ההתאמות של קרלו | בראגה 1 – 2 ריאל מדריד

ריאל מדריד יצאה למשחק חוץ לא קל כלל בבראגה. יריבה עם לא מעט כשרונות שלא מוכרים לקהל הרחב, שעשתה המון צרות לאחת הקבוצות הטובות ביותר של אירופה, ובשלבים רבים של המשחק נראתה כקבוצה הטובה יותר.

בראגה רשמה יותר שערים צפויים (1.54 אל מול 0.89) וגם יותר בישולים צפויים (1.61 אל מול 0.65), אך בסופו של יום האיכות הכריעה.
בנוסף, בראגה רשמה יותר בעיטות מתוך רחבת ה 16 מאשר יריבתה (13 מול 6).

מי שעוקב אחרי הליגה הפורטוגלית ומכיר קצת את בראגה, יודע שהקבוצה של ארתור ז’ורז’ה מאד מסודרת.
מערך של 4231 כששני שחקני הכנף – הורטה בימין ודג’לו בשמאל נכנסים פנימה כמעט בדרך קבע בכדי לפנות מקום למגנים – מנדס מימין ובורחה משמאל.
הגישה הזו גורמת לכך שבראגה תוקפת בעצם מימין, שמאל והמרכז כמעט באותה עצימות.

כך גם קרה אתמול.
בצורה כמעט מהונדסת, 35% מההתקפות של בראגה הגיעו מימין, 33% משמאל ו 32% מימין.

כמובן שזה לא המצב בריאל מדריד.

למרות שריאל מדריד עברה לשחק בשיטת היהלום ועם ויניסיוס כ”חלוץ”, הברזילאי עדיין מבלה את רוב זמנו בצד שמאל ורוב ההתקפות של הקבוצה אמש (60%) הגיעו מצד שמאל – 20% נוספים בימין ומהמרכז.

כאמור, אם מסתכלים על העמדות הממוצעות של ריאל מדריד אמש אפשר לראות שני דברים בולטים.

1. זה לא יהלום.
2. ויניסיוס הכי גבוה ובשמאל

גם כשריאל מדריד מתחילה את המשחק עם היהלום, יש לה את היכולת לשנות צורה במהירות בכדי להתאים את עצמה ליריבה, וזה מה שקרה אמש בשני השערים.

אנצ’לוטי ביקש מבלינגהאם להתרחק מהאזור של השחקן מספר 10 ולשחק קצת יותר רחב וקצת יותר גבוה.
המהלך הזה הפך בעצם את קאמבינגה ואת מודריץ’ לצמד עושי משחק נמוכים מאד.
זה בעצם גרם לכך ששחקני הקישור האחוריים של בראגה לא נאלצו להישאר קרוב לבלמים שלהם והרגישו קצת בטוחים לשחק מעט יותר גבוה וקרוב יותר לקאמבינגה ולמודריץ’.

המהלך זה השפיע על כל המבנה של הקבוצה.

בעצם, ריאל מדריד שיחקה במעין 4222 ללא קשר התקפי, וכך בראגה לחצה גבוה כי הרגישה כאמור שהאיזור שלהם בין הבלמים להגנה לא נמצא בסכנה.

את “החולשה” הזו של בראגה ואת הדרך בה ריאל מדריד מיקסמה את נקודת התורפה הזו אפשר היה לראות בשני השערים שריאל כבשה.

את כל הכתוב מעלה אפשר לראות בשער הראשון של ריאל מדריד.

1. ויניסיוס משחק גבוה וממש על קו שמאל.
2. זה לא יהלום. ריאל במעין 4222 עם ואלוורדה בימין ובלינגהאם בשמאל.
3. שני הקשרים האחוריים של בראגה מתקדמים אל קו הקישור של ריאל, מה שמושך את הבלמים של בראגה ומה שמייצר חצי מגרש ריק לחלוטין אליו נשלח הכדור הארוך של נאצ’ו.

 

תחילת המהלך שלפני השער, והתמונה כמעט זהה.
הפעם ויניסיוס מזהה את מומנטום התקפת המעבר ותוקף את השטח בין המגן שלו לבלם.
שוב ריאל ב 4222.
שוב בראגה לוחצת גבוה כשהיא לא לומדת את הלקח מהשער הראשון שספגה.
שוב זה כדור ארוך, הפעם כדור עומק של ואלוורדה שמשאיר לרודריגו חצי מגרש להשכרה.

הכדורגל של ריאל מדריד הוא לא שובה עין ולא דומיננטי כמו של יריבותיה האחרות בצמרת של אירופה, בעיקר מנצ’סטר סיטי.
תוכלו לקרוא על ההבדלים בגישות במאמר הזה של רוני קרסינקר.

ריאל מדריד של אנצ’לוטי היא אלסטית.
הגמישות שלה היא עוצמתה.
היא מתאימה עצמה ליריבה, גם מול יריבות נחותות על הנייר.

הגישה הזו מבליטה את הכימיה בין השחקנים ואת היכולת האישית של כל שחקן.

זה מה שמאפשר לבלינגהאם לדוגמא לבלוט כל כך.
האביר הלבן של ריאל מדריד דומה מאד לאופי של קבוצתו.
כקשר היברידי מודרני יש לו את היכולת בעצם לעשות הכל.
הוא טוב במרכז המגרש. הוא טוב בצד שמאל. הוא טוב מאחורי החלוצים. הוא טוב כחלוץ.
בדיוק כמו ריאל מדריד, הגיוון שלו הוא כוח העל שלו.

זה לא היה משחק גדול של ריאל מדריד, אבל כמה פעמים שמענו את זה העונה וגם בעונות שעברו.
ריאל עדיין מושלמת בבית לא פשוט כלל.

שלושה משחקים, שלושה ניצחונות, שניים מהם במשחקי חוץ לא קלים כלל, אמש בבראגה ולפני כן בדייגו ארמנדו מראדונה שבנאפולי.

אפשר לבקר אותה, אפשר לדרוש ממנה וגם מהבוס פלורנטינו יותר, אבל אי אפשר לרגע אחד שלא להסתכל עליה כמועמדת בכירה לזכייה נוספת בתואר הגדול מכולם.