“הברק היה חייב לחזור לכרמל” | טור של אוהד ירוק

בעקבות התקופה הרעה של מכבי חיפה, הירוקים החליטו לפטר את מסאי דגו לקראת העונה הבאה ולהחזיר את ברק בכר אל הקווים. התכנסנו שני אוהדים ירוקים על מנת לענות על השאלה מי היה צריך להיות המאמן של הקבוצה בעונה הבאה.

מכבי חיפה נמצאת בצומת דרכים. לאחר עונה מלאת תהפוכות, שמחות ואכזבות, היא קרובה לאבד באופן סופי את האליפות ליריבה המושבעת, מכבי תל אביב. מסאי דגו, בעונתו הראשונה בירוק, היה לפרקים המאמן של הקבוצה הטובה בליגה והמקום שלו בקבוצה בשנים הבאות היה כבר מובטח. אך כעת, כאשר הקבוצה בתקופה רעה ומשחקת כדורגל שאנחנו לא רגילים לראות, הודיעה היום מכבי חיפה על סיום תפקידו. מי שיתפוס את מקומו על הקווים בסמי עופר הוא ברק בכר, אותו מאמן שהביא לחיפה שלושה תארי אליפות רצופים, ועזב את המועדון רק לפני שנה. בשני טורים, יוני וירדן, אוהדים ירוקים אמיתיים, יציגו את דעתם בנוגע לסוגיית המאמן הבא של מכבי חיפה – משני הצדדים.

סוס מנצח לא מחליפים – ברק בכר היה חייב לחזור למכבי חיפה כדי להחזיר אותה לימים הגדולים שלה:

בתור אוהד של הקבוצה, בהתחלה לא הייתי בטוח לגבי המינוי של דגו והייתי מהסקפטיים. אבל אחרי שראיתי איך העונה הזו התפתחה, ביחד עם הסגירה של ה-10 נקודות הפרש וההופעות באירופה מול פנאתינייקוס, גנט ופיורנטינה, אכלתי את הכובע כמו כולם. אבל עכשיו אני מקיא אותו בחזרה.

קודם כל, בואו נדבר על למה מגיעה לדגו מילה טובה. העונה הזו הייתה מלאה באתגרים: מכבי חיפה התמודדה מול עומס משחקים חריג מהרגיל (הקבוצה היחידה ששיחקה עונה אירופית מיולי עד מרץ), התמודדה עם המון פציעות של שחקני הרכב כמו חזיזה, ג’אבר ופיירו ואיבדה בקיץ שחקני מפתח כמו אצילי, אבו פאני ונטע לביא. למרות המכשולים האלו, דגו הצליח לרשום הצלחה מסוימת. אבל לאט לאט עלו בעיות משמעותיות, במיוחד עם איך שהוא ניהל משחקים. העובדה שלא ניצחנו במשך שבעה משחקים רצופים, מה שלא קרה כבר יותר מחמש שנים, מאז עונת 18/19 (עונה שבה סיימנו עם 44% אחוזי הצלחה בליגה עם שחקנים כמו רועי קהת, מוחמד עוואד ודוס סנטוס) מדגישה את הנושא. במשחק הגביע האחרון, ההחלטה של דגו להחליף את ג’אבר בלסובוי ולוותר על האמצע, החלטה קצת שחצנית במפעל שבו אין משמעות להפרש שערים ואין משמעות למה שקורה אצל מכבי תל אביב, הותירה רבים מאיתנו בספק לגבי ההחלטות של מסאי בניהול המשחק.

עכשיו, בואו נדבר על למה הבאתו של המאמן בכר יכולה לשנות את כללי המשחק. בכר ידוע במנהיגותו החזקה וברקורד המוצלח שלו. בניגוד לדגו, בכר לא היה מסתפק בשחקנים בינוניים כמו איתמר ניצן ומאור קנדיל, שנחתו על דגו מלמעלה. הוא מוערך על ידי שחקנים רבים שראו לאן הוא מביא את הקבוצות שלו, ועצם הגעתו יכולה להביא שחקנים מובילים ישראלים (כמו ליידנר ווייסמן, ביחד עם חזרה של אצילי ואולי נטע). בנוסף, בכר ינחית זרים איכותיים, שהוא לא יתפשר על פחות מסק, קורנו וסונדגרן. החופש שלו, ביחד עם הכוורת שלו, לאשר או לא לאשר שחקנים על פי דרישה היא משהו שדגו לא יקבל. בכר הביא 3 אליפויות אחרי 10 שנים שחורות, הביא גביעים נוספים (גביע הטוטו, אלוף האלופים). בכר הביא את ליגת אלופות חזרה לישראל, חזרה לכרמל, ביחד עם קמפיין היסטורי בליגת האלופות, כזה שכלל ניצחון היסטורי מול אימפריית כדורגל כמו יובנטוס ועמידה שווה מול שווים מול קבוצת הכוכבים של מסי, ניימאר ואמבפה.

אבל כאן צריך להודות לדגו. דגו הביא לנו את חלאיילי ופיינגולד, שחקנים שבכר לא היה זורק אותם להרכב בכזאת קלות. היתרון של דגו הוא שהוא לא מפחד להיות אמיץ בכל משחק. בכל משחק. הוא קידם שחקנים כמו חג׳ג׳, חלאיילי, כיוף (תודה לניצן) ופיינגולד. אבל, גם לבכר הגיע קרדיט על מהלכים כאלו בדיוק. הוא הפך מגן בינוני לבלם הישראלי הטוב ביותר שיש לנבחרת להציע, הוא גילה לנו את המנוע מחמוד ג׳אבר. מה שמראה שגם בכר יודע לתת את המקום שצריך.

הנקודה כאן היא לא לבטל את תרומתו של דגו. הוא הביא איתו משב רוח רענן ונתן לנו כמה רגעים בלתי נשכחים. העובדה שלא הפסדנו העונה למכבי תל אביב – זה משהו שבכר לא יוכל להתגאות בו. אבל בכל הנוגע לניצחון וקפיצה משמעותית, הגישה של בכר נראית מבטיחה יותר. אולי כדאי לדגו לעבוד תחת בכר, ללמוד מניסיונו, ובכך כל הצדדים ירוויחו.

בסופו של דבר, יש בכדורגל הרבה דברים חשובים, אך הניצחון הוא הדבר החשוב ביותר, והרקורד של בכר מדבר בעד עצמו. המנהיגות שלו יכולה החזרת עטרה ליושנה, זו שהקבוצה שלנו צריכה כדי לטפס חזרה לפסגת הכדורגל ולהלהיב את האוהדים שלנו עם הצלחה מסחררת נוספת.

לסיכום: ברק בכר היה חייב לחזור למכבי חיפה.

מצטער, סוס מנצח פשוט אסור להחליף.

את הטור של יוני, “מסאי לא היה צריך ללכת”, תוכלו למצוא כאן.

1 תגובה
  1. יעקובו כותב

    אחלה טור

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן