המרקנאסו: 74 שנים לאסון הספורטיבי של ברזיל

המרקאסנו - היום בו ליבם של הברזילאים התרסק לראשונה.

גמר הקופה אמריקה השבוע שהתקיים בארצות הברית, נדחה בשעה וחצי. האמריקאים לא ידעו איך להתמודד עם האולטראסים של ארגנטינה וקולומביה, והבלאגן חגג. הסיבה לכך היא פשוטה, בדרום אמריקה, הכדורגל הוא דת של ממש, ונוגע בכל רבדי החיים. בברזיל יש שני ימי אבל לאומים הקשורים לספורט, הראשון הוא ב-8 ביולי, זכר לתבוסה ההיסטורית לגרמניה במונדיאל 2014, השני והגדול יותר, הוא המרקאסנו, בו ליבם של הברזילאים התרסק לראשונה.

היום אנחנו מציינים 74 שנים להפסד הטראומתי לאוורגאי.

המונדיאל התחיל ב-1930, ואורוגוואי שזכתה בשני הטורנירים האולימפיים שקדמו למונדיאל הראשון, זכתה גם בו. הגביעים בשנת 1934 ו-1938 הגיעו לארץ המגף. במונדיאל השלישי הגיעה ברזיל לחצי הגמר, שם הפסידה לאלופת העולם איטליה והחלומות בארץ הסמבה התחילו לפרוח. הברזליאים שרואים בעצמם מולדת הכדורגל, ומתחרים על התואר עם אנגליה, חלמו על זכייה ראשונה, אך המונדיאל הופסק ל-12 שנים, בגלל מלחמת העולם השנייה וחזר רק ב-1950.

אלה אלופי העולם?

המונדיאל הוכרע בבית גמר עם ארבע נבחרות, והוא היחיד בהיסטוריה ללא גמר אל המחזור האחרון הגיעו שתי נבחרות עם סיכוי לזכות בתואר אורוגוואי הקטנה שכאמור הייתה אלופת העולם עשרים שנה קודם לכן וברזיל. שתי הקבוצות נפגשו למשחק ישיר ביניהם שהיה בפועל הגמר.

רוב מוחלט של עיתונאי הספורט בעולם והרחוב הברזילאי היו בטוחים שהתואר יגיע לברזיל, שהובילה את הבית בנקודה והיה מספיק לה גם תיקו כדי להניף גביע עולמי ראשון. באותו הבוקר פרסם העיתון הברזילאי “או מונדו” מהדורה מוקדמת, עם תמונה של שחקני הנבחרת, עם הכותרת “אלה הם אלופי העולם”.

השחקנים רצו לזכות בתואר בבית מול 199,854 שמילאו את אצטדיון המראקנה עד אפס מקום, והם ראו את שתי הקבוצות יורדות למחצית ללא שערים. שתי דקות חלפו בתוך המחצית השנייה  והמרקאנה קפצה לשמיים כשפריאסה העלה את ברזיל ליתרון וקירב את הגביע לסלסאו.

200,000 ברזליאים בוכים

בדקה ה-65 ירד נשיא פיפ”א זי’ל רימה למנהרת השחקנים כדי להכין את הנפת הגביע, לקול צלילי 199,854 הברזילאים הרוקדים. דקה לאחר מכן חואן סקיאפינו השווה את התוצאה, בשער שלא עניין כ”כ את הברזילאים החוגגים, מכיוון שתיקו כאמור הספיק להם. 13 דקות חלפו משער השוויון, 11 דקות נותרו עד ההנפה ההיסטורית של ברזיל ואז, דממת מוות השתררה באצטדיון כשאלסידס גיג’ה השלים את המהפך של אוורגאי והיכה בהלם את הברזילאים ביציעים ואת העולם כולו.

כשזי’ל רימה חזר למגרש שרר בו שקט מוחלט, התוצאה נשמרה עד לסיום ואבל ירד על ברזיל שהתקשתה לקבל את ההפסד.

שני אוהדים קפצו מהיציע הגבוה אל מותם, ועשרות התאבדו לאחר מכן. הגביע הוענק לאורוגוואי בלי טקס אל מול 199,854 הברזליאים הבוכים. העיתונאים האשימו כל דבר שזז או לא זז, ואפילו את צבע מדי הנבחרת שלא היה דומה לדגל.

בעקבות ההפסד יצאה תחרות לעיצוב המדים, שיצרה את המדים שמשמשים את הנבחרת עד היום. אחד מאותם מיליוני ברזילאים שבורי לב, היה ילד בן 10 בשם  אדסון ארנצִ’יס דוּ נסימנטוּ, שמוכר לכם אולי יותר פלה, הילד צפה בטלוויזיה בהפסד, והבטיח לאביו: “אני אביא את הגביע הביתה”. הילד קיים את הבטחתו בגדול, הביא גביע ראשון שמונה שנים בלבד, לאחר הטראומה, שקיבלה את הכינוי: “מרקנאסו” (האסון במרקאנה) והוסיף עוד שניים לאחר מכן.

ה-16 ביולי נמחק מלוח השנה בברזיל, אבל הוא עיצב את הנבחרת המעוטרת בתולדות גביע העולם עם חמישה גביעים.

מתי יגיע הגביע השישי?

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    1 תגובה
    1. אייל כותב

      איפה יש עוד איכות כזאת של כתבות והכל סביב הכדור שמסובב את ליבנו?
      איפה עוד יש אלופים כמו שמחה רז?

      תודה עליכם.

    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן