המחסום נשבר: באיירן מינכן 0 – 2 דורטמונד

עידן חדש מתחיל. לא רק שבאיירן איבדה את האליפות - היא גם איבדה את כוח ההרתעה שהיה לה בבונדסליגה בשנים האחרונות. אמש היא הפסידה ליריבתה המרה ב'דר-קלאסיקר, לאחר שלא הפסידה בו במשך עשור במבצר הביתי, למרות שהיא הייתה דומיננטית יותר. סיכום המשחק שסימל את ההעברת השרביט.

המגן הימני ריירסון חוגג את השני עם שחקני דורטמונד המשולהבים, כשהפנים המתוסכלות של שחקני באיירן אומרות הכל. מייד עם השער הנפלא של המגן הצעיר והפעלתן, שחקני דורטמונד, שהיו נתונים דקות ארוכת למכבש של ה’בווארים’ על הרחבה שלהם, הרימו ידיים באושר, בהבנה שהמשחק גמור: מזה גם באיירן הגדולה לא תחזור.                                  

1. לסיכום – ב- 20,000 רגל:

1.1. בתמצית:

  • בעיטות לשער:  17 לבאיירן (רק 2 למסגרת) לעומת 11 לדורטמונד (עם 5 למסגרת – 3 יותר מבאיירן!). באיירן שלטה ובעטה שוב ושוב, אך ללא דיוק, ולא הצליחה להגיע למצבי בעיטה איכותיים, כשדורטמונד היתה יעילה עת עקצה פעמיים בהתקפות מעבר.
  • xG: נתון גבוה יותר לבאיירן – 1.49 מול 0.85 לדורטמונד. באיירן הייתה שווה לפחות שער אחד במשחק הזה, אך היא הייתה חסרת מזל ואפילו הגול החוקי שכבשה – נפסל בגלל נבדל של שני מילימטר. דורטמונד כבשה שני שערים מ-xG של פחות משער אחד. שיעור בקליניות.
  •  פוזישן: באיירן ניצחה עם 61% החזקה בכדור, הניעה שוב ושוב את הכדור בפאסים קצרים, אך לא הצליחה להיכנס לרחבת דורטמונד ולהגיע למספיק מצבים איכותיים. גם מעט המצבים הטובים שהיו לה הוחמצו שוב ושוב. מעבר לכך, כשבאיירן המתוסכלת ניסתה לשלוח יותר כוחות להתקפה – היא גם ספגה במתפרצות.

1.2. “אם תגרום לאלוהים לדמם – אנשים יפסיקו להאמין בו”

לאחר שנים רבות של תסכול והתרסקות מנטלית מול היריבה ה’בווארית’ הגאה, דורטמונד הגיעה למשחק הזה בלי ציפיות, ובלי מה להפסיד. בניגוד לשנים עברו – היא כבר יצאה מוקדם ממאבק האליפות. אם נוסיף לכך את העובדה שבאיירן תחת ניהולו החלש של תומאס טוכל נראית מאד לא משכנעת השנה, ואת התבוסה ללברקוזן העוצמתית של צ’אבי אלונסו, נקבל את העובדה שבאיירן פשוט הפסידה את האלמנט הכי משמעותי שלה בשנים האחרונות: כוח ההרתעה.

שחקני דורטמונד הבינו שהשד לא נורא כל כך, ומול האריה הבווארי הפצוע – הם הגיעו חדים ורעבים, נלחמו על כל כדור, ובעיקר: לא פחדו להתמודד עם ה’בווארים’, והסתכלו להם בלבן של העיניים. לא היה יותר פיק ברכיים, לא היה יותר לחץ ‘לוזרי’, אלא רק אמונה. עם שיטת משחק מצויינת של טרזיץ’, להתגונן היטב ולצאת להתקפות מתפרצות קטלניות, זה הצליח. זה הצליח בצורה יוצאת מהכלל, גם אם היה מעורב פה לא מעט מזל.

לא לחינם 5 דקות לסיום נצפו אוהדי באיירן עוזבים את ה’אליאנץ ארנה’ בתסכול רב. עם ההבנה שלא רק שהלך המשחק, אלא גם נגמר מרוץ האליפות בליגה הגרמנית.

End Of Line

לברקוזן הבלתי מנוצחת של צ’אבי אלונסו תהיה אלופת הבונדסליגה העונה, שום דבר לא ישנה זאת. מעט מאד קבוצות חזרו מפער כה עצום של 13 נקודות, ועוד במחזור ה-27. באיירן מינכן של השנה היא ללא ספק ממש לא אחת מהן.


1.3. קללת הארי קיין אמיתית

בסרט ‘Interstellar’ של הבמאי כריסטופר נולאן מ-2014, שלדעתי האישית הוא גם הסרט הגדול ביותר בכל הזמנים בקולנוע, הגיבור הראשי קופר מדבר עם בתו הצעירה בעת שהאוטו שלהם עצר בצד הדרך עקב פנצ’ר בגלגל. הילדה הג’ינג’ית המקסימה, שנקראת מרפי, שואלת את אביה בתסכול: “למה קראתם לי על שם משהו רע?”. חוק מרפי, בכל זאת, לא הכי סימפטי.

אבל אז הוא עונה לה:

” חוק מרפי לא בהכרח אומר שמשהו רע יקרה. הוא אומר שמה שיכול לקרות יקרה. ולי ולאמא שלך זה נשמע בסדר גמור”.

את מה שקרה להארי קיין השנה, אפשר להגדיר רק כחוק מרפי במובן הרע של המילה. הכי שלילי שיכול להיות. הוא הגיע לקבוצה שהפגינה דומיננטיות אבסולוטית בבונדסליגה, וכזו שגם היוותה כוח אדיר באירופה. כזו שכל אריות היבשת רעדו מכל משחק איתה, וקבוצה שזכתה בתארים בכל שנה, עם רצף אדיר של אליפויות בונדסליגה. בקבוצה כזו, הצליח קיין להיקלע לסיטואציה שבה המכונה ה’בווארית’ לא תזכה העונה באף תואר.

זה לא בהכרח באשמתו, שכן הוא בכל זאת חלוץ נהדר, שהבקיע השנה לא פחות מ-31 שערי ליגה, בישל לא מעט, שיתף פעולה נפלא עם חבריו להתקפה ברוב העונה, וסיפק לא מעט ביצועים נהדרים – אבל העובדות מדברות בעד עצמן. לקיין לא עזר גם קיגנסלי קומאן המזליסט, שבכל שנותיו בבוגרים (13 שנה) זכה בלפחות תואר אחד כל שנה. קללת הארי קיין נגד כישוף קומאן. זה מה שקורה כש:

“Unstoppable Force – Meets Immovable Object”.

אז האובייקט הדומם זז בסופו של דבר, ולאחר כל השנים של הדומיננטיות של באיירן בבונדסליגה, ובייחוד ב’קלאסיקר’, שם היא מחצה שוב ושוב את דורטמונד האומללה, כשנדמה היה שאפילו אם המשחק יתקיים באלסקה באיירן תצא עם ידה על העליונה – המחסום סוף סוף נשבר. עם הארי קיין בהרכב. דורטמונד מנצחת את באיירן, ועוד בבית של באיירן, במה שהיה עד לא מזמן המבצר הביתי הבלתי עביר שלה. יתרה מכך, באיירן נראתה חסרת אונים בהתקפה, ולא עוצמתית כתמיד.

גם במשחק עצמו באיירן סבלה לא מעט ממזל רע. למעשה היה זה כנראה חוק מרפי שבא לבקר אותה. כאמור, באיירן הייתה שווה לפחות שער אחד במשחק הזה, עם Xg של 1.48, אך זה לא קרה. באיירן אף הבקיעה גול, שנדמה בהתחלה כשער חוקי לחלוטין, לאחר הגבהה נהדרת מהאגף ונגיחה נפלאה של הארי קיין פנימה מתיבת החמש, אך השער הזה נפסל על ידי הוואר, בגלל נבדל של מילימטרים(שלדעתי אגב לא היה).

בנוסף לשער שנפסל, באיירן הגיעה לעוד מספר מצבים. הייתה בעיטה של דיוויס מתוך הרחבה שהלכה לשמיים, ועוד נגיחה של קיין מתיבת החמש החוצה, במצב שהוא בדרך כלל מבקיע בקלות, מרפי כבר אמרנו? אפילו בעיטה של קינגסלי קומאן המחליף הלכה מתחת למשקוף, שהשוער הצהוב-שחור, אלכסנדר מאייר, הציל בקושי לקרן.

כשלא הולך, אז לא הולך.

מאטס הומלס בולם את הארי קיין. זה היה סיפור המשחק: הבלם האגדי אך המזדקן של ה’שוורצגלבן’ בהופעת שיא שהזכירה נשכחות, לאחר שהיה רחוק מאוד משיאו השנה, אך הוא חיסל לחלוטין את החלוץ הפורה באירופה, האנגלי הבינלאומי הארי קיין.

 

2. ההרכבים הראשוניים:

באיירן: באיירן עלתה ב-4-2-3-1 הרגיל שלה, רק ללא פאבלוביץ’ שנעדר, כשבמקומו עלה בקישור המרכזי קונראד לאיימר. לאיימר עלה לצד גורצקה, הקשר האחורי הגרזן. טוכל בחר להמשיך עם קימיש כמגן ימני, משם הוא מייצר המון מצבים, ולהמר בקישור על לאיימר, השחקן שסומן כמחליף העתידי לאותו קימיש, ששמועות רבות טענו שהוא מתוסכל ומעוניין לעזוב את מועדון הפאר הגרמני בקיץ. במשחק הנוכחי קונראד הוכיח שהוא רחוק שנות אור מקימיש הקסום, והיה רך כמו חמאה באמצע המגרש של באיירן, באלמנט שהיה אחד המפתחות לנצחון של ה’שוורצגלבן’.

בגזרת הבלמים, טוכל החליט להמשיך עם הציוות האהוב עליו, כשדה-ליכט ודאייר שיחקו כבלמים הפותחים, ודאיוט אופמקאנו, הנוטה לטעויות, על הספסל. האשימו הרבה העונה את הצרפתי הבינלאומי בטעויות של ההגנה הבווארית בשנה האחרונה – אבל התברר שגם בלעדיו הם ספגו שני שערים.

בהתקפה, באיירן עלתה עם מולר כקשר התקפי מאחורי החלוץ, עם סאנה הנהדר אך החוזר מפציעה מתסכלת בברכיים בימין, ומוסיאלה המכשף משמאל. הארי קיין כרגיל תופקד כחלוץ שפיץ בודד.

דורטמונד: בהיעדרו של דוניאל מאלן, הקיצוני השמאלי שסיפק מספרים לא רעים השנה, טרזיץ’ בחר לעלות עם קארים אדיימי המהיר, בהימור השתלם לו בגדול. לצידו שיחקו ניקלאס פולקרוג, החלוץ הגרמני הבינלאומי, שהוא חלוץ 9 קלאסי של פעם, וג’יידון סאנצ’ו כקיצוני ימני. לאחר שהתרסק ביונייטד חזר סאנצ’ו הביתה כדי לחזור לעצמו. מאחוריהם שיחק יוליאן בראנדט כקשר התקפי.

בהחלטה חכמה מאד, טרזיץ’ בחר להעלות את פליקס נמצ’ה האתלטי ליד הקשר האחורי אמרה צ’אן, במקום אוזקאן הבינוני והאפור. נמ’צה, שהובא למעשה כמחליף של בלינגהאם, הוא אומנם רחוק שנות אור מיכולותיו של האנגלי הבינלאומי, אך הוא בהחלט שחקן נייד עם נוכחות שהקשה מאד על הבווארים באמצע עם הפיזיות והנחישות שלו.

 

3. הסטטיסטיקה של המשחק.

3.1. הסטטיסטיקה הכללית:

  • יתרון מוחץ כאמור לבאיירן באחזקת הכדור – עם 61%. 561 מסירות (90%) לבאיירן, מול 350 (83%) בלבד לדורטמונד. זו הייתה שליטה אופטית בלבד, שאותה ה’בווארים’ לא הצליחו לתרגם למספיק מצבים מסוכנים.
  • 17 בעיטות לשער (2 למסגרת בלבד עקב הגנה פנטסטית של ה’שוורצגלבן’- במה שמספר את כל הסיפורלבאיירן מול 11 של דורטמונד (5 למסגרת), שמתוכם יצאו 2 שערים – חדות אבסולוטית מול השער.
  • רק 2 הזדמנויות גדולות לבאיירן למרות כל התעלולים והפעלוליםלעומת 2 הזדמנויות גדולות של דורטמונד.
  • 7 קרנות לבאיירן לעומת 4 בלבד של דורטמונד. 2 עקיצות משתי הזדמנויות, כמה קטלני – ככה מסתכל עבור באיירן.
  • באיירן השתמשה המון בפאסים קצרים (593- 88%), עם רק כדור עומק אחד – מה שמראה על חוסר האונים ההתקפי העצום שלה. גם 42 כדורים ארוכים למשחק מסוג הזה זה לא מספיק בכלל. אומנם, באיירן הצליחה לספק 31 קרוסים, שזה לא רע בכלל, בעיקר דרך קימיש הפנטסטי, אך רובם לא הסתיימו במצב כיבוש טוב, עקב ההתעלות של הומלס ושלוטרבק בגובה ובקרקע.

3.2. מפת הבעיטות:

כשבוחנים את מפת הבעיטות של המשחק רואים שבאיירן בעטה הרבה יותר מדורטמונד, 17 לעומת 11, אך עם דיוק רע של 2 בעיטות בלבד למסגרת לעומת 5 של דורטמונד. למרות שדורטמונד לא הצליחה לבעוט כלל מתוך תיבת החמש הבווארית (0%), היא הצליחה ליצור שני מצבים גדולים ושמה אותם ברשת, דיוק קטלני. באיירן, מנגד, אומנם כן הצליחה לבעוט מתוך תיבת החמש (12%), אבל לא בעטה מספיק מרחוק, בהינתן ההגנה ההרמטית של דורטמונד בהובלת הבלמים הומלס ושלוטרבק, שצופפו היטב את רחבת העונשין, באיירן לא הצליחה לכבוש.

מה שבולט אף יותר הוא שלבאיירן נחסמו 8 בעיטות לשער, מה שמעיד על איכות ההגנה הגבוהה של דורטמונד, שסגרו היטב את שחקני ההתקפה של באיירן, ולא נתנו להם להגיע למצבים חופשיים לעבר השער ולו לרגע אחד.


3.3. מובילים קטגוריאליים:

  • בעיטות למסגרת: הארי קיין עם 4, לירוי סאנה וקארים אדיימי עם 3 כל אחד. באיירן לא הייתה כ”כ גרועה, פשוט הכדור לא נכנס. מצד שני הארי קיין לא היה מספיק טוב, למרות 4 בעיטותיו.
  • פסים מדוייקים: לאון גורצקה עם 88, כשדה ליכט ודאייר הבלמים מאחוריו עם 80. הנעת כדור עקרה מאחור.
  • מסירות מפתח:  יושוע קימיש – 8 הגרמני הבינלאומי הפנומן ייצר מצבים כמו שלושה שחקנים, כשהוכיח שהוא לא רק קשר ה-50/50 הטוב בעולם מבחינה התקפית וייצור מצבים, אלא גם המגן הימני הטוב בעולם מההיבט הזה.
  • תאקלים מוצלחים: סרג’ גנאברי וניקו שלוטרבאק עם 4 תאקלים כל אחד.
  • חטיפות: מאטס הומלס עם 5, כשמאחוריו גורצקה עם 4.
  • דריבלים מוצלחים: שוב קימיש הפנומן, לצד סאנצ’ו של דורטמונד, עם 4 דריבלים כל אחד.

3.4. מהלך העניינים / מפת המומנטום ההתקפי:

פתיחת המשחק דווקא הייתה טובה עבור באיירן, כשלירוי סאנה בא רעב וביצע מספר דריבלים מרהיבים, ואף הגיע למצב בעיטה נהדר בתוך הרחבה, אך הבעיטה האדירה שלו נבלמה במזל בפנים של שחקן הגנה והורחקה. באיירן לא הספיקה להנות מרצף ההתקפות והמומנטום, וספגה במתפרצת קטלנית מרגלי אדיימי לאחר מסירת עומק קסומה של בראנדט, שהפכה לבישול.

לאחר מכן, באיירן תקפה שוב ושוב בנסיון להשוות, אך ההגנה של דורטמונד שהלכה יותר לאחור לאחר שער היתרון, עמדה היטב, ולא אפשרה לשחקני באיירן להגיע למצבי כיבוש טובים.

לקראת הסוף, ולאחר 3 החילופים ההתקפיים של טוכל, בעיקר בזכות גנאברי וקומאן ששיחקו פשוט נפלא בדקות הלא רבות שלהן, ולמרות טל שהיה מזעזע, באיירן התחילה לפתח מומנטום התקפי מצויין. זה לא עזר לה, והיא שוב ספגה במתפרצת, הפעם לאחר מהלך קבוצתי נהדר שנגמר בבעיטת הפס החדה של ריירסון לפינה.

השער הזה הוציא לבאיירן את כל האוויר, אך בכל זאת היא הצליחה לכבוש שער מצמק נהדר של הארי קיין, שנפסל בצורה תמוהה ביותר ע”י הוואר. כתוצאה מכך, המוטיבציה של שחקני באיירן ירדה משמעותית, והם לא הצליחו לסכן את השער בצורה משמעותית, כך שלא הצליחו למצוא את הרשת בביתם כלל.

באיירן שלטה במשחק, הניעה את הכדור בפסים קצרים, ואף הצליחה להעביר את כובד המשחק לשליש האחרון של דורטמונד האורחת. למרות זאת, היא לא הצליחה לשים את הכדור ברשת – לאחר שנתקלה במשחק הרואי של הומלס, שהזכיר לנו איזה בלם עצום הוא היה פעם.

טוכל ניסה בצעד נואש להחליף את כל חוליית ההתקפה שלו, חוץ מהחלוץ קיין – והכניס את קומאן במקום סאנה, ששוב כמו בתקופה האחרונה לא היה במיטבו, את טל במקום מולר החלש, ואת גנאברי במקום מוסיאלה שאיכזב בענק.

זה הוכיח את עצמו חלקית, כשגנאברי היה נהדר וייצר לא מעט מצבים, וקומאן הפנומן שוב הראה את יכולותיו ומדוע הוא הווינגר הקלאסי הטוב באירופה. לצערם של ה’בווארים’ טל היה במשחק נוראי, איבד כל כדור והיה מפוזר ומרושל ביותר – דבר שהרס לחלוטין את הסיכוי לקאמבק של ה’בווארים’ למשחק, למרות שתקפו, רצו וניסו להשיג את השוויון המיוחל.


3.5. הגולים

  • הגול הראשון:  באיירן הייתה בעוד התקפה, אך מוסיאלה איבד את הכדור מול היער הצהוב, ושחקני דורטמונד יצאו למתפרצת למופת, כאשר הכדור עבר מהר מאד להתקפה, והגיע ליוליאן בראנדט. הפליימקר הגרמני הבלונדיני של דורטמונד, שהוא בעיני שחקן אנדרייטד כיוון שהוא מככב בדירוג מסירות העומק ומסירות המפתח לא רק בבונדסליגה אלא בכלל, העביר מסירת עומק נהדרת לעבר אדיימי הסילון שפרץ לרחבה. הקיצוני הגרמני הבינלאומי בעט בחוזקה מצד לצד לעבר הפינה הימנית הנמוכה, ואולרייך, שנדמה שיכל לעשות יותר עם הכדור הזה, נכנע לכדור טוב שהלך לפינה ופנימה. שער שהימם את באיירן, והכניס המון בטחון באורחים הצהובים-שחורים.

  • הגול השני:  באיירן תקפה שוב ושוב בניסיון לכבוש את השוויון, אך ללא הצלחה. היא נתקלה בקיר הצהוב בהנהגת הומלס, ואז דורטמונד יצאה להתקפת מתפרצת לפנתיאון. רצף של 6 מסירות – במהלך קבוצתי מדהים – נעצרו אצל החלוץ המחליף האלר, שקיבל את הכדור באמצע הרחבה, העביר אותו ימינה לריירסון, המגן הימני שעלה להתקפה, ונותר לא מכוסה בתוך רחבת ה-16. המגן הצעיר והפעלתן לא היסס, ושלח פס עוצמתי לפינה השמאלית הרחוקה בחצי גובה ופנימה. ריירסון לא הותיר שום סיכוי לאולרייך להגיע לכדור כזה. אנחת רווחה אדירה השתחררה אצל שחקני דורטמונד, כשהאוויר יצא מהמפרשים של שחקני באיירן המתוסכלים.
קארים אדיימי, הקיצוני המהיר של דורטמונד חוגג את השער הראשון: הוכיח שהוא שחקן טוב מדוניאל מאלן האפור שבדרך כלל מנשל אותו מה-11, אלא שהפעם הוא היה פצוע ולא שיחק. לטעמי, מן הראוי הוא שאדיימי ימשיך ללבוש את חולצת ההרכב הראשון.

 

4. קצת על טקטיקה:

4.1. מיקומים ממוצעים:

דורטמונד:  קל לראות שהחלוץ המרכזי של דורטמונד, ניקולאס פולקרוג (מס’ 9), שהיה במשחק מאד חלש, ממש נבלע בעיגול האמצע והיה רחוק מהרחבה, כאשר שני הקיצונים: סאנצ’ו (מס’ 10) ואדיימי (מס’ 27) היו השחקנים הקדמיים ביותר של דורטמונד. הפליימיקר, בראנדט (מס’ 19), ירד הרבה לאזור עיגול האמצע כדי לנהל את המשחק מאחור.

באיירן: הארי קיין (מס’ 9) היה ממוקם מאד גבוה, וכמעט לא ירד לאחור כדי לברוח מהצפיפות הצהובה באיזור הרחבה. השחקן הקדמי ביותר של באיירן היה המכשף הצעיר מוסיאלה (מס’ 42). הבעיה המרכזית של באיירן הייתה שהמגן הימני קימיש (מס’ 6), שחקן הכנף הימני סאנה (מס’ 10), והקשר ההתקפי מולר (מס’ 25) – די הסתבכו אחד לשני ברגליים, ולא ריוחו נכון את המשחק לאגף הימני, כשבעיקר מדובר במולר ששיחק מתחת לכל ביקורת. איפה אתה טוכל?

4.2. אזורי ההתקפה:

באיירן הלכה קצת יותר מהצד הימני של סאנה (37%), בצעד נכון כדי להתגבר על הצפיפות במרכז הרחבה של דורטמונד, אך לצערה הוא לא היה במיטבו, למרות תחילת משחק טובה. לעומת זאת, הצהובים-שחורים תקפו בצורה די סימטרית (32% משמאל,34% מהמרכז, ו-34% מימין), זאת למרות השליטה של באיירן בקצב.


4.3. סטטיסטיקה הגנתית:

באיירן לא היתה מספיק אגרסיבית במשחק הזה (קונראד לאיימר, מה יהיה?), כשהיא ביצעה רק 6 תאקלים מוצלחים, 46%. באיירן חטפה רק 12 פעמים מול דורטמונד שבעיקר התגוננה (21 הרחקות, בעיקר מהרחבה, לעומת 9 בלבד לבאיירן). למעשה, היה פה שוויון יחסי במאבקים, עם 33 לכל צד במאבקי קרקע, ו-12 לעומת 4 לבאיירן במאבקים אוויריים. הנתונים האלו צריכים להדליק נורה אדומה עבור באיירן, שצריכה להיות הרבה יותר נחושה ואגרסיבית במשחק ביתי שלה.


4.4. חלוקת המסירות:

גם 561 פאסים לבאיירן, ועם 90% דיוק, מול 350 בלבד לדורטמונד (רק 83% דיוק) – לא עזרו. זאת למרות שבאיירן נגעה 321 בחצי היריבה, מול 151 בלבד לאורחים.

באיירן אפילו הצליחה לגעת 36 פעם ברחבה של דורטמונד – אך גם זה לא עזר ל’בווארים’ להשיג את השער.

יוליאן בראנדט, היוצר העיקרי של דורטמונד, שנמצא כבר עם 11 בישולים העונה בבונדסליגה, מלך הבישולים יחד עם סאנה, הוא ללא ספק אנדרייטד ענק. במשושה היכולות שלו רואים בנקל שהוא באחוזון 95% בכל אירופה ביצירת מצבים, והדבר בא לידי ביטוי היטב במשחק אמש. עם המסירה הקטלנית והחכמה שלו לשטח לעבר אדיימי שפרץ לרחבה, וזה למעשה היה מה שהכריע את המשחק, בנוסף לכך הוא הוסיף 3 מסירות מפתח במשחק. תענוג.

 

5. בולטים מעל כולם:

5.1. המצ’אפ המכריע / 1 על 1:

יוליאן בראנדט מול תומאס מולר, שני הקשרים ההתקפיים:

בראנדט ניצח בנוקאאוט את מולר, שהיה במשחק מאד חלש, במצ’אפ הכי משמעותי להכרעת המשחק לטובת דורטמונד:

  • ציון 7 ב-Whoscored, לעומת 6.28 בלבד למולר, למרות שהפער האפקטיבי היה גבוה הרבה יותר.
  • 86 אחוז דיוק במסירות מול 70 בלבד.
  • 31 פאסים מדוייקים מול 23.
  • והכי חשוב: 3 מסירות מפתח מול 1.
  • בישול 1 (לגול של אדיימי) לבראנדט מול מולר שלא בישל, והתקשה להשפיע התקפית.

5.2. השחקן המצטיין – מאטס הומלס – ציון 8.3 בפוטמוב. עבודה הגנתית פנטסטית, חיסל את הארי קיין, תיאום מצויין עם חברו הבלם שלוטרבק ומשחק הקרבה נהדר.

הבלם הגרמני האגדי של דורטמונד (בן 35) הוכיח שעדיין אין להספיד את האריה המזדקן. הומלס סיפק היום:

הגנתית:

  • 15 פעולות הגנתיות.
  • הרחקה מקו השער. הציל שער בטוח שהיה משנה לגמרי את המשחק.
  • 2/2 תאקלים מוצלחים.
  • 5 חטיפות.
  • 6 הרחקות.
  • 4 הרחקות עם הראש.
  • 2 חסימות.
  • 5 שחזורי כדורים אובדים.

הומלס סיפק משחק הגנתי מושלם, מאסטרפיס של ממש, במה שהזכיר את ימיו היפים ביותר מהאליפות של דורטמונד, ואף התעלה עליהם.

הומלס בתאקל מושלם מחלץ את הכדור קצת לפני שהארי קיין מגיע מאחור ושם אותו ברשת, כשקינגסלי קומאן, שהעביר את הרוחב, עד עכשיו לא מאמין שזה לא נגמר בגול. איזו פעולה הגנתית נפלאה של הבלם הגרמני שסיפק היום משחק הגנתי פשוט מפלצתי.

5.3. השחקן המאכזב – ג’מאל מוסיאלה – איבד המון כדורים, לא יצר מצבי כיבוש כלל, לא בעט לשער, ולא תרם התקפית מאום – ציון אפקטיבי 3.5.

דווקא לאחר תקופה פנטסטית, בה זהר וכבש שערים רבים, עם נתונים פסיכיים של כניסות לרחבת היריב, דריבלים חלומיים ומבצעים אדירים בהתקפה, הן בבאיירן והן בנבחרת גרמניה – המכשף הצעיר סיפק הופעה חלשה ביותר. למרות הציפיות הרבות ממנו, מוסיאלה פשוט הלך לאיבוד במגרש ולא הצליח להשפיע על המשחק, ואף הוחלף מוקדם ע”י מאמנו, בצעד שנועד להכניס מעט יותר מחץ להתקפה הבווארית. לא משחק שהקשר ההתקפי של באיירן ירצה לזכור.

המגן הצעיר והמצויין של דורטמונד בעוד תאקל על נער הפלא של הכדורגל הגרמני ג’מאל מוסיאלה. חיסל את הקשר ההתקפי של באיירן לחלוטין, ואף עלה להתקפה וכבש בעקיצה השנייה של דורטמונד שהכריעה את המשחק.

5.4. עוד בלטו במיוחד:

באיירן:

  • יושוע קימיש:  שוב סיפק תרומה התקפית אדירה, גם מעמדת המגן הימני בה התחיל את הקריירה שלו, אך לא הזניח גם את ההגנה. הגרמני הבינלאומי הסופר טכני ומלוטש עלה שוב ושוב להתקפה, והצליח לספק קרוסים נהדרים מהאגף הימני. הוא אף סיפק 8 מסירות מפתח, ובכך היה לשחקן שתרם הכי הרבה התקפית, לא רק בבאיירן אלא בכלל על המגרש. מדובר בפנומן אמיתי, ששוב נאלץ לראות את קבוצתו יורדת מנוצחת למרות היכולת המפלצתית שלו.
  • ליאון גורצקה:  הקשר האחורי של באיירן היה היחידי שנלחם בכל הכוח מבחינה הגנתית, והצליח גם לחלץ לא מעט כדורים במרכז השדה. הוא אף נגע רבות בכדור וסיפק מסירות קצרות לחבריו, אך לא היה מדוייק בכדורים הארוכים, ובכך הוא פגע מעט במשחק המעבר של באיירן.
  • לירוי סאנה: לא היה במיטבו בסך הכל, ואף ירד מתוסכל מאד בעקבות החילוף המוקדם. לפחות בתחילת המשחק “הדינמיט הגרמני”, שרק חזר מפציעה, בא חד והחלטי, והוא ביצע מס’ דריבלים מסוכנים. בנוסף, סאנה חילק מספר מסירות מפתח וכדורי עומק איכותיים, ואף הגיע למצב בעיטה מצויין שכמעט נגמר בשער הראשון, שאולי היה משנה את כל הדינמיקה של המשחק.

דורטמונד:

  • יוליאן בראנדט – הפליימייקר הכשרוני של דורטמונד, משחק בעמדת המוצא של הקשר ההתקפי מאחורי החלוץ (אזור 14), אך נע ונד בכל הרצועה ההתקפית. הגרמני המוכשר שוב הוכיח שהוא אחד מיוצרי המצבים הטובים באירופה, כשדהר למתפרצת מהירה וסיפק את מסירת העומק הקטלנית לעבר אדיימי, שהפכה לבישול לאחר שהאחרון בעט נהדר לפינה הרחוקה ופגש את הרשת.
  • ניקו שלוטרברג – ללא ניקלאס זולה הכבד, האיטי והמרושל, ההגנה של דורטמונד נראתה הרבה יותר טוב, וזה בעיקר בזכות שלוטרבק הצעיר, שסיפק תצוגה הגניתת פשוט אדירה, והראה גם שיתוף פעולה נהדר עם חברו הומלס, שנבחר כאמור למצטיין המשחק.
  • ג’וליאן ריירסון – המגן הימני הפעלתן שיתק לחלוטין את מוסיאלה ודייויס, שנראו ממש אומללים מולו על הקו השמאלי של באיירן, והימני של דורטמונד. גם זה לא הספיק לו, והוא עלה להתקפה וכבש שער נהדר בבעיטה חדה וקטלנית לפינה השמאלית הנמוכה, בשער שסגר את המשחק.

 

6. ומה הלאה עבור הבווארים?

אז מה יהיה באיירן? קשה מאד לבווארים להשלים עם אובדן האליפות, אבל אין ספק שזו כבר עובדה מוגמרת. קשה גם להאמין שלברקוזן תצליח לספק עוד עונה כזו יוצאן דופן ומדהימה, שכן די בוודאות יהיה לה מאד קשה לשמור על כל הסגל הנהדר שלה, כאשר כל ענקיות היבשת לוטשות עיניים לכוכביה – וירץ, פרימפונג, גרימאלדו ועוד.

מה שבטוח הוא, שלמרות העונה המסוייטת, שתסתיים כנראה ללא תואר עקב קללת הארי קיין, באיירן היא עדיין קבוצה מצויינת. בטח מבחינת סגל השחקנים שממנו טוכל מוציא את המינימום האפשרי. לכן, באיירן צריכה להתמקד כרגע רק בליגת האלופות, שם היא הוגרלה אומנם נגד ארסנל החזקה של מיקל ארטטה, אך היא בהחלט מספיק חזקה כדי לצאת עם ידה על העליונה.

מי יודע? אולי דווקא אובדן הסיכויים בזירה המקומית יאפשר לבווארים לבוא מאד ממוקדים ורעבים לבמה הגדולה והיוקרתית מכולם, כשכבר אין לה מה להפסיד, ככה שבהחלט הם עדיין מהווים קונטנדרית משמעותית לזכייה בגביע עם האוזניים.

ומה לגבי העונה הבאה? ברור לכולם שללא טוכל על הקווים, שהוא אומנם מאמן טוב, אך לא מתאים לבאיירן, ועם הסגל המאד חזק שלהם, לאחר שכל הפצועים יחזרו – יש לבאיירן סיכוי לא רע להשיב את הכתר בשנה הבאה. בזמן שאלונסו וחניכיו יצטרכו להתמודד עם ירידת המתח שנובעת מהזכייה באליפות – באיירן תוכל להחזיר לעצמה את הכתר האבוד.

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    5 תגובות
    1. מיכאל קוכמן כותב

      וואו אלון

    2. שמואל כותב

      כל פעם מפתיע מחדש אלון, באמת!
      היה כיף לראות את דורטמונד מנצחת לשם שינוי.

    3. יורי כותב

      פיאלקוב פשוט כוכב המערכת ⭐️

    4. אלון פיאלקוב כותב

      תודה רבה על זה, תמשיכו:)

    5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

      סיכום טוב מאוד

    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן