ויאריאל 3 – 4 ברצלונה | סיכום משחק

1. זה לא היה משחק קל לצפייה. לא לצ’אבי לפחות.
למרות שברצלונה שלטה בקצב (60% החזקה בכדור) ורשמה 3.06 שערים צפויים, צ’אבי לא חשב לעצמו שהקבוצה שלו תיגרר אל תוך מותחן שכזה.
נדמה היה שצמד השערים בתוך רבע השעה הראשונה, ישכיח לחלוטין את הפתיחה הסוערת של הצוללת הצהובה.
זה לא קרה.

2. הסדקים בהגנת ברצלונה המשיכו לגדול.
עוד ועוד מים חדרו אל תוך השליש ההגנתי של אלופת ספרד.
השער של פוית הגיע על הראשים של אלונסו ורוברטו. שניים שלא אמורים להיות בהרכב הראשון העונה.
השער השני היה לגושפנקה סופית – ללא אראוחו ועם קו הגנה גבוה בצורה מעט מפקירה, ברצלונה פגיעה.
המשחק המשיך להיות לא קל לצפייה. לצ’אבי כמובן.
האוהדים הנייטרלים, וגם אלו שבאצטדיון, נהנו ממשחק בקצב מאד מהיר שרץ מרחבה לרחבה.

ויאריאל המשיכה לתקוף במהירות ובעיקר מכנף ימין של ברצלונה, משם הגיע שער המהפך.

3. למרות שאיבדה יתרון של שני שערים, בברצלונה לא חשבו לרגע על תוצאה שהיא לא ניצחון.

אם במחצית הראשונה חניכיו של צ’אבי רשמו 8 בעיטות, את המחצית השנייה הם סיימו עם 13 בעיטות כש 7 מהן פוגשות את המסגרת ואת פיליפ יורגנסן הנפלא בין הקורות של ויאריאל.
ברצלונה המשיכה לעשות את מה שהיא יודעת הכי טוב – להשתלט על הכדור ועל הקצב.

דה יונג וגונדואן היו על תקן המנהלים.
יאמאל על תקן השחקן היצירתי.

וגאבי? תיפקודו מבחינתי הוא תעלומה.
ולא, לא רק המשחק ולא רק העונה.

למרות השער, גאבי לא העניק לברצלונה יותר מדי עומק התקפי, ולכן צ’אבי החליט להוציא את רומאו ולהכניס במקומו את פראן טורס.
לא תמצאו שחקנים רעבים כמו פראן טורס.
כבר חודשים ארוכים שהוא לכאורה על המדף.
חלק ממשוואה מתמטית סבוכה מתנת הפייר פליי הפיננסי ואחד חביאר טבאס.

אבל טורס לא חשב לרגע על עזיבה.
ככל ששמו עלה בכותרות כנכס אופציונלי למכירה, פראן טורס רק התמלא ברוח לחימה.

חמש דקות אחרי שנכנס, טורס השווה את התוצאה.

4. השער הרביעי, בדיוק כמו הראשון אגב, הוא כולו של איש המשחק הרשמי של הלה ליגה.
אם כבר, ילד המשחק הרשמי.

בשער הראשון, לאמין יאמאל בישל עם המסי צ’יפ.
הילד לוקח את הטריידמארק של לאו ומתחיל להפוך אותו לשלו.
בישול יוצא דופן לבן ה 16 הכה מיוחד הזה.

שער הניצחון של ברצלונה נכבש על ידי לבנדובסקי, אבל זה שער שכולו יאמאל.

לאמין הוא חתיכת תופעה.
כל כך הרבה כוכבים על הדשא, חלקם שחקנים היסטוריים, ובכל זאת, ישנה התחושה שהדברים הגדולים ביותר קורים כשהכדור נוחת ברגליו של הילד המיוחד הזה.
ללאמין יש כל מה שצריך בכדי להיות בעוד כמה שנים, השחקן הטוב בעולם.
לא בטוח שאוהדי ברצלונה רוצים לראות את ראפיניה חוזר מהשעייה.

5. כבר כמה משחקים ברציפות שאנסו פאטי עושה פעולות על סף שלמות.
התנועה ללא כדור שלו נפלאה.
הוא מזהה את השטחים, מתזמן את הריצה ועדיין – כושל בפעולה האחרונה.

אי אפשר שלא לתהות האם הגוף ממשיך לבגוד בפאטי אחרי הפציעה הקשה והחדות לעולם לא תחזור, או שמא הפציעה הקשה יושבת לו עדיין עמוק עמוק בתת מודע והופכת פעולות פשוטות יחסית, לחתיכת משימה.

מי שהיה עד לא מזמן העתיד של ברצלונה, נראה כמי שתקוע ואבוד בעבר.

עולם הכדורגל לא מחכה לאף אחד.
אני לא יודע איזו דרישה יש לחולצה של פאטי בחנויות של ברצלונה.
מה שכן, אני משוכנע שרוב האוהדים שייכנסו השבוע לחנויות, יבקשו את החולצה של לאמין יאמאל.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן