התחת של קרלו | סלטה ויגו 1 – 2 ריאל מדריד

ריאל מדריד שוב לא הרשימה, פגשה סלטה ויגו איכותית ומסוכנת, אך גם כזו שכשלה בפעולה החשובה ביותר - הבקעת שערים. ככה זה כשאתה פוגש את טיבו קורטואה. עוד ניצחון לריאל מדריד כשאור הזרקורים שוב על קרלו אנצ'לוטי, ולא מסיבה טובה. סיכום משחק.

ריאל מדריד שוב עושה זאת, שוב מנצחת משחק בו היא נראתה רע, ועל פי כל סטנדרט הייתה אמורה להפסיד, או לפחות לא לנצח אותו.
הסיבה שריאל מדריד ממשיכה לנצח משחקים שכאלו היא נטו פערי האיכות שלה על היריבות שלה, ויהיה מעניין לראות איך ריאל מדריד תתפקד בקלאסיקו הקרוב בו היא תפגוש את היריבה המושבעת שלה, שנמצאת בכושר פנטסטי – וכאמור, יריבה שתסתכל לבלנקוס בלבן של העיניים.

הבעיה בשיטה

רבות מדובר על חוסר השיטה במשחקה של ריאל מדריד.
אנחנו קוראים לזה “הפלואידיות של קרלו אנצ’לוטי”. 

ריאל מדריד חסרת הצורה יכולה להתאים עצמה לכל סיטואציה. כתבנו על זה שנה אחורה כשתיארנו זאת כנשק הטקטי הייחודי ביותר בעולם הכדורגל. לא פחות.
הגישה הזו מאפשרת לריאל מדריד למקסם את היכולות של השחקנים שלה, כשהשיטה מותאמת לשחקנים, בניגוד לדוגמא לפילוסופיה של פפ גווארדיולה, בה השחקנים מותאמים לשיטה.

הרבגוניות של שחקני ריאל מדריד רק מחזקים את העובדה שקרלו כן צריך להמשיך לשחק ב”אין שיטה” שלו, כשבעצם כל משחק מותאם לזהות השחקנים שעל כר הדשא וכמובן גם לזהות היריבה.

הבעיה ב”אין שיטה” של קרלו, זו העובדה שלראשונה בעשור האחרון, אין מנהל על כר הדשא.
אין את השחקן שיודע איך להשתלט על המשחק, איך לקבוע את הקצב ולאן להניע את הכדור, וקרלו מבין את זה ולכן עלה אמש עם רביעיית קשרים בכדי לחזק את מרכז המגרש ובכדי לנסות להשתלט על קצב המשחק, אבל זה היה רחוק מאד מלהרשים, כשהחומה הלבנה קרסה פעם אחר פעם והשאירה את טיבו קורטואה לבדו כשהוא שוב נאלץ לחולל ניסים.

כפי שאפשר לראות, ישנה כמעט חלוקה זהה בשליטה בכדור (47% סלטה ויגו) כשהמארחים רושמים פי 2 שערים צפויים ופי 2 מצבי הבקעה גדולים.

אנמיות במרכז המגרש

ריאל מדריד פתחה אמש עם 4 קשרים במרכז המגרש כשאחד מהם (צ’ואמני) משחק כמעין בלם שלישי, בכדי להתמודד עם מערך ה 343 של סלטה ויגו כשמינגזה הנפלא שיחק לבדו על כנף ימין עם עזרה של במבה, שני שחקנים שהטרידו המון את הגנת הבלנקוס, ובצד שמאל הוגו אלבארז שיחק מאחורי ויליוט סוודברג הנפלא.

השבדי הצעיר היה זה שכבש את שער השיוויון המוצדק של סלטה ויגו, כשהוא מצליח להתחמק בקלילות (מדאיגה) מהשמירה של לוקאס ואסקז.

אפשר לראות איך ואסקז לא מבצע את הסגירה האלכסונית ובעצם משאיר את סוודברג לבדו, אך גם את המיקום הבעייתי של צ’ואמני (בלם/קשר) וקאמבינגה כשהם רחוקים מצד אחד מהבלמים ולא מייצרים בלוק חוסם לפני מיליטאו ורודיגר, כשהאחרון כשל גם כן בפעולה שלו כשבחר לצאת אל במבה, אך משום מה בחר לעזוב אותו, מה שהעניק לשחקן ההתקפה מחוף השנהב חופש לבצע את הפעולה הפשוטה. לו היה בוחר רודיגר לצאת עד הסוף אל במבה ואולי לנסות לייצר תיקול אגרסיבי שיכול היה להרוויח את הכדור במקרה הטוב או לבצע עבירה במקרה הרע, ריאל מדריד לא הייתה סופגת.

השער הזה הבליט בעיה קשה אמש בריאל מדריד – הקבוצה לא מספיק אגרסיבית.

מבט מלמעלה על מפת התיקולים אמש של ריאל מדריד ממחיש את העובדה שריאל מדריד לא מנסה אפילו לתקל במרכז המגרש.
תיקול בודד של קאמבינגה שכשל בפעולה.

אפשר גם לראות שאת רוב התיקולים שלה ריאל מדריד ביצעה בשליש ההגנתי שלה, מה שממחיש שוב את הגישה האנמית משהו של הבחורים של קרלו אנצ’לוטי.

מכניות מסרסת

בעיה נוספת שצצה אמש היא חוסר היכולת של ריאל מדריד לדחוף כדורים קדימה.

רק שחקן אחד בריאל מדריד (צ’ואמני) מסר יותר מ 10 מסירות אל השליש ההתקפי (14), זאת בזמן ששלושה שחקנים בסלטה ויגו רשמו את הנתון הזה: מינגזה (14), סוטלו הנפלא (10) ובלטרן (10).

פדה ואלוורדה רשם רק 4 מסירות לשליש ההתקפי וג’וד בלינגהאם 3 בלבד. זה רע מאד מבחינת קישור כל כך איכותי.

בהמשך ישיר לכך, ריאל מדריד רשמה סך של 20 נגיעות בכדור ברחבת היריבה אל מול 29 של סלטה ויגו, שמצאה לא פעם שטחים אדירים לתקוף מקדימה.

המספרים האלו ממחישים את הצורך של ריאל מדריד בשחקן שהתכונה העיקרית שלו היא ראיית משחק והיכולת לשבור קווים במסירה.
ראינו את זה אמש עם הפס החריג ביופיו של לוקה מודריץ’.

אין הרבה שחקנים בעולם שמסוגלים לבצע את המסירה הזו. מעטים מאד ברמות הגבוהות, אך לריאל מדריד יש גם את לוקה “גנדלף הלבן” מודריץ’ שכנראה צריך לשחק הרבה יותר ממה שתכננו במדריד, וגם את ארדה גולר שמסוגל לייצר פעולות שכאלה, זאת בניגוד לשחקנים יותר מכניים בגישתם כגון בליגנהאם, קאמבינגה ופדה ואלוורדה.

קרלו אנצ’לוטי יכול גם להשתמש ברודריגו בצורה טובה יותר, לאו דווקא כשחקן כנף אלא אפילו כמעין מס’ 10 במשחק שכזה.

המכניות הזו פוגעת בריאל מדריד, וכאן צריכה להתקבל החלטה אסטרטגית, כשהקבוצה חייבת לשחק עם עוד שחקן יצירתי, וזה יבוא על חשבונם של אחד מהשניים: אדוארדו קאמבינגה או אורלין צ’ואמני.

לטעמי, קאמבינגה עוד לא שלם מספיק בכדי לשחק את ה 6 של ריאל מדריד, ולכן זה חייב להיות צ’ואמני, על כל מגרעותיו שבולטות בעיקר בכל הקשור לעירנות שלו וקבלת ההחלטות שלו דווקא בפן ההגנתי.

מעל כולם

ויניסיוס ג’וניור. איש המשחק.

ציון 7.5 במדד בולרז.

קינג ויני.השחקן הטוב בעולם כעת. מספר 1.

ולמה ויניסיוס מספר 1?

נכון, הוא לא קל לעיכול, אבל הוא יחידת חיסול שלמה בשחקן אחד.
הוא ישאיר אותך מאחור עם דריבל על הקו.
הוא ידהר פנימה אל השער כשהוא חותך משמאל לימין.
הוא שחקן כנף מפלצתי שלמד בשנה האחרונה איך לחשוב כמו חלוץ.
איך לקרוא את תנועת ההגנה, איך לזהות את החורים בין השחקנים, איך לנוע לשטח בדיוק ברגע הנכון בכדי למצוא עצמו לבד לפתע אל מול השער..
הוא מחסל את היריבה ברגע שהיא מגלה סימני חולשה.
ויניסיוס הוא השחקן המכריע ביותר בעולם, וזה מה שמייחד אותו ושם אותו קצת מעל כולם.

הערת שוליים

אחרי כל הקרנבל בשבדיה סביב קיליאן אמבפה, הצרפתי השתיק אמש לא מעט גופי תקשורת שנדמה שמחפשים את ראשו. לא פחות.
השער הפנטסטי שלו אמש בא בזמן המושלם – גם בכדי להשתיק את המבקרים, וגם בכדי להגיע אל הקלאסיקו בפורמה הטובה ביותר.

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    1 תגובה
    1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

      אולי יפתח לצב והוא יעשה בלאגן עכשיו מה דעתך ניסימקה

    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן