הפריחה של ג’רמי פרימפונג בבאייר לברקוזן תחת צ’אבי אלונסו היא כל מה שקבוצה רוצה משחקן. אז איך זה שדווקא לרונאלד קומאן בנבחרת הולנד הוא לא מתאים? מחר נגד באיירן מינכן, ינסה ההולנדי להוכיח שהוא קורץ מחומר שאין בדרך כלל להולנדים – ווינריות.
כדי להבין את גודל הפוטנציאל של פרימפונג, צריך לחזור אחורה. אמנם הוא רק בן 22 אבל הוא נמצא בכותרות כבר מלפני חמש שנים. ג’רמי גדל באמסטרדם לצד שבעה אחים והצטרף לאקדמיה של מנצ’סטר סיטי בשנת 2010, בה בילה במשך תשע עונות כשחקן כנף באגף ימין, עד ליום האחרון של חלון העברות בקיץ לעונת 2019, בסופו הצטרף לסלטיק הסקוטית. בגיל 18, פרימפונג הבין שפפ גווארדיולה לא סומך עליו לקבוצה הבוגרת ושאם הוא רוצה לשחק, הוא חייב לעבור קבוצה.
במשחקו הראשון בסלטיק כבר הספיק לזכות בתואר איש המשחק נגד פרטיק ת’יסל בגביע הסקוטי. בסלטיק הוא פרח תחת המאמן ניל לנון שאמר עליו שאיכות המשחק שלו ומהירות המשחק שלו הן מוצר מוגמר.
הוא נכנס מהר ללב האוהדים שאפילו בחרו בו לשחקן הצעיר של עונת 2019/20 בקרב האוהדים, לאחר שהיה מעורב בשלושה שערים ושלושה בישולים מעמדת המגן הימני.
ההתקדמות הגיעה מהר משדמיין וחצי שנה לאחר מכן, הצטרף פרימפונג לבאייר לברקוזן, בה הוא משחק עד היום כשמי ששם עליו את העין היה מאמן מכבי תל אביב לשעבר, פטר בוס, שנתן לו לפתוח בהרכב עשרה ימים לאחר שחתם.
הבחירה בבאייר לברקוזן נראית מושלמת מהרגע הראשון: שחקן שמייצג את המדינה הידועה ביכולת שלה להפסיד, מגיע לקבוצה שהכינוי שלה הוא ‘נברקוזן’. אך פרימפונג רצה ורוצה עדיין, להוכיח שהוא קורץ מחומר אחר.
בעונה הראשונה המלאה שלו בגרמניה המספרים החלו לעלות ובסופה סיים עם שער ושמונה בישולים בכל המסגרות מעמדת המגן הימני, שהעלה את רף הציפיות לגביו.
האבולוציה של פרימפונג המשיכה בעונה הקודמת. משחקן שהחל כווינגר ימני והמשיך את הקריירה שלו כמגן, נראה כי בין העמדות האלו ההולנדי מרגיש הכי בנוח. דווקא בעונה חלשה באופן יחסי של לברקוזן, פרימפונג כווינג-באק היה באופן מפתיע אחד המוציאים העיקריים לפועל במועדון ומעורב בתשעה שערים ואחד עשר בישולים.
טוב, אולי זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שאת רוב הפעולות שלו עם הכדור הוא עושה בשליש ההתקפי.
אז איך יתכן שאחרי עונה אישית כמו הקודמת, בנוסף לפתיחת העונה הנוכחית בה לאחר שלושה מחזורים הווינג-באק הצעיר עם שער ושלושה בישולים, הוא לא נספר על ידי קומאן בנבחרת הולנד?
כשפרימפונג עצמו נשאל על כך ענה: “אני יכול רק לתת הכל. את הכי טוב שלי. מה שאני יכול זה רק לדבר על המגרש, לתת את כולי ומשם נתקדם”. כשהמאמן ההולנדי נשאל בחודש מרץ האחרון לגביו הוא טען: “הוא משחק כמעט ככנף ימין. המגן שלי צריך לדעת לעשות קודם כל הגנה ויש לי את החששות שלי לגבי זה.”
גם עכשיו, רגע לפני פגרת הנבחרות הנוכחית נשאל קומאן לגביו לקראת צמד המשחקים ואמר: “אנחנו לא מרוצים מכך שהוא (פרימפונג) יצא מהנבחרת הצעירה, אנחנו חושבים שהוא צריך להיות זמין. ההתאחדות קיבלה הודעה שהוא לא זמין ליורו הצעירות האחרון, זו האחריות שלך כשחקן, לשחק בשביל כל קבוצה. אתם יכולים לראות זאת כעונש.”
אך האם קומאן צודק? בעוד מאמן נבחרת הולנד במונדיאל האחרון, לואי ואן חאל, בחר לקחת את פרימפונג לקטאר על אף שלא ראה דקה, מתחילת מינויו של בלם העבר לנבחרת, פרימפונג לא קיבל זימון לבוגרים. אם תשאלו את מאמן הנבחרת הצעירה, הסירוב של פרימפונג להתייצב לטורניר בגאורגיה לא הפתיע אותו, לאחר שטען שפרימפונג מרגיש שהוא שייך לנבחרת הבוגרת. בעוד שנראה כי קומאן מחזיק את הקלפים הטובים, ההולנדים צריכים לזכור שפרימפונג יכול לשחק בנבחרת גאנה לאור השורשים שלו. האם שווה להם לאבד את אחד הכוכבים העולים בכדורגל העולמי בעמדה מאוד בעייתית באיכות וטיב השחקנים? זו שאלה שצריך לשאול את היושבים במרומי ההתאחדות ההולנדית.
כעת, לברקוזן מגיעה למינכן כדי לפגוש את האלופה הקבועה, באיירן, למשחק בין שתי הקבוצות המושלמות היחידות בליגה. מפגש בין קבוצה שלא יודעת מה זה לזכות בתואר, לקבוצה שלא יכולה להתקיים שנייה אחת בלי גביע ביד. ברמה האישית, פרימפונג נמצא במקומות הגבוהים ביותר לשחקן בעמדה שלו וציר הפיתוח שלו עוד לא קרוב לסיום. ברמה הקבוצתית, פרימפונג יצטרך לעלות מדרגה אחת נוספת כדי להוכיח לכולם, שהוא ווינר.
שחקן מעניין, קומאן לא צודק בזה שהוא לא חלק מסגל הנבחרת כי אין ספק שאין לו מקום אבל מצד שני פרימפונג בהחלט עוד לא הוכיח שהוא מספיק טוב בהגנה בעמדה שלו, ללברקוזן זה מתאים אבל בכדורגל העלית אין חצי עבודה.
או שאתה קיצוני, או מגן (לרבות איכויות התקפיות).
הטקטיקה של צאבי אלונסו גם עוזרת לו, חובת ההוכחה עדיין על ג׳רמי.