העולם לא שייך לצעירים | ריאל מדריד 0-2 ג’ירונה

אחרי הצגה אדירה בליגת האלופות נגד היריבה המושבעת מנצ’סטר סיטי, ריאל מדריד “נאלצה” לחזור אל משחק ליגה לא פשוט מול ג’ירונה הקטלונית.
“נאלצה” כי ישנו פער גדול בין ההתרגשות לפני משחקי ליגת האלופות והלה ליגה, ומשחק לא פשוט, כי בניגוד למנצ’סטר סיטי שהגיעה לברנבאו במטרה לנצח, מה שלא בדיוק הלך לה, ג’ירונה הגיעה למדריד בידיעה שתיקו במשחק שכזה הוא שווה ערך לניצחון.

מיצ’ל עלה למשחק הזה במערך של 532 (בניגוד לגרפיקה) עם מיגל גוטיירז כמגן שמאלי תוקף וארנאו מרטינז כמגן ימני שאסור לו לעבור את קו החצי, כשמקדימה מחכים ציקנגוב ודנג’ומה מקדימה, אבל לא באמת, כי עד השער הראשון של ריאל מדריד – ג’ירונה פשוט העיפה כדורים אל עבר קורטואה ללא שום בושה.

ריאל מדריד מצידה עלתה במעין 424 לא סימטרי, כשויניסיוס ג’וניור ורודריגו מתחלפים ביניהם בעמדות בצד שמאל (כנף וחלוץ שמאלי) בזמן שאמבפה שיחק רוב הזמן באמצע ובראהים דיאס (החלש) קיבל את כנף ימין.

הדקות הראשונות היו אך ורק של ריאל מדריד אך לקראת סוף המחצית הראשונה נדמה היה שריאל קצת הורידה רגל מהגז ודעכה לה, עד אותו כדור קרן שנהדף מהגנת ג’ירונה, נלכד באומנות על חזהו של לוקה מודריץ’ ששיחרר בעיטה אימתנית אל הפינה הרחוקה והגבוהה של גזניגה (הנפלא).

במחצית השנייה ג’ירונה עשתה מספר חילופים התקפיים ועברה לשחק ב 442 ואף הצליחה לייצר 2 בעיטות למסגרת מסך של 6 בעיטות לאורך כל המשחק, אך למרות אותן פעמים נדירות בהן ריאל מדריד החסירה נשימה, לא היה ספק מי הקבוצה הטובה יותר שתצא מהברנבאו עם 3 הנקודות, והגלגול פנימה של ויניסיוס ג’וניור ששבר בצורת בליגה של 3 חודשים היה המסמר האחרון בקבר של ג’ירונה.

הסטטיסטיקה חד משמעית:

• 2.18 שערים צפויים לריאל מדריד אל מול 0.45 לג’ירונה
• 22 נסיונות בעיטה לריאל מדריד אל מול 6 של ג’ירונה
• 3 מצבי הבקעה גדולים לריאל מדריד אל מול 0 של ג’ירונה
• 52 נגיעות בכדור ברחבת היריבה לריאל מדריד אל מול 21 של ג’ירונה

ריאל מדריד ניסתה כאמור ללכת דרך השלישייה ההתקפית שלה שהתרכזה בצד שמאל לאורך המשחק, כשאנצ’לוטי מבצע לא מעט חילופי מקומות בין השלישייה.

סך של 48% מהתקפותיה של ריאל מדריד הלכו דרך כנף שמאל, ו 26% ממרכז המגרש ומכנף ימין גם כן.
ג’ירונה מצידה ידעה שנקודת התורפה של ריאל מדריד בהגנה הוא לוקאס ואסקז, ולכן 46% מההתקפות של האורחת עברו דרך כנף שמאל שלה. חדי העין מביניכם לבטח ימצאו את מיגל גוטיירז מתחת ל 11 של דנג’ומה.

העולם שייך למנצחים

ריאל מדריד השיגה את שער היתרון שלה מרגליו של לוקה מודריץ’ קשישא. אוטוטו בן 40 ולהערכתי ימשיך גם בריאל מדריד עד 2026.

זה המקום לומר משהו מאד ברור בגישה של קרלו אנצ’לוטי ובכלל, בגישה שאמורה להיות לכל מאמן: זה לא תפקידו של המאמן לפתח שחקנים צעירים. זה תפקיד המועדון, שאמור להתוות דרך ופילוסופיה ולדרוש מהמאמן לבנות את התכנית שלו קדימה בכל הקשור לניהול זמן המשחק של הצעירים שהמועדון רוצה לקדם.

משמע, תפקידו של המאמן הוא לפני הכל, וחשוב מכל, לנצח משחקים. במיוחד בריאל מדריד.

כמובן שישנם מועדונים שחרטו על דגלם את פיתוח השחקנים ולכן הם גם יחתימו מאמנים שיתאימו לפילוסופיה הזו, אך כאמור, מאמן בריאל מדריד נדרש לבחור את הטובים ביותר שיוכלו לעזור לו לנצח את המשחק הקרוב, זאת יחד עם התחשבות בלוח הזמנים הצפוף והאתגרים קדימה.

וזו הסיבה מדוע אנצ’לוטי יעדיף לשחק עם מודריץ’ בן ה 39 במשך 86 דק’ מאשר לפתוח עם קאמבינגה לדוגמא במשחק בית קל יחסית על הנייר.
אנצ’לוטי יודע שהסיכוי שלו לנצח ולא למעוד גדול משמעותית עם לוקה מאשר קאמבינגה.
אותו הדבר אפשר לומר גם על בראהים דיאס לדוגמא על חשבון ארדה גולר שמתייבש על הספסל. למרות משחק חלש של דיאס הוא הועדף על גולר כי הוא מנוסה יותר וממושמע יותר טקטית – משמע, הסיכוי לא לטעות ולנצח, גבוה יותר עם דיאס על חשבונו.
זו גם הסיבה שקרלו מכניס את אנדריק רק לדקות מאד מועטות. הוא עוד לא סומך עליו. הוא לא רואה בו כשחקן בשל מספיק בכדי להתמודד עם רגעים קשים.

או לסיכום – את קרלו לא מעניינים הצעירים אלא רק המנצחים.

“הם לא יכולים לשחק יחד”

כמה פעמים שמעתי או קראתי את המשפט הזה על ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה. כמה פעמים כתבתי ואמרתי שאלו שטויות ושמדובר בשני שחקני התקפה אימתניים שרק יעצימו אחד את השני, כשלשניהם יש את הפוטנציאל להיות שחקנים היסטוריים.

וכן, ויניסיוס ג’וניור עבר תקופה לא קלה כשהוא רחוק משיאו, אך בתקופה הזו אמבפה התעלה על עצמו וחזר להיות הסופרסטאר שהוא.
לריאל מדריד יש חוליית התקפה נטולת אגו, ובדומה לחוליית ה BBC, יש לרביעייה הזו, ובעיקר לשלישיית הכוכבים את הפוטנציאל להיות הכוח הדורסני של השנים הקרובות בספרד ובאירופה.

הערב ראינו למספר הבזקים את הצמד ויניסיוס וקיליאן, וזאת בנקודה בזמן בה ויניסיוס במעין תקלה מנטלית וקיליאן עוד לא בשיאו, משפט מפחיד כשלעצמו.

השער השני היה החלום הרטוב של צוות האימון של ריאל מדריד. כדור עומק של לוקה מודריץ’, דאבל פס כפול בין ויניסיוס לקיליאן, אפס אגו בין השניים ובישול של קיליאן לדחיקה של הברזילאי.

השניים חגגו יחד הערב, זאת במשחק פושר של רודריגו וללא ג’וד בלינגהאם על הדשא.

Last game: Mbappé scores and Vinícius does his celebration with him.

Today: Vinícius scores and Mbappé does his celebration with him.

WHAT. A. DUO! 🤍 pic.twitter.com/XkiuFbUwGy

— Madrid Xtra (@MadridXtra) February 23, 2025

וזו רבותיי – ריאל מדריד הפלואידית של קרלו אנצ’לוטי. אין לה צורה מוגדרת ויש לה את היכולת להשתנות בצורה מוחלטת לפי הסיטואציה הנדרשת.

ברוס לי אמר פעם:

תהיה כמו מים שעושה את דרכו דרך סדקים, אל תהיה אסרטיבי, אלא תתאים למטרה, ותמצא דרך לעקוף מכשול או לעבור דרכו, אם שום דבר בך לא יישאר נוקשה, דברים חיצוניים יגלו את עצמם.
רוקן את המוח שלך, כדי להיות חסר צורה, כמו מים. אם אתה שם מים לתוך כוס, הם הופכים לכוס. אם אתה מכניס מים לתוך בקבוק הם הופכים לבקבוק. אם אתה שם אותם בתוך קומקום תה, הם הופכים לקומקום התה. עכשיו, מים יכולים לזרום או שיכולים להלום. תהיה מים, ידידי. 

ריאל מדריד ניצחה הערב בזכות היכולת שלה להיות חסרת צורה כשהיא מנסה לפרק את הבלוק בכל כך הרבה דרכים. אם זה בהעמסת כנף שמאל, אם זה בניסיון (שכשל) לבודד את בראהים בכנף ימין, אם זה בכדורים ארוכים (איזה כדור של לוקה) לאמבפה שאיכשהו החמיץ באחד על אחד מאותו כדור של לוקה, ואם זה באמצעות אותה בעיטה מרחוק של הקוסם מודריץ’.