ההיסטוריה של הדרבי דלה מדונינה

הדרבי של מילאנו.

משחק בין שניים ממועדוני הכדורגל המצליחים וההיסטוריים של איטליה, מילאן ואינטר מילאנו.
הדרבי דרבי דלה מדונינה – שקרוי על שמו של הפסל מדונינה האייקוני, היושב על ראש הקתדרלה של מילאנו.

לא הרבה יודעים, אך בראשית הייתה אך ורק מילאן.
אך בערב 9 במרץ 1908 במסעדת “L’Orologio” במילאנו התרחשה לה מריבה ששינתה את מסלול ההיסטוריה.
באותו הערב הוחלט על הקמת אינטר מילאנו על ידי קבוצת פורשים ממועדון הכדורגל והקריקט של מילאן.
קבוצה של 43 איטלקים ושווייצרים שהבולטים בהם היו הצייר ג’ורג’יו מוג’יאני (שעיצב את הסמל הראשון של המועדון), בוסארד, ברטוליני, אנריקו הינטרמן, ארטורו הינטרמן, פייטרו דלה אורו, קרלו ארדוסי והנשיא הראשון ג’ובאני פארמידיוטי, שלא אהבו את השליטה האיטלקית במילאן, ולכן פרשו והקימו מועדון חדש שנקרא “מועדון הכדורגל אינטרנציונלה מילאנו”.
הפילוסופיה של המועדון הייתה: דלת פתוחה לשחקנים זרים (הקפטן הראשון של הקבוצה, מאנקטי, היה שווייצרי).

“מועדון הכדורגל אינטרנציונלה מילאנו. זהו השם של המועדון החדש שהוקם לפני מספר ימים במילאנו. המועדון החדש נולד כתוצאה ממספר אי הבנות מצערות שהתרחשו במועדון מילאן, המועדון החדש מורכב בעיקר ממספר שחקנים פעילים וכמה אוהדים. הרבה רצון טוב וכוונות טובות זהו הבסיס של המועדון החדש. המטרה הראשית של המועדון החדש הוא לאפשר עיסוק בכדורגל לתושבים הזרים במילאנו ולהעביר את התשוקה לכדורגל לדור הצעיר של המילנזים אשר קיבלו את המועדון החדש בהתלהבות רבה. אנו מאחלים למועדון החדש חיים ארוכים ומשגשגים ומאחלים ליוצרים של המועדון החדש אשר נבנה מכוונת טובות לעתיד טוב יותר, המון הצלחה”.

זו הייתה ההודעה הלקונית שנכתבה בעיתון “לה גזטה דלו ספורט” אי שם במרץ 1908.

במהלך השנים שחלפו היריבות העירונית הפכה ליריבות מעמדית.

אוהדי אינטר נחשבו לבני המעמד הבינוני-גבוה.
אוהדי מילאן נחשבו לבני מעמד הפועלים.
שני המחנות זכו לכינויים לא מחמיאים מהצד הנגדי – “הרברבנים” של אינטר אל מול “המברגים” של מילאן.

היריבות בין המועדונים הגיעה עד למדים הכחולים של הנבחרת האיטלקית.

הדרבי המילאנזי הגיע לשיאו בשנות ה 60.
באינטר שיחק הכוכב הגדול סנדרו מאצולה.
את מילאן הוביל באותה התקופה נער הזהב של הכדורגל האיטלקי – ג’אני ריברה.

השנאה וחילוקי הדעות היו כה עזים, עד מאמני נבחרת איטליה השונים סירבו לשחק עם שניהם על המגרש בכדי שלא לייצר חיכוך.
השיא היה במונדיאל 1970.

איטליה העפילה אל משחק הגמר נגד נבחרת ברזיל, והמאמן האיטלקי פרוצ’ו ולקארג’י בחר לפתוח בהרכב הראשון עם מאצולה על חשבון ריברה, למרות שהאחרון כבש שערים חשובים במשחקי הנוקאאוט האחרונים של איטליה בטורניר.
התקשורת באיטליה ביקרה קשות את ולקארג’י על הבחירה הזו.

ההיסטוריה של הדרבי דלה מדונינה עשירה במשחקים והתנגשויות אדירים.

• שנת 1964. אינטר מארחת את מילאן. ג’וליאנו פורטאנטו מעלה את מילאן ליתרון במחצית הראשונה, וג’אני ריברה קבע את התוצאה 2-0 עם הירידה לחדר ההלבשה.
  אינטר החליטה שאת הקאמבק שלה היא תבצע בזכות אלימות קשה.
  לואיס סוארס הספרדי נכנס קשות במאריו טרבי וירד מהמגרש בכרטיס אדום. זו הייתה שריקת הפתיחה למרחץ דמים כשאינטר הקשוחה של הלניו הררה הפעילה את ה”קטאנצ’ו” שלה בכל הכוח.
  שיטת הקטאנצ’ו נודעה באותה התקופה ככזו שמקדשת אגרסיביות טוטאלית והגנה קשוחה, ואינטר הפגינה זאת בכל הדרה.
• שנת 2005. דרבי האבוקות. המשחק שהביא לעולם את אחת התמונות המפורסמות ביותר בעולם הכדורגל בו מרקו מטארצי מאינטר נשען על רוי קושטה של מילאן בזמן שהם צופים ביציעי הסן סירו נבלעים בתוך העשן הסמיך של אותן אבוקות. למרות המעמד המאד מכובד (שלב רבע גמר ליגת האלופות), המשחק פוצץ כשהאוהדים פשוט לא מפסיקים להשליך אבוקות אל כר הדשא החרוך.
  כמה חודשים לאחר מכן, כשהמתיחות בין המועדונים בשיאה, מילאן ואינטר נפגשו שוב לדרבי בליגה שהסתיים בניצחון 3-2 דרמטי לאינטר משער ניצחון של אדריאנו.

אלו הן כמובן רק שתי דוגמאות.

ומעבר לעובדה שאינטר מילאנו באה לעולם בזכות מילאן, שני המועדונים עברו את כל ההיסטוריה העשירה שלהם באותו הבית.
הסן סירו המיתולוגי.

ודווקא כששני המועדונים שילבו ידיים ועבדו יחד למען הריסתו של הסן סירו ובניית אצטדיון חדש, אותה היסטוריה עתיקה פגעה להן בתכניות.

הסיבה לכך היא שהטבעת השנייה בסן סירו מגיעה לגיל 70, ומשיגה מעמד שבו היא מוגנת בחוק ולא ניתנת להריסה לאחר 2025.

בין כל ההפסקות הבירוקרטיות התברר שמילאן ואינטר לא יצליחו לבצע את התוכנית המקורית שלהן בזמן הקרוב, אבל שתיהן יצטרכו כעת להתחייב לבנות אצטדיונים משלהן הרחק מסן סירו.

משמע, לאחר כל כך הרבה שנים שהן חולקות את אותו הבית, מילאן ואינטר ייאלצו להיפרד סוף סוף.

ובשבת הקרובה, מילאן ואינטר נפגשות לדרבי דלה מדונינה מספר 237 לפי הספירה הרשמית.
אינטר מובילה במספר הנצחונות (89 מול 79).
אם המשחק יוכרע זה יהיה הניצחון ה 90 של אינטר בדרבי או הניצחון ה 80 של מילאן.
סוג של נקודת ציון היסטורית.

שתי הקבוצות מגיעות אל המשחק כשהן מושלמות עם 9 נקודות אחרי 3 מחזורים.
שתיהן כבשו 8 שערים עד כה, אך בזמן שמילאן ספגה פעמיים, באינטר שמרו עד כה על רשת נקייה.

אינטר היא ללא ספק הקבוצה של לאוטארו מרטינז.
3 משחקים, 5 שערים.
לאוטארו הוא לא רק המוציא לפועל הוא גם הקפטן החדש והלב של הקבוצה.
כמובן שיש סביבו צוות מסייע אדיר!
אלסנדרו באסטוני והאקאן צ’להנוגלו פתחו נהדר את העונה.
כך גם די מארקו (האנדרייטד) בשמאל, ניקולו “הבוכנה” בארלה במרכז ודנזל דמפריס הפעלתן בימין
יאן זומר שרק הגיע הקיץ עושה עבודה אדירה בין הקורות וכאמור לא ספג עד כה..
הקבוצה של סימונה אינזאגי נראית כמו קבוצה שמוכנה להילחם על התואר – לא פחות!
הרכש בקיץ היה נהדר והקבוצה מאומנת בצורה נפלאה.

מילאן לעומתה קצת שונה במעט.
אמנם אוליבייה ז’ירו הוא מלך השירים של הקבוצה עד כה (4 שערים) אך אי אפשר לומר כלל שזו הקבוצה שלו.
במקרה הזה, אין צוות מסייע סביב כוכב בולט אחד אלא כולם עושים את עבודתם בצורה הטובה ביותר.
מאניבול בשיאו.
רפאל לאאו כבש אמנם רק פעם אחת אך נראה כמי שיכול לבצע סוף סוף את האבולוציה שלו לשחקן טופ.
כריסטיאן פוליסיק השתלב היטב בתוך המערכת ההתקפית ונראה כמו החתמה אדירה.
אותו הדבר אפשר לומר בקישור על רובן לופטוס צ’יק וטיג’אני ריינדרס שמנהל את המשחק באלגנטיות וחוכמה.
מייק מניין נפלא כהרגלו בשער ותאו הרננדז הוא שד על כנף שמאל שרץ ללא הפסקה.
בדיוק כמו אצל אינטר, הרכש בקיץ היה נהדר וגם כאן הקבוצה של פיולי נראית כמו קבוצה משודרגת שאוהבת לרוץ מהר יותר ותוקפת ביעילות רבה.

אפשר לומר בפה מלא: אנחנו לפני משחק העונה.

יום שבת (16.09)
שעה 19:00
אצטדיון הסן סירו