הנסיכות שגילתה את אבמפה – מונאקו חוגגת 727

אתמול נסעה גולדן ליון ממרטיניק 7,000 ק”מ רק כדי להפסיד 12:0 בשלב 64 האחרונות בגביע הצרפתי. 0:12 זאת אולי תוצאה חריגה, אבל הנסיעה הארוכה היא תופעה נפוצה בגביע הצרפתי. במאה הקודמת מדינות אירופה שלטו בכמעט כל העולם, רוב הכיבושים הגדולים נעלמו, אך צרפת השאירה את זרועותיה הארוכות באיים רבים מסביב לעולם, במה שהופך אותה למדינה עם הכי הרבה אזורי זמן בעולם.

את המרחק העצום אנחנו נרגיש גם באולימפיאדה הקרובה, כשגלישת הגלים תתקיים בטהיטי הרחוקה אף יותר ממרטיניק. אבל בצרפת יש גם תופעה הפוכה, וישנה מדינה שנמצאת בתוך צרפת, אך היא עצמאית לגמרי, הלא היא הנסיכות מונאקו שחוגגת היום את יום הולדתה ה-727, וזה מזמין אותנו לצלול אל ההיסטוריה הספורטיבית (בענפים המרכזיים) של הנסיכות הקטנה שגילתה את קילאן אמבפה.

נסיכות קטנה, קבוצה מקצוענית

קבוצות הכדורגל הראשונות בנסיכות הקטנה שכיום כוללת 36,000 איש (רק פי שתיים מאוכלוסיית אצטדיונה של קבוצת הכדורגל) הוקמו כבר בתחילת המאה ה-20, וב-1 באוגוסט 1919, הוקמה קבוצת הכדורגל מונאקו מאיחוד של מועדונים שונים בנסיכות. שנה לאחר מכן הצטרפה גם הנסיכות למשחקים האולימפיים, מהם עד היום נעדרה רק שלוש פעמים.

ב-1924 נוסד המועדון, כמועדון ספורט המכיל מספר ענפים, וארבע שנים אח”כ נולדה האחות הקטנה מהכדורסל. אחרי מספר שנות חובבנות של הכדורגל בליגות מחוזיות של צרפת, הוזמן המועדון בידי ההתאחדות הצרפתית להפוך לקבוצה מקצוענית. המועדון נענה להזמנה אך בסיום אותה עונה ירד חזרה לליגת החובבנים, רק ב-1948 הצליח המועדון לתקוע יתד בליגה השנייה.
הכדורסל והכדורגל החלו לעלות במקביל, וב-1950 סיימה קבוצת הכדורסל במקום הראשון בליגת העל הצרפתית, אך הפסידה בפליאוף. שלוש שנים מאוחר הצטרפה אליה בליגה הראשונה האחות הגדולה מהכדורגל.

מונאקו פורחת

שנות ה-60 היו שנות הפריחה הראשונות של קבוצת הכדורגל שזכתה תחת המאמן לוסיין לדוס בגביע הראשון בתולדותיה בשנת 1960, אחרי ניצחון בגמר על סנט אטיין שתהפוך שנים ספורות לאחר מכן לקבוצה הגדולה בצרפת. לדוס הלך ושיפר את הקבוצה עם זכייה באליפות ב-1961, הופעה ראשונה באירופה ב-1962 ודאבל ב-1963.
ב-1963 עזב לדוס את הקבוצה שנכנסה למשבר והחלה לנדוד בין הליגה הראשונה והשנייה, האחות מהכדורסל שעברה תקופה דומה זכתה באליפות הליגה השנייה ב-1973 עם אחת ההתקפות הטובות באירופה באותה שנה, בדרך חזרה לליגה הראשונה. לדוס עוד חזר ב-1976 כדי להחזיר את הקבוצה לליגה הראשונה, ולזכות באליפות מדהימה שנה לאחר מכן.
שנות ה-80 היו השנים הטובות ביותר של שתי האחיות, כשקבוצת הכדורגל זכתה בשתי אליפויות, שני גביעים וסופר קאפ אחד. היא הגיעה עוד פעמיים לגמר, וסיימה פעם נוספת כסגנית בליגה. קבוצת הכדורסל הפכה לאחת מהקבוצות החזקות בכדורסל הצרפתית, וזכתה בגביע בשנת 1983.

יורש העצר, תיירי הנרי וארסן ונגר

ב-1988 יורש העצר של הנסיכות וראש הנסיכות כיום הנסיך אלבר השני, השתתף במירוצי מזחלות באולימפיאדת החורף בקלגרי בקנדה, אולימפיאדה ראשונה מתוך חמש שהשתתף בה, כשהישג השיא היה מקום 24 במירוץ הזוגות.
את האליפות הבאה של מועדון הכדורגל היא עשתה עם מאמן שאתם כבר מכירים, ארסן ונגר שיהפוך שנים ספורות לאחר מכן למאמנה של ארסנל ל-22 שנה. תחת פיקודו של ונגר זכתה הקבוצה באליפות וגביע והגיעה לשלבים הגבוהים במפעלים האירופים אך לא הצליחה לזכות.
גם אחרי עזיבתו של ונגר המשיכה הקבוצה להיות קבוצת צמרת והוסיפה אליפויות ב-1997 ו-2000, כשאחד הכוכבים הגדולים בעולם צמח אצלה, תיירי הנרי שיהיה שבע שנים בקבוצה לפני שיעבור אף הוא לארסנל, שם יהפוך למלך השערים של המועדון הלונדוני. באותם שנים קבוצת הכדורסל נעה בין הליגה השנייה והשלישית.

מונאקו מפסידה 21:1 בגמר

ב-2001 הוקמה נבחרת לאומית לנסיכות הקטנה שחברה בקוניפ”א (איגוד המדינות שאינן חברות בפיפ”א). בטורניר הראשון של קוניפ”א, הגיעה עד לגמר שם התרסקה עם 21:1 מול נבחרת לפלנד. בשנת 2004 הגיעה הקבוצה עד לגמר ליגת האלופות, הישג השיא שלה בהיסטוריה וקבוצה צרפתית ראשונה בגמר מזה עשור.
בגמר הפסידה 0:2 לפורטו, והחלום לתואר אירופי נגנז. אחרי ההגעה לגמר הדרדרה גם קבוצת הכדורגל, והפכה לקבוצת אמצע ותחתית עד שירדה ליגה בעונת 2010/11 אחרי 34 שנים. המועדון שהיה בתחתית הליגה השנייה נקנה בידי המיליארדר הרוסי דמיטרי ריבולובלב, והצליחה לשרוד בליגה השנייה. עונה לאחר מכן דרסה הקבוצה את הליגה השנייה, עם ארבעה הפסדים בלבד בדרך חזרה לליגה הראשונה.
אחרי החזרה לליגה הראשונה יצאה הקבוצה למסע רכש מדהים שכלל את קלאודיו ראניירי על הקווים ואת רדאמל פלקאו, ריקארדו קרבאליו ואריק אבידל שהגיעו מאתלטיקו מדריד, ריאל מדריד וברצלונה. האחות מהכדורסל קנאה וחזרה לליגה הראשונה אחרי יותר משני עשורים.

אמבפה עובר לפריז, קבוצת הכדורגל קורסת, וקבוצת הכדורסל פורחת

עונת 2016/17 הייתה עונה היסטורית למועדון, כשקבוצת הכדורגל בכיכובו של קילאן אמבפה זכתה באליפות ראשונה אחרי שבע שנים, והגיעה לחצי גמר ליגת האלופות. במקביל גם קבוצת הכדורסל חזרה לאירופה וסיימה במקום השלישי בליגת האלופות (המפעל השלישי בחשיבותו).

בסיום אותה עונה עבר אמבפה לפ.ס.ז, הקבוצה הגדולה התפזרה, ושנתיים לאחר מכן כבר הייתה על סף ירידת ליגה. במקביל זכתה האחות מהכדורסל בשלוש גביעי ליגה רצופים, והמשיכה בהתקדמות איטית, כשבעונת 2020/21 זכתה ביורוקאפ (המפעל השני בחשיבותו) והעפילה ליורוליג. העלייה רק המשיכה ובעונה שעברה עברה את מכבי תל אביב, בדרך לפיינל פור היסטורי בליגה השנייה בטיבה בעולם.
האם קבוצת הכדורגל עוד תצליח לחזור? והאם הנסיכות שאוכלוסיותיה כוללת רק פי שתיים מתכולת אצטדיונה של מונאקו תצליח לייצר עוד משהו גדול?

2 תגובות
  1. ראמאדן בנזי כותב

    חבל שאמבפה אחרי העונה המטורפת במונאקו לא עבר לריאל. כבר בגיל 18 היה צריך לעבור

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    שמחה אתה הצגה

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן