הדלת נסגרה, אז הם נכנסו מהחלון | אפקט הפרפר 9.0

”המסע, לא היעד- הוא העיקר” (תי.אס אליוט)

 

אוהדי כדורגל רבים ככל הנראה לא יסכימו עם המשורר והמחזאי האמריקאי, אבל גם הם לא יכולים להכחיש – אם אתה רוצה להיות אלוף אתה צריך לעבור חתיכת מסע, בוא ניקח את כדורגל הנבחרות לדוגמה:

 

כל הנבחרות מוגרלות יחד לשלב בתים, המובילות בכל בית מעפילות לטורניר הבינלאומי שגם בו הם יוגרלו לשלב בתים נוסף שלאחריו שלב נוקקאוט, בסופו מחכה גביע ותהילת עולם, בהחלט מסע מפרך. הסיפור של יורו 1992 לא היה אמור להיות שונה בשום צורה – 7 בתים כאשר המובילה מכל אחד מהם תעפיל לטורניר יחד עם המארחת (שוודיה), לשלב בתים שני…. אתם מכירים את ההמשך, אבל מה מייחד את 92′? 

The official poster for Euro 1992. pic.twitter.com/XOEecKeZAe

— 90s Football (@90sfootball) June 18, 2024

 

כדי לענות על השאלה הזו אנחנו נחזור שנתיים לפניי אותו טורניר, לפברואר 1990. 33 נבחרות הוגרלו ל-7 בתים שהכילו בין 4 ל-5 נבחרות (במקור הוגרלו 34 אך מספר חודשים לאחר מכן מזרח ומערב גרמניה אוחדו לנבחרת אחת), ובבית מספר 4 הוגרלו להן יחד יוגוסלביה, דנמרק, אוסטריה, צפון אירלנד ובהופעת בכורה במוקדמות גם נבחרת איי פארו. 

 

הפער בין שתי הראשונות לשאר הבית היה בולט, כאשר ההפסדים היחידים שכל אחת מהן ספגה היו נגד השנייה, ובסיומו של שלב הבתים לאחר 8 משחקים יוגוסלביה הובילה את הבית עם 14 נקודות ודנמרק ממש מאחוריה 13 (חשוב להזכיר שאז ניצחון היה שווה שתי נקודות), ההכרעה הזו הובילה לכך שבאופן רשמי דנמרק סיימה את דרכה ולא העפילה לטורניר…. וכך היה לפחות עד ה31 במאי 1992, 10 ימים בלבד לפניי הטורניר עצמו.

Yugoslavia at Euro 1992. What might have been. Some world class stars on the pitch. Players became a huge part of teams across the big leagues. @OldSchoolPanini pic.twitter.com/Y202QLoxYj

— Chaos, Controversy and THAT Kung Fu Kick (@9495_Book) July 23, 2023

 

סוף שנות ה90 היו קשות במיוחד ביוגוסלביה, המתחים במדינה בעקבות ריבוי הלאומים שהרכיבו אותה (סרביה,קרואטיה,מונטנגרו,סלובניה,בוסניה ומקדוניה) הובילו למספר מלחמות פנימיות, תחילה עם סלובניה שהכריזה עצמאות ולאחר מכן עם קרואטיה שהלכה באותה הדרך. בעקבות המשבר שנוצר במדינה האו”ם התערב וב1992 התקבלה ההחלטה – חרם נרחב על מדינת יוגוסלביה, שכלל גם את כל הקבוצות והנבחרות שייצגו את המדינה.

 

הנבחרת שזכתה מן ההפקר הייתה כמובן דנמרק, או כפי שפיטר שמייכל סיפר בריאיון לסקיי ספורט ”רובנו היינו בכלל בחוף שקיבלנו את החדשות שהעפלנו לטורניר, עדיין היינו בכושר משחק אבל מנטלית היינו בחופש, היינו צריכים להחזיר לעצמנו את התשוקה לשחק ולנצח אבל בשביל זה יש את היורו”.

 

בעשרת הימים שהיו להם להתכונן הדנים בהחלט הצליחו למצוא את התשוקה לחזור לשחק, או לפחות רובם כי כאשר הגיעו לשוודיה ניכר חיסרון אחד בולט – הכוכב הגדול של הנבחרת, מיכאל לאודרופ, סירב להגיע לטורניר בגלל שיטת המשחק ההגנתית של המאמן דאז ריצ’רד נילסן, ובחר במקום זאת לצפות במשחקי הנבחרת בזמן החופשה שלו בארצות הברית.

את שלב הבתים הדנים סיימו במקום השני מאחורי המארחת שוודיה לה הפסידה, ומעל צרפת (2-1 לדנים) ואנגליה (תיקו 0). המיקום של הקבוצות הוביל לשלב חצי הגמר בו פגשו הדנים את אלופת אירופה המכהנת, נבחרת הולנד האימתנית עם – קומאן,בלינד,דה בור, חוליט, רייקארד ואן באסטן ברגקאמפ ועוד רבים וטובים. המשחק הגיע לבסוף לפנדלים אחרי שני שערים לכל אחת מהנבחרות, ולבסוף היו אלה ”חיילי הפח” שניצחו בזכות שמייכל שהדף את הפנדל של ואן באסטן.

Euro 1992 Semi Final. Denmark vs Holland. @Pschmeichel1 saves van Basten’s penalty, taking Denmark into Final. pic.twitter.com/ywKtZYrdvh

— United In Focus (@UnitedInFocus) June 4, 2016

 

לגמר הגיעו הדנים כאנדר דוג מובהק נגד נבחרת גרמניה העוצמתית, אלופת העולם המכהנת שזכתה למספר חיזוקים, כאשר האיחוד של המזרח והמערב לאחר נפילת חומת ברלין הוביל לנבחרת גרמנית מאוחדת לראשונה מאז 1945, בה שיחקו מיטב הכוכבים של הליגה הגרמנית והאיטלקית תחת הדרכתו של ברטי ווגטס. המשחק התחיל כצפוי שהגרמנים הפגיזו את השער של שמייכל מכל מקום אך הענק הדני לא נכנע ובדקה ה-18 היו אלה דווקא הדנים שעלו ליתרון מבעיטה של ג’ון יאנסן, שחקן שזכה למוניטין של אחד שבועט בכל הזדמנות שיש לו אבל מדייק באחוזים נוראיים, ובמעמד הזה מילותיו של השדר מרטין טיילר תיארו את המצב בצורה המושלמת ”כן!! יאנסן!! ג’ון יאנסן סוף סוף עם בעיטה מוצלחת” 1-0 לדנים. הלחץ הגרמני נמשך ושמייכל נבחן פעם אחר פעם, אך לא ספג והדנים ידעו שהם חייבים את הגול השני כדי לסגור את המשחק, ובדקה ה78, גם הגיע הרגע המיוחל, בזכותו של השחקן עם הסיפור הכי מרגש בטורניר.

 

קים ווילפורט, קשרה של ברונדבי באותה תקופה, היה אחד השחקנים ה”התקפיים” היחידים בנבחרת הדנית. במהלך שלב הבתים הוא שותף בשני המשחקים נגד שוודיה ואנגליה, אך החמיץ את המשחק המכריע נגד צרפת, הסיבה? בתו לינה בת ה-7 אושפזה בבית החולים בדנמרק עם מקרה חמור מאוד של לוקמיה. ווילפורט בילה את כל הטורניר בנסיעות הלוך חזור משוודיה לדנמרק, מרחק קצר אך זה עלה לו בזמני מנוחה ואימונים. למשחקי הנוקאאוט הגיע השחקן רק בגלל שביתו שיכנעה אותו, ואיזה מזל שהצליחה – בדו קרב הפנדלים נגד ההולנדים וילפורט כבש בבעיטה השנייה, ובגמר נגד הגרמנים השתלט על כדור (ספק עם הכתף ספק עם היד) שננגח ממרכז המגרש, הטעה את ההגנה הגרמנית, ושלח כדור חד מסף הרחבה לקורה ופנימה, וכך בעצם חתם את תוצאת המשחק. בפעם הראשונה בתולדותיהם (והאחרונה מאז) הדנים זכו בתואר, והוכתרו לאלופי אירופה.

Denmark failed to qualify for the 1992 Euros and they still won it. https://t.co/4eaOodJYXl pic.twitter.com/or1zgn5UjI

— J☔ (@Shadygize) June 13, 2024

החל משנת 1996 אופ”א הכריזה על תואר ”שחקן הטורניר” והוא ניתן באופן לא רשמי לכוכבי היורו ב84′, 88′ ו-92′ והזוכים היו פלאטיני, ואן באסטן ופטר שמייכל בהתאמה, כך הפך הדני באופן לא רשמי לשוער הראשון שזוכה בתואר עד שדונארומה שיחזר את ההישג ביורו 2020.

לגבי לינה, היא אכן זכתה לראות את אביה כובש בגמר, אך נפטרה מספר ימים לאחר מכן.

הזכייה של דנמרק ביורו הפך אחד הסיפורים המרגשים בתולדות אליפות אירופה, כשנבחרת שהלכה כנגד כל הסיכויים, וכמו שאומרת הכותרת של הכתבה למרות שהדלת נסגרה בפניהם, הם הצליחו להשתחל דרך חלון קטן ולא סביר, וסיימו את הקיץ של 1992 כאלופי היבשת.