הפילוסופיה של אריק טן האח | הכדורגל הסיבובי
זה עוד לא עובד לגמרי, אבל היסודות האידיאליים שם
אם אתם קוראים הדוקים של Ballerz לבטח נתקלתם בטור המבריק של רוני קרסינקר שהרחיב על שתי פילוסופיות שונות ומאד בולטות בעולם הכדורגל.
“כדורגל עמדתי” (Positional Play) – שזו השיטה בה בוחר לשחק לדוגמא פפ גווארדיולה
ו”כדורגל עקרוני” (Functional Play) – שזו השיטה בה בוחר לשחק לדוגמא קרלו אנצ’לוטי
בתמונה: חלוקת המגרש לשטחים בכדרוגל עמדתי.
כדורגל עמדתי מחלק את המגרש לשטחים קטנים ואפילו ממספר אותם, בשיטה זו השחקנים מתרגלים תבניות משחק שחוזרות על עצמן כמו מהלכים קבועים בשחמט, הם מתרגלים כיצד להשתחרר מלחץ לפרטי פרטים וכיצד לעקוף שחקן באגף בעשרות מקרים שונים. היתרון המובן מאליו הוא, שהמאמן שולט באופן מוחלט בשחקניו. כולם שמעו את הסיפורים על ההכנות הטקטיות המסובכת של פפ וראו את הסרטון שלו עם הלוח והמגנטים. גם החיסרון מובן מאליו – מדובר בתרגול קשוח שדורש משמעת מוחלטת מהשחקנים, ואם המאמן של הקבוצה היריבה הצליח לחשוב על מהלכים חדשים – קבוצה שתנקוט בכדורגל עמידתי תהיה בצרות צרורות.
כדורגל עקרוני לא מבוסס על תבניות חוזרות ומתורגלות היטב. הוא מבוסס על עקרונות אותם השחקנים צריכים ליישם על מנת להתקדם, לשחקנים אין צורך לחשוב על התבנית הספציפית ולהיזכר בה כמו חומר במבחן, מספיק לדעת כיצד המערכת עובדת על מנת לבצע כראוי את עבודתך. השחקנים יכולים להרגיש יותר חופשיים, ולהביא לידי ביטוי רב יותר את היצירתיות שלהם ואת כישרונם. משכך, כדורגל עקרוני דורש מעט יותר סבלנות מצד אחד, מאחר שהמהלכים על המגרש זורמים פחות ואקראיים יותר, מצד שני הוא שם דגש על חיבור בין השחקנים [link up] ולכן מהלכים נפלאים, בעיקר של פסים קצרים ומהירים, עלולים להיווצר. כך נוצר הצמד הקטלני כרים – ויני.
אחלה הסבר רוני.
הלאה.
תוך כדי צפייה במשחקה של מנצ’סטר יונייטד נגד קריסטל פאלאס במסגרת המחזור ה 7 בפרמיירליג, הבנתי שאני לא יכול להכניס את הכדורגל של אריק טן האח לאף אחת מהפילוסופיות האלו.
והאמת היא, שכעת לא נדמה שיש באמת פילוסופיה מאחורי השיטה של טן האח.
ובנוסף הבנתי, שייתכן מאד שלרוב הקהל הכדורגל של מנצ’סטר יונייטד והדרך בה המאמן ההולנדי בוחר לשחק – נראית יותר כמו כאוס טוטאלי מאשר משהו מאורגן.
המילה פילוסופיה הפכה בשנים האחרונות לאחת מהמילים המובילות ביותר בעולם הכדורגל.
הרעיון הוא שמועדונים, ומאמנים ראשיים, חייבים להיות בעלי סגנון מוגדר בבירור שהם משחקים איתו או שואפים אליו. כמעט כל מועדון אירופאי מתפלסף על אותו הדבר: החזקת כדור גבוהה, התקפה לפני הכל ולחץ גבוה.
אז מה הפילוסופיה שלך אריק טן האח?
“אני לא יכול לשחק כמו שאייאקס משחקת – יש פה שחקנים שונים, אז באתי לכאן עם הפילוסופיה שלי, על בסיס החזקת כדור”, חשף בכנות מפתיעה מאמן מנצ’סטר יונייטד, אריק טן האח. “אבל רציתי לשלב את זה עם ה-DNA של מנצ’סטר יונייטד והשחקנים שיש לי בסגל, עם הדמויות שלהם”.
התובנות האלו והאמירה הזו הזכירו לי את דבריו של לוצ’יאנו ספאלטי, מאמנה האיטלקי של נאפולי בעונת האליפות שעברה:
“מערכים כבר לא קיימים בכדורגל, זה הכל על השטחים שנותרים ע”י היריבה. אתה חייב למהר לזהות אותם ולדעת מתי הרגע הנכון להכות, לאזור אומץ להתחיל את המהלך גם כשלוחצים.
אין יותר תבניות טקטיות. השטחים כבר אינם בין הקווים, אלא בין השחקנים. המיומנות היא למצוא אותם. אני מסכים לגבי התפתחות של תבניות טקטיות, אבל הייתי אומר שהמיומנות היא במניפולציה על היריבה כדי ליצור שטחים במקום פשוט למצוא את השטח.”
ולמרות מצבה הרע של מנצ’סטר יונייטד וחוסר הביטחון הכה בולט של שחקניה, מה שמביא ליכולת רעה ופורמה נוראית ומה שנראה כמו כאוס טוטאלי על כר הדשא, עדיין, הזרם המחשבתי הזה הביא אותי להסתכלות מחודשת על הדרך בה אריק טן האח מנסה לשחק במנצ’סטר יונייטד, ולמרות שהפציעות שינו במעט את סגנון המשחק של המאמן ההולנדי, בעיקר בכל הקשור לבילדאפ, שם הוא סמך על ליסנדרו מרטינז כבלם בונה משחק, למרות כל זאת, ההסתכלות העמוקה על תבניות המשחק של מנצ’סטר יונייטד חשפו בפניי כמעין פילוסופיה חדשה, לה החלטתי לקרוא:
“כדורגל סיבובי” (Rotational Play) – הכאוס המאורגן
אנסה להמחיש את כוונתי בדרך הקלה ביותר, באמצעות תמונות.
מנצ’סטר יונייטד פתחה את אותו משחק נגד קריסטל פאלאס בהרכב הזה.
על הנייר מערך של 433 או 4123 קלאסי.
קצת כמו אצל גווארדיולה, טן האח השתמש באמראבט כמגן שמאלי שהופך לקשר אחורי, אך ברגע שמנצ’סטר יונייטד עברה את שלב הבילדאפ הראשוני – משמע נכנסה עם הכדור אל השליש המרכזי, שם התחיל הבלגן.
תרתי משמע.
אפשר לראות לדוגמא במהלך הבילדאפ הבא את חילופי המקומות בין השחקנים.
חניבעל מאייש את העמדה של אמראבט, קאסמירו מאייש את העמדה של וראן שעולה יותר למעלה, אמראבט משחק כקשר מרכזי לצידו של מאונט שירד מעט אחורה וקאסמירו כעושה משחק אחורי.
כאמור, זה לא מה שגווארדיולה עושה עם המגן השמאלי או הימני שנכנס לעמדה חדשה, אלא מספר רב של שחקנים שנוטשים את העמדה המקורית שלהם וזזים לעמדה חדשה.
לשטח חדש.
באותו המשחק, קצת גבוה יותר, התבנית משתנה.
מייסון מאונט עוזב את המרכז ועובר לשחק ממש על כנף שמאל.
אמראבט, המגן השמאלי, עוזב את העמדה שלו, אליה נכנס לינדלוף, ועובר להיות קשר מרכזי, קאסמירו כעושה משחק אחורי.
גארנאצ’ו עוזב את הכנף ומשחק ממש כמעין חלוץ נסוג לצד החלוץ הנסוג המקורי אנתוני מרסיאל, והקשר ההתקפי חניבעל שמשחק גם הוא כחלוץ נסוג נוסף כשהם מייצרים שלישיית חלוצים שיורדת למטה.
שוב, כל השטחים מאוישים על ידי שחקנים שונים.
אותו המשחק ובאותה המחצית, מנצ’סטר יונייטד כרגע עם הכדור בתוך החצי של קריסטל פאלאס.
לפתע אמראבט הופך להיות מגן שמאלי תוקף, חניבעל ומרסיאל כצמד חלוצים, הקשר האחורי קאסמירו, שחקן הכנף השמאלי גארנאצ’ו והמגן הימני דאלוט, שלושתם בתפקיד חדש שהוא מעין קשר התקפי כשמייסון מאונט הוא זה שהופך להיות הפעם עושה המשחק האחורי.
אריק טן האח משתמש בעקרונות החדשים של הכדורגל המודרני כשהוא מעביר את קבוצתו למערכים שונים של 334 או 325, כפי שאנו רואים אצל יריבות שונות ורבות כגון מנצ’סטר סיטי, ארסנל, ליברפול, ריאל מדריד, ברצלונה ועוד…
בתמונה הזו לדוגמא אפשר לראות את ה 334 של פפ גווארדיולה בבילדאפ, אך גם את הסדר המופתי והמשורטט של “הכדורגל העמדתי”.
שני שחקני הכנף מרווחים את המגרש, ג’ון סטונס עוזב את עמדת הבלם והופך להיות הקשר האחורי, סטייל קאנסלו לשעבר, אך כאמור, הסדר הוא המפתח.
כל שחקן עומד בעמדה המיועדת לו לפי הגישה הטקטית וחופש התנועה האמיתי מתחיל אך ורק כשמתקרבים לרחבה, וגם אז, זהו לא חופש תנועה טקטי אלא חופש תנועה אישי.
הסדר הוא המפתח ב”כדורגל עמדתי”.
אך בניגוד לכל אותם קבוצות ומאמנים, אריק טן האח לא רק שמשנה מערכים תוך כדי משחק, הוא גם משנה את העמדות של השחקנים!
אפשר היה לראות זאת בצורה ברורה גם במשחק הליגה של מנצ’סטר יונייטד נגד לוטון.
לדוגמא, ממש בהתקפה הראשונה של המשחק אפשר לראות איך מנצ’סטר יונייטד מייצרת בילדאפ עם המשולש של אריקסן, לינדלוף ומגווייר, שולחת את גארנאצ’ו קצת אחורה למעין עמדת מגן שמאלי תוקף וכך דווקא רגילון (המגן השמאלי) הוא זה שעושה את תנועת העומק מבפנים החוצה בכדי להתפנות על הקו השמאלי, זאת בזמן שהוילונד, מקטומיניי וברונו מייצרים שלישיית חלוצים נסוגה ודאלוט עוזב את עמדתו כמגן ימני בכדי לשחק לצד אריקסן ובכך לשמור על השטח שלצד הקשר הדני, זאת במידה ומנצ’סטר יונייטד תאבד כדור ולוטון תצא להתקפת מעבר.
את ראשפורד שמשחק כעת ממש על כנף ימין אנו לא רואים בתמונה.
באותו משחק נגד לוטון (דקה 7), אפשר לראות שוב שיונייטד שומרת על משולש בונה משחק אך הפעם זה מקטומיניי שמוביל את הכדור מאחורה, אריקסן בתפקיד הקשר ההתקפי ביותר, ברונו פרננדש תופס את מקומו של רגילון בקו השמאלי ההגנתי ושולח את המגן השמאלי לתקוף גבוה יותר.
עדיין באותה ההתקפה, מנצ’סטר יונייטד ממשיכה להתקדם למעלה עם הכדור.
משולש הבילדאפ הוא הבסיס אך הפעם זה אריקסן לפני הבלמים כשמקטומיניי תוקף גבוה, רגילון וגארנאצ’ו בקו שלו כשברונו נשאר על הקו השמאלי וכך הוא בעצם מייצר תמורה כפולה:
1. הוא פנוי לקבל את הכדור מאריקסן
2. יש לו את היכולת לשגר כדור ארוך אלכסוני ימינה אל ראשפורד שמחכה על קו ימין.
בסופה של ההתקפה הזו אגב, ראשפורד קיבל את הכדור בקו וכמעט בישל שער להוילונד שהחמיץ ממרחק של 2 מטרים, כפי שתוכלו לראות בוידאו המצורף.
שימו לב – זו התקפה מאד ארוכה וסבלנית של מנצ’סטר יונייטד.
תסתכלו על התנועות של מקטומיניי, דאלוט ורגילון ללא הכדור, תראו איך הקבוצה מצטמקת לצד אחד בכדי לאפשר זמן לשחקן הכנף בצד השני, כמה פעמים ברונו ואריקסן מתחלפים בניהול המשחק ואת התנועות אחורה וקדימה וגם החוצה ופנימה של ראשפורד, גארנצ’ו, מקטומיניי, דאלוט ורגילון.
זה משחק בלתי פוסק של תנועה ללא הכדור.
אגב – בסופה של אותה ההתקפה, מי שתוקף את הרחבה לצד הוילונד אלו סקוט מקטומיניי (הקשר המרכזי) וסרחיו רגילון (המגן השמאלי).
לאחר המשחק אנדרה טאונסנד (לוטון) נשאל ברדיו על המשחק מול יונייטד, והאם היה להם קל יותר מול יונייטד הלא מאומנת מאשר ליברפול.
זה היה משחק קשה בטירוף. הם קבוצה קשה. אנחנו הצלחנו להגן אבל בדומה לליברפול, הם בסוף מוצאים דרך לפגוע בך. אם להיות כנה, זה היה משחק קשה מאוד ומתיש.
הם עושים רוטציה על כל המגרש, התכוננו אליהם מאוד והיינו מלאים בביטחון אחרי הנקודה מול ליברפול, הייתה לנו תוכנית ללחוץ גבוה ולחטוף כדורים, אבל יונייטד לא נתנו לנו הזדמנות.
ברונו פרננדס הצליח למצוא שטחים, שיתף פעולה עם רגילון, הם הצליחו לייצר כמה מצבים ככה. דיוגו דאלוט נכנס לקישור מה שייצר להם יתרון מספרי, הצלחנו למנוע כמה מצבים לפני שהם התפתחו לבעיטה לשער.
לצערי, לא הצלחנו להבין את התוכנית באחד מהמצבים הנייחים שלהם וזה היה הסוף של המשחק מבחינתנו.
אז מה ההגיון בשיטה שמבוססת על כל כך הרבה רוטציות?!
ובכן, נחזור שוב לאמירתו של ספאלטי.
“מערכים כבר לא קיימים בכדורגל, זה הכל על השטחים שנותרים ע”י היריבה. אתה חייב למהר לזהות אותם ולדעת מתי הרגע הנכון להכות, לאזור אומץ להתחיל את המהלך גם כשלוחצים.
אין יותר תבניות טקטיות. השטחים כבר אינם בין הקווים, אלא בין השחקנים. המיומנות היא למצוא אותם. אני מסכים לגבי התפתחות של תבניות טקטיות, אבל הייתי אומר שהמיומנות היא במניפולציה על היריבה כדי ליצור שטחים במקום פשוט למצוא את השטח.”
כל התזוזה הזו, חילופי המקומות הרבים, הכאוס שהוא ה”כדורגל סיבובי” (Rotational Play), נועד בכדי לפרק את מערכי ההגנה של היריבה.
למשוך החוצה שחקנים.
לייצר תנועה כל כך גדולה ללא הכדור בכדי שהקבוצה המתגוננת תצטרך להגיב גם היא עם תנועה רבה שבסופו של דבר – תייצר שטחים.
כרגע זה לא עובד. אין ספק כלל.
לראייה, מנצ’סטר יונייטד סופגת שערים בכמויות עם 16 שערי חובה. לא פעם זה נראה כאילו יש חורים אדירים במערך של יונייטד, במיוחד בהתקפות המעבר.
מדוע? כי כאמור, לא מעט שחקנים של יונייטד זזים מהעמדה שלהם ללא הכדור, ואם הקבוצה מאבדת כדור באיזה מהלך טיפשי או מחוסר ריכוז, קשה לחזור מהר לעמדות המוצא. לכו תראו את השערים שמנצ’סטר יונייטד ספגה העונה.
חלק לא מבוטל מהם הגיעו בעקבות איבוד כדור לא מחוייב המציאות שאחריו הגיעה קריסה.
זה למה השיטה של טן האח כדבריו, מחייבת שליטה בכדור. עם 53% שליטה בכדור בממוצע עד כה, מנצ’סטר יונייטד משאירה עצמה להיות פגיעה.
אם הקבוצה של טן האח תמשיך לנוע בדרך שמפנה שטחים אך תשמור גם על הכדור בצורה טובה יותר, ההגנה תהיה פחות פגיעה.
וזה לא שההתקפה עובדת. ממש לא.
לראייה, מנצ’סטר יונייטד כבשה רק 12 שערי זכות בליגה עד כה, כשרק שער אחד הובקע על ידי שחקן התקפה (מרקוס ראשפורד). זה רע. ממש רע.
הפילוסופיה של טן האח היא ישירה יותר.
התנועה העצומה ללא הכדור, הכדורגל הסיבובי הזה, מחייב את שחקני ההתקפה להיות מדוייקים הרבה יותר, כי במשחק ישיר ההחלטות צריכות להגיע מהר יותר.
ובנוסף, הכדורגל הישיר מתבסס על היצירתיות של השחקנים והכימיה ביניהם, מה שנקרא “הקשרים המקצועיים ביניהם”, ואם אין את הכימיה הזו, למשל של מאונט והוילונד בקבוצתם החדשה, או של ג’וני אוואנס שנאלץ להיות לפתע הבלם הראשון של הקבוצה…קשה מאד לייצר התקפות איכותיות עם רמת ביצועים גבוהה.
ואני בטוח שלא מעט אוהדי מנצ’סטר יונייטד (וגם אחרים) שמסתכלים על הקבוצה של אריק טן האח, מרגישים מבולבלים לחלוטין, כאילו הם רואים קבוצה שלא התאמנה אפילו פעם אחת לקראת המשחק.
אך זה לא המצב.
לא מעט שחקנים שהתאמנו אצל אריק טן האח סיפרו על פרפקציוניסט וטקטיקן ברמה הגבוהה ביותר, לכן אוהדי הקבוצה צריכים לצאת מנקודת הנחה שיש רעיונות טקטיים ברורים כפי שהדגמתי, רק שהם שונים לחלוטין ממה שהם רגילים לראות ברמה הגבוהה ביותר.
זו לא סיטי וברצלונה של הכדורגל המסודר.
זה גם לא הגגנפרסינג של ליברפול.
זה כדורגל שמנסה להישען על חילופי מקומות בכדי למשוך שחקני הגנה ולייצר שטחים, ואז… ברגע שהשטח מתפנה, לתקוף אותו באמצעות כדורגל ישיר יותר עם הכוונה להגיע אל השער כמה שיותר מהר.
וכפי שאמר טן האח בעצמו, זה כדורגל שנשען על זהות השחקנים כגון מרקוס ראשפורד וברונו פרננדש, שני הכוכבים הגדולים של הקבוצה שהם ללא שום ספק, שחקנים ישירים בהגדרה שלהם.
כאלו שהאינסטינקט שלהם הוא קודם כל קדימה.
צריך גם לזכור משהו חשוב.
בתקופה בה שיחק ליסנדרו מרטינז, זה היה קל יותר לבצע את הרוטציות כי מרטינז מוביל כדור טבעי.
בלא מעט התקפות לוק שואו וארון וואן ביסאקה באו לשחק לצד הבלם השני (וראן או מגווייר) בבילדאפ, ובכך שיחררו את מרטינז לשחק את תפקיד הקשר האחורי, וכך מנצ’סטר יונייטד יכלה לשלוח כמות גדולה של שחקנים קדימה, לרווח את המגרש ולחפש את המסירות החותכות או את הכדורים הארוכים האלכסוניים.
על זה נשען אריק טן האח, וזה להערכתי מה שהוא מנסה לייצר במנצ’סטר יונייטד.
1. חילופי מקומות תוך כדי תנועה. זה מה שמייצר בלבול אצל היריבה וגם תשישות וחוסר הבנה מבחינת התבנית ההגנתית של הקבוצה והמשימות ההגנתיות של כל שחקן.
2. כדורגל שנשען על מספר גדול של שחקנים שמסוגלים להוביל כדור במרכז המגרש: מאונט, ברונו, אריקסן, מרטינז ואפילו לוק שואו שנכנס תמיד פנימה.
3. משחק שמייצר עליונות מספרית באיזורים צפופים במגרש, בדרך כלל באגף ספציפי בכדי לפנות את האגף השני.
4. משחק עם המון תנועה כאמור אך עקרונות הכדורגל העמדתי עדיין שם כשהשיטה על הדשא עם הכדור היא בדרך כלל 334 או 325.
האם הוא ישרוד בתפקיד? זו השאלה שכולם שואלים.
לבינתיים אני מזמין אתכם לצפות קצת בקבוצה, לנסות לזהות את האלמנטים עליהם כתבתי וגם להגיב על התאוריה הזו שלי כאן באתר אם יש לכם שאלות או רעיונות נוספים.
איזה טור משובח
בדיוק בגלל זה ברגע שקאסמירו ומרטינז לא נמצאים הכל נהיה יותר בעייתי כי שחקנים אחרים עושים את תפקידם אבל השמירה על הכדור הרבה פחות איכותית כגון דאלוט על ביסאקה או אמרבאט על קאסמירו וכן רגילון על שו ולכן ברגע שיחזרו השחקנים האלה (אצל קאסמירו זה לקנות דוגמא את פלאסיוס הנהדר) הכדורגל הסיבובי יהיה הרבה יותר משמעותי גם שברגע ששחקני ההתקפה יבקיעו הביטחון יחזור כמו בהחמצה של הוילנד זה ודאי בגלל חוסר ביטחון ואז הכל נהפך ליותר קל
תגובות שכיף לקרוא
ניסים אתה כתב הכדורגל הטוב בישראל
יש לך את האתר הכדורגל הטוב בישראל
וצוות המערכת הטוב בישראל
אני גם עוקב אחריך שנים בטלגרם
אתה, אל קפיטן, עמית, פשוט אלופים ומקצוענים!
בבקשה תעשו יותר, עוד כתבות, עוד פודקאסטים, עוד תוכן.
אני כבר לא מצליח לצרוך תוכן במקום אחר…בנימה של ביקורת בונה הייתי קצת דואג לשפר את קטגוריה הדיווחים מבחינת כמות ומהירות ואתם בלתי מנוצחים.
לסיכום פשוט רוצה להגיד לכם תודה על כל מה שאתם בשבילנו בעיקר בתקופה הזאת, אתם התרופה שלי.
פשוט בית ספר לכתיבה!
ניסים בכל מה שקשור לניתוח טקטי אתה מספר 1 בארץ.
מכיוון שדיברת על הפילוסופיה של טאן האח אנצ’לוטי פפ וקלופ, אשמח שתרחיב טיפה על מה צ’אבי מנסה לעשות העונה מבחינה טקטית.
בקיצור הוא משהו בין גווארדיולה לאנצ׳לוטי, רק שהוא לא רבע מהם.
אישית הכדורגל שלי בלתי נסבל לצפיה ואני גם לא רואה התקדמות.
תודה על עוד כתבה אדירה.
אחלה כתיבה
וואו.
מרתק.
הכי רל לכתוב על פפ על אנצ’לוטי. כולם מכירים כולם יודעים.
להביא מעצמך תאוריה חדשה. לבסס אותה. פשוט וואו.
אין לי מילים.
וואו איזה טור
אמיתי שאני כבר לא יכול לצרוך תוכן במקומות אחרים
התוכן הטוב הוא הטוב בארץ בפערר
כיף לקרוא
תודה לכם
בולרז וכל מילה מיותר !
עוד כתבת דגל שלכם, עוד כתבה שמציבה תו איכות חדש לתקשורת ספורט הישראלית.
כאוהד יונייטד אני מודה לכם על זה.
וואו כל כך כיף לקרוא כתבה כזאת ניסים נהניתי מכל דקה
איזה ניתוח מעמיק וואו
אשמח אם תוכל להרחיב מה צ’אבי מנסה לעשות בברצלונה כיום 🙏
כתבה פשוט מעולה! צילומי המסך מההתחלה פחות מספרים את הסיפור לדעתי, אלא אם כן אלה הם דפוסים קבועים יחסית. אם הם קבועים, אז זה מעניין מאוד. וגם, דווקא במשחקים מסוימים נראה שחסרה תנועה על המגרש והשחקנים נראים רדומים, מעניין איך זה יראה היום בערב.
תודה נעם! כמובן שאלו דפוסים קבועים יחסית. הבאתי 2 משחקים ספציפיים וכמובן שזה לא קורה 100% מהזמן, אבל הרוטציות כמעט ולא פוסקות. ממליץ להסתכל על המשחק ולנסות לזהות את הרגעים האלו.