“תוקפו של רגע הוא דקה. תוקפו של זיכרון הוא כל החיים.”
אלו הם הרגעים האייקוניים הגדולים ביותר של גמר ליגת האלופות, שהפכו לזכרונות שילוו אותנו לאורך כל ימי חיינו.
ההלם והיגון של 99 (ניסים חליבה)
יגון. שברון לב. כאב בלתי נשלט. הלם. טירוף דעת שמשתלט על הקיום של אותו הרגע.
קשה למצוא את המילים המדויקות שיוכלו לספר על התהום אליה נפל סמי אוקפור ברגע ששמע את הצליל שבקע מהמשרוקית של פיארלואיג’י קולינה, שהיה לחרב שננעצה בליבה של מינכן, רגע בהיסטוריה שלעולם לא יישכח.
סמי אוקפור חש באותו הרגע את הכאב הגדול ביותר שידע לאורך כל חייו:
“אני עדיין לא יכול לראות את גמר ליגת האלופות של 1999. לא התכוונתי להתנהג ככה, אבל כשאתה בשפל כל כך גדול אתה לא יכול לשלוט על עצמך. אחרי המשחק פשוט בכיתי. עד היום לא ראיתי את המשחק הזה. היינו הרבה יותר טובים בגמר והשתלטנו על המשחק. היו לנו את כל ההזדמנויות אבל למנצ’סטר היה מזל באותו יום. החברים שלי תמיד אומרים לי ששתי הקרנות של [דייוויד] בקהאם היו מדהימות.”
That moment in the champions league 1999 when Samuel Kuffour started crying as the Champions scored the winner pic.twitter.com/DOD86akSsy
— Nizaam Marlie (@Nizzles_Marlie) July 15, 2015
עם כל הכאב על יגונו של קופור האומלל, הסיפור הוא כמובן אותו ניצחון קסום של מנצ’סטר יונייטד. שתי קרנות שייזכרו לנצח, בזמן שבאותו משחק באיירן מינכן שלחה 2 כדורים אל קורות השער, נתון שיישכח לנצח בתהום הנשייה.
הקאמפ נואו זכה לארח את הגמר הגדול ביותר של ליגת האלופות, כשעל הדשא נמצאים אגדות של המשחק כגון פיטר שמייכל, דיוויד בקהאם, אוליבר קאהן, סטפן אפנברג, פיירלואיג’י קולינה ועוד.
גמר שהוכרע בזכות 2 קרנות של דיוויד בקהאם בתוך זמן הפציעות של המשחק – שלוש הדקות האחרונות של העונה.
שלוש דקות שהנציחו את המונח “פרגי טיים” שקיבע את העובדה: זה אף פעם לא נגמר עד שהשדים האדומים מחליטים שזה נגמר.
הדרמה הטובה ביותר שנכתבה על ידי המציאות עצמה.
משחק גמר, 2 קרנות, 3 דקות, אסקטזה באדום ותהום באפור.
הלילה בו מנצ’סטר יונייטד עשתה את הבלתי ייאמן בדרך אל הטרבל שלה, ולילה שירדוף את סמואל אוקפור וחבריו עד לנשימתם האחרונה.
הדסימה (אל קפיטן)
היום זה קל. יוצא בטבעיות מפיהם של רוב אוהדי הכדורגל. בואו תמצאו את אלו שיהמרו נגד ריאל מדריד בליגת האלופות.
14 זכיות אל מול הבאה בתור, שהיא מילאן עם 7 זכיות.
אבל היו שנים, לא רחוק בהיסטוריה המודרנית, שבהן הלהבה של ריאל מדריד בליגת האלופות כבתה.
אחרי הגמר הגדול של 2001/02 ואותו שער אלמותי של זינדין זידאן, ריאל מדריד פגשה את החושך, ופשוט לא הצליחה לחזור אל מעמד הגמר. האפלה הגדולה ביותר התרחשה בין 2004 עד 2010 – תקופה בה ריאל מדריד לא הצליחה לעבור אפילו לא פעם אחת את שלב שמינית הגמר. הכי רחוק שיש ממלכת אירופה.
אך ב-2011 הלהבה חזרה לבעור עם שלוש עונות רצופות בהן ריאל מדריד נעצרת בחצי הגמר, עד לעונת 2013/14, שם ריאל מדריד חזרה אל מעמד הגמר אחרי יותר מעשור. ריאל, שפגשה את האחות הקטנה ממדריד, פיגרה לאורך רוב שלבי המשחק משער של דייגו גודין, ואז הגיעה לה הדקה ה-93.
הדקה של סרחיו ראמוס.
נגיחה אחת שהדליקה את ריאל מדריד בדרך ל 4-1 עצום ותואר האלופות העשירי של ריאל מדריד.
ה”דסימה”.
מאותו רגע, ריאל מדריד חזרה להיות שוב מלכת אירופה.
הרגע בו הזמן עמד מלכת (להב גרוס)
בקיץ 2001 ריאל מדריד שילמה ליובנטוס שיא עולמי של 77.5 מיליון אירו עבור שירותיו של זינדין זידאן. ב-15 במאי 2002, הצרפתי הראה לעולם מדוע.
לאחר כיבושים של ראול ולוסיו, ריאל מדריד ולברקוזן (אז עוד בכיוניה נברקוזן) עמדו בשיוויון 1-1 כאשר 45 דקות משחק חלפו. המגן הברזילאי של הבלאנקוס, רוברטו קרלוס, שלח כדור מלא תקווה, שנדמה היה כי ריחף באוויר לנצח, עד שהגיע לקצה הרחבה למקום שבו עמד זידאן.
הצרפתי הניף בצורה מושלמת את הרגל השמאלית שלו לעבר הכדור ושלח וולה מדהים לפינה העליונה של הרשת של השוער הנס-יורג באט.
הדבר המופלא הוא שרגלו השמאלית של זידאן נחשבת לרגלו החלשה, באופן יחסי כמובן.
הרגע ההיסטורי הזה מחזיק במעמד ‘מיתי’ עבור אוהדי מדריד.
השילוב של דיוק, טכניקה עילאית, מיקום נפלא והזוהר של זיזו עצמו התנקזו כולם לרגע המופלא הזה, שנחשב עד לעצם היום הזה לאחד הגדולים בתולדות המשחק, וכזה שחקוק לעד במוחם של אוהדי הכדורגל בעולם.
היכל התהילה של יובנטוס (מור רכס)
לצערי הרב, זיכרון גמר הצ’מפיונס שלי הוא זיכרון די נשכח משחקן די נשכח. הגמר בין יובנטוס לאייאקס ב1995/6 שהוכרע בדו קרב פנדלים עליו היה חתום האיש שאחראי על הציטוט הזה:
“לא התרגשתי יותר מדי, ואן דר סאר קצת ניסה לבלבל אותי אבל זה לא עזר לו. הייתי רגוע, רצתי, כבשתי ונכנסתי להיכל התהילה של יובנטוס.”
די סביר להניח שכל כדורגלן שהעניק לקבוצתו את גביע האלופות בפנדל קריטי, היה נשמע קצת יותר נרגש מהאיש שסיפק את הציטוט בפתיחה – ולאדימיר יוגוביץ’. אבל כזה היה הסרבי בעל עצבי הברזל, אי של שקט ורוגע במרכז השדה. איש של מעשים, פחות של מילים. גם כשזכה במדי הכוכב האדום בצ’מפיונס בגיל 21 לא יצא מכליו: “הכדורגל זה מקצוע. כמו שאתה מצפה מנגר שיבנה לך ארון איכותי או מספר שיספר אותך כמו שצריך, כך מי ששילם לי את המשכורת ציפה שאשחק טוב. אני לא צריך להתגאות בזה. בסך הכל כיבדתי את המקצוע שלי וביצעתי את התפקיד הכי טוב שהצלחתי. התארים והזכיות שייכים לאוהדים לא לי, להם מגיע הפרס”.
לאוהדי הגברת הזקנה ישנם כל כך הרבה זכרונות טראגיים ממשחקי הגמר בליגת האלופות: הצ’יפ של ריקן, ההסתננות של מיאטוביץ’, הפנדל ההוא של “שבה”, המסמר האחרון של ניימאר וכמובן אותה התפרקות טוטאלית מול ריאל בקארדיף. למרות כל הכאב, יש זיכרון אחד מתוק שנחרט בליבם אי שם ב- 22 למאי 1996. כל כך הרבה כוכבים נוצצים ומנהיגים כריזמטים שיחקו אז בשורות הביאנקונרי: אנטוניו קונטה הנשמה, דידיה דשאן המנוע, אלסנדרו דל פיירו בראשית ימיו כנסיך, צמד החמד בחוד ראבאנלי את ויאלי. הכל מהכל היה שם. רצה הגורל והיה זה דווקא יוגוביץ’ שנעץ את הכדור המתוק ההוא ברשתה של אייאקס והביא את הגביע בפעם האחרונה לטורינו. הרי מים שקטים תמיד חודרים עמוק..
כמה שמתגעגעים ביובנטוס לשקט של יוגו, אותו שקט של אחרי סערה, כזה של זכייה.
בעידן האינסטוש והפייסבוק של היום, כל ילדון שעדיין לא קרע זוג נעליים מצייץ ומפטפט בלי הפסקה. בעידן ברברני ורברבני שכזה, נחמד להיזכר בגיבור השקט ההוא. זן נדיר שכבר לא קיים בימינו.
נס איסטנבול (אלעד ויצמן)
איסטנבול, מילאן של קרלו אנצ’לוטי פוגשת את ליברפול ורפא בטינס. נרוץ קדימה אל מחצית המשחק, התוצאה היא 3-0 לטובת קבוצתו של קרלו, הכל היה נראה אבוד עבור הקבוצה האנגלית. בחלומות הכי גדולים של אוהדי הקבוצה הם לא האמינו שיש סיכוי להביא את הגביע, חלקם אפילו יצאו מהמגרש ולא יכלו לשאת את ההשפלה.
היציאה של שחקני ליברפול הייתה כמו לוע של תותח, ומהדקה ה-54 הקסם התחיל. סטיבן ג’רארד, שמיצר וצ’אבי אלונסו הצליחו תוך 6 דקות בלבד לכבוש שלושה שערים! הישג שאפילו עבור ריאל מדריד של היום זה נראה בגדר ההזוי. משם ההרגשה הייתה שהאדומים של בנטיס הם אלו שיניפו את הגביע עם האוזנים הגדולות.
לבסוף, לאחר 120 דקות של פנדלים מורטות עצבים, זה קרה. סרג’יניו, פירלו ושבצ’נקו החמיצו את הפנדלים שלהם, שמצד שני רק ריסה החמיץ. החמצת הפנדל של שבצ’נקו נתנה את האות לחגיגות של ליברפול. אחד הגמרים הגדולים בהיסטוריה, אם לא הגדול מביניהם נתן לנו כל דבר שיכולנו לבקש. דמעות של עצב מצד אחד עברו לדמעות של שמחה, ומנגד דמעות של שמחה הפכו לדמעות של עצב. גמר כזה לא יודע אם נקבל אי פעם בעתיד.
ג’ון טרי מציג: ההחלקה (ידידיה לנדאו)
הכדורגל הוא משחק אכזרי. כשישבתי לבחור רגע אייקוני בגמרי ליגת האלופות לדורותיהם, והיו כמובן הרבה רגעים גדולים, בחרתי ברגע שמייצג יותר מכל את זה שלפעמים החלקה אחת, החמצה אחת ותיזכר לדיראון עולם. חלומות שנגנזים בגלל טעות קטנה. בחרתי ברגע הזה כי הוא תמיד כאב לי במיוחד. ראינו מול העיניים את ההישג הגדול ביותר של מאמן ישראלי בכל הזמנים נגנז באכזריות. מתהילת עולם לעוד אחד שהפסיד בגמר. ואני כמובן מדבר על גמר ליגת האלופות 2008.
גמר ליגת האלופות של 2008 נערך ב-21 במאי באצטדיון לוז’ניקי במוסקבה, רוסיה. לראשונה בהיסטוריה, שתי קבוצות אנגליות הגיעו לגמר: האלופה מנצ’סטר יונייטד, בראשותו של סר אלכס פרגוסון וסגניתה צ’לסי.
המשחק נפתח וכריסטיאנו רונאלדו הצעיר העלה את מנצ’סטר יונייטד ליתרון עם נגיחה מרהיבה לאחר הגבהה מדויקת של ווס בראון. פרנק למפארד האגדי השווה את התוצאה בבעיטה מדויקת לאחר ערבוביה ברחבת יונייטד, רגע לפני סיום המחצית הראשונה.
המשחק המשיך להיות צמוד ומותח בהארכה, כשהקבוצות נאבקות על כל כדור. לאחר 120 דקות מותחות, התוצאה נשארה 1-1, והמשחק הלך לפנדלים.
במהלך בעיטות ההכרעה, שתי הקבוצות כבשו את שני הפנדלים הראשונים, והמתח באוויר היה כמעט בלתי נסבל. צ’לסי עלתה ליתרון לאחר החמצה מפתיעה של כריסטיאנו רונאלדו. במצב של 4-4 ניגש קפטן צ’לסי, ג’ון טרי, לבעיטה האחרונה בידיעה שאם יכבוש, צ’לסי תזכה בתואר הנחשק. אולם, ברגע גורלי זה, טרי החליק בעת הבעיטה, ולמרות שאדווין ואן דר סאר, שזכה בתואר איש המשחק, זינק לכיוון השני, הכדור פגע בעמוד והציל את מנצ’סטר יונייטד. בסופו של דבר, מנצ’סטר יונייטד ניצחה 6-5 בדו-קרב הפנדלים וזכתה בתואר הנכסף.
הזווית הישראלית: לאחר שמוריניו עזב בפתאומיות את צ’לסי בתחילת השנה, מונה אברהם גרנט לאימון הקבוצה. גרנט, שהוביל את צ’לסי דרך עונה סוערת ומלאת אתגרים, הצליח להביא את הקבוצה לגמר ליגת האלופות הראשון בתולדותיה. תחת הדרכתו, צ’לסי הגיעה למרחק בעיטת עונשין אחת מזכייה היסטורית בתואר, הישג אדיר למאמן ישראלי. ההפסד הדרמטי בפנדלים גרם לפיטוריו של גרנט, אך הישגו נחרט בזיכרון הקולקטיבי כסמל להצלחה ולכישרון ישראלי בכדורגל הבינלאומי. על אף פיטוריו גרנט זכה להערכה רבה על תרומתו המיוחדת.
On this day, in 2008, Manchester United beat Chelsea on penalties in a dramatic Champions League final in Moscow..
I don’t think Manchester United fans will ever get bored of watching that John Terry slip! 😅pic.twitter.com/k5qeojcFLz
— Football Tweet ⚽ (@Football__Tweet) May 21, 2024
רובן 2013 (יוני צמח)
תחילת העשור הקודם התאפיינה בקרב הבלתי נגמר בין מסי ורונאלדו – שערים, אליפויות, גביעים. על הכל השניים הללו התחרו. העולם נחצה לשניים באופן בוטה למדי והויכוח בשאלת הגדול מכולם הצית כל מפגש חברתי שבו היו מעורבים לפחות שני אוהדי כדורגל. בגרמניה, היריבות הגדולה של מסי ורונאלדו הייתה כמובן בשיח, אך משנית ליריבות המרה בין באיירן מינכן לדורטמונד. בתחילת העשור, באותה תקופה ממש, היריבות הגיעה לנקודת רתיחה. לאחר שתי אליפויות רצופות של בורוסיה דורטמונד ב-2011 ו-2012, באיירן הגיעה לעונת 2012/13 עם רעב לטרוף את האליפות, ולהחזיר את הכבוד לבוואריה. היא עשתה זאת בגדול, עם 91 נקודות ופער 25 נקודות מהצהובים-שחורים. דורטמונד הרגישה מושפלת, חבוטה וכואבת. אך בצירוף מקרים קוסי, הגורל זימן לדורטמונד הזדמנות לתקן את ההשפלה ולקחת לבאיירן את התואר הגדול מכולם – ליגת האלופות. השתיים נפגשו לגמר ליגת האלופות באצטדיון וומבלי.
באיירן הגיעה לגמר לאחר שעברה בקלילות בנוקאאוט את ארסנל, יובנטוס וברצלונה, כאשר היא סופגת שער אחד בלבד בשישה משחקים. לאחר שעונה קודם לכן, באיירן הפסידה בביתה באכזריות את ליגת האלופות לצ’לסי בתום דו-קרב פנדלים בלתי נשכח, העונה באיירן הגיעה כחיה פראית שהשתחררה מהרסן ודורסת את כל מה שבדרכה. הסגל של באיירן היה כמעט דמיוני – צמד כנפיים קטלני בדמות פרנק ריברי ואריין רובן, הגנה אימתנית בדמות פיליפ לאם הותיק וג’רום בואנטג בשיאו וקישור עוצמתי עם טוני קרוס ובסטיאן שווינשטייגר. על הקבוצה ניצח בגאון יופ היינקס הותיק. דורטמונד מצדה הגיעה לגמר לאחר שעברה בנוקאאוט את שחטאר דונייצק, מלאגה וריאל מדריד. לדורטמונד היה סגל מעולה, כאשר בולט מעל כולם רוברט לבנדובסקי, החלוץ הפולני שגרם לכל קבוצות אירופה לשקשק ומאמנה המיוחד, יורגן קלופ.
לאחר 60 דקות מאופסות, מנדז’ויקיץ’ מצא את הרשת והעלה את באיירן ל-1-0. 8 דקות לאחר מכן, פנדל שנגרם ע”י הבלם דנטה תורגם לשיוויון מרגליו של גונדואן, ודורטמונד חוזרת להאמין. הקבוצות כבר היו מוכנות להארכה, אלא שאז קורה רגע קסם בלתי נשכח. כדור ארוך של בואטנג מגיע לריברי עם הגב לשער, שמתקשה להשתלט עליו ומנסה לשחרר את הכדור בקצות עקבו. מבלי שאף אחד לא שם לב, אריין רובן התגנב בערמומיות אל תוך הרחבה כדי לקחת את הכדור, עשה הטעייה קטנה וגלגל את הכדור לפינה הימנית. 2-1 לבאיירן. רובן, שכבר 89 דקות רץ ללא הפסקה על המגרש, לא יכל לעצור את ההתרגשות ורץ לחגוג כאילו זוהי הריצה הראשונה שלו באותו ערב. לאחר שהחמיץ שתי הזדמנויות במחצית הראשונה, וכבר היה נראה להולנדי שגמר המונדיאל ב-2010 חוזר על עצמו, הוא כבש את השער החשוב בקריירה שלו. באיירן זוכה בטרבל, בתחילתה של שושלת מפוארת בה באיירן זוכה ב-11 אליפויות רצופות ועוד זכייה בליגת האלופות.
ודורטמונד? היא נשארה עם המחמאות מאז ולא הגיעה מאז לשיא כזה. טוב, עד העונה. הפעם, פעם נוספת בוומבלי, במשחקו האחרון של מרקו רויס, דורטמונד יכולה לחבר מחדש את הלב שנשבר אי שם ב-2013 ולזכות בתואר סנסציוני. אותו רגע בדקה ה-89 ריסק את הביטחון של דורטמונד לקרשים, והיא לא הצליחה לצאת ממנו מאז. הפעם יש לה הזדמנות אמיתית להחזיר את הגאווה והכבוד שמגיעים לה.
הצעד הראשון של השושלת (שמחה רז)
בגמר ליגת האלופות ב-2016 היה רגע של תיקון.
שנתיים קודם, ריאל מדריד הגשימה את חלומה ארוך השנים וזכתה באליפות אירופה בפעם העשירית בתולדותיה. הרגע הזכור ביותר באותו גמר, היה כמובן הנגיחה של סרחיו ראמוס שגררה את המשחק להארכה. אבל גם רגע אחד בסוף שגרם לקצת גיחוך.
כרסיטאנו רונאלדו, השחקן הטוב של ריאל מדריד באותה עונה, עם כמות מדהימה של 16 שערים עד הגמר, הבקיע שער בפנדל בדקה ה-120 שלא שינה כלום(העלה את ריאל ל-1:4) וחגג בטירוף עם הורדת חולצה ושאגת ה”סיי” המפורסמת כאילו הבקיע את שער הניצחון.
שנתיים לאחר מכן שוב גמר ליגת האלופות, שוב אתלטיקו מדריד, שוב שער של סרחיו ראמוס, שוב כריסטיאנו מלך השערים של העונה עם 16 שערים לפני הגמר, שוב פנדל. הפעם זה היה הפנדל המכריע והאחרון בדו קרב הפנדלים. רונאלדו שוב הבקיע, והתחיל את השושלת העצומה שתזכה שלוש פעמים רצוף בתואר. הוא שוב חגג בטירוף, אבל הפעם לאף אחד לא היה מה להגיד, התיקון הושלם.
⏪ 2016 final penalty shoot-out…
⚪️ When Real Madrid were crowned champions of Europe for the 11th time 🏆#UCL | @realmadriden pic.twitter.com/DO1xrhOmbC
— UEFA Champions League (@ChampionsLeague) February 11, 2021
מוזמנים לשתף איתנו את רגעי גמר ליגת האלופות הגדולים ביותר שלכם.
האתר הכי טוב בעולם מחקתי את כל תקשורת המיינסטרים שילכו להזדיין
לא היה כמו גמר 99 ודסימה
מור רכס ♥️♥️♥️
ה- מפעל של הכדורגל! איזה כיף!
שאפו על הכנה לגמר ברמה מאוד טובה
כל הכתבות מעניינות ואתה מגיע למשחק מוכן עם כל הידע, בפודקאסט הזווית הטקטית הייתה ממש מעשירה!
תמשיכו ככה אתם אלופים!
מחכה ליום שיהיה באלרז לפני ואחרי המשחק כמו היום, אבל גם תוך כדי! אתם רואיים לשדר ולתווך לנו משחקים בלייב.