התמנון מבלגיה – ארתור ורמירן הזכיר לברצלונה מה חסר לה

בניצחון של אנטוורפן על ברצלונה בליגת האלופות היה שחקן אחד שעשה לצ’אבי פלאשבק לשחקן שלא קיבל את ההערכה הראויה לו על אף תרומתו החשובה – סרחיו בוסטקטס. נראה שלארתור ורמירן יש פוטנציאל להיות דומה לו ואולי הוא האיש אותו ברצלונה צריכה

ברביעי האחרון ברצלונה הפסידה 2:3 במשחק מביש מבחינתה אבל מבחינת אנטוורפן זו הייתה סיבה למסיבה כי אלו היו נקודותיה הראשונות וניצחונה הראשון אי פעם בליגת האלופות שלא מנעו ממנה לסיים במקום האחרון בבית, אך כן לחזור הביתה עם ניצחון היסטורי ומשהו חיובי לקחת מהקמפיין.

מי שלדעתי הכי בלט היה הקשר ארתור ורמירן שניצח על התזמורת הבלגית.
אלו הנתונים שלו מהמשחק –
שיחק 90 דקות
הבקיע את השער הראשון של אנטוורפן
נגע 37 פעמים בכדור
דייק ב-20/15 מהמסירות (75%)
דייק בכל הכדורים הארוכים (3)
הצליח בכל הדריבלים שלו (2)
ניצח ב-6/3 קרבות קרקע
ניצח ב-2/1 קרבות אוויר
איבד את הכדור 9 פעמים
הרחיק את הכדור פעם אחת
חסם בעיטה אחת
ביצע תיקול מוצלח אחד
עברו אותו בדריבל פעם אחת

זה היה ערב מוצלח במיוחד לקשר הבלגי בן ה-18 שמאז שעלה לבוגרים של אנטוורפן בעונה הקודמת מראה שכל שנייה שהוא שם היא בזבוז.
ורמירן פתח בכל משחקיה של אנטוורפן בליגת האלופות, בכולם השלים 90 דקות כשגם בליגה הבלגית הוא פתח בכל המשחקים של אנטוורפן והשלים בכולם 90 דקות בהם כבש שער אחד ובישל שניים נוספים. לקשר אחורי שלא מרבה לכבוש זה משהו נדיר.

אתמול מול ברצלונה הוא הדגים באופן מושלם את מה שחסר העונה לברצלונה ולדעתי הוא הסיבה העיקרית לחוסר ההצלחה שלהם העונה – קשר שמכסה את המגרש או אם תרצו בוסקטס חדש. במשך העשור האחרון היה “התמנון מבדאיה”, עיר הולדתו של קשר ברצלונה לשעבר בוסקטס, מי שהחזיק את הקישור של הקטאלונים כמעט לבדו כששני הקשרים שלפניו נשלחו למשימות התקפיות.

להחזיק לבד את הקישור של הקבוצה שהייתה לפרקים הטובה בעולם זו משימה קשה אבל בוסקטס ארוך הרגליים הצליח בה במיוחד.
זה משהו שקשה למדוד בסטטיסטיקה אבל זה נראה שהוא ידע לחזות להיכן שחקן היריבה ימסור את הכדור וידע להיות שם כדי לקחת אותו, בדומה לטורף שמחכה להתנפל על הטרף שלו.

עד עכשיו מצפייה שלי בלא מעט קטעים שלו משתי העונות שלו בבוגרים נראה שלורמירן יש את הפוטנציאל להיות מי שהכי מזכיר את בוסקטס באספקט הזה. אמנם יהיה קשה מאוד להיכנס לנעליו של הקשר הספרדי ואת “החוש השישי” שהיה לבוסקטס אני בספק אם למישהו יהיה שוב אי פעם. באופן מאוד אירוני, השער אותו ורמירן כבש הגיע מטעות קשה של רומאו, אותו אחד שהיה אמור בתאוריה להיות סוג של מחליף לבוסקטס, אך עד כה הוא אפילו לא מתקרב לזה.

לורמירן יש חוזה עד קיץ 2026 ושווי של 25 מיליון יורו לפי טרנספרמרקט.
עקב כך אנטוורפן שמודעת לעניין ההולך וגובר בו תוכל לגבות עליו מחיר שיכול להגיע להערכתי גם ל-50 מיליון ואולי אף יותר, כשהקבוצה מתכוננת לעזיבתו הצפויה כבר בינואר, אך לכל המאוחר בקיץ הקרוב.