הילד שרק רצה לשחק | סיפור חייו של דני אולמו

הילד שסירב להצטלם עם מסי, עזב את ה'לה מאסיה' רק בשביל לשחק, וחזר לנבחרת ספרד בשביל לסגור מעגל. דני אולמו - המלפפון החם של הקיץ.

לפני הרבה מאוד שנים, משפחה ספרדית נלהבת הבחינה ביציעי מגרש הכדורגל בקטאלוניה באחד מכוכבי הכדורגל הגדולים בכל הזמנים – לאו מסי. אותה משפחה שלא ידעה את נפשה מרוב אושר והתרגשות, ביקשה בביישנות מהארגנטינאי להצטלם עם הבן הקטן דני. רק שזה, לא ממש רצה.. הוא היה באמצע משחק כדורגל.

בסופו של דבר התמונה יצאה לפועל אך בניגוד לטריליון ילדים שהיו מחייכים חיוך רחב מפה לאוזן, דני הקטן הצטלם עם פרצוף זועם וכועס: “אבא שלי הכריח אותי ללכת להצטלם, לא רציתי.. רציתי לשחק! כמו שתראו בתמונה לא היית ממש מרוצה”. לילד ההוא קראו דני אולמו – והסיפור הקצר הזה מתמצת בשלמות את כל הקריירה שלו עד כה, ילד שרק רוצה לשחק!

דני אולמו הכעוס לצידו של לאו מסי

אין עוררין על כך שהשם שהוזכר הכי הרבה פעמים ב’לה רוחה’ במהלך טורניר היורו הוא שמו של לאמין ימאל – ילד הפלא הנפלא של ברצלונה שכבש את שער הטורניר מול צרפת וגם הוא בעצמו זכה לקבל תיעוד מרגש עם מסי בינקותו.

אך עם כל הכבוד לקיצוני הנפלא, מבחינתי לפחות, השחקן המצטיין של אלופת אירופה הוא פרח אחד שפרח בלה מאסיה – דני אולמו כמובן. ותחשבו על זה רגע, כמה סיפורי הצלחה מסחררים יצאו מאותה מחלקת נוער קטאלונית: צ’אבי, אינייסטה, פיקה, פויול, פאברגאס וכמובן הארגנטינאי ההוא שמצטלם עם ילדים. מדובר באחת ממחלקות הנוער המפורסמות והמשובחות בעולם, כזאת שכל ילד חולם לשחק בה! אבל לאולמו, כמו שציינו, היה חלום אחד תמידי –  לשחק, וכמה שיותר.

בגיל 16 הקשר המוכשר הבין שבבירת קטלוניה יהיה לו קצת קשה להשתלב בקבוצה הבוגרת. זה לא ממש עניין אותו, ובלי כאב או דמעות הוא החליט להיפרד מהמקום בו גדל. כנראה שאולמו הנער יכול היה להתברג בכל קבוצה במולדתו אך הוא העדיף לצאת להרפתקה חדשה ולא כל כך מקובלת – לארוז את הפקלאות ולחתום בשורותיה של דינמו זאגרב הקרואטית. אומנם לא מאריות היבשת אך קבוצה שגידלה לא מעט טיטאנים והעניקה לקשר הספרדי את המושכות כבר בנעוריו: “בגיל 16 החלטתי לעבור לדינמו זאגרב”, סיפר אולמו. “לא הרבה הסכימו איתה אבל כמה מועדונים באירופה אתם מכירים שגידלו כוכבים כמו מריו מנדזוקיץ’ ולוקה מודריץ’. מועדונים שנותנים לילדים לפרוח ולנצל את כל הפוטנציאל שלהם”.

במשך 5 שנים אולמו גדל והתחנך בקרואטיה. הוא התחשל בנוף הבלקני, חווה על בשרו איך זה לגדול בסביבה ושפה זרה וכשחזר לליגות הבכירות, שוב, לא בפעם הראשונה בקריירה הוא בחר ברד בול לייפציג הגרמנית – מקום שבו יוכל לשחק, גם אם היא לא ממש נמנית כאחת מאריות היבשת.

אבל האמת, שבאנו לדבר על דני של ה’לה רוחה’ ולא על דני של הקבוצות. וכשאולמו עוטה על עצמו את המדים האדומים הוא מוכיח את עצמו פעם אחר פעם. טבילת האש של הקשר ביורו הקודם עוררה לא מעט תהיות בקרב העם הספרדי. הרי אולמו לא הגיע מבארסה, ריאל או אתלטיקו.. למעשה, הוא מעולם לא שיחה בלה ליגה.

את דני שובבני זה לא ממש עניין, בשמינית הגמר מול קרואטיה הוא בישל באומנות שני שערים עמוק בהארכה, שהעניקו לאדומים 3:5. ברבע הוא הצטיין מול שוויץ והבקיע מהנקודה הלבנה בדו קרב הפנדלים שהוכרע לטובת הספרדים, וגם מול איטליה בחצי הגמר הוא שוב בישל באומנות לאלבארו מוראטה. לצערו, בסוף כולם זוכרים את מה שקרה בסוף, את החמצת הפנדל שלו מול האיטלקים “שתרמה” להדחתם רגע לפני הגמר.

אך כפי שכולנו יודעים ביורו הזה קשרה של לייפציג סגר מעגל ועוד איזה סגירת מעגל מרגשת. אומנם בתחילת הטורניר, מספר 10 החדש לא היה בתוכנית ההרכב של דה לה פואנטה, אך את הקסם שטמון ברגליו היה אפשר לראות בכל פעם שעלה על כר הדשא.  בשמינית הגמר מול גיאורגיה הוא החליף את פדרי בדקה ה-52, וחתם את התוצאה כשנעץ את הרביעי ב-1:4 לטובת האדומים. ברבע הגמר מול גרמניה אותו חילוף בדיוק קיבל משמעות גדולה בהרבה יותר רק בנסיבות אחרות. בדקה השמינית כניסה חריפה של טוני קרוס בקשר בארסה סיימה עבורו את הטורניר, אך כמו שנאמר “מעז יצא מתוק”. מספר 10 שוב תפס את מקומו של פדרי, ושוב מצא את הרשת עם שער נפלא. לקינוח הוא גם בישל את שער הניצחון הסנסציוני למיקל מרינו בדקה ה-119. “אולמו לא מפתיע אותי”, הצהיר מאמן הנבחרת הספרדית לואיס דה לה פואנטה. “אני מכיר אותו ואת הפוטנציאל שלו ואני מבטיח לכם שאילולא הפציעה שהוא סחב ממהלך העונה, דני היה בהרכב מהרגע הראשון. הוא שיחק אצלי בכל הנבחרות הצעירות. אני אסיר תודה עליו ועל מה שהוא מביא למגרש”.

 

ישנם מקרים מסוימים שהכאב של האחד הוא הרווח של האחר. במקרה של כניסתו להרכב של אולמו במקומו של פדרי, מדובר ברווח של אומה שלמה. בעוד שפדרי תופקד יותר מאחור ופחות בא ליד ביטוי בחלק ההתקפי, אולמו נכנס למכונה באדום על תקן רג’יסטה שלא מפסיק לתמוך בחלק ההתקפי. ראיה לכך ניתן למצוא בשני הבישולים שלו במהלך הטורניר ושלושת השערים, כשהאחרון מבניהם היה כמובן שער הניצחון שלו מול צרפת בחצי הגמר שהעלה את נבחרתו לרגע האמת מול האנגלים.

לכו תדעו מה היה קורה ללא פציעתו של פדרי. הרי אפקט הפרפר עובד בכל כך הרבה מובנים הפוכים ושונים: אולמו לא היה כובש ומבשל מול גרמניה, גם לא מכריע את המשחק מול הצרפתים וגם לא נמצא שניות לפני שריקת הסיום על קו השער במשחק הגמר מול אנגליה כדי להציל שער בטוח מנגיחה של בוקאיו סאקה.

אבל אולמו היה שם, בכל רגע שצריך אותו. הבחור שלא ממש נחשב לכוכב גדול לפני הטורניר הפך למלפפון החם ביותר של הקיץ. עד כה הספרדי נרשם בלא מעט פנקסים של הקבוצות הגדולות ביבשת. פפ גווארדיולה הצהיר שהוא בדיוק השחקן שחסר לו, גם באיירן הצהירה שתעשה הכול כדי לצרף אותו לשירותיה ואפילו בארסה הציבה אותו ביחד עם ניקו ווילאמס בראש רשימת המשימות שלה לעונה הבאה.

מי יודע, אולי הנער שראה את הדרך החוצה מהמועדון הקטאלוני לפני עשור, יחזור אליה מהדלת הקדמית כדי להשלים את הדבר היחיד שהוא רצה מאז ומעולם – לשחק. הימור שלנו, אחרי טורניר יורו מופלא שכזה, אלוף אירופה הטרי “שקנה את אולמו” יפרח בכל תחנה שבה יבחר.

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    3 תגובות
    1. אלכס כותב

      מדהים מור

    2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

      כמה יפה כותב מור

    3. ארד יוסף כותב

      תוכן איכותי

    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן