וינסנסט קומפני משכלל את המכונה הבווארית

אחרי עונת התאקלמות שהסתיימה באליפות, וינסנט קומפני מתחיל לקבע עצמו כאחד המאמנים המרתקים ביותר במשחק כעת. מוח טקטי שהתחנך אצל גווארדיולה, וכעת אחד שבשקט בשקט, מייצר מעין מהפכה טקטית משלו.

קומפני השחקן נחת בסיטי ב-2008, וזכה להתאמן תחת רוברטו מנצ’יני, מנואל פלגריני ומ-2016, תחת פפ גווארדיולה. במשך 3 שנים הוא היה אחד השחקנים החשובים ביותר בעידן הזהב של מנצ’סטר סיטי. שחקן חכם וקשוח שלמד כל צעד ומילה של אחד המאמנים הגדולים ביותר של המשחק.

כמאמן הוא בילה שנתיים באנדרלכט ולאחר מכן שנתיים בברנלי, אותה העלה אל הפרמיירליג לאחר עונת צ’מפיונשיפ מופלאה, וכשהוא בגיל 38 בלבד, קיבל את אחת המשרות המפוארות ביותר בעולם הכדורגל – משרת המאמן הראשי בבאיירן מינכן.

ואם בעונה שעברה באיירן מינכן שלו לא נראתה יציבה ומרשימה למרות הזכייה באליפות, העונה מדובר בקבוצה אחרת לחלוטין.

בחוכמתו הרבה, וכאחד שלמד את כל רזי הכדורגל העמדתי מבית גווארדיולה, קומפני החל לבנות מנגנונים שכל מטרתם זה ניטרול המערך ההגנתי של היריבות.

כיום כמעט כל קבוצה דומיננטית שדוגלת בכדורגל עמדתי מנסה לחקות את מנצ’סטר סיטי, שאמנם משחקת ב-433 אבל עם הכדור, המערך עובר למעין 325.
מה שקורה בדרך כלל זה שאחד המגנים מצטרף לצמד הבלמים מה שמייצר קו של 3 בהגנה, אחד הקשרים מצטרף לקשר האחורי מה שמייצר מרכז קישור של 2 שחקנים עושי משחק, והמגן הנוסף מצטרף על הקו לרביעייה ההתקפית מה שמייצר את קו ה-5 בשליש האחרון של המגרש.

קבוצות למדו זאת והחלו לעמוד הגנתית במערך של 442 נמוך יחסית עם שתי עקרונות הגנתיים:
א. צמד החלוצים שומר על צמד הקשרים ובכך מקשה על אספקת הכדורים אליהם.
ב. בלוק נמוך של 8 השחקנים הנותרים עובד בכדי לסגור את החמישייה ההתקפית ואת הקשרים שנותרו שמנסים לייצר תנועות לעומק.

וקומפני, שפגש לא פעם את המערך ההגנתי הזה כשחקן, מביא משהו חדש אל המשחק.

קומפני משחק במערך 4-4-2 גמיש שנראה על הנייר כמו 4231, עם עקרון של עומסים (overloads) על כל קו הגנתי.
המטרה: ליצור יתרון מספרי בכל שלב – ביציאה מההגנה, בבניית המשחק ובשליש האחרון.
הקבוצה שולטת בקצב אך גם יודעת לשבור קווים במהירות – פחות כאוס מעונה שעברה, יותר שליטה.

הכל מתחיל בשימוש ביוזואה קימיך שמשחק העונה כמגן ימני וכקשר מרכזי ברוטציה, בעיקר בגלל פציעות בסגל.

קימיך יורד בין הבלמים ויוצר קו של שלושה – 3v2 מול שני החלוצים של היריבה, אבל יש פה טוויסט.
אם בדרך כלל אחד הקשרים יורד לשחק בין שני הבלמים, קומפני אימץ רעיון שנראה לא פעם אצל קרלו אנצ’לוטי בריאל מדריד, כשטוני קרוס ירד לצד הבלמים, כבלם שלישי בצד שמאל.
העיקרון הזה מייצר את הדבר החשוב ביותר לעושה המשחק המודרני – חופש.
כשקימיך יורד לקבל כדור בצד השמאלי של המגרש, אין עליו יותר מדי לחץ, כי היריבה עומדת ב 442, צמד החלוצים מנסה ללחוץ את הבלמים או לשמור על צמד הקשרים, ושחקן הכנף של היריבה, בדרך כלל לא יוצא ללחוץ בכדי לא לייצר בור מאחוריו.

כאן גם נכנס לפעולה ה-10 המזויף – גנאברי, שיורד אחורה לצד צמד הקשרים בכדי לייצר מצב של 3 על 2 במרכז המגרש, מה שמכריח את היריבה לצמצם הגנתית פנימה ולהעניק עוד חופש לקימיך, וככה באיירן מינכן יוצאת די בקלות מהשליש האחורי אל השליש המרכזי.
כשבאיירן מינכן נכנסת אל חצי היריבה, מופעל לו המנגנון ההתקפי, שכולו מבוסס על תנועה ללא כדור וריצות לעומק.
עם הכדור, זה נראה כמו 244, עם צמד בלמים, רביעיית קישור ורביעייה התקפית, אך מה שמעניין מאד אצל קומפני אלו הרוטציות.
אחד הכלים החשובים והלא מוערכים בבאיירן מינכן העונה הוא קונארד ליימר, שפתח את העונה כמגן שמאלי אך שיחק גם כמגן ימני. השימוש בלאיימר הוא מרתק.
קומפני מנצל עד תום את היכולות של הקשר האוסטרי שהוסב למגן עם תנועות קדימה. לאיימר בעצם תוקף את האיזור שבין הארי קיין לאחד משחקני הכנף ובעצם הופך עצמו לאיום התקפי בשליש האחרון, כשהוא מאייש את איזור ההאלף ספייס.

בזמן הזה, גנאברי כ-10 מזויף נע בחופשיות ויורד אחורה לאיזורים ריקים, כשהארי קיין כ-9 מזויף, עושה את אותן הפעולות בדיוק, כשאוליסה ודיאס בכנפיים רק מחכים ליציאה החוצה של אחד משחקני ההגנה או הקישור. התנועות ללא כדור של גנאברי וקיין בעצם מפרקות את המערך ההגנתי של היריבות. לא פעם תראו שחקני יריבה שפשוט לא יודעים על מי הם צריכים לשמור.

עם הכדור, קומפני בונה קבוצה שמפרקת הגנות באמצעות פינוי שטחים.

• קימיך הוא המנצח הראשי; מי שקובע את קצב ומבנה המשחק עם 114 נגיעות בכדור ו 2.5 מסירות מפתח בממוצע למשחק.
• לאיימר הוא מנוע פיזי וטקטי בשתי הכנפיים.
• גנאברי שנכנס לתפקיד של מוסיאלה, מחייה את הקריירה שלו כ-10 המזויף 3 שערים ו-5 משחקים בכל המסגרות העונה.
• דיאס ואוליסה הם שניים מהכלים ההתקפיים האיכותיים ביותר באירופה כיום. מפלצות התקפיות. דיאס עם 6 שערים ו-4 בישולים בכל המסגרות, אוליסה עם 5 שערים ו-4 בישולים בכל המסגרות.
• והאיש שהוא סופה התקפית. הורי-קיין. אחרי 38 שערים ו-11 בישולים בכל המסגרות בעונה שעברה, קיין כבר עם 18 שערים ו-3 בישולים ב-10 משחקים העונה. קצת כמו תומס מולר, הארי קיין יודע לעשות הכל, אבל הרבה יותר טוב. התרומה ההתקפית של קיין לא משתקפת רק במספרים. הוא מחסל קבוצות בשקט. שובר כל מבנה הגנתי עם התנועה החכמה שלו. הוא לא הכי מהיר, אבל מוח הכדורגל שלו, הוא מהמבריקים ביותר בדור הנוכחי.

באיירן מינכן כבשה העונה 25 שערים ב-6 משחקי בונדסליגה ו-8 שערים ב-2 משחקי ליגת האלופות.
זה ממוצע של 4.12 שערים למשחק.ועם כל השפע ההתקפי הזה ישנה גם ההגנה שספגה עד כה 3 שערים בלבד בליגה וספגה פעמיים בליגת האלופות.
בלי הכדור, קומפני מאמין בלחץ גבוה ושמירה צמודה, מה שמעלה את הביצועים של הבלמים שלו, שספגו לא מעט ביקורת על היכולת שלהם, בעיקר בגלל עמידה לא נכונה. קומפני זיהה זאת, ועם הלחץ הגבוה והשמירה הצמודה, הוא מאפשר בעצם לבלמיו להשתמש בתכונה הכי טובה שלהם שזה הפיזיות והאגרסיביות.

וכן, באיירן מינכן רק בתחילת המסע, ועד כה פגשה רק יריבה אחת חזקה מאד בדמותה של צ’לסי, במשחק שהסתיים בניצחון בווארי מרשים, אבל כל מי שראה אותה משחקת יודע – זו קבוצה טובה יותר משמעותית מזו של העונה שעברה, ואחרי עונת ההתאקלמות שלו, וינסנט קומפני בהחלט מראה סימנים של מי שבונה כאן מכונה שיכולה לנצח בכל התחרויות העונה.