הרבה יותר מכדורגל | היריבות הכי גדולות: ריינג’רס VS סלטיק

לכל קבוצת כדורגל יש את היריבה הגדולה ביותר שלה. לפעמים היריבות היא ספורטיבית בלבד, לפעמים על טהרת העיר, ולעיתים הרבה יותר. בעולם הכדורגל ישנם כמה משחקים שהם הרבה יותר מכדורגל ובסדרת הכתבות הבאה נביא לפניכם כמה מיריבויות הכדורגל הגדולות בעולם- מהשנאה העזה בין בוקה לריבר, דרך הקרב על הנצרות של גלזגו, ועד המלחמה בין קטלוניה לספרד. אלו הן יריבויות הכדורגל הגדולות בעולם. ובפרק השני- ה'אולד פירם' בין ריינג'רס לסלטיק

היריבות האדירה ששוררת כבר שנים ארוכות בין מועדוני הכדורגל של העיר גלזגו – סלטיק וריינג’רס, היא ממש לא רק ספורטיבית. אמנם מדובר בשני המועדונים המצליחים ביותר בסקוטלנד, ובפער עצום משאר קבוצות הליגה, אך מקור השנאה העזה בין ריינג’רס לסלטיק נמצא בסכסוך גדול ועוצמתי הרבה יותר – בין הנוצרים הקתולים לפרוטסטנטים

איך הכל התחיל

בנובמבר 1887 באולם הכנסייה של סנט מרי בגלאזגו, הקים הנזיר האירי מריסט וולפריד את מועדון הכדורגל סלטיק במטרה ליצור ארגון צדקה שיקל על הקהילה האירית הענייה של גלאזגו. 15 שנים קודם לכן הוקמה גלאזגו ריינג’רס וכשקמה הקבוצה החדשה בירוק בעיר, היחסים בין הקבוצות היו טובים מאוד, ואף כינו שחקני ריינג’רס את שחקני סלטיק כידידים.

סלטיק, שהוקמה למעשה למען הקהילה הקתולית, אף סירבה להחתים שחקנים שאינם קתולים, ובשנת 1912 היריבות בין שני המועדונים שגם ככה הייתה גדולה בזירה הספורטיבית, בכל זאת דרבי, עלתה מדרגה  כאשר חברת בוני הספינות של בלפסט, חברה שדגלה באנטי-קתוליות אימצה את ריינג’רס – כקבוצה החדשה שלה.

בנוסף לכך בעקבות אירועי מלחמת העולם הראשונה ומרד הפסחא בו ארגוני מחתרת אירים ניסו להלחם בשלטון האנגלי, המצב הגיע  לכך שריינג’רס אומצה גם על ידי הממסד הסקוטי וע”י האיחוד הבריטי והפכה סמל ההתנגדות למרד האירי הקתולי, בו תמכו רוב אוהדי סלטיק.

מאותו רגע, אוהדים רבים ברחבי סקוטלנד וצפון אירלנד ושאר הקהילות הקתוליות והפרוטסטנטיות באנגליה, צפון אמריקה ובמקומות אחרים הפכו לאוהדים של ריינג’רס או סלטיק מעבר לקבוצות המקומיות שלהם לפי הנטיות הפוליטיות והדתיות שלהם, כולל עמדות מקוטבות כלפי הנצרות.

שתי הקבוצות שולטות בנוסף לסכסוך המהותי הגדול בינהן גם ללא עוררין בכל התארים בסקוטלנד כאשר ביחד זכו ריינג’רס וסלטיק ב-108 מתוך 127 אליפויות סקוטלנד – 85% מסך האליפויות, כשריינג’רס מחזיקה בשיא עולמי במספר אליפויות ליגה בכל העולם – 55 וסלטיק שנייה לה עם 53 אליפויות כשבמקום השלישי נמצאות אברדין, הארטס והיברניאן עם 4 אליפויות בלבד, והחל משנת 1985 האליפויות נחלקות רק בין סלטיק לריינג’רס .

גם בגביע שתי היריבות העתיקות שולטות כאשר סלטיק מובילה עם 41 זכיות – שיא עולמי בזכייה בגביע מקומי, כשאחריה ריינג’רס עם 34, ובסה”כ שתי היריבות הגדולות חולקות כמות לא מבוטלת של 234 תארים.

השליטה המוחלטת של שני המועדונים מגלזגו יצרה תחושת ניכור אצל העם הסקוטי כלפיהם, שכן כמעט לכל אוהד כדורגל בסקוטלנד מחוץ לגלגזגו ישנה קבוצה שהוא אוהד, הקבוצה המקומית, ובנוסף לכך הוא אוהד את אחת משתי הגדולות – סלטיק וריינג’רס.

בנוסף לכך בסקוטלנד לא אוהבים את העובדה כי הקבוצות הגדולות במדינה למעשה אינן מייצגות את סקוטלנד שכן סלטיק מזוהה עם האירים הקתולים ובמשחקי הקבוצה ניתן לראות יותר דגלי אירלנד מסקוטלנד שמייצגים גם את תמיכתם בקתולים מאירלנד, וכיאה ליריבה הגדולה ביותר שלה ,ריינגר’ס מזוהה עם הפרוטסטנטים האנגלים ובמשחקי הקבוצה ניתן לראות את דגל הממלכה המאוחדת מונף לעיתים קרובות.

משחק הבושה

אחד האירועים השנויים ביותר במחלוקת באירועי ה’אולד פירם’ התרחש בשנת 1987 במשחק הליגה בין הקבוצות ב’אצטדיון איברוקס’ של ריינג’רס.

סלטיק הגיעה לאחר מסע קצר ברחבי העיר לאצטדיון, במטרה לשמור על רצף של שמונה משחקים ללא הפסד, ולעומת זאת, ריינג’רס בהובלתו של גריים סואנס, עדיין התאוששה מההפסד המפתיע  1-0 לדנדי יונייטד שבוע קודם לכן ופיגרה בארבע נקודות במירוץ האליפות.
המשחק, שתואר על ידי הפרשן ג’וק בראון כ”ללא ספק משחק היום של בריטניה”, התדרדר לכאוס מוחלט. שחקני שתי הקבוצות הציגו משחק אלים וברוטאלי כאשר כבר לאחר 45 דקות, נשארה ריינג’רס בתשעה שחקנים אל מול עשרה של סלטיק. האלימות חגגה גם ביציעים כאשר קטטה המונית פרצה בין שני מחנות האוהדים והובילה למעצרם של כ-60 אוהדים. על המגרש השחקנים בכחול וירוק לבן ממש ניהלו קרב אגרופים כששופט המשחק ג’ים דאנקן, נאלץ לנסות ולהפריד בין הצדדים בגופו.

המריבה יצאה מכלל שליטה כאשר קפטן ריינג’רס ונבחרת אנגליה טרי בוצ’ר דחף את כריס וודס שהגיב באלימות, כשחבריו לקבוצה מנסים לעצור אותו. המשחק נגמר לבסוף ב- 2:2 דרמטי כאשר ריינג’רס חזרה מפיגור של שני שערים לאחר ההמולה, אך את ה’בושה’ מאותו משחק לא היה אפשר לקחת.

העיתונים בסוקוטלנד ובממלכה כולה דיברו רק על הקטטה בין השחקנים כאשר עיתונאי הספורט ג’ים ריינולדס כתב ב”הראלד” למחרת: “שבת תלך ותתפוגג ביום שבו העימותים של ה’אולד פירם’ כמעט מתו מבושה. בפעם השנייה ברציפות, המשחק המסוים הזה השאיר טעם מגעיל בפה. אני תוהה אם השחקנים האלה, במיוחד אלה שהגיעו מאנגליה, מבינים היטב את המצב שבו הם נמצאים בכל פעם שהם לוקחים חלק במשחק ‘אולד פירם’. אם לא, הגיע הזמן שמישהו עם תחושת אחריות יפרט זאת במלואו”. אחרי אירועי הדרבי האלימים גם בית המשפט בסקוטלנד התערב כאשר קנס את את טרי בוצ’ר ב-250 ליש”ט ואת כריס וודס בכ-500 ליש”ט.

ההשלכות של המשחק היו מלאות אירועים כמעט כמו המשחק עצמו. פוליטיקאים גינו את המראות, דווח כי שופט המשחק ג’ים דאנקן זומן על ידי התאחדות הכדורגל הסקוטית לבירור, ופרקליט המדינה של סקוטלנד קרא לחקור את  אירועי המשחק.

אסון אייברוקס 

ביום ראשון, ה- 2 בינואר 1971, אירחה ריינג’רס את סלטיק לדרבי הגדול, כש-80 אלף צופים התכנסו באצטדיון על מנת לצפות במשחק הגדול ביותר במדינה. בסיום המשחק שעבר באווירה די רגועה יחסית למשחקי הדרבי של גלאזגו, אלפי צופים יצאו מהאצטדיון דרך שער 13, ואז החל האסון. מאות אנשים מעדו במדרגות היציאה ונערמו זה על גבי זה בגובה של כמעט שני מטרים. הדוחק והחנק גברו ובאסון נספו כ-66 בני אדם ובינהם 26 ילדים ונערים עד גיל 17.

לאחר האסון בית המשפט בגלאזגו קבע כי האסון התרחש ברשלנותה ואדישותה של גלאזגו ריינג’רס, וכי היא בעלת האצטדיון, ובעקבות כך היא האחראית הבלעדית לאסון. בעקבות הפסיקה, תבעו רוב משפחות הקורבנות את ריינג’רס שלא התנערה מהאשמות הכבדות ונטלה באחריות לאירוע.

אסון אייברוקס הוביל לכך שממשלת בריטנה החלה  לערוך בדיקה מעמיקה בנוגע לבטיחותם של מתקני ספורט בממלכה – היא מינתה את השופט הסקוטי לורד ויטלי  לחבר דו”ח בנושא, שהיווה את הבסיס למדריך הירוק – מדריך לבטיחות מתקני ספורט, שפורסם ב-1973.

האסון גם הביא לעריכת שיפוץ מקיף באייברוקס, וב-1981 הושלמה הסבתו לתכולה של 44 אלף צופים ובהמשך הוגדלה תכולתו ל-50 אלף, ואופ”א העניקה לאייברוקס מעמד של אצטדיון בדרגה של חמישה כוכבים.

במשך שנים רבות הונצח האסון על ידי שלט זכרון שנקבע על קיר האצטדיון, ובשנת 2001, ביום השנה השלושים לאסון, נחנכה בו אנדרטה שהנציחה את שמות כל הקורבנות.

100 מ-100

בסיום עונת 1998/99 הגיעה ריינג’רס ל’סלטיק פארק’ בידיעה שניצחון יקנה לה גם את הניצחון ה-100 שלה לאורך ההיסטוריה ב’משחקי ה-אולד פירם’, וגם את תואר האליפות ה-10 ב-11 שנים(!). המשחק התנהל באווירה מחשמלת ואלימה כאשר אוהדי סלטיק לא היו מוכנים לקבל את העובדה שהיריבה המרה ביותר שלהם, תזכה באליפות, על חשבון קבוצתם, ועוד במגרשם הביתי.

אך לריינג’רס היו תכניות אחרות, והיא עלתה לטרוף את הדשא. כבר אחרי 12 דקות החגיגה הכחולה החלה, כאשר ניל מקקאן העלה את ריינג’רס ליתרון. דקה לסיום המחצית יורג אלברטס הגרמני הכפיל את התוצאה, ובדקה ה-76 למשחק חתם מקקאן את תוצאת המשחק 3:0 אדיר לריינג’רס שחוגגת אליפות בבית של היריבה השנואה.

אך גם משחק ה’אולד פירם’ הזה אינו עבר בשלום כאשר לפחות ארבעה אוהדי סלטיק פלשו אל המגרש על מנת להתעמת עם שופט המשחק, יו דאלאס ומהיציע של האוהדים הקתולים נזרקו מספר חפצים שפגעו בדאלאס, שנזקק לטיפול רפואי ובעקבות כך המשחק עצמו הושהה.

מאז אותו משחק אלים, הליגה הסקוטית נקטה בצעד בו משחקי ה’אולד פירם’ אינם ישוחקו בשעות הלילה אלא בשעות הצהריים המוקדמות, ונמנעה בכווונה האפשרות להכרעת התואר במשחקי הדרבי.

ירידה, חזרה ואגרוף

ביולי 2012, עקב חובות כבדים ריינג’רס הייתה חייבת להימחק מספרי ההתאחדות הסקוטית ולהיות מוקמת מחדש בשם רשמי שונה כאשר החליפה בעלות. על כן לאחר דיונים רבים הוחלט על ידי ההתאחדות הסקוטית להוריד את ריינג’רס לליגה הרביעית – הליגה הרשמית הנמוכה ביותר בסקוטלנד, וזאת גם רק בתנאי שלמועדון יהיה איסור של שנה אחת ללא העברות שחקנים, ומשחקי ה’אולד פירם’ הלוהטים שהתרגלנו לראות לפחות פעמיים בשנה ובד”כ גם במשחקי הגמר של גביע הליגה והגביע הסקוטי, נעלמו לפתע מהנוף. ארבע שנים מאוחר יותר חזרה ריינג’רס אל הליגה הראשונה ובמשחק הליגה הראשון בין השתיים, הובסה הקבוצה הכחולה 5:1 ב’סלטיק פארק’.

בעונת 2018/19 נפגשו ריינג’רס וסלטיק לעוד דרבי לוהט ב’סלטיק פארק’. המשחק החל כאשר אודסון אדוארד הצרפתי העלה את סלטיק ליתרון, רייאן קנט השווה בדקה ה-63′ לטובת ריינג’רס, אך בדקה ה-86′ למשחק בישל אדוארד לג’יימס פורסט את שער הניצחון של סלטיק לעיני 60 אלף אוהדים צוהלים.

האצטדיון נכנס לטירוף מוחלט, כאשר קפטן סלטיק, סקוט בראון עמד בחצי המגרש והניף את ידיו על מנת לעודד את הקהל הנלהב.

לאחר כמה דקות נשרקה עבירה לזכות ריינג’רס באיזור מרכז המגרש, ריאן קנט, שחקנה של הכחולים וכובש השער, הגיע לקחת את הכדור מקפטן סלטיק, סקוט בראון שהתמהמה עם הכדור בידיו. קנט לא אהב את הפרובוקציה ושלח לא פחות מאשר אגרוף לפניו של הקפטן היריב, שהוטח אל הדשא.  קנט הורחק כמובן בכרטיס אדום ישיר, שהחל מהומה אדירה בין שחקני שתי הקבוצות. בהחלטה של ההתאחדות הסקוטית, הורחק קנט לשני משחקים בעקבות המעשה, ומאמנו דאז, סטיבן ג’רארד התייחס למקרה וטען כי המעשה של קנט אינו מקובל, אך גם לפרובוקציות של שחקני סלטיק, ובראשם הקפטן סקוט בראון אין מקום במגרש הכדורגל.

בסה”כ לאורך ההיסטוריה  נערכו 438 משחקי ‘אולד פירם’  בין סלטיק לריינג’רס כאשר הירוקים הקתולים ניצחו 167 משחקים לעומת 169 ניצחונות של הפרוטסטנטים של ריינג’רס.

שיאן ההופועת ב’אולד פירם’ הינו  אלק סמית’, ששיחק בריינג’רס בין  השנים 1894 ל-1913,  עם 87 הופעות, כאשר ג’ון גריג גם כן מריינג’רס, נמצא במקום השני עם 75 הופעות  אותם ערך בין השנים 1962 ל-1978.

במקום השלישי נמצא  פול מקסטיי המייצג את סלטיק עם 70 הופעות בין השנים 1892 ל-1997. כאשר מקסטיי הינו גם שיאן ההופעות במשחקי ה’אולד פירם’ במסגרת הליגה עם  54 משחקים.

מלך השערים במשחקי הדרבי של גלאזגו שיכול גם להתגאות בכך שהוא מלך שערי ריינג’רס בכל הזמנים הינו אלי מקויסט  שהרשית 26 שערים נגד היריבה המרה ב-55 הופעות. שני אחריו הוא רוברט המילטון, ששיחק גם כן בריינג’רס במהלך שתי קדנציות  בין  השנים 1897 ל-1908, וכבש 24 שערים ב-46 משחקי ‘אולד פירם’.

הניצחון הגדול ביותר בהיסטוריה של סלטיק בדרבי הגיע בשנת 1957 במה שכונה כ’מהפכת אוקטובר’. ריינג’רס וסלטיק נפגשו בגמר גביע הליגה הסקוטית ולאחר שתי אליפויות רצופות, בריינג’רס היו בטוחים שהיריבה הירוקה לא תהווה מכשול בדרך אל עוד תואר.  אך למעשה, המשחק התנהל בצורה אחרת לחלוטין ובסיומו הביסה סלטיק 7:1 את האלופה הכחולה, במה שהפך לניצחון הגדול בהיסטורה של סלטיק בדרבי, ושל משחקי ה-‘אולד פירם’ בכלל.

ריינג’רס, השיגה את ניצחונה הגדול ביותר נגד היריבה המושבעת בשנת 1893 כאשר הביסה במסגרת הליגה את הירוקים לבנים 5:0. שנה לאחר מכן הצליחה הקבוצה לשחר את ההישג, אך בשנים שהגיעו לאחר מכן לא הצליחה ריינג’רס להתעלות או לשחזר את התוצאה הגדולה.

בשנים האחרונות,  סלטיק השתלטה באופן די משמעותי על הליגה כשב-12 השנים האחרונות, היא זכתה ב-11 אליפויות. ריינג’רס הצליחה מעט לשבור את ההגמוניה  כאשר זכתה באליפות היחידה שלה מאז חזרתה לליגה הבכירה, בעונת 2020/21 כשסטיבן ג’רארד  הוביל את הקבוצה לעונה חלומית שכללה 36 ניצחונות, 6 תוצאות תיקו, ואפס הפסדים וזכתה  באליפות ה-55 בתולדותיה כשהיא גם רושמת בשישה משחקים בעונה הזו נגד סלטיק, חמישה ניצחונות ותוצאת תיקו אחת.

יש הטוענים שלאחר חזרתה של ריינג’רס לליגה הראשונה  היריבות בין שני הצדדים כבר לא מה שהייתה פעם, ושאף בצעד חריג באותם שנים בהן חזרה ריינג’רס לליגה,  הנהלת שני המועדונים, ושחקני שתי הקבוצות השתתפו בטקס אחדות, על מנת לאחד את שני מחנות האוהדים, ולהנמיך את הלהבות.

אך בכל משחק ‘אולד פירם’ שמגיע, שבדרך כלל הוא גם מכריע מאוד,  בליגה, או בגביע, ניתן לראות את השנאה, היריבות והתחרות האדירה הן בקהל והן על הדשא. את השליטה של ריינג’רס וסלטיק בכדורגל הסקוטי, כנראה שאף אחד לא לעולם ייקח,  והתחרות בינהן מי הקבוצה הבכירה במדינה, בדיוק כמו הסכסוך בין הקתולים לפרוטסטנטים בנצרות, תימשך עוד שנים ארוכות, וכנראה, תמשך לנצח.

הסטטיסטיקה של ה’אולד פירם’

 

שיאני ההופעות

שיאני השערים

 

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    1 תגובה
    1. דימה כותב

      ממש מעניין ושישרף האצטדיון של סלטיק

    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן