הפיל שבחדר והפרה הקדושה | צרפת ממשיכה הלאה, פורטוגל חוזרת הביתה

דו קרב טקטי או שמא מלחמת התשה, שהסתיימו אחרי 120 דק' של גישושים בדו קרב מהנקודה הלבנה.

הקדמה

נתחיל מזה שדידייה דשאן בחר אמש בהרכב טוב שמטרתו הייתה סגירת המרכז לפורטוגלים מצד אחד, והאפשרות לתת לגריזמן להיות בין שני חלוצים מצד שני ואולי לקבל ממנו סוף סוף תמורה התקפית כלשהי בטורניר.
גריזמן לא עשה זאת, אבל דשאן כן הצליח במשימה שלו, וקאנטה, צ’ואמני וקאמבינגה הדינמיים והאגרסיביים היו למעין בלוק במרכז המגרש שמנע מפורטוגל לשחק דרך האמצע ושלח אותה אל הכנפיים, בעיקר אל רפאל לאאו.
דשאן “הימר” על האחד על אחד של קונדה מול לאאו, במעין ידיעה שלנבחרת פורטוגל פשוט אין נוכחות ברחבה. מעט מאד שחקנים נכנסים אל הרחבה עם הפנים קדימה וכריסטיאנו רונאלדו אינו חיית הרחבה שכולנו הכרנו בעבר.
חישוב מסוכן שעבד.

לפני המשחק כתבתי שרוברטו מרטינז חייב לעזור לכריסטיאנו רונאלדו ולשחק עם מישהו לצידו.
זה יכול להיות ברונו פרננדש כחלוץ מדומה.
זה יכול להיות פליקס או ג’וטה כחלוצים שבורחים הצידה בעת הצורך.
זה יכול להיות ראמוס כחלוץ מטרה לצד כריסטיאנו.

אבל לצערנו מרטינז כנראה לא קורא בולרז.

פורטוגל פתחה במערך של 4231 עם ויטיניה ופלהיניה (הנפלאים) וברונו פרננדש בטורניר רע סה”כ. השלישייה אמנם נתנה פייט לשלישיית הקישור הצרפתית במרכז המגרש, אבל הצרפתים מנעו הכנסת כדורים אל השליש ההתקפי ואל רחבת היריבה, ובכך בעצם צרפת סגרה הרמטית את פורטוגל וכאמור שלחה אותה לרווח את המשחק ולפעול בעיקר דרך הכנפיים, וזה גם גרם לברונו פרננדש וברנרדו סילבה לרדת אחורה מאד בכדי להתחיל את הבילדאפ הפורטוגלי ולעזור לויטיניה ופלהיניה נגד השלישייה הדינמית בכחול.

פורטוגל תוקפת דרך הכנפיים
פורטוגל תוקפת דרך הכנפיים

הבעיה? פורטוגל עשתה כמעט את אותו הדבר ועם בלוק נמוך יחסית ועזרה של ברנרדו סילבה על תאו הרננדז, לצרפת בעצם לא היו כלים התקפיים.
אמבפה (חלש מאד) נאבד לו בהאלף ספייס השמאלי, קולו מואני שהופך להיות אחד הדמויות הטרגיות בעולם הכדורגל לא תרם יותר מדי וגריזמן באמת שניסה ואף יצר מצב הבקעה אחד עם 32/34 מסירות מדויקות (94%) אבל זה לא היה מספיק חודרני מבחינת צרפת.

שתי נבחרות שבאו בעיקר לעצור אחת את השנייה.

התפנית

הסגל הצרפתי אימתני. כנראה הסגל האיכותי ביותר בטורניר ואף בעולם הכדורגל.
ועם כל השמות האדירים בסגל, צריך לומר זאת בצורה ברורה: אוסמן דמבלה הוא הצרפתי האיכותי ביותר כרגע.
או לפחות – המסוכן ביותר כרגע.

הכניסה של דמבלה לכנף ימין על חשבון גריזמן העבירה את צרפת ל 433 קלאסי, ולפתע המאצ’אפ בין דמבלה למנדש (האדיר) היה מחזה מפעים.
דמבלה אמנם רשם רק 39 נגיעות בכדור מאז שנכנס אבל השורה הסטטיסטית שלו פשוט מרשימה לכל הדעות:

  • 3 בעיטות – שני לאמבפה עם 5
  • 6/8 דריבלים מוצלחים – הכי הרבה במשחק
  • 0.17 בישולים צפויים – שני לצרפת אחרי ז’ול קונדה (0.22) באחד ממשחקיו הטובים ביותר בשנים האחרונות, לא פחות.
  • 6 יצירת מצבי הבקעה – הכי הרבה במשחק כשאחריו ברנרדו סילבה עם 3
  • ציון 8.5 לדמבלה במדד בולרז

כנף ימין של צרפת חייבת את השילוב של קונדה ודמבלה. הייתי אומר שגם ברצלונה, אבל דמבלה בחר במעבר לצרפת ואיבד אולי את הצ’אנס להיות חלק מצמד מאד מוצלח באירופה וספרד.
קונדה מקבל ציון 8 במדד בולרז, השני הטוב במגרש.

הפיל שבחדר / Invincible

כל העיניים עליו. אחרי ההתפרקות נגד סלובניה שחשפה את הצד האנושי של כריסטיאנו רונאלדו שככל הנראה התחיל לעכל שזה הסוף, התפרקות ממנה כריסטיאנו חיבר שוב את כל החתיכות הנדרשות ועמד בלחץ בדו קרב הפנדלים באותו משחק, חזינו אמש בכריסטיאנו ששוב מדחיק את העובדה שהסוף מתקרב.

בתוך נפשו ותודעתו, כריסטיאנו רונאלדו הוא בלתי מנוצח.
“ארוך בשיניים ובנפש, משתוקק לעוד ניצחון, יוצא לתוך המאבק, נשק החוצה ובטן פנימה. לוחם, נאבק, להישאר, תוצאתי.” (TOOL)

בתחילת הטורניר זה נראה עוד קצת טוב.
פורטוגל שיחקה למען כריסטיאנו, וזה היה ברור מהרגע הראשון, אבל כריסטיאנו היה מעורב בלא מעט התקפות וגם הבעיטות החופשיות שלו נראו בהתחלה טוב.

הטיטאן בן ה 39 שיחק את כל הדקות האפשריות למען פורטוגל בטורניר, אבל ביורו השישי והאחרון שלו, כריסטיאנו רשם שיא שלילי ולראשונה לא כבש בטורניר הגדול של אירופה.
וזה לא שהוא לא ניסה.
כריסטיאנו רשם את כמות הבעיטות הגדולה ביותר בטורניר עד כה – סך של 23 בעיטות.
סרביה, סקוטלנד ואלבניה בעטו פחות. פולין ואיטליה רשמו סך של 27 בעיטות בכל הטורניר.

כריסטיאנו ניסה ואת זה אי אפשר לקחת ממנו או כמשהו שהוא דבר רע, אבל במשחק נגד סלובניה נדלקה לטעמי נורת האזהרה הראשונה, ממנה התעלם לחלוטין רוברטו מרטינז.

באותו המשחק כריסטיאנו לקח על עצמו בעיטה חופשית מהפינה השמאלית הרחוקה של הרחבה.
בעיטה של 0.03 שערים צפויים.
זווית כמעט בלתי אפשרית, במשחק שמינית גמר, כשבשער עומד יאן אובלק.

לו היה מדובר בבועט חופשיות חריג לחלוטין סטייל ז’וניניו הברזילאי, אפשר היה להבין (אולי) את הניסיון הזה, אבל בכל הקשור לבעיטות חופשיות, כריסטיאנו הוא לא ז’וניניו, כשהפורטוגלי כבש רק פעם אחת מתוך 60 ניסיונות מבעיטות חופשיות למען פורטוגל בטורנירים גדולים.

אמונה עיוורת

מרטינז ידע שבכדי לייצר חבורה חזקה מנטלית ומגובשת הוא צריך לבנות את הנבחרת הזו סביב רונאלדו, וזו הייתה בחירה מאד לגיטימית לדעתי ואף מתבקשת.
מדינה שלמה עמדה מאחורי רונאלדו (ואף יותר) ומרטינז רצה לקחת את הכוחות האלו ולרתום אותם למען ההרמוניה הקבוצתית, אך נדמה שהוא נסחף רחוק מדי והיה צריך להציב לכריסטיאנו גבולות מסוימים, בעיקר במצבים נייחים שכאלה, כפי שקרה גם כן אמש, כשכריסטיאנו בחר לבעוט מזווית קשה מאד, במקום לחכות ברחבה לכדור גובה איכותי ולהשתמש בנשק שלו שעדיין עובד בצורה נפלאה – הריחופים באוויר והמיקום ברחבה.

עיתונאים ופרשנים רבים לבטח ידברו רבות על היכולת של כריסטיאנו בטורניר ועל אותו “פיל שבחדר” וינתחו אותו מכל זווית אפשרית, כולל זו של הבעיטה הנוחה יחסית מתוך הרחבה שמצאה את היציע העליון של הפולקספארקשטדיון, במהלך שהוכיח שמוח הכדורגל העצום שלו לא השתנה עם תנועה אדירה בתוך הרחבה ששלחה את קונאטה לחפש את עצמו מחדש, אבל זה הגוף הזקן שהביא עימו את התוצאה הלא מוכרת והלא רצויה.

אך האמת היא שכריסטיאנו ניסה לעשות את המיטב, וגם אם לעיתים הגיל נראה עליו, מה שגרם לצופה הממוצע לסמפט אותו עוד יותר, כאותו לוחם שפשוט לא רוצה להיות לא רלוונטי – חצי האש צריכים להיות מופנים אל רוברטו מרטינז שפשוט הפך את הפיל שבחדר שכולם מדברים עליו למעין “פרה קדושה”.

כריסטיאנו רשאי לבעוט מכל נקודה על המגרש, גם אם היא הזויה וגם אם יש בועטים טובים יותר.
כריסטיאנו לא נח. משחק כל דקה אפשרית.
כריסטיאנו לא מוחלף. גם במשחקים פחות טובים, ראמוס לא קיבל אפילו דקה אחת להוכיח את עצמו.
כריסטיאנו לא זז מהעמדה שלו. כל השינויים שעשה מרטינז היו סביב רונאלדו. הוא תמיד בשפיץ. הוא תמיד הכתובת האחרונה.

מרטינז כשל בטורניר הזה.

הוא לא הצליח להוציא כלום מסילבה ופרננדש, שניים מהקשרים ההתקפיים הטובים בפרמיירליג.
הוא לא הצליח לייצר אף מצב בו פורטוגל תוקפת עם גל שני לתוך הרחבה – זה תמיד משחק מסביב לרחבה והנסיונות למצוא את כריסטיאנו בדרך כלל בהרמה.
הוא לא הראה שיש לו את העוצמות הנדרשות בכדי לנהל סגל שכזה ודמות היסטורית כמו כריסטיאנו רונאלדו ולנצל את העוצמות של כריסטיאנו כראוי, וגם את אלו של פפה באחד מהטורנירים הטובים בחייו.

אפשר לומר שלאורך הטורניר הזה, רוברטו מרטינז נראה יותר כמו בובה מאשר מנהיג החבורה.

זה לא שמרטינז היה נוראי בקבלת ההחלטות האחרות שלו. הוא ניהל טוב מספר משחקים ואף עשה שינויים מבורכים ו”אמיצים” כגון הוצאת ברונו החלש אמש למען כוח חדש במגרש שהוא קונסייסאו הנפלא, אך כאמור, מרטינז לא רצה או לא ידע איך מתנהלים בטורניר כל כך גדול עם פרה קדושה עצומה.

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    5 תגובות
    1. CR7 כותב

      עצוב ממש על רונאלדו ניסים
      קשה לראות את שירת הברבור הזאת של טיטאן אמיתי

    2. אלירן כותב

      מכור לסיכומים שלך

    3. אורי כותב

      תושה רבה על ניתוח איכותי ומעניין

    4. פאבל נדבד 🐐 כותב

      סיכום טוב מאוד למשחק לא ככ טוב (אבל יוקרתי)

    5. אלון פיאלקוב כותב

      סיכום נהדר, כתיבה איכותית וקולחת. תענוג

    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן