצה עם לא הרבה שחקנים מקדימה, וחיכתה להתקפות מעבר או לטעות מצד הגנת ביתר, כשהאופציה השניה הגיעה מוקדם מן הצפוי. בדקה ה7 אנטוניו ספר קיבל כדור ארוך, הסתובב על אוראל דגני, העביר את הכדור לאלון תורג’מן שברח לאדי גוטליב בקלות, עבר את סילבה ועשה 1-0 מהיר.

העמידה הנכונה הזאת של האדומים עבדה בערך עד הדקה ה 20, אבל אז קיבלנו את השינוי שעברה ביתר ירושלים החל מסוף העונה שעברה ועד העונה הנוכחית. ביתר ירושלים למדה איך להסתדר גם כשהכדור אצלה ברגלים. איך לייצר את ההתקפות – במקום לנסות לעקוץ אותן, ואיך להגיע למצבים – לא רק דרך כדורים ארוכים.
בערך מהדקה ה 20 התחלנו לראות את השינוי. המשחק עבר להתנהל בתוך חצי המגרש של הפועל באר שבע. ביתר ירושלים התחילה ליזום, לייצר ולהתקיף. ובדקה ה31 ביתר קיבלה את שכרה עם שער של הילד הצעיר עדי יונה. ניב פליטר לא הסתדר עם כדור עומק של שועה, יונה לקח את הכדור, עבר את השוער, וגלגל פנימה. יונה, הוא השחקן הזה שרואים שיש לו כשרון – אבל זה פשוט לא שם מבחינת מספרים. השער הערב היה השני שלו העונה, השני ברציפות. בנוסף, הערב הוא גם רשם בישול. אם הוא יידע להביא את המספרים שכל כך היו חסרים לו בעונה שעברה – הוא לגמרי ייעשה את הקפיצת מדרגה עליה הוא חולם.

עוד שינוי שקיבלנו הערב במחצית הראשונה מצידה של ביתר ירושלים קרה מייד לאחר השער הראשון. אוהדי ביתר כבר התרגלו לעובדה שמייד שאחרי שכובשים – יורדים אחורה. לעשות הכל כדי לא לספוג שער מהיר. הערב קיבלנו בדיוק ההפך – במקום ללכת אחורה ביתר לקחה את המומנטום בשתי ידיים ורצה קדימה. הרגל המשיכה ללחוץ על הגז. וזה השתלם, לגמרי השתלם. 9 דקות אחרי שער השוויון, דאבל פס נפלא של יונה ושועה, כשהאחרון הניף את הרגל מ 25 מטרים ומצא את החיבורים של ניב אליאסי. ירדן שועה זה ביתר ירושלים. על החשיבות שלו לקבוצה בצהוב שחור אין מה להרחיב. זה לא חשיבות כמו שזה כבר הפך להיות תלות. השינוי הכי גדול ששועה הצליח לעשות העונה זה להפוך להיות גולר בלי לפגוע במסירות המדהימות שלו. 6 שערים יש לו כבר העונה בליגה, אבל גם 3 בישולים. לביתר ירושלים יש 16 שערים העונה – כשירדן שועה מעורב ישיר ב9 מהם(56%).
ושוב, בשונה ממה שהכרנו מביתר ירושלים, במקום ללכת אחורה – הקבוצה רצה קדימה. המשיכה ללחוץ וללחוץ ובדקה ה 43 עוד התקפה יפה של הצהובים שחורים, מוזי הוריד למורוזוב שבעט, וככל הנראה הרבה באשמת מזג האוויר – אליאסי שמט את הכדור שהתגלגל לרשת. גם מוזי אגב זו הפתעה חיובית בשורות ביתר ירושלים. שחקן שכבר היה עם רגל וחצי מחוץ למועדון, קיבל הודעה שבועיים לפני המלחמה לחפש קבוצה, והצליח להשתלב בהרכב של ביתר, ולהפוך לשחקן משמעותי. מוזי יהיה חייב לעבוד על קבלת ההחלטות בחלק המסוכן, ובעיקר להוסיף הרבה עוצמה לבעיטות ולמסירות שלו. אם הוא יצליח לעשות את זה – בתוספת למהירות מטורפת שלו – הוא יהפוך לאחד המסוכנים בליגה.

זו הייתה מחצית שכל כולה הייתה עליונות של הצהובים שחורים. אליניב ברדה התכונן לסגנון משחק אחד, ויוסי אבוקסיס הציג סגנון משחק אחר לגמרי, והקבוצה של ברדה הייתה אובדת עצות.
אבל לאליניב ברדה בכל זאת יש משהו שיוסי אבוקסיס עדיין לא הצליח ללמוד. ברדה יודע להגיב למה שקורה במשחק, לעשות שינויים לפי איך שהוא מתפתח. וכשאליניב ראה שתוכנית המשחק לא עובדת הוא שינה. במחצית הוא הכניס את גנאח ואת גורדנה, והוציא את ניב פליטר ואת אבו עביד. קשר התקפי וקשר אמצע על בלם ומגן. עוד שינוי שאליניב עשה במחצית, שינוי בתוך המערך, בכך שהוא העביר את הלדר לופז לעמדת הבלם. בכך עברה הפועל באר שבע ל 3-4-3, עם קישור חזק בדמות גורדנה ברירו שמיר ובדש, ועם ההתקפה של תורג’מן, ספר וחטואל. העומס החיובי הזה שברדה יצר הוביל ללחץ חיובי של לא מעט שחקנים איכותיים על הגנת ביתר. הגנה חלשה כמו של ביתר – שקורסת גם כאשר לא מפעילים עליה לחץ בכלל – קרסה כמובן תחת הלחץ הנפלא הזה.

6 דקות לתוך המחצית השנייה, אמיר גנאח במבצע אישי נפלא זרק את מורוזוב, נכנס לרחבה, הוכשל על ידי דגני וקיבל פנדל. גיא בדש שמכיר היטב את אצטדיון טדי גלגל בקור רוח את הכדור לרשת. גנאח הוא שחקן מוכשר מאוד. את הכישרון שיש לו ברגליים רואים כבר אחרי דקה על המגרש. הערב הוא סחט פנדל, בישל את שער השיוויון הדרמטי, ובעיקר היה אחראי למהפך שעברה הפועל באר שבע במחצית השנייה. במצב ובסגל הנוכחיים של באר שבע אליניב ברדה חייב יהיה להשתמש בו יותר, גם בשביל ההתפתחות האישית של גנאח כשחקן, אבל בעיקר בשביל התרומה שהוא ייתן להפועל באר שבע.
המערך של הפועל באר שבע המשיך לשלוט במגרש ביד רמה ואז אבוקסיס עשה את הטעות. יוסי, נורא מפחד לאבד יתרון, בטח יתרון כפול, בטח נגד קבוצה כמו הפועל באר שבע. ובדקה ה 55 הוא החליט להכניס עוד בלם, אורי דהן, במקום קשר אמצע – בניסיון לייצב את ההגנה שלו. אבל משום מה – יוסי לא מבין את מה שכל אוהד כדורגל מבין – שעוד שחקן להגנה רק יתרום לבלבול של הגנת ביתר במקום לסדר אותה. ו 3 דקות אחרי רותם חטואל נותן כדור לתורג’מן, מתגנב בקלילות מרגיזה מאחורי שלושת הבלמים, מקבל בחזרה את הכדור ובועט לרשת. 3 – 3 בטדי. רותם חטואל זה השחקן שהיה חסר לכדורגל של הפועל באר שבע. השחקן היצירתי שיוכל לגאול את הקבוצה מהכדורגל האפור אותו היא משחקת. החיסרון שלו היה אולי המכה הכי גדולה שקיבלה הפועל באר שבע בעונה שעברה, והחזרה שלו זו המתנה הכי גדולה שהיא יכלה לקבל.

מייד אחרי שער השיוויון של באר שבע – יוסי אבוקסיס סוף סוף עשה התאמות נכונות. הוא הוציא את גוטליב ומיירון ג’ורג’ – והכניס את פריידי וקריאף. חזרה למערך של 4-3-3, הורדת העומס השלילי בהגנה, ושחקן שיחזיק קצת את האמצע. החילופים האלה של אבוקסיס החזירו את האיזון למשחק. וככה מהדקה ה 65 עד הדקה ה 80 קיבלנו משחק שיוויוני, מצב פה מצב שם.
בדקה ה 80, התקפה יפה ומסודרת של ביתר ירושלים מהאגף הימני, כאשר סורו ומורוזוב התמסרו בינהם, הכדור עבר לשועה, שפשוט מומחה במסירות מהירות, העביר מהר למוזי שניסה להוציא רוחב – ועדן שמיר, ששבא עם הפנים לשער שלו, בעט לרשת שלו. 4 – 3 לביתר ירושלים.
אבל אז קיבלנו את מה שכבר הזכרנו בטור הזה, את מה שביתר ירושלים עשוה בדרך כלל אחרי שהיא סופגת – הולכת אחורה. וכשביתר כבשה בדקות הסיום – הפיתוי היה גדול מידי והיא חזרה לסורה. והיא הסתגרה מאחור. וכמו שכבר אמרנו עם ההגנה כמו של ביתר זה פחות “הסתגרה מאחור” – אלא יותר “הלכה לאחור”. הפועל באר שבע לחצה יותר ויותר, הכדורים התחילו לטייל ברחבה של ביתר ולבסוף בדקה ה86 כדור רוחב של ג’נאח טייל ברחבת ביתר, והגיע ליוני סטויאנוב שבעט לרשת.
עד לדקות הסיום הפועל באר שבע המשיכה ללחוץ, והתקרבה גם לשער, ואפילו טענה לפנדל לאחר שבדקה ה 90+4 שי אליאס נפל ברחבה. השופט החליט שלא היה מקום לשרוק וסיים את ההתמודדות.
אין מוצדקת יותר מחלוקת הנקודות שקיבלנו מהמשחק הזה. קרב המוחות בין 2 המאמנים, העמידה של 2 הקבוצות, ורמת השחקנים ששיחקו על כר הדשא – כולם היו שיוויונים למדי. תיקו שומר על 2 הקבוצות במקום בו הן היו ערב המחזור. לא למעלה ולא למטה.
הפועל באר שבע ניצחה פעם אחת ב 6 המחזורים מאז פגרת המלחמה. הנקודה הערב היא בעיקר זריקת עידוד שעוצרת את כדור השלג. שבוע הבא היא תשחק בבית במשחק קשה מאוד נגד השנייה בטבלה, הפועל חיפה. הקבוצה המאורגנת של רוני לוי לא תעשה חיים להפועל באר שבע, גם לא בטרנר. ואליניב ברדה והקבוצה שלו חייבים להתחיל למצוא את הדרך לחזור למסלול בו הם היו רוצים להיות.

מנגד ביתר ירושלים מתחילה להתגבש. הקבוצה כבשה 7 שערים ב2 המשחקים האחרונים – ומתחילה להזכיר את הקבוצה של סיום העונה שעברה. הבעיות בהגנת ביתר ככל הנראה לא ישתפרו, מה שנשאר לעשות זה רק להתפלל, לנסות לחזק את הקישור, ובעיקר לצמצם את הטעויות. אם היו אומרים לאוהדי ביתר שמ 2 המשחקים נגד הפועל באר שבע ומכבי חיפה – הם יצאו עם 2 נקודות – הם היו חותמים כל זה. תוסיפו לזה את הנוקאאוט בנתניה, ואת העובדה שזהו כבר המשחק החמישי ברציפות ללא הפסד – והם לגמרי צריכים להיות מרוצים. במחזור הבא גם הצהובים-שחורים יתמודדו נגד יריבה לא פשוטה – מוליכת הטבלה מכבי תל אביב בבלומפילד. לחבורה של יוסי אבוקסיס יש עוד עבודה רבה – אבל לפחות במחזורים האחרונים – זה נראה שהפירות כבר מתחילים לצמוח.

2 תגובות
  1. דוד כותב

    יאללה ביתר!!! חייבים להביא שתי בלמים טובים, ואז נהיה אחת מהקבוצות הטובות בליגה נוכל להתחרות על אליפות וגביע

  2. איתי כותב

    נהדר

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן