אני לא יודע אם זו עובדה או שמא זו אגדה אורבנית, אבל לפי הסיפור, השיר Why does it always rain on me של להקת Travis נכתב לאחר שפראן הילי, סולן הלהקה, רצה לנפוש באילת בכדי להנות מקצת שמש. בסופו של דבר, ביומיים של השהות שלו שם ירד גשם.
ולמרות שמזג האוויר בעיר מנצ’סטר מבטיח ימי גשם ברוב ימות השנה, ישנה התחושה, שבחודשים האחרונים ישנם שלושה דברים שחוזרים על עצמם משחק אחר משחק.
1. גשם. בכל משחק יורד גשם. זלעפות. כמעין מטאפורה לכך שאפילו אלוהים מנסה לשטוף את הצרות מהמועדון הזה. או להטביע בכדי להתחיל מחדש. לא יודע.
2. טעויות. בכל משחק טעויות של ילדים. בשכונה קוראים לזה טעויות של בית סוהר. אונאנה ימסור לחלוץ, קאסמירו ייראה דווקא ברגע הכי קריטי כמישהו שאכל כמה צלחות פיש אנד צ’יפס לפני המשחק, לינדלוף ישכח מה זה נבדל ורפאל וראן ישכח מה זה להיות בלם.
3. תקווה. בכל משחק ישנם הבזקים קטנים של תקווה. איזו דחיקה של אותו קאסמירו. איזה צמד נפלא של הויקינגי החדש, אך כאמור, הכל נשטף אל הביוב עם הגשם.
זעם. תסכול. קצת תקווה. דכאון.
המעגל המכושף.
ואם הייתם שואלים כל אוהד מנצ’סטר יונייטד לקראת המשחק הזה, הוא יגיד לכם שזה היה ברור שווילפריד זאהה יכבוש באולד טראפורד, מקום בו הוא שיחק אך לא זכה לקרוא לו בית.
רק השבוע זאהה דיבר על מנצ’סטר יונייטד במסיבת העיתונאים לקראת המשחק ותיאר את את זמנו במועדון כתקופה רעה שהובילה אותו לצומת דרכים.
האמת, אני חושב שעברתי תקופה, או שאתה נבנה ממנה, או שאתה לא יוצא ממנה בחיים. ברמה האישית, לא אפשרתי לקריירה שלי למות בגלל הסיטואציה הזו, אז זה בגדול בנה לי את האופי והפך אותי למה שאני.
קצת כמו אוהדי המועדון, זאהה זעם על מעמדו, עבר תסכול אדיר בתוך שנתיים בלבד בתוך המועדון שכמעט ריסקו אותו, חווה רגעים קטנים של תקווה בקדנציות השונות שלו במועדון וחווה את תחושת הדכאון כשכלום לא עבד.
זעם. תסכול. קצת תקווה. דכאון.
המעגל המכושף.
וזאהה יצא מזה. בערך. הוא מצא בית בקריסטל פאלאס וכעת הוא נהנה מהרפתקאה חדשה בגלאטסאריי.
אבל נדמה שמנצ’סטר יונייטד לא יכולה לצאת מזה.
היא לא יודעת איך לצאת מזה.
לעזאזל, לא נראה שהם מבינים במועדון מה זה בדיוק “זה” אשר דורש טיפול ושגורם לכל כך הרבה שחקנים ומאמנים איכותיים להיכשל כשהם לובשים את החולצה האדומה.
השאלה הגדולה היא: האם “זה” הוא אריק טן האח?
האם המאמן ההולנדי הוא הבעיה?
אין קל יותר מלדרוש את הראש של האחראי.
זה פתרון קל.
פתרון קוסמטי בעיניי.
המחליף התיאורטי שלו יקבל את אותם התנאים ובסוף, אחרי שההתלהבות הראשונית תדעך, הביוב יעלה על גדותיו.
המאמן יתחיל להבין שכל ההחתמות הופכות קשות, מסובכות ויקרות – כי אין בעצם אנשים שמנהלים את המשא ומתן ברמה הנדרשת, אז המועדון ישלם יותר על השחקנים הנדרשים והתקציב ייגמר מהר מהצפוי.
גם ניהול החוזים הקטסטרופלי שמשאיר בחדר ההלבשה שחקנים ממורמרים ועשירים כגון אנתוני מרסיאל לא בדיוק תורם לאווירה.
הפציעות הן סוג של אנרגיה שלילית מתגלגלת וסיפורי סאנצ’ו את אנתוני לבטח לא עוזרים.
אך כאמור – אריק טן האח הוא הבוס. הוא האיש על הקווים. הוא צריך להציף בעיות ולייצר פתרונות.
אז האם אריק טן האח צריך ללכת הביתה?
אם תשאלו את תומכי כריסטיאנו רונאלדו – התשובה היא כן. כן כן כן. כן. זו מערכה שטן האח ניצח בה, אך הוא הפך בן רגע לאויב מדינת כריסטיאנו מספר אחד.
אם תשאלו לא מעט פרשנים באנגליה – התשובה היא כן. ישנה תחושה של כאוס בקבוצה. כל מעידה קטנה היא התרסקות טוטאלית. ברגע אחד כל הטקטיקה נבעטת מהחלון והקבוצה כולה הופכת ליצור חסר תודעה.
אם תשאלו אותי אומר, שאני מאלו הטוענים שהבעיה היא לא המאמן. אף פעם לא הייתה. זה מועדון שנשאר תקוע עשור אחורה ולא עבר את תהליך המודרניזציה התובעני של הכדורגל החדש.
אל תתמכו במאמן. תתמכו בתהליך.
אם יש כזה, אריק טן האח הוא זה שאמור להוביל אותו, כי ניהול מקצועי אין במועדון באמת.
אם אין כזה, תפטרו את המאמן. תביאו את זידאן, קונטה או גווארדיולה – אני מבטיח לכם שכולם ייכשלו אם במועדון הזה לא ילכו על פי תורתו של תהליך.
הרצפה באולד טראפורד עקומה וסדוקה.
או שיתחילו שם בשיפוצים בכל מחיר (מכירה דבר ראשון), או שימשיכו להחליף רקדנים שנה אחר שנה.
בהתחלה זה ייראה קצת כמו ריקוד, אבל בסוף תגיע הנפילה.
כאוהד יונייטד, אני איתך ניסים, עד שהגלייזרים לא ילכו כלום לא יישתנה.
שרונאלדו דיבר על זה שהכל שם מיושן חוסר דרך
ואילו המלתחות
אף אחד לא הבין מה הוא רוצה
אבל היום זה צף שהם תקועים בסרט מהעבר נוסיף על זה מאמן מנותק עם ציון 0 ביחסי אנוש אז לא תהיה התלהבות ומקצוענות מצד אף אחד
תודה על כתבה מושקעת
אחלה כתבה, אבל לא מסכים לגבי מכירת הקבוצה כפתרון לבעיה. תגידו מה שתגידו על הגלייזרים דבר אחד ברור. הם מבזבזים כספים בניגוד לתדמית הקמצניות שלהם. טאן האח הוציא כבר מעל 350 מיליון על שחקנים שהוא רצה – אנטוני 100 מיליון, הוילנאד 90 מיליון, קאסימרו 70 מיליון, ליסנדרו 50 מיליון, אוננה השוער 40 מיליון,ארמברט $40 מיליון. שלא יבלבלו את המוח על הבעלים, יש שחקנים מעולים שעולים המון כסף בלי תוצאות. הכי קל להאשים את הבעלים.
אתה בעצם אומר שתומכי כריסטיאנו יהיו בעד לסיים את סאגת טן האח ושאתה לא, אבל מצדיק את דבריו של הפורטוגלי שאמר באופן אישי – המועדון תקוע עשור אחורה.
כתבת יפה, אבל צריך להודות שטן האח טעה עם כריסטיאנו, הוא ניצח בקרב שעלה לו במלחמה כולה וזה עניין של זמן.