הבעלים ששינה את הכדורגל הישראלי | יעקב שחר

“לא חיפשתי להיות בעלים של קבוצת כדורגל” (יעקב שחר).

הסיפור של יעקב ‘יענקל’ה’ שחר מתחיל לפני קרוב ל-83 שנים, בשמונה באפריל 1941, שבע שנים לפני הקמת המדינה. במושבה היהודית נס ציונה נשמעו מכל עבר קולות שמחה: בן זקונים נולד לאריה ואסתר שוכוטוביץ’. משפחת שוכוטוביץ’ הייתה ידועה ומוכרת במושבה הקטנה, שמנתה באותם ימים פחות מ-2000 תושבים. אבי המשפחה, אריה, היה המזכיר של וועד המושבה, ואשתו אסתר הייתה עקרת בית. התינוק החדש היה הילד השלישי לבית משפחת שוכוטוביץ’, אח קטן לקלמן ולאברהם והוא קיבל את השם יעקב. יעקב הקטן גדל בבית יחסית פשוט. נופי המושבה היו נופי הילדות שלו, הוא היה התרוצץ בין עצי הפרדסים והגנים שבמושבה, והיה משתעשע עם התרנגולים בחצר הבית. לימים, יספר שחר על החינוך אותו קיבל מהוריו: “ההורים חינכו אותנו ליושר, לענווה, להגיון בריא ועם יחס למסורת היהודית“. במהלך שנות נערותו, הרבה יעקב להתעסק בספורט. עיקר עיסוקו היה כדורסל, שם הוא קיבל נקודות זכות בזכות הגובה אליו הוא צמח (1.87 מטר). הוא גם שיחק לא מעט כדורגל והיה חלק ממחלקות הנוער של סקציה נס ציונה בכדורגל ובכדורסל.

עם הגיעו לגיל 18, התגייס יעקב לצה”ל. בתחילה הוא ניסה להתקבל לקורס טייס, ואף עבר בהצלחה את המבחנים, אך נפל מהקורס מאוחר יותר בשלב המיונים. לאחר שהודח מהקורס הפך למדריך ספורט בבית הספר הטכני של חיל האוויר.

במהלך שירותו הצבאי בשנת 1960, יצא יעקב כחלק מנבחרת חיל האוויר בכדורגל לסדרת משחקים בקפריסין נגד נבחרת חיל האוויר של אנגליה. ראש הממשלה באותה תקופה, דוד בן־גוריון, דרש שכל מי שמייצג את המדינה – צריך “לעברת” את שמו. אחיו של יעקב, אברהם, שינה את שם משפחתו לשחר – ויעקב הלך בעקבותיו ו”עברת” גם כן את שמו לשחר.

לאחר סיום שירותו בצה”ל, נשאר יעקב בעולם הספורט והפך למאמן כדורסל. כשהיה יעקב בן 30 הוא פגש את מי שתהפוך לימים לאשתו, נילי קז. אחד השחקנים של יעקב בנס ציונה, עבד במקביל אצל אביה של נילי. יום אחד יעקב צלצל לנילי וביקש ממנה לצאת איתו לערב ריקודי עם בנס ציונה. נילי הייתה מורה לפסנתר, השניים יצאו, התאהבו והתחתנו. מאז הם ביחד קרוב ל-53 שנה, יש להם שלושה ילדים משותפים: אור, רום ועומר שחר, ולא מעט נכדים.

ארבע שנים לפני שיעקב הכיר את נילי לראשונה, בשנת 1967, הקים אביה של נילי – מאיר קז – את ‘חברת מאיר למכוניות ומשאיות’. החברה שהקים מאיר קז התעסקה בייבוא לארץ והפצת מכוניות מחברות שונות. בתחילת הדרך ייבאה קבוצת מאיר מכוניות של חברת ‘וולוו’ השוודית, שהחליטה לתת למאיר קז את הזיכיון לשיווק בישראל של כל כלי הרכב שהיא מייצרת. בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת נחשבה “וולוו” כיצרנית רכבים יוקרתית ואמינה, שזכתה לחשיפה רבה כשרכביה ניתנו לשרי הממשלה ועובדי מדינה. אביה של נילי, מאיר, ניהל את החברה עד לפטירתו בשנת 1976. לאחר מותו עברה החברה בירושה לבנו, ישראל קז, לבתו נילי ולבעלה – יעקב שחר. במרוצת השנים החלה החברה לייבא עוד ועוד סוגים של כלי רכב, בין היתר של היצרניות: דאף ההולנדית, הונדה ומיצובישי היפניות, יגואר הבריטית, ופולסטאר השוודית.

יעקב שחר הוא איש עסקים ישראלי.בעליו ונשיאו של מועדון הכדורגל מכבי חיפה.נולד בנס ציונה.לפי הנחיה כללית של ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון המחייבת נציגי מדינה לעברת את שמות משפחותיהם שינה את שמו משוכטוביץ לשחר.היום חוגג יענקלה יומולדת.מזל טוב ילד.הצלחתך הצלחתנו.צבי pic.twitter.com/cbqKbpnvGO

— צבי אשכנזי (@zviashkenazi) April 8, 2019

למרות שעזב את עולם הספורט לטובת העסקים, יעקב שחר אף פעם לא הפסיק לאהוב ספורט. עיסוקו בכדורגל ובכדורסל בשנות נערותו – עבר לעיסוק בייבוא מכוניות ובנדל”ן, אך האהבה תמיד הייתה שם. לספורט בכלל, ולספורט הישראלי בפרט. את תחילת דרכו בכדורגל הישראלי עשה בכלל יעקב שחר בבית”ר ירושלים. בשנת 1979 חתמו יעקב שחר כנציג חברת ‘מאיר’, ומי שהיה באותם ימים יו”ר הקבוצה מירושלים, רובי ריבלין, על הסכם חסות שתיתן חברת VOLVO לבית”ר ירושלים. באותם שנים לא היה בכלל נהוג בליגה הישראלית הקטנה לעשות הסכמי חסות, ותקציבי קבוצות הכדורגל הישראליות הסתמכו בעיקר על גמ”חים ותרומות. הסכם החסות של VOLVO לבית”ר ירושלים היה המהלך המשמעותי הראשון מתוך רבים שהנהיג שחר בכדורגל הישראלי: הכנסת חברות גדולות שייתנו גב כלכלי וכסף גדול לכדורגל הישראלי. במהלך השנתיים בהם היה שחר הספונסר של בית”ר ירושלים, הוא הוביל עוד מהלך משמעותי וגדול בכדורגל הישראלי. באותם השנים, נמנעה הטלוויזיה הישראלית משידורי משחקי כדורגל של קבוצות שהופיעו עם פרסומות על חולצותיהם. אי שידור המשחקים בטלוויזיה הוריד כמובן את החשיפה של החברות, דבר שהשפיע על כניסת חברות נוספות להסכמי חסות. רובי ריבלין ויעקב שחר הובילו את המהלך שבסופו שודרו בטלוויזיה גם משחקי קבוצות שעל חולצתם הופיעו פרסומות. המהלך הזה הוביל לכניסה של חברות נוספות להסכמי חסות בכדורגל הישראלי – שקיבלו על כך חשיפה מוגברת על ידי הקבוצות ובשידורי הטלוויזיה.

לאחר שנתיים של חסות בין קבוצת מאיר ו-VOLVO לבין בית”ר ירושלים, החליטו הצדדים בשנת 1981 לסיים את ההסכם ביניהם. הסיבות לאי-חידוש ההסכם בין הצדדים היו בעיקר כלכליות. קבוצת מאיר חשבה שהסכם החסות לא מביא לתוצאות המסחריות שהם היו רוצים לראות, ובעקבות כך הם החליטו שלא להאריך אותו. “זה היה ניסיון טוב, זה היה נחמד, אך נוכחנו לדעת כי האימוץ של בית”ר אינו משיג את התוצאות שייחלנו להן“, הסביר שחר בראיון באותם ימים.

אומנם בצד העסקי יעקב שחר עזב את בית”ר ירושלים, אך גם שנים לאחר מכן הייתה לו פינה חמה בלב למועדון מהבירה. לא פעם כבעלי מכבי חיפה פעל שחר לטובת הצהובים-שחורים. בעונת 2001/2 כשהמועדון מהבירה עבר לידי כונס נכסים ולא יכול היה לפתוח את העונה – הודיע שחר כי הוא לא יופיע למשחקי פתיחת העונה במידה ובית”ר ירושלים לא תוכל לשחק בהם. גם ברכישות שחקנים עזר שחר לבית”ר לא פעם. לדוגמא לאחר נטישת ארקדי גאידמק שחר עזר מאוד לירושלמים עם הרכישות של עידן ורד וחן עזריאל בסכומים גבוהים. לאחר ההתרסקות של משה חוגג הוא עזר למועדון עם מחיקת החוב עבור ירדן שועה. לא פעם היה מוכן שחר להשאיל שחקנים למועדון מהבירה, לעיתים קרובות אף ללא עלות, וכך שחקנים כמו אנדריי פיליאבסקי וחיים מגרלשווילי מצאו עצמם לובשים צהוב-שחור. פעמים רבות עזר שחר לבית”ר ירושלים, לפני ומאחורי הקלעים. אבל לא רק לבית”ר ירושלים עזר שחר, הבעלים של מכבי חיפה עזר לא פעם לקבוצות אחרות, לפעמים אף ליריבות מושבעות. הנכונות של שחר לבוא לעזרת היריבות באה מתוך האמונה של שחר בחשיבות הכדורגל הישראלי, ובחשיבותן של הקבוצות הישראליות. כשנשאל פעם מדוע הוא עוזר לבית”ר ירושלים, ענה שחר כי: “זו לא אותה הליגה בלעדיה“. זהו סיפורו של שחר והכדורגל הישראלי – אומנם הוא הבעלים של מכבי חיפה, אבל הוא עם מחויבות ואחריות כלפי כל הכדורגל הישראלי.

למרות חוסר ההצלחה הכלכלי של הסכם החסות עם בית”ר ירושלים, שלוש שנים לאחר מכן החליט שחר לתת שוב הסכם חסות לקבוצת כדורגל. בשנת 1984, יו”ר מכבי חיפה צבי וייצנר חתם על הסכם החסות עם קבוצת מאיר ו-VOLVO תמורת תשלום שנתי של 50 אלף דולר, סכום עתק באותם ימים. יעקב שחר לא תיאר לעצמו שהסכם החסות עם מכבי חיפה יתפתח להרבה יותר מכך. שהמועדון הירוק יהפוך לו לבית, ושכל חייו ייקשרו לכדורגל לעד. בשלב הראשון הסכם החסות היה לעונה אחת בלבד, מתוך מטרה של קבוצת מאיר לבדוק את השפעת הסכם החסות עם מכבי חיפה על עסקי החברה בצפון. השנה הפכה לשנתיים, ועוד חמש, ועוד עשר, ובאזור חודש יולי השנה ימלאו 40 שנה לקשר של יעקב שחר עם מכבי חיפה.

כנותן החסות של המועדון, שחר כלל לא התעסק בצדדים המקצועיים של המועדון הירוק. האגדה מספרת כי בשנות ילדותו בנס ציונה היה יעקב שחר אוהד מושבע של מכבי תל אביב. בשנות הארבעים והחמישים, שנות ילדותו של שחר, היו הצהובים-כחולים לקבוצה המצליחה בישראל וגם שחר נשאב לצבע הצהוב. אחד מגיבורי ילדותו היה אלי פוקס, אחד מסמלי המועדון הצהוב באותם שנים. אך מאז שהפך לנותן החסות של מכבי חיפה – עבר שחר לאהוד את הצד הירוק. למרות שהוא כלל לא התערב מקצועית, היה שחר מגיע לצפות בקבוצה פעמים רבות, ואף היה מייעץ לאנשי המועדון בנושאים שונים.

הסכם החסות לעונה אחת המשיך לעוד אחת, ואז לעוד אחת. אחרי שמונה שנים כספונסר של מכבי חיפה, בעונת 1992/1993, החליט שחר לרכוש את הקבוצה. באותם שנים הצטברו למכבי חיפה חובות של כמה מיליוני שקלים במס הכנסה. למנהלי מכבי חיפה לא היה מספיק כסף, ויו”ר הקבוצה, צביקה וייצנר חיפש פתרונות. דוד של צביקה היה מנהל הלוגיסטיקה בחברת ‘מאיר’ וצביקה היה מגיע למשרדי החברה מידי פעם, נפגש עם שחר והם היו מדברים על כדורגל. צביקה פנה ליעקב בבקשה שיעזור לקבוצה עם תשלומי החובות. שחר, כאיש עסקים ממולח, הודיע לו כי הוא מוכן לשלם את חובות הקבוצה בתמורה להעברת הבעלות. חברים רבים באגודה של מכבי חיפה הביעו בהתחלה את חששם ממכירת הקבוצה ליעקב שחר. חלקם לא היו בטוחים ביכולת של שחר להחזיק את הקבוצה לטווח הרחוק, חלקם לא אהבו את העובדה ששחר אינו חיפאי. באחד ביולי 1992 נערכה האסיפה המכריעה באגודת הספורט של מכבי חיפה: 39 חברי האגודה נכחו בהצבעה, 37 מתוכם הצביעו בעד. בשעת לילה יצאה ההודעה: מכבי חיפה עוברת לידי יעקב שחר. שחר שילם 2.5 מיליון שקל למס הכנסה, ועוד תשלומי משכורות לשחקני הקבוצה, ובתמורה הוא רכש את מכבי חיפה תחת חברת ‘קשר ספורט’ שבבעלותו.

הרכישה של מועדון הכדורגל מכבי חיפה על ידי יעקב שחר הייתה עוד מהלך פורץ דרך בשרשרת המהלכים של שחר בכדורגל הישראלי. עד לאותה תקופה, תקציבי הקבוצות הישראליות היו מורכבים בעיקר מכספי האגודות ומחברות מסחריות. לא היה מושג של בעלים בכדורגל הישראלי. היו אגודות ויושבי ראש, היו מנהלים ואוהדים, אבל לא היה בעלים שמתווה דרך. לא היה אדם שמביא כסף מהונו הפרטי בכל שנה ושם אותו על קבוצת כדורגל. יעקב שחר למעשה היה הבעלים הראשון בכדורגל הישראלי ששם כסף מהונו הפרטי, והוא שם הרבה. על פי ההערכות שונות, סכום הכסף שהשקיע יעקב שחר במכבי חיפה, ביותר משלושים שנותיו כבעלי המועדון, עומד על מאות מיליוני שקלים. סכומים ששחר שם מכיסו שנה אחר שנה לתקציב הקבוצה, ללא קשר להכנסות ממנויים, חסויות, מענקים וכו’. מדובר בהשקעה של סכומים חסרי תקדים ביחס למה שידע הכדורגל הישראלי באותה תקופה. אין אף אדם שהשקיע בכדורגל הישראלי סכומי כסף כאלה, וגם כיום אין בעלים בכדורגל הישראלי שהשקיע סכומי כסף בסדר הגודל הזה.

אבל זה לא רק השקעת הכספים המאסיבית של יענקל’ה שחר, זו הדרך. מהרגע הראשון של שחר במכבי חיפה הוא התווה דרך. שחר בנה מועדון בסטנדרטים הכי גבוהים שיש. הוא הביא את הרמה האירופאית לישראל וזה התבטא בכל התחומים שבהם מתנהל מועדון כדורגל: בשדרת הנהלה, בצוות האימון, בשחקנים שמגיעים, במתקני האימונים, בחסויות ובחיבור לאוהדים. מכבי חיפה של 2024 נחשבת למפלצת בזכות הבנייה האיכותית והשלמה של יעקב שחר. בזכות הצבת סטנדרטים אירופאים בכל הבחינות. יעקב שחר הסתכל על הכדורגל הישראלי כמו שהוא הסתכל על העסקים האחרים שלו. לא מתוך רצון להרוויח. ההפך, מההשקעה במכבי חיפה יעקב שחר רק הפסיד. אלא מתוך מבט של לעשות את הכי טוב שיש, לתת הכל, להשקיע ללא הפסקה. שחר הבין שרק בבנייה נכונה ובריאה, של השקעה לטווח הארוך, יהיה ניתן לקבל תוצאות בשטח. שרק ככה יהיה ניתן לבנות בכדורגל הישראלי מועדונים גדולים, כאלו שיציגו עליונות בזירה המקומית, אבל גם יוכלו לתת פייט בזירה האירופית.

כבר בעונתו השנייה של שחר כבעלי מכבי חיפה, זכתה הקבוצה באליפות לאחר שלא הפסידה אפילו פעם אחת בליגה הישראלית. הקבוצה שהרכיב שחר בעונת 1993/94 נחשבת בעיני רבים כגדולה ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. שחר בנה קבוצה של כוכבים כמו אייל ברקוביץ’, ראובן עטר, אלון מזרחי, רוני לוי, אלון חרזי, אריק בנאדו ועוד. מכבי חיפה לא הפסידה במשך 39 מחזורים, ניצחה 25 משחקים וצברה לא פחות מ-95 נקודות, שיא שלא נשבר עד היום. וכך כבר לאחר שנתיים בלבד, גם הספקנים הגדולים ביותר, התחילו להבין שמשהו חדש נבנה בכרמל, משהו גדול יותר מכל מה שהיה בכדורגל הישראלי עד אז.

מאז, וכבר למעלה משלושים שנה, יעקב שחר נמצא שם. בטוב וברע, בהצלחות ובכישלונות. והיו לא מעט כאלה. שנים על גבי שנים של חוסר הצלחה. שחקנים שלא הצליחו לספק את הסחורה, מאמנים שכשלו. לא מעט שנים מתוך התקופה של שחר במכבי חיפה – הקבוצה דשדשה בחלק התחתון של הליגה. לצד השנים המסחררות והתקופות המצוינות, היו גם שנים ארוכות ורצופות של יובש. אבל כל זה לא הפריע ליעקב שחר, שתמיד היה שם. שהגיע לכל משחק, שלא עצר לרגע את ההשקעה.

יעקב שחר הבעלים של מכבי חיפה, יענקל’ה, הוא אחד הפילנתרופים הגדולים בישראל.
רק תורם!
עשר שנים שהוא לא ראה ממכבי חיפה נחת ורק הגדיל והגדיל את ההשקעה.
וואלה אני שמחה בשביל הקבוצה. בעיקר בגללו.
סוף סוף pic.twitter.com/Tg4jFA32oI

— Hofit shamur (@hofitsh) August 23, 2022

תחת שחר – מכבי חיפה הגיעה להישגים שהיו בגדר חלום עבור הכדורגל הישראלי. בעונת 2002/2003, עשור לאחר הגעתו של שחר למועדון ושנה לאחר “המסע המופלא” של הפועל תל אביב בליגה האירופית (גביע אופ”א לשעבר), מכבי חיפה עשתה היסטוריה כקבוצה הישראלית הראשונה שמעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות. את שלב הבתים עצמו סיימה חיפה במקום השלישי, עם ניצחון בלתי נשכח על אחת הקבוצות הכי גדולות באירופה, מנצ’סטר יונייטד ועם תיקו מכובד מאוד מול אולימפיאקוס בתוספת לניצחון עצום והשגת שבע נקודות בסך הכל. זה היה עוד צעד אדיר עבור הכדורגל הישראלי, צעד ששבר את תקרת הזכוכית, שהראה לאירופה שיש גם קבוצות בישראל שיכולות וראויות להתמודד במפעל היוקרתי. שנתיים לאחר מכן הייתה זו מכבי תל אביב ששחזרה את ההישג והעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות, וכמעט עשור לאחר מכן גם הפועל תל אביב רשמה את ההישג הנפלא. זו הייתה הדרך שהתווה יעקב שחר למכבי חיפה, יצירת מועדון בסדר גודל אירופאי, כזה שמביא הישגים אבל גם פורץ דרך, שיצעיד את הכדורגל הישראלי למחוזות חדשים. מועדון כדורגל שיפרוץ את תקרות הזכוכית ויצית את הדמיון לכל אוהד כדורגל ישראלי. חיפה עצמה היא הקבוצה הישראלית שהופיעה הכי הרבה פעמים בשלב הבתים של ליגת האלופות, כשהיא משחזרת את ההישג הנפלא בשתי עונות נוספות: בעונת 2009/2010 כשהיא סיימה ללא נקודות וללא שער אחד, ובעונת 2022/2023 עם ניצחון ענק על יובנטוס, לה היא גם הפסידה את המקום השלישי בגלל הפרש שערים.

לא ניכנס לכלל ההישגים המקצועיים של מכבי חיפה ב-31 שנותיו של יעקב שחר, בעיקר כי יש כל כך הרבה כאלה. אחת עשרה אליפויות, ארבעה גביעי מדינה, חמישה גביעי טוטו, שני גביעי אלוף האלופים. וזה לא שהיו רק הצלחות, להיפך, היו גם שנים קשות מאוד בכרמל. אם זה הרצף של שבע שנים ברציפות ללא אליפות בין השנים 1995 – 2001 ואם זה העשור החלש החל משנת 2011 ועד לשנת 2021. לא תמיד מכבי חיפה הצליחה מקצועית, אבל היא תמיד הצליחה ניהולית. גם בשנים הקשות ביותר, שדרת ההנהלה הבריאה שבנה שחר, הביאה למועדון שקט תעשייתי. גם בשנים הקשות ביותר שחר מעולם לא סגר את הברז, מעולם לא שם את המפתחות והפקיר את הקבוצה. יעקב שחר מנהל את מכבי חיפה מתוך אהבה, הוא נוכח בכדורגל הישראלי בגלל התשוקה וזה גובר על כל שיקול מקצועי כזה או אחר.

אבל העבודה של יעקב שחר במכבי חיפה לא הסתכמה בהשקעה רק בקבוצה הבוגרת. יעקב שחר היה הראשון בכדורגל הישראלי להבין שמאחורי קבוצה איכותית צריך לעמוד מועדון גדול. מועדון מתעסק בכל מה שמסביב לקבוצה הבוגרת: תקשורת ואוהדים, אצטדיון ומתקנים, ספונסרים וחסויות. מעטפת שלמה שנבנית מסביב לקבוצה ובונה אימפריה. מעל הכל יעקב שחר ראה חשיבות עליונה בהשקעה בדור העתיד. כבר מתחילת דרכו במועדון שחר הקים וטיפח מחלקת נוער מהאיכותיות ביותר שיש בישראל, על מנת לייצר ולגדל את שחקני העתיד של הכדורגל הישראלי. שחר ראה בהשקעה בבניית מחלקת נוער איכותית כמרכיב משמעותי בבניית מועדון. היכולת של מועדון לייצר שחקנים מביאה לה יתרונות עצומים. היכולת להביא שחקנים ללא תלות במצב השוק, והאפשרות למכור שחקנים ולהכניס סכומי כסף גבוהים למועדון אלו רק חלק מהיתרונות שיש במחלקת נוער איכותית. על פי דיווחים שונים, יעקב שחר משקיע מדי שנה כשישה מיליון שקלים רק במחלקת הנוער. יניב קטן, דקל קינן, ליאור רפאלוב, עדן בן בסט, מאור בוזגלו, תומר חמד, בירם כיאל, אייל גולסה, שון וויסמן, נטע לביא ועוד כל כך הרבה שמות של כדורגלנים שהשפיעו רבות על הכדורגל הישראלי. כולם גדלו במחלקת הנוער האיכותית של מכבי חיפה. בעונה הנוכחית ישנם שלושה שחקנים צעירים שגדלו בקבוצת הנוער שמשחקים באופן קבוע בהרכב הקבוצה הבוגרת. שריף כיוף, עילי פיינגולד וענאן חלאיילי הפכו כבר מזמן לשחקנים לגיטימיים בליגת העל. גם על הספסל הירוק יושבים שחקני בית צעירים שעלו בשנים האחרונות לבוגרים כמו סוף פודגראנו, עילאי חג’ג’, זיו בן שימול ורועי פוקס. היכולת להביא שחקנים צעירים ברמה גבוהה עזרה רבות לעונה הנוכחית של מכבי חיפה לאחר העזיבות המשמעותיות בקיץ.

לצורך בניית מחלקת נוער איכותית הוקמה האקדמיה בכפר גלים. בשנת 1996, ארבע שנים לאחר שרכש את מכבי חיפה, הגיע יעקב שחר יחד עם האחראי על מתקני מכבי חיפה, ציון ביטון, לביקור בפנימיית כפר גלים, הממוקמת במבואותיה הדרומיים של חיפה. ביטון הציע לשחר להיפגש עם מנהל הכפר על מנת לבחון היתכנות שמכבי חיפה תוכל להקים מרכז אימונים בשטח הכפר. בסיום הפגישה ולאחר סיור קצר התקבלה ההחלטה להקים בכפר את מתקן האימונים המרכזי של מכבי חיפה. שחר מינה את ביטון לנהל את פרויקט ההקמה, וכדרכו של שחר הוא דרש את הטוב ביותר. ביטון נסע ליעדים רבים ברחבי אירופה על מנת ללמוד על מתקני האימונים של הקבוצות הגדולות ביותר. ההתקדמות הגדולה בהקמת המתחם הגיעה כאשר איתמר צ’יזיק נכנס לתפקידו כמנכ”ל מכבי חיפה בשנת 2002. שחר לא חסך בכלום והקים את אחד ממתקני הכדורגל הגדולים בישראל. כיום, מחלקות הנוער של מכבי חיפה מונות למעלה מ-1000 כדורגלנים צעירים ומחלקת הנוער של מכבי חיפה נחשבת לאחת הטובות בארץ, אם לא לטובה ביותר. קבוצת הנוער של מכבי חיפה היא בעלת מספר האליפויות וגביעי המדינה הרב ביותר עם 12 אליפויות ו-5 גביעים, כולם לאחר הגעתו של שחר למועדון בעונת 92/93. שחר, כאמור, רואה חשיבות עליונה בפיתוח דור העתיד של הכדורגל הישראלי, והוא משקיע בו שנה אחרי שנה.

שחר לא הסתפק בבניית מתקנים לקבוצות הנוער, ובמשך שנים הוא חלם על בניית אצטדיון ביתי חדש עבור מכבי חיפה. אצטדיון מפואר, גדול ואיכותי, כזה שייתן כבוד לכדורגל הישראלי ולקבוצות שמשחקות בו. יחד עם מנכ”ל המועדון לשעבר, איתמר צ’יזיק, עבד שחר על בניית אצטדיון חדש בחיפה: אצטדיון סמי עופר. תוכניות האצטדיון אושרו כבר בשנת 2006, הבנייה החלה בשנת 2010, ובקיץ 2014 מכבי חיפה החלה את פעילותה באצטדיון החדש. אצטדיון סמי עופר נחשב לאחד האצטדיונים המפוארים והגדולים בישראל. הוא מכיל כ-31 אלף מקומות, ומספק חוויית צפייה יוצאת דופן לאוהדים מכל הקבוצות. קבוצות כדורגל רבות מרחבי אירופה שביקרו באצטדיון בשנים האחרונות התפעלו מהאיכות של האצטדיון. כך לדוגמא שחקנה של פ.ס.ז’, ויטיניה, אמר פעם בראיון כי אצטדיון סמי עופר הוא ככל הנראה האצטדיון הכי קשה בו הוא שיחק. השילוב של אצטדיון סמי עופר יחד עם העוצמות של אוהדי מכבי חיפה עוזרות לקבוצה לא פעם ברגעים קשים, וממציאות מחדש את המושג: “ביתי הוא מבצרי”.

שחר לא מסתפק רק בהשקעה במכבי חיפה או בקבוצות שהתקשו בכדורגל הישראלי. שחר הוא גם תומך נלהב של ספורטאים ישראלים מענפי ספורט שונים. המתעמל ארטיום דולגופיאט, האתלטית חנה מיננקו והשחיין יעקב טומרקין אלו רק חלק מהספורטאים שנתמכו ונתמכים על ידי שחר באמצעות חברת מאיר שבבעלותו. שחר דואג לספורטאים להסכמי חסויות מתוך מטרה להעניק להם ביטחון כלכלי שיאפשר להם להתמקד בענפי הספורט בהם הם מתחרים. גם בכך שחר מבטא ממד נוסף באהבה שלו כלפי הספורט הישראלי: לא רק למכבי חיפה, לא רק לכדורגל הישראלי, אלא גם לספורטאים מכל הענפים שמייצגים את המדינה בכבוד. על פועלו במכבי חיפה ובכדורגל הישראלי זכה יעקב שחר בלא מעט פרסים. בין היתר הוא קיבל פרס מפעל חיים מההתאחדות לספורט, ופרס מפעל חיים ממנהלת הליגות בכדורגל. בשנת 2022 אף נחנך בעיר חיפה רחוב על שמו.

כבר למעלה משלושים שנה שיעקב שחר מנהל את אחת הקבוצות הגדולות ביותר בכדורגל הישראלי. שחר הוא הבעלים הכי וותיק בליגה, והוא כבר ראה כמעט הכל. יעקב שחר בנה מפלצת בכרמל, הוא לקח קבוצה בינונית והצליח להפוך אותה למועדון גדול. שלב אחר שלב, צעד אחר צעד, שחר בנה בישראל מודל שהיה שמור רק לקבוצות באירופה. שחר נכנס לכדורגל הישראלי מתוך תשוקה והמשיך לעשות את זה מתוך אמונה. אמונה מוחלטת במוצר שנקרא “הספורט הישראלי”, אמונה שעם עבודה קשה יהיה אפשר לקדם אותו למחוזות חדשים. המוטו “האדם לפני השחקן” שתלוי במתחמי האימונים של מכבי חיפה מסכם אולי יותר מהכל את דרכו של שחר: היריבות היא חשובה, אבל להיות בן אדם חשוב עוד יותר.