המאמן שזכה בכל התארים האפשריים | טראפטוני חוגג 85

זכייה בליגת האלופות היא הזכייה הנחשקת ביותר בעולם הכדורגל, היא דורשת התעלות במשחקים גדולים יחד עם ווינריות גדולה. זכייה באליפות הליגה, דורשת התמדה ועקביות ביכולת הטובה לאורך העונה. ג’ובאני טרפטוני שחוגג היום יום הולדת 85, זכה בעשר אליפויות כמאמן, והוא היחיד שזכה בכל חמשת התארים האירופים האפשריים.

ג’ובאני טראפטוני נולד ב-17 במרץ 1939 בעיר מילאנו באיטליה. כשחקן במילאן הוא שיחק כבלם וקשר אחורי, והיה שותף לזכייה בשתי אליפויות (1961/2, 1967/8), בגביע איטלקי (1966-7), פעמיים בגביע אירופה לאלופות (1963, 1969), בגביע אירופה למחזיקות גביע (1967-8) ובגביע בין יבשתי (1969).

טראפטוני מביא תואר אירופי ראשון ליובנטוס

כשחקן, הוא התבלט בעיקר ביכולת הנעת הכדור, וביכולת ההגנה הגבוהה שלו. במילאן הוא שיחק בין 1959 ל-1971, ורשם 284 הופעות. ב-1971 הוא עזב לוארזה לשנה אחת, ובסיומה פרש ממשחק. במקביל, באותם שנים הוא זומן פעם אחת לנבחרת האולימפית לקראת אולמפיאדת 1960, באולימפיאדה הביתית ברומא, ופתח בהרכב בכל המשחקים. בנבחרת הבוגרת. אמנם, הוא זומן למונדיאל 1962, אך לא שותף באף משחק. הוא שיחק בסה”כ ב-17 משחקים לאורך הקריירה בסקאודה אזורה.

את קריירת האימון שלו הוא התחיל במקום בו התחיל את קריירת המשחק – מחלקת הנוער של מילאן. הוא אימן במשך עשרה משחקים את הקבוצה הבוגרת כמאמן מחליף ב-1974 במקומו של צ’זארה מאלדיני, ושנתיים לאחר מכן מונה שוב כמאמן הקבוצה הבוגרת. הוא מונה במקום ניראו רוקו, שהיה מאמן הקבוצה באותה תקופה ולא יכל להמשיך לאמן מכיוון שבאותה תקופה אסור היה לאמן אחרי גיל 65.

במאי 1976 התפטר טראפטוני מתפקידו, ומספר חודשים לאחר מכן התמנה למאמן היריבה השנואה יובנטוס. השידוך עם יובנטוס היה מזהיר מהשנייה הראשונה, וכבר בעונה הראשונה הוא הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות, ובתואר אירופי ראשון בהיסטוריה שלה עם ניצחון 0:1 על אתלטיק בילבאו בגמר גביע אופ”א.

זלילת תארים עם יובנטוס

טראפטוני נכנס לתודעה העולמית כשהמשיך לזלול תארים עם יובנטוס, אותה הוא אימן עד 1986. הוא זכה עם הקבוצה בשש אליפויות, שני גביעי איטליה, וגביע אירופה למחזיקות גביע (1983/1984). לשיא הוא הגיע בעונת 1984/85, כשזכה עם יובנטוס בגביע אירופה לאלופות, אחרי ניצחון 0:1 על ליברפול בגמר מפנדל של מישל פלאטיני. את הגמר ההוא כולם ירצו לשכוח בגלל האסון שהתרחש ביציע. באסון, שזכור כ’אסון הייזל’, נמחצו למוות 39 אוהדי יובנטוס לאחר שפרצה מהומה עם אוהדי ליברפול. בעקבות אותו אסון הורחקו הקבוצות האנגליות לחמש שנים מאירופה.

הזכייה באליפות אירופה הביאה את הקבוצה להתמודד בסופר קאפ האירופי ובגביע הבין יבשתי, וגם בהם זכו יובנטוס וטראפטוני, שהפך למאמן הראשון שזוכה בכל התארים האירופים האפשריים. בסיום עונת 1985/86, עזב טראפטוני את יובנטוס אחרי עשור, והתמנה למאמנה של אינטר מילאנו, בכך, אימן טראפטוני את כל סריית הקבוצות הגדולות של איטליה. בעונתו השלישית בקבוצה הוא זכה באליפות ראשונה של המועדון מזה תשע שנים, ושנתיים מאוחר יותר הוא זכה עם הקבוצה בגביע אופ”א הראשון בתולדותיהם.

יציאה ראשונה מגבולות איטליה

בעונת 1991/92 הוא חזר ליובנטוס לקדנציה שנייה בקבוצה. הקדנצייה השנייה הייתה פחות מוצלחת מבחינת תארים, כאשר הוא לא הצליח לזכות באליפות, אך הוסיף גביע אופ”א שלישי כמאמן אחרי ניצחון על בורוסיה דורטמונד בגמר. בסיום עונת 1993/94, יצא טראפטוני לראשונה מגבולות איטליה כשחתם כמאמן באיירן מינכן הגרמנית. במינכן הוא סיים עם הקבוצה במקום השישי בליגה, ופוטר אחרי עונה אחת בלבד. מגרמניה הוא חזר לאיטליה, ועבר לשנה אחת לקליארי. הוא סיים איתה במקום העשירי, וחזר בסיום העונה לבאיירן מינכן. בקדנצייה השנייה הוא אימן את באיירן במשך שנתיים, וזכה בתארים ראשונים מחוץ לאיטליה עם אליפות ושני גביעים. אחרי שנתיים הוא שוב חזר למולדתו וחתם בפיורנטינה.

גם את פיורנטינה הוא אימן שנתיים, במהלכן הצליח להביא את הקבוצה לליגת האלופות, שם הגיע לשלב הבתים השני.

טראפטוני פונה לכוח עליון

בשנת 2000, קיבל טראפטוני הצעה מהנבחרת הלאומית, ולא חשב פעמיים. עם הנבחרת הוא העפיל למונדיאל 2002 שם התרחש אירוע ביזארי במיוחד.

איטליה הגיעה למחזור האחרון של שלב הבתים כשהיא חייבת לפחות תיקו מול מקסיקו. במשחק עצמו היא נקלעה לפיגור בדקה ה-35, ולפתע, בדקות הסיום שפך טראפטוני “מים קדושים” שקיבל מהאפיפיור. “הסגולה” עבדה כשדל פיירו השווה בדקה ה-86, ואיטליה העפילה לשמינית הגמר.

בשמינית הגמר, פגשו האיטלקים את דרום קוריאה לאחד מהמשחקים השנויים במחלוקת. דרום קוריאה קיבלה פנדל מפוקפק – והחמיצה אותו. האיטלקים עלו ליתרון, לפני ששחקני דרום קוריאה השוו בדקה ה-88. בהארכה, שהוכרעה אז בשער זהב, הבקיעו האיטלקים שער ניצחון חוקי שנפסל. מספר דקות לאחר מכן הכוכב האיטלקי פרנצ’סקו טוטי קיבל צהוב שני על התחזות למרות שמעד והשאיר את האיטלקים בעשרה שחקנים. שתי דקות לסיום ההארכה כבשו הקוריאנים שער ניצחון שהכריע את המשחק בדרך לרבע הגמר מול ספרד, וניפצו את החלומות של האיטלקים. טראפטוני המשיך עם הנבחרת עד 2005 כשהוא אימן את הנבחרת גם ביורו 2004, בו הודחו בשלב הבתים.

טראפטוני מסיים את המסע באירלנד

מהנבחרת הוא עבר למדינה השלישית בקריירת האימון, וזכה עם בנפיקה ליסבון הפורטוגלית באליפות ראשונה אחרי 11 שנה. למרות ההצלחה, עזב טראפטוני את הקבוצה בגלל רצון להיות קרוב למשפחתו. הוא יצא לביקור לא מוצלח בשטוטגרט הגרמנית, שם פוטר לאחר שבעה חודשים בלבד, במהלכן הסתכסך עם שני שחקנים שביקרו אותו באופן פומבי בטענה שהוא משחק הגנתי בלבד.

משם, המשיך טראפטוני לתפקיד המנהל המקצועי של רד בול זלצבורג, כשלותר מתאוס, שבעבר שיחק תחת טראפטוני, אימן את הקבוצה. טראפטוני כיהן בתפקיד שנתיים כשבאמצע הקדנציה לותר מתאוס הוחלף בתורסטן פינק.

ב-2008 יצא טראפטוני אל המסע האחרון בקריירה, כשהתמנה למאמן נבחרת אירלנד. טראפטוני אימן את האירים חמש שנים, במהלכן היה שוב בצד המפסיד של שערוריות שיפוט. בפליאוף העלייה למונדיאל 2010, מול נבחרת צרפת, תיירי הנרי בישל שער ניצחון לצרפת. בשידור החוזר היה ניתן לראות בבירור שהוא נוגע בידו. הערעור של אירלנד והדרישה למשחק חוזר לא עזר, ואירלנד לא העפילה. טראפטוני נשאר בנבחרת עד ספטמבר 2013, אז הוא נפרד מהאירים בהחלטה משותפת ופרש מאימון.

איפה לדעתכם טראפטוני ממוקם ברשימת מאמני כל הזמנים?

2 תגובות
  1. ספיר כותב

    וואו איזו אגדה

  2. דן כותב

    מביך, אבל לא הכרתי אותו! איזו קריירה מרהיבה

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן