החיוך שלי ואני | סיפורו של ויניסיוס ג’וניור
מהילדות בברזיל למשפחה קתולית, דרך כדורגל אולמות ועד להבקעת שער על הבמה הגדולה באירופה
רגשות הם דבר מבלבל, הם משפיעים על מצב רוחנו ועל הדרך בה אנו מתפקדים. כשמדברים על שמחה ועצב, הדבר מקבל נפח נוסף והופך לקיצוני אף יותר. שני המצבים הם ההפכים זה של זה, אך באותו זמן ניתן לחוש אותם ביחד, כשאחד מהם בולט יותר והשני נותן לו קונטרה. זהו לעיתים קרובות מצבו של ויניסיוס, אך למרבה המזל, נוכל לדעת מה מתחולל בליבו באמצעות החיוך(או העדרו) המתפרש לו על הפנים.
ילדות והצטרפות לפלמנגו
ויניסיוס ג’וניור נולד בעיר סאו גונסאלו, שממוקמת בתוך מדינת ריו דה ז’ניירו בברזיל ובמרחק של כ-20 קילומטרים מבירת המדינה והעיר המרכזית ריו דה ז’ניירו עצמה. ויני הוא ילד סנדוויץ’, דבר ההופך אותו לאמצעי מבין שלושת ילדיו של הוריו, אשר היו קתוליים. בדומה למספר רב של כדורגלנים ברזילאיים מוכרים אחרים, הוא הגיע מסטטוס כלכלי קשה, והכדורגל היווה עבורו מפלט מקשיי היומיום.
קריירת הכדורגל שלו החלה בשנת 2006, כאשר אביו לקח אותו למשרדים של פלמנגו, בשכונת מוטואה בסאו גונסאלו. מסמכי המועדון תיארו אותו תחילה כמגן שמאלי, מה שבבואו העת יתברר כטעות מצידם, כשיציג לראווה את כישוריו בצד ההתקפי של המגרש. הילד הצעיר עבר לגור באבוליצ’או(שכונה של מעמד הביניים בעיר ריו) עם דודו כדי לקצר את המרחק לנינו דו אורובו (“קן הנשרים”), שבו נמצא מגרש האימונים ומטה קבוצות הנוער של מועדון פלמנגו. הוא החל לקבל סיוע כספי מפלמנגו וכן סיוע מגורמים חיצוניים נוספים.
בראיון בשנת 2020, דיבר האיש שגילה את ויני, קרלוס אדוארדו אבראנטס, על ימי ילדותו:
“אמו נשארה בסאו גונסאלו ואביו עבד בסאו פאולו, במחוז אחר. הוא היה מנהל בניין. אמא שלו לקחה אותו לאימונים וטיפלה בדברים האלה. השגנו לו ילקוט להביא לאימון כי היו להם קשיים כלכליים. אנחנו עזרנו לו איפה שיכולנו. השגנו לו גם נעלי כדורגל למרות שבסופו של דבר הוא קיבל חוזה עם נייקי. המשפחה שלו עשתה את השאר בכל הקשור לתחבורה כשהתחיל באקדמיה. ההורים שלו השיגו לו הכל, הם כל כך חשובים בקריירה שלו”. מתוך דבריו ניתן להבין באופן מיידי את טיב הקשר של השחקן עם משפחתו, כאשר כל התא המשפחתי מאוד קרובים אחד לשני ומשפיעים באופן ניכר על ויני. הוריו ואף אחיו נחשבים כמודל לחיקוי עבורו, והם הטמיעו בו את ההבנה כי בעזרת עבודה קשה, התמדה ומחויבות, ניתן להשיג הכל.
כבר מגיל קטן ניתן היה להבחין שמדובר בכישרון מיוחד, כשאבראנטס מעיד כי ויני בלט באופן מיידי בזכות המהירות ויכולת הכדרור שלו. כששיחקו בטורנירים שונים, אף אחד לא יכול היה לעצור אותו. בנוסף לאלה, הוא תואר כ”שחקן משמח”, כזה שעובר מגנים יריבים עם חיוך ונהנה מהמשחק, בדיוק כמו היום.
החיוך הוא מוטיב חוזר בסיפורו של השד הברזילאי, שכן כמו כדורגלנים רבים וטובים אשר יצאו ממדינת הסמבה, הוא הסמל המייצג אותו. בזמנים הטובים, כאשר הוא נמצא ביכולת מצויינת ומרגיש מוערך, החיוך לא יירד מפניו גם לא לשנייה אחת. לעומת זאת בזמנים הקשים, והוא חווה מספר מקרים כאלו, החיוך נעלם מפניו, ולעיתים אף התחלף בדמעות.
כשנה לאחר שהצטרף למועדון, ועד שנת 2010, השחקן הצעיר השתתף בשיעורי פוטסל(כדורגל אולמות) בבית הספר של פלמנגו בסאו גונסאלו. המועדון ציין את הפוטנציאל שלו, אך לאור גילו הצעיר, הוא התבקש לחזור בשנה שלאחר מכן. עם זאת, הוא החליט שהוא רוצה לשחק כדורגל, לא באולמות, ולכן לא חזר כשמלאו לו 10. באוגוסט 2010 עבר את מבחני הקבלה לקבוצת הכדורגל של פלמנגו.
לאורך כל שנותיו במחלקות הנוער של המועדון דיברו עליו כאחד הכשרונות המיוחדים ביותר, אך מעטים ציפו לניצוצות המרהיבים שהציג בשנת 2017 במסגרת הקופיניה, טורניר הנוער היוקרתי ביותר בברזיל, גם מכיוון שהיה צעיר בשלוש שנים מרוב השחקנים האחרים. במסגרת אותם משחקים, הוכיח ויני את יכולת ההכרעה שלו, כשהוא מבקיע ומבשל מספר שערים חשובים מול יריבות חזקות, ומראה את מתת האל שיש לו ברגליים על הבמה הגדולה ביותר לנוער.
זמן קצר לאחר הקופיניה, ויניסיוס נסע לצ’ילה כדי לשחק עבור ארצו באליפות דרום אמריקה עד גיל 17. טרם יציאתו לטורניר, מאמנו שם לב שהשחקן הצעיר אינו משקיע בעבודת ההגנה שלו, לכן הושיב אותו והקרין לו סרטון כדי להוכיח את טענותיו. ויני צפה בשתיקה והבטיח שיעבוד על כך. לאחר שסחף את הנבחרת לזכייה בתואר עם שבעה שערים, הוא חזר עם מדליית זהב על צווארו ותואר שחקן הטורניר. בנוסף להבקעת השערים, הוא גם עשה את המוטל עליו בחלק ההגנתי, דבר שגרם למוניטין שלו להרקיע שחקים. זכייה זו התווספה לזכייתו באליפות דרום אמריקה עד גיל 15, בה גם נבחר לשחקן הטורניר, במה שהשפיע על פלמנגו להחתים אותו בסופו של דבר בקבוצה הבוגרת. אין ספק שחיוכו של ויני היה רחב כגודל מדינתו.
השמועות אודותיו החלו להתפשט במהירות מסחררת ברחבי העולם.
כחודשיים לאחר אותו טורניר בו הצטיין, ערך את הופעת הבכורה שלו עבור הקבוצה הבוגרת של פלמנגו. עוד קודם לכן, הוא כיכב על השער של “מארקה“, עיתון הספורט הספרדי. יומיים לאחר הופעת הבכורה הוא האריך את חוזהו במועדון עד 2022, עם תוספת שכר משמעותית והעלאת סעיף הרכישה מ-30 ל-45 מיליון יורו. חידוש חוזה זה דווח כחלק מתהליך ההעברה שלו לריאל מדריד, הסכם שהושג בין שני המועדונים באותו שבוע עם התחייבות למכור את השחקן הצעיר ביולי 2018, מכיוון שגיל 18 הוא הגיל המינימלי להעברה בינלאומית. כאשר הבלאנקוס סגרו את עסקת רכישתו, הוא שותף במספר זעיר של 17 דקות בכדורגל בוגרים, מעשה שגרר אחריו ביקורת בחלק מהמקומות, שהתבדו במהירות. בחודשיו הראשונים בפלמנגו, ויני הציג כדורגל שמח, בליווי חיוכו, כאשר ב-32 הופעות הוא כבש 4 שערים והיה נראה נהדר כשהוא מתענג על התהילה לה זכה.
עם זאת, הסגנון הנוצץ שלו לא היה לטעמו של כל אדם. במהלך ששת חודשיו האחרונים בברזיל, ספג ויני ביקורת על כך. היו כאלה שהתלוננו שהוא עושה יותר מדי טריקים עם הכדור, וכאלה כמו שחקן העבר של פלמנגו, דז’אן פטקוביץ, שחשבו שהוא עוסק ב”יותר מדי אינדיבידואליזם, ולא מספיק עבודת צוות”. בחוכמה, ויניסיוס דיבר על המגרש. צמד בגביע הליברטדורס גרר השוואה לבן ארצו רונאלדו, ועד ששעון הספירה לאחור למעבר שלו למדריד הגיע לאפס, הוא נתפס כשחקן החשוב ביותר של פלמנגו.
מעבר לריאל מדריד והתאקלמות בספרד
הרבה מועדונים אירופיים חיזרו אחר ויניסיוס, כולל ברצלונה, שהציע לו חוזה והייתה ההמועמדת הבכירה לצד ריאל לקלוט אותו. אולם מדריד הייתה נחושה להשיג אותו לאחר שהפסידה ליריבה המושבעת כוכב ברזילאי אחר, ניימאר, שעבר לצד הקטאלוני ב-2013 מסאנטוס. הסוכן שלו ביקש ממנו לבצע החלטה ולבחור והוא ענה לו בהודעה ״אנחנו הולכים על המועדון הגדול בעולם!״. הברזילאי הצעיר הוצג רשמית כשחקן הבלאנקוס מן המניין ב-20 ביולי וקיבל את הספרה 28, במה שהיווה חותמת לכך שהמועדון שם לו למטרה להחתים את השחקנים הצעירים המבטיחים ביותר שיש בעולם. הוא הגיע כחלק מתוכנית אסטרטגית של מדריד לנסות להחתים את השחקנים הטובים ביותר לפני שהם יתפוצצו, ורצו שזה יקרה אצלם.
בתחילת הקדנציה שלו במועדון ממדריד הוא שיחק במדי קבוצת המילואים, ריאל מדריד קסטיליה, היכן שפרוספקטים אחרים כמו מרטין אודגארד, פדה ואלוורדה, טאקפוסה קובו ורודריגו התחילו את זמנם במדריד. בחמש הופעות אשר רשם במדיה, ויני הציג יכולת נהדרת שבאה לידי ביטוי בכך שכבש ארבעה שערים ובישל אחד נוסף. שניים מאותם שערים הגיעו במפגש הדרבי מול אתלטיקו. באותו משחק הראה הברזילאי את הערך שלו, אך מה שזכור מאותה התמודדות בקשר אליו היא התקרית עם שחקן היריבה טאצ’י. הוא נשך את ויניסיוס לאחר תיקול, וכאשר היו על הקרקע, נעץ את שיניו בראשו של הברזילאי והותיר אותו מזועזע. כבר באותה העת ידע הברזילאי למצוא עצמו בלב הסערה, וזהו היה רק הסימן הראשון בשורה של תקריות שעתידות לפקוד את הכוכב המתהווה.
ויני ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הראשונה בסוף חודש ספטמבר, ובכך הפך לשחקן הראשון שנולד במאה ה-21 שלבש את המדים הלבנים של ריאל במשחק רשמי. בהופעתו הראשונה בהרכב, שנערכה במסגרת גביע המלך, סיפק שני בישולים לחבריו במה שהוגדר על ידי ה’מארקה‘ כהופעה של איש המשחק. מי שהיה חד מספיק, בטוח הבחין בכך ששני הבישולים הוגשו עם מנה נוספת של חיוך על הפנים, כזה שהדביק את חבריו לקבוצה גם כן.
עם זאת, על הקבוצה עברה עונת בלהות מבחינתה, כאשר כוכבה הגדול רונאלדו עזב באותו קיץ והשאיר את הקבוצה בהלם, מה שהוביל לכך שהיא סיימה את העונה ללא שום תואר משמעותי. בעקבות כך, צבר ויניסיוס דקות משחק משמעותיות אשר נתנו לו את הבמה להסתגל לקצב המשחק האירופי. זו הייתה אווירה לא קלה להיכנס אליה. הקהל בברנבאו, שסבל כאמור מקמפיין קשה, התאהב במהירות בקצב, בכדרור ובאנרגיה החיובית של הילד. “הוא יצר הרבה ציפיות בכל פעם שהוא קיבל את הכדור. זה הרים את האוהדים על הרגליים ביציע. הוא תמיד שידר שמחה גדולה – שנראה שהיא חלק מהדמות שלו. זה משמח אותך רק לראות אותו משחק”, אמר מאמנו באותה תקופה סולארי. באותה תקופה היה שחקן הרכב קבוע, כשהוא נוצץ במיוחד במסגרת גביע המלך. מה שעצר את הפתיחה הבהירה שלו בספרד הייתה פציעה מתסכלת שספג בתחילת מרץ, שגרמה לכך שפספס את שארית העונה, אותה סיים עם 3 שערים ו-12 בישולים במדי הקבוצה הראשונה ב-31 הופעות.
החיוך נעלם
לאחר פציעתו מונה זידאן למאמנה של הקבוצה, שדחף לכך שתחתים את אדן הזאר, אחת ההחתמות הגרועות בתולדותיה. היה ברור לעין שזידאן רוצה שהבלגי יהיה שחקן משמעותי, למרות הבעיות המתמשכות שלו שכללו פציעות וכושר משחק ירוד. כתוצאה מכך, ויניסיוס נשלח לאגף ימין או לספסל, ולא נהנה מכך בלשון המעטה. באותה תקופה חיוכו, אשר נע אחריו כמו צל, נעלם בעקבות חוסר שביעות רצונו ויחסיו עם זידאן היו מורכבים. ההתמקדות של המאמן הייתה לעתים קרובות במה שהצעיר צריך לעשות כדי להשתפר, לא במה שהוא עשה טוב באמת. גישת ה”אהבה הקשוחה” הזו לא בהכרח הייתה הטובה ביותר עבור ויני.
עונה קשה עברה עליו, שמתוך 38 הופעות הוא השלים 90 דקות בשבעה מקרים בלבד, בהן מספריו היו דלים וכללו 5 שערים ו-4 בישולים. נקודות אור הגיעו בקלאסיקו שנערך בתחילת מרץ, בו כבש בניצחונה של ריאל והפך לכובש הזר הצעיר ביותר בתולדות היריבות, ובכך שקבוצתו זכתה להניף את תואר אליפות ספרד.
הבעיות המשיכו לתקוף את ויני, והגיעו לשיא בתקרית במחצית המשחק של ריאל בליגת האלופות בחוץ מול בורוסיה מנשנגלדבאך בתחילת עונת 20/21, כשהקבוצה הגרמנית הייתה ביתרון 1-0. “אל תמסור לו, אחי”, תפסו המצלמות את החלוץ כרים בנזמה אומר למגן השמאלי מנדי על ויניסיוס. “הוא משחק נגדנו”. ב-25 הדקות לאחר מכן, בנזמה לא מסר מסירה אחת לברזילאי. הזאר, שחזר מפציעה נוספת, החליף את ויני וריאל סחטה תיקו מהקבוצה הגרמנית. זהו היה רגע השפל שלו במדי ריאל, ומעטים היו אלו שהאמינו כי הצמד הזה עתיד להיות בקשר חברי קרוב מחוץ למגרש, וקטלני עבור היריבות עליו.
מי שהכיר את השד הברזילאי עוד כהתגורר במולדתו, וצפה בהתפתחותו מקרוב, לא הטיל ספק שיש לו את האופי להתמודד עם הרגעים הקשים הללו. “ויניסיוס הוא אדם טיפוסי מריו. מוחצן, דברן, מישהו שאוהב להשתעשע ולבלגן”, אמר מאמנו לשעבר בנבחרת ברזיל עד גיל 17. “הוא ילד מאושר. ויש לו גם אישיות חזקה. הוא מתגבר על קשיים בקלות, מתמודד חזיתית עם אתגרים ויכול לחיות עם הדרישות והציפיות ממנו”.
במה שהיווה את נקודת השיא מבחינתו באותה עונה, הוא כבש צמד במשחק הראשון ברבע גמר ליגת האלופות התצוגה מחשמלת, שגרמה למגן ליברפול אלכסנדר ארנולד, לרדוף אחריו לאורך כל המשחק. בסופו של דבר עלו הבלאנקוס לחצי הגמר, שם הפסידו לאלופה הנכנסת צ’לסי.
הפריצה תחת אנצ’לוטי
כאשר דון קרלו מונה למאמן הקבוצה בקיץ 2021, המצב לא היה נראה זוהר עבור ויני. הוא העדיף את הזאר על פניו ועל הברזילאי הייתה חובת ההוכחה שעליו לקבל את חולצת ההרכב הראשון. התוצאות לא איחרו להגיע. במחזור הראשון של הליגה הספרדית, הרשית והרשים בניצחון על אלאבס, ולאחר מכן שעלה לחצי שעה מהספסל מול לבאנטה, כבש פעמיים ולקח את מקומו של הבלגי בין האחד-עשר הראשונים.
המהפך שעבר ויני הפתיע רבים במדריד. משחקן שלוקה בחסר בכל מה שקשור לסיומת מול השער, דבר שהוביל לכך שסך שעריו במדים הלבנים היה דל, הפך לסקורר שמתמצה בכיבוש שערים ובעל סיומת קטלנית. מי שאחראי למהפך הוא ללא ספק אנצ’לוטי, שעבד איתו באימוני הקבוצה וביקש ממנו להוריד את כמות הנגיעות שלו ברחבת היריב ולבעוט לשער מוקדם יותר. כמו כן, נדבך לא פחות חשוב מהצד המקצועי, האיטלקי גרם לכך שביטחונו העצמי של ויני יתעצם לאחר תקופה ארוכה שהיה בשפל, ושהוא ירגיש חלק חשוב ומשמעותי מהקבוצה. החיוך הממכר והידוע שלו חזר אל פניו לאחר זמן רב שלא ביקר אותו.
סיבה נוספת לחזרתו של החיוך היה שובו של הקהל לברנבאו. לאחר שכבש באמצע ספטמבר, זינק לחגוג עם הקהל בפעם הראשונה מאז החלה מגיפת הקורונה 18 חודשים מוקדם יותר. גם בחדר ההלבשה שרר כעת כבוד מצד חבריו הבכירים לסגל לאופן שבו הוא המשיך לעבוד, התמקד ולא הוריד את הראש בזמנים הקשים. ככל שחלפו השבועות, הרגעים הגדולים והשערים החשובים המשיכו להגיע, שכבר בחודש אוקטובר עקף את סך השערים שלו מהעונה שלפניה, וכל זאת ב14 משחקים בלבד.
המאמן האיטלקי התאים במהירות את הטקטיקה שלו כדי לגרום לקבוצה לשבת עמוק יותר בצד של היריבה ולמשוך את האגפים קדימה, במיוחד כדי לפתוח מרחב עבור ויניסיוס להיכנס אליו בהתקפות מעבר. היה ברור גם כיצד חברי הקבוצה, במיוחד בנזמה, מחפשים כעת לערב אותו כמה שיותר. כשהתפנה, הציפייה כעת הייתה שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה. בשלב הזה היה ברור כי התקרית המפורסמת שאירעה בין הברזילאי לצרפתי באותו משחק צ’מפיונס היא נחלת העבר, והשניים הציגו שיתוף פעולה מחשמל.
סגנון המשחק והרצון של המאמן לראות את שילוב הפעולה בין השניים התבטא באופן מיטבי על הבמה הגדולה ביותר של הכדורגל האירופי. שילוב זה בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר על ידי אסיסטים של ויניסיוס לשערים של בנזמה, כפי שקרה בקאמבק בשלב שמינית הגמר מול פאריז סן ז’רמן בברנבאו ובשני משחקי רבע הגמר מול צ’לסי. בנוסף לכך, הברזילאי הראה שהוא יכול ללכת עד הסוף בעצמו כששרף את הקו ואת בן ארצו פרננדיניו כאשר כבש שער סולו פנטסטי באצטדיונה של מנצ’סטר סיטי במשחק הראשון של חצי הגמר. הוא המשיך את מגמת כיבוש השערים שלו, כשהרשית את שערו החשוב ביותר בקריירה בניצחון 1-0 על ליברפול בגמר ליגת האלופות באותה שנה, והבטיח לריאל את תואר האלופות ה-14 בתולדותיה. עם 4 שערים ו-7 בישולים, הוא נבחר לשחקן הצעיר המצטיין של התחרות ונכלל בנבחרת השנה שלה.
בגזרה המקומית, סיפק ויני עונת דאבל דאבל שכללה 17 שערים ו-13 בישולים, שהובילו לכך שזכה להניף את אליפות ספרד השנייה שלו, ואת הסופרקופה. הוא סיים את עונת 21/22 כסגן מלך השערים של הקבוצה עם 22 כדורים ברשת בכל המסגרות, שאליהם הוסיף מספר אדיר של 20 בישולים, ששמו חותמת סופית על הפיכתו לסופרסטאר. אין אדם בעולם שהיה יכול לעשות מעשה שיוריד את החיוך מפניו של כובש שער הניצחון בגמר ליגת האלופות.
בעקבות הופעותיו המרשימות באותה עונה, הוא היה הדוגמא המרכזית לכך שריאל קיבלה את ההחלטה הנכונה כשהימרה על החתמת שחקנים צעירים מבטיחים.
המונדיאל
לגביע העולם הראשון שלו הגיע ויני כאחד הכוכבים של נבחרתו, וכבר במשחק הפתיחה בשלב הבתים מול סרביה בישל את השער השני של ריצ’רליסון כדי לעזור לברזיל לנצח 2–0. בהמשך, בשלב שמינית הגמר, הוא הבקיע את השער הראשון שלו במונדיאל בניצחון 4–1 מול דרום קוריאה, וכמו כן בישל בשנית את השער של לוקאס פאקטה, במה שעזר לברזיל להעפיל לשלב הבא. ברבע הגמר הודחה על ידי קרואטיה של חברו לקבוצה מודריץ’ לאחר הפסד 4–2 בפנדלים. ויני הוחלף בדקה ה-64 של משחק זה, מהלך שגרר בעקבותיו ביקורת רבה כלפי המאמן טיטה.
קבלת החולצה מספר 7
במהלך העונה, הוסיף לעצמו שחקן הכנף שני תארים נוספים לארון הגביעים שלו, כאשר בישל בניצחון על פרנקפורט בסופר קאפ האירופי, והבטיח את זכייתה של הקבוצה בגביע העולם למועדונים בתחילת שנת 2023, שהגיעה זמן קצר לאחר האכזבה במונדיאל. הוא הבקיע פעמיים בגמר, וסיים את הטורניר עם סך של 3 שערים ובישול, אשר הקנו לו את פרס השחקן המצטיין שלו.
באופן דומה לעונה הקודמת, הראה ויניסיוס את תרומתו המשמעותית במסגרת ליגת האלופות, כשהבקיע שני שערים במחצית הראשונה כדי להניע את הקאמבק של ריאל באנפילד במשחק הראשון של שלב הנוקאאוט של ליגת האלופות, שנגמר בתוצאה 5-2. לאחר מכן, סיפק הופעה אדירה במשחק הראשון של חצי הגמר מול מנצ’סטר סיטי, כשהבקיע שער מדהים ממרחק. הוא יצר הזדמנויות רבות, והציג את יכולת התקפות המעבר של ריאל מדריד. המשחק הסתיים בתיקו 1–1, אך הקבוצה ספגה הפסד משפיל במשחק השני והודחה מהמפעל. הוא נבחר לנבחרת השנה של הטורניר זו השנה השנייה ברציפות.
הרגע המשמעותי באותה עונה הגיע לאחר עזיבתו של הזאר, כשריאל מדריד אישרה כי ויניסיוס, שלבש בעבר את החולצה מספר 20, יירש את החולצה מספר 7 האייקונית של המועדון, שנלבשה בעבר על ידי כריסטיאנו רונאלדו וראול, מעונת 23/24 ואילך. החולצה עם הספרה שבע, על אחת כמה וכמה שמדובר במועדון ממדריד, היא אחת המפוארות והנחשקות ביותר בעולם הכדורגל, ומעשה זה של ריאל מסמל הבעת אמון מוחלטת בויני וביכולתיו להפוך לאחד ממנהיגי הקבוצה. אין ספק שחיוכו של ויני הפך לרחב מאי פעם, ולעונת 23/24 הוא הגיע לאחר שנת שיא בקריירה, כאשר כבש 23 שערים ובישל 21 נוספים במדי הקבוצה מבירת ספרד והוכיח כי הוא ראוי לחולצה שניתנה לו.
בתחילת העונה הנוכחית, ויניסיוס כבש את השער המכריע במשחק הלה ליגה נגד אלמריה, ותרם לניצחון של ריאל מדריד לצד חברו לקבוצה ג’וד בלינגהאם, שבישל את שני השערים הקודמים. מספר ימים לאחר מכן, ב-25 באוגוסט, ספג פציעה בשריר ההמאסטרינג במהלך משחק ליגה, מה שגרם לו להיעדר כחודש מהמגרשים. לאחר שהחלים מפציעתו, התקשה לשחזר את יכולתו המרשימה מהעונות הקודמות בליגה המקומית, כשהיה מעורב בארבעה שערים בלבד. כשהיה נדמה כי הוא עולה בחזרה על הדרך המוכרת לו, הוא ספג פציעה נוספת שגררה בעקבותיה היעדרות של כחודש וחצי. לאחר שחזר בתחילת השנה מהפציעה, נראה כי משהו התחבר מחדש, דבר שהתבטא היטב בתצוגה המהפנטת שלו בגמר הסופרקופה הספרדי, בו כבש שלושער בניצחון 4-1 על ברצלונה, היה השחקן הטוב ביותר על המגרש, ורשם את שמו על תואר נוסף בארון הגביעים של המועדון.
אם בג’וד בלינגהאם עסקינן, הקשר המיוחד של האנגלי עם הברזילאי הוא בדיוק מה שהיה צריך האחרון לאחר עזיבתו בקיץ של חברו הטוב בנזמה. מעבר לכימיה הנהדרת השוררת ביניהם על המגרש, לשניים יש דינימיקה מאוד טובה גם מחוצה לו. גורמים רבים מספרים כי הצמד נמצא כל הזמן ביחד, ולעיתים אף מגיעים וחוזרים יחדיו מאימוני הקבוצה, כמו כן שויני היה שולח לג’וד הודעות טרם חתימתו במועדון. כעת, כל אירופה כבר יודעת מה השניים מסוגלים לעשות ביחד.
בחודש מרץ הגיעה ההתפוצצות האמיתית של ויני העונה, כשבשלושה משחקי ליגה הוא כבש חמישה שערים ובישל אחד נוסף, מה שהעניק לו את תואר שחקן חודש מרץ של הלה ליגה. הוא מגיע לשלבים המכריעים של העונה בדיוק בכושר בו אנצ’לוטי רוצה שהוא יהיה, ואלה חדשות נפלאות עבור אוהדי הבאלנקוס, שיכולים גם הם להיות עם חיוך על פניהם.
גיבור או נבל
בתור גבר שחור בעולם של היום, ויני נתקל במהלך חייו במספר רב של מקרי גזענות, לכן אין זה פלא שאירועים מסוג זה מתרחשים כלפיו בספרד, מדינה הידועה כגזענית במיוחד. אירוע משמעותי כזה קרה ב21.5.2023, כאשר ריאל שיחקה במשחק חוץ במאסטייה נגד ולנסיה. באותו משחק, הברזילאי היה נתון להתעללות גזענית מצד הקהל של ולנסיה, שהתבטאו בקריאות מכוערות כלפיו. הוא הצביע על האוהדים שהעליבו אותו, מה שהוביל להפסקת המשחק ל-10 דקות, ולאחר מכן נכנס לעימות עם שחקני ולנסיה במה שהוביל להרחקתו בתוספת הזמן. אותה תקרית גרמה לויני לגנות את הלה ליגה בפומבי והוציאה ממנו את המילים הבאות:
“זו לא הייתה הפעם הראשונה, גם לא השנייה וגם לא השלישית. הגזענות היא משהו נורמלי בלה ליגה. התחרות(הלה ליגה) רואה את זה (כמעשה) נורמלי, הפדרציה רואה את זה נורמלי והיריבות מעודדות את זה”, פרסם בטוויטר לאחר המשחק. “המפעל שהיה פעם של רונאלדיניו, רונאלדו, כריסטיאנו ומסי שייך היום לגזענים”. המשיך והוסיף: “מדינה יפהפייה, שקיבלה את פניי ושאני אוהב, אבל הסכימה לייצא לעולם תדמית של מדינה גזענית. צר לי על הספרדים שאינם מסכימים אבל היום, בברזיל, ספרד ידועה כמדינה של גזענים. אני חזק ואני אלך עד הסוף נגד הגזענים. גם אם זה רחוק מכאן”.
בעבר, הליגה הספרדית הגישה תלונות על קריאות ועלבונות נגד השחקן, אך נראה שהתקרית במאסטייה עוררה שיחה רחבה יותר על גזענות בתוך הלה ליגה, ושחקנה של ריאל תמך באמצעים ועונשים מחמירים יותר כדי להילחם בהתנהגות המכוערת הזו.
כעשרה חודשים לאחר המשחק בולנסיה, ב-25.3.24 הגיע רגע נוגע ללב במאבקו בגזענות. במסיבת עיתונאים לפני משחק של נבחרתו מול ספרד הוא פרץ בבכי ודיבר על הנושא: “אני מצטער. אני רק רוצה לשחק כדורגל ולעשות הכל בשביל המועדון ובשביל המשפחה שלי, אני לא רוצה לראות יותר אנשים שחורים סובלים. זה קורה בכל העולם, לא רק בספרד, וזה גם קרה לאבא שלי. אני רוצה להילחם בזה כי עכשיו הם בחרו לעשות את זה נגדי. אני נלחם כדי שבעתיד הקרוב זה לא יקרה לאף אחד. בכל פעם שזה קורה אני מרגיש עצוב יותר ועם פחות רצון לשחק”. החיוך של ויני התחלף בדמעות, דמעות אמיתיות שיצאו מהמקום הכי עמוק בליבו.
האירוע בולנסיה העצים את את האתוס של ויני כלוחם צדק, אדם שלא מפחד מעימותים, אם הם על המגרש או מחוצה לו. הוא מתוקל באכזריות על המגרשים ברחבי ספרד, עבירות ברורות שלעיתים לא זוכות להתייחסות מצד השופטים. אלו דברים היכולים להוציא אותו משלוותו, והוא לא יהסס להביע בפני אנשי המשרוקית או השחקנים היריבים את רגשותיו, שיוצאים לפעמים כמעשים מלוכלכים ולא נאים, אשר גוררים בעקבותיהם יחס משפיל ומכוער מהקהל. זהו המעגל של ויני.
כראוי לשחקו שנמצא באור הזרקורים, הוא מעורר רגשות מעורבים בקרב חלק מאוהדי הכדורגל. יש כאלו אשר רואים בו כוכב כדורגל שמתמצת את כל המהות של ההנאה מהמשחק בעזרת חיוכו הכובש. מן הצד השני, חלק מאוהדי יריבותיה של ריאל סולדים ממנו, שכן הוא מעורר אנטגוניזם. ניכר עליו שהוא אדם שהרגש מוביל אותו, והדבר מתבטא היטב על כר הדשא. התפיסה שלו כקורבן או נבל תשתנה בהתאם לקבוצה אותה אתה אוהד או למדינה ממנה באת. אם הינך מברזיל, אוהד של הבלאנקוס, או חובב כדורגל משאר מדינות אירופה, ויני הוא אליל עבורך. אם אתה אוהד את אחת הקבוצות האחרות הספרד, כנראה שהוא אחד השחקנים השנואים עליך, שהכי קל להתנכל אליו בעקבות הרעש שהוא מייצר והמוחצנות שלו.
יותר מכדורגל
בעקבות אותן שורות של תקריות גזעניות שהופנו כלפיו במהלך תקופתו בריאל מדריד, הוא נבחר ב-15 ביוני 2023, על ידי נשיא פיפ”א ג’יאני אינפנטינו, להוביל ועדה מיוחדת של פיפ”א נגד גזענות המורכבת משחקנים. תפקיד זה העצים את השפעתו על הספורט, ומיצב אותו כדמות בולטת במאבק נגד אפליה גזעית בכדורגל.
בטקס כדור הזהב שהגיעה מספר חודשים מאוחר יותר, ויני זכה בפרס סוקרטס, הקרוי על שם האייקון הברזילאי. הפרס מכיר בעבודתו ההומניטרית של השחקן. הוא זכה לכבוד בזכות עבודת הקרן שלו, Vini Jr Institute, המשתמשת בטכנולוגיה כדי לחנך ילדים ברזילאים מוחלשים, שאותה הקים בשנת 2021. ההשקעה השנתית שלו בקרן עולה בכל שנה, כאשר השקיע בה 335,000 אירו ב-2022, יותר ממיליון ב-2023 וב-2024 ההשקעה צפויה להגיע ל-2.5 מיליון אירו. במעמד ציין מנחה הטקס דידייה דרוגבה כי הפרס ניתן לו גם בעקבות מלחמתו בגזענות, והציג תמיכה משמעותית בו ובכל הנלחמים בתופעה. כמו כן, בשנת 2024, ארגון אונסק”ו מינה אותו לשגריר של רצון טוב לחינוך לכל בני האדם. הוא הכדורגלן השני בלבד, אחרי פלה, שהפך לשגריר אונסק”ו.
סיפורו של ויניסיוס ג’וניור הוא מעורר השראה. מהילדות הקשה בברזיל, דרך העזרה מפלמנגו וכיכובו במדי הקבוצה, ועד ההתאקלמות בכדורגל האירופי במדי ריאל מדריד והפיכתו לאחד השחקנים הטובים בעולם, ויניסיוס לא ויתר אף לא לשנייה אחת, גם שנדמה שהכל הלך נגדו. הוא בעל חוסן מנטלי אדיר ואדם שעבר דברים מורכבים בגיל כל כך צעיר, אך בכל פעם שנראה שהוא קרוב לוותר, הוא נעמד על רגליו האחוריות, משנס מותניים, ומראה לכולם מאיזה חומר הוא עשוי. מי שמלווה אותו לאורך דרכו הוא החיוך שלו, מלא השיניים הלבנות, כאשר הוא מייצג באופן מדויק את אישיותו המורכבת ונותן לנו מבט למה מתחולל בנבכי נפשו.
סיפורו הוא הרבה יותר מכדורגל, רק אל תורידו לו את החיוך מהפנים.
כל כתבה של להב גרוס היא יצירת מופת.
כתבה מצוינת בתזמון מעולה לפני המשחק של היום. תודה רבה להב.
כיף גדול לקרוא אתכם, באמת, הרמה הכי גבוהה שיש.
כתבה מצוינת, אוהב במיוחד את הפתיחים של הכתבות שלך.
ויני האלוף תמשיך לרקוד
כתיבה נעימה, חמה ומחבקת. כיף לקרוא אותך ולקבל נחמה ועל הדרך ללמוד סיפור על כדורגלן מופלא.
מאוהד ליברפול.
לקרוא כתבה של כישרון יחודי כמו להב גרוס על כישרון יחודי שהוא ויניסיוס….כמה נחת לצרכני באלרז.
ה7 של מדריד! זה אומר הכל
וואו זו אחת הכתבות הכי טובות שלכם ממש הנאה
כתבה מדהימה שלך להב תודה