הגמר הקטן בברגמו | ריאל מדריד עם ניצחון קריטי מול אטאלנטה

ריאל מדריד יצאה אמש לברגמו לאחד ממשחקיה הקריטיים ביותר בעונה עד כה.
אלופת אירופה וגברת אלופות מצאה עצמה במרכז התחתון של טבלת ליגת האלופות בפורמט החדש שלה, והניצחון אמש היה קריטי ביותר להמשך הדרך.
גמר קטן לכל דבר.

הבעיה? היריבה.
אטאלנטה של גספריני הגיעה למשחק הזה עם 14 משחקים ברציפות ללא הפסד, כשהיא מוליכה את טבלת הליגה האיטלקית.
ריאל מדריד “אוהבת” את הרגעים בהם היא נדחקת עם גבה לקיר, כשבדרך כלל, היא מצליחה להפוך את המומנטום ולצאת עם ידה על העליונה דווקא ברגעים האלו.

זה בדיוק מה שקרה אמש.

החדות של אמבפה

בפרק האחרון בפודקאסט בולרז טענתי מס’ דברים:

1. לאמבפה יש תנועה של חלוץ 9. אמבפה יכול לשחק ללא ספק כמספר 9 של ריאל מדריד.
   אל תצפו שהוא יהיה האלאנד או דרוגבה. הוא לא. אבל הוא בהחלט יכול להיות כרים בנזמה.
   לא מעט פרשנים, אנשי מקצוע וכמובן גם אוהדים טענו שהוא שחקן כנף בלבד. שהעובדה שהוא לא משחק בכנף שמאל פוגעת בו. שויניסיוס ואמבפה לא יכולים לשחק ביחד, ושקרלו צריך לתת לאמבפה את הכנף. זו עצלנות בפרשנות, ולצערי זה קיבל יותר מדי במה בתקשורת מיינסטרים. מי שראה את אמבפה בפריז בשנתיים האחרונות ראה אותו פעמים רבות כמספר 9 כשהוא מצטיין. לומר שהוא לא יכול לשחק כחלוץ זו פשוט הודאה בכך שלא ראיתם אותו משחק בפריז. אמבפה רשם אמש 3 בעיטות אמש ב 19 דק’, כולן למסגרת. זאת יחד עם 19 נגיעות בכדור, 1/2 דריבלים ו 3 איבודי כדור. ראינו אמש אמבפה חד יותר.
2. באותו פרק גם טענתי שנגד ג’ירונה התחלנו לראות את אמבפה לו ריאל מדריד חיכתה, ושאולי דווקא נגד אטאלנטה יבוא הרגע בו הוא יעשה את הריסטרט, כי המשחק הכי טוב שלו בריאל העונה היה בבכורה שלו נגד אטאלנטה בסופר קאפ האירופי.
   השער שלו אמש זה שער של חלוץ 9 לכל דבר.
   ברגע שאמבפה זיהה את המסירה מצד דיאס (הנפלא), הוא תחילה עשה צעד ראשון לעברו בכדי לקבל את הכדור, צעד שהטעה את דה רון, וכשהכדור הגיע אליו הוא פתח את הגוף ועשה את הצעד השני פנימה וכך השאיר את דה רון מאחוריו. חלוצים משיגים את היתרון שלהם בעזרת ההטעיות הקטנות האלו, ואמבפה עשה זאת נפלא בשער אמש. הוא עשה זאת כאמור גם עשרות פעמים בפריז סן ז’רמן, דוגמאות לכך תוכלו לראות פה.
   

ההרכב של קרלו

ריאל מדריד פתחה במעין יהלום עם ג’וד בשפיץ בהתחלה. זו הייתה החלטה נהדרת של קרלו שידע שגספריני משחק עם 5 שחקנים במרכז. שני חלוצים שהם לוקמאן וקטאלרה, פסאליץ’ מאחוריהם כשחקן חופשי ומרטין דה רון ואדרסון הנפלא באמצע. לא סתם מחזרים אחריו. בעצם אטאלנטה שיחקה עם שחקן אחד על כל כנף, וקרלו החזיר באותו המטבע. 

שני המאמנים שונים בשיטה שלהם, כשגספריני אוהב ללחוץ יותר ומשחק בקבוע עם 3 בלמים, אבל שניהם מאמינים גדולים בחופש תנועה, עם הכדור ובלעדיו. העמדות לא קבועות. דה רון למשל היה בכל פינה במגרש. 

במשחק נגד ג’ירונה קרלו מצא סוף סוף את הפיתרון לחיסרון של קרוס, שהוא לוקה מודריץ’, כשהוא משחרר את בלינגהאם למשימות יותר התקפיות ומוריד ממנו את נטל בניית המשחק מאחורה.
אמש הוא עשה זאת עם ואלוורדה וסבאיוס, שאמנם לא היה במשחק חייו, אבל עזר מאד בבילדאפ ובעיקר במשימות ההגנתיות כשהוא עוזר ללוקאס ואסקז (מגן הוא לא) בעבודה הקשה מאד נגד לוקמן.

ממפת העמדות הממוצעות אמש אפשר לראות איך שני המאמנים הגיבו בצורה גאונית. קרלו חיזק את האמצע ובעצם ויתר על הכנפיים, בזמן שגספריני הגיב לזה בדיוק ושלח מספר שחקנים לכל כנף בכדי לנצל את הפגיעות של הבלנקוס בכנפיים.

האביר הלבן

שוב בלינגהאם במשחק נהדר – איש המשחק מבחינתי.
שוב בלינגהאם בכל נקודה על המגרש, כפי שאפשר לראות ממפת הנגיעות שלו בכדור אמש.

בלינגהאם סיים את המשחק עם:

• שער
• 64 נגיעות בכדור
• 36/42 מסירות (86% דיוק)
• 2 מסירות מפתח
• 2 מצבי הבקעה גדולים שיצר
• 5/7 דריבלים מוצלחים
• 8/15 ניצחונות במאבקי קרקע

בלינגהאם הוא בעצם הברומטר של ריאל מדריד, אך לא באספקט מסוים, אלא פשוט בכל הקשור לקצב של הקבוצה, לאינטנסיביות שלה, וליכולת שלה להתגבר על קשיים תוך כדי משחק. אם נגד ג’ירונה ראינו בלינגהאם יותר התקפי, אמש הוא שוב ירד אחורה לעזור בבניית המשחק ואז רץ קדימה בכדי לחדור את הגנת אטאלנטה. אחד משחקני הקישור השלמים ביותר שידע המשחק המודרני.

ציון 8.5 במדד בולרז.

שובו של המלך

 ויניסיוס ירד אחורה אמש לעזור בניהול המשחק ונראה אמש יותר כמו בנזמה מאשר ויניסיוס.

כן, זה לא היה המשחק הכי טוב שלו, רחוק מכך, החלודה הורגשה ללא ספק. ויני סיים את המשחק עם מסירת מפתח אחת בלבד ו 26 מסירות מדויקות מתוך 41 שזה 63% דיוק בלבד, וגם 2/2 בדריבלים, יחד עם 22 איבודי כדור ולמרות זאת הוא הוכיח שוב עד כמה הוא קליני ומכריע. הכי מכריע במשחק. 

מפת הנגיעות שלו מראה עד כמה הוא היה מעורב אמש, ובנוסף עד כמה הוא הופך לשחקן שלם. הבישול לבלינגהאם שייך לרפורטאר של טוני קרוס, ומאתמול, גם של ויניסיוס ג’וניור. ציון 8 במדד בולרז.

יש את אלו שכועסים עליו בגלל ההתנהגות שלו. יש אלו שכועסים עליי בגלל שאני מדבר בשבחו ואף קורא לו קינג ויני.

אבל זו המציאות בעיניי. הוא השחקן המכריע ביותר של ריאל מדריד והשחקן הטוב בעולם. הוא מדרידיסטה לכל דבר, הוא שגריר של המועדון שדיבר עם ג’וד וקיליאן תקופה ארוכה לפני שהגיעו לריאל. הוא שם את האגו שלו ככוכב בצד ונתן מקום לג’וד בעונה שעברה ועושה זאת העונה עם קיליאן.

מדובר בווינר חסר פשרות. ברזילאי שלא חי מסיבות או את הפמליה שלו, אלא ספורטאי למופת שמרוכז נטו במשחק. 

הטמפרמנט שלו אולי יירגע עם הזמן, ואולי לא, כי זה ויני אחרי הכל. הוא חי את המשחק אחרת. הוא חי את המשחק בצורה הכי ייצרית שלו, ובתקופה בה המשחק הפך לכל כך מכני ולעיתים גם פלסטי עם כל מיני מחוות מיותרת כמו BLACK LIVES MATTER וכל מיני אג’נדות שדוחפים לנו למשחק, ויני כאמור הוא כדורגל ייצרי בצורה הכי טבעית שלו.

אל תשנאו את הטירוף שבו. תנסו להבין מאיפה זה מגיע, ואז אולי גם תוכלו לראות כמוני את השחקן הטוב בעולם כרגע ללא שום ספק.

ריאל מדריד עם ניצחון מאד קריטי שגם נותן לה אמונה אדירה להמשך הדרך, שהיא יכולה להמשיך לעשות את אותם דברים שהתרגלנו לראות ממנה.
הבלנקוס עם פחות שערים צפויים, אבל יותר שערים בתכלס.

סיכום המשחק גם בפודקאסט בולרז.