וצדק לכולם | ספרד וימאל עושים גמר יורו, צרפת ואמבפה חוזרים הביתה

קודם כל בואו נוציא את זה מהמערכת – נעשה אמש צדק.
זה לא קורה יותר מדי בעולם הכדורגל, בעיקר בטורנירים הבינלאומיים כשכל משחק הוא גמר ושכל משחק הוא מלחמת עולם.
ולמרות זאת, צדק נעשה.

ספרד כבשה בטורניר הזה 13 שערים – יותר מכולן.
צרפת כבשה 4 שערים – פחות מספרד, גרמניה, הולנד, טורקיה, שווייץ, אוסטריה, פורטוגל, אנגליה וגאורגיה.
חזינו לא פעם באלופות פרגמטיות ולא יפות לעין כגון יוון לדוגמא, אבל עולם הכדורגל התאחד אמש ודרש צדק, ובגדול, התחושה הייתה שרק הצרפתים היו בעד צרפת.

גם עבדכם הנאמן הצטרף לתנועת ה”צדק לכולם”.
הייתה לי הזכות לקחת חלק בפאנל פרשנים עם אסף אקרמן ודניאל מקדאוול באוניברסיטת בן גוריון, ובדרך לבאר שבע, דרך קרבית משהו, יצא שספוטיפיי החזירו אותי שנים רבות אחורה כשהשיר הזה של מטאליקה נכנס לו אל פלייליסט הנסיעה.

סימן מקדים ראשון שזה יהיה הלילה של ספרד.

קדם משחק

לבטח הבנתם שזה יהיה סיקור משחק קצת אחר עד כה.
בקדם משחק של אותו פאנל פרשנים, דיברנו לא מעט טקטיקה.

אחת הנקודות הראשונות אליהן התייחסתי במצגת הייתה משחק הכנפיים של ספרד, הבידודים שהנבחרת עושה למען ימאל וניקו, המטריה האווירית שמעניק קוקורייה הנפלא וההצטרפות מקו שני של שחקנים כגון פביאן רואיז ודני אולמו.

זה לא מקרי שספרד כובשת כל כך הרבה שערים בטורניר הזה. זה מעבר ליכולת אישית כזו או אחרת אלא תבניות התקפה מאד ברורות של הספרדים, שמצליחים לייצר לא פעם עליונות מספרית ברחבת היריבה.
ככה הגיעו השערים של רואיז ומרינו נגד גרמניה – אם תראו אותם שוב, תשימו לב לעליונות המספרית של ספרד בעקבות אותן גיחות מקו שני.

אבל ספרד הייתה אמש בבעיה עוד לפני שריקת הפתיחה.

אחד החברים שהגיעו לצפות בפאנל שאל אמש: איך נבאס יסתדר עם אמבפה? 
התשובה הייתה: יהיה לו קשה מאד. זה המיס-מאץ’ הבולט ביותר במשחק.

אל המשחק עצמו

דידייה דשאן מן הסתם ידע שנבאס לא יכול להסתדר עם אמבפה ולכן זנח את מערך היהלום איתו שיחק נגד פורטוגל, וחזר למערך של 433 עם אמבפה על כנף שמאל ודמבלה בימין.
המהלך הזה השתלם די מהר.

כבר בדקה ה 9 צרפת קיבלה את מה שייחלה לו – בידוד של אמבפה על חסוס נבאס.
ללא המסיכה, אמבפה היה משוחרר יותר וקליל יותר, ונדמה היה שזה הולך להיות המופע של הצב.

האחד על אחד מול נבאס השאיר לאמבפה המון זמן כי נבאס שמר ממנו את המטר הנדרש.
קיליאן הרים את הראש, זיהה נוכחות מוגברת של צרפתים ברחבת החמש והקפיץ באומנות את הכדור ממש אל תוך רחבת החמש, אל הנקודה אליה אונאי סימון לא יכול להגיע ואל הנקודה שכל מה שנדרש זה לגעת ברכות בכדור עם הראש.

קולו מואני עשה את מה שפביאן רואיז לא הצליח לעשות 4 דק’ לפני כן.

החלוץ הצרפתי כבש ממצב עם ערך של 0.53 שערים צפויים, כשרואיז החמיץ מצד דומה מאד עם ערך של 0.52 שערים צפויים.

שער של צרפת, מבישול של אמבפה, ועוד על נבאס שהוא ממש אבל ממש לא דני קרבאחל… כל זה יחד הרגיש כמו סוף משחק לספרד רק 10 דק’ אחרי שריקת הפתיחה.

זה זמן קסם

“אם ימאל רוצה לשחק בגמר, הוא יצטרך לעשות הרבה יותר ממה שהוא עשה עד עכשיו.” אמר לפני המשחק אדריאן ראביו, קשרה הצרפתי של יובנטוס.
טראשטוק עם ילד בן 16. מי היה מאמין?

ימאל עצמו ענה עם פוסט באינסטגרם שאמר: “תנוע בשקט. תדבר רק כשזה הזמן לומר שח-מט.”
אמר וקיים.

בדקה ה 21, ימאל קיבל כדור במרחק של כ 25 מטר מהשער כשמולו עומד ראביו.
רגע שהגורל הכתיב מראש.
ימאל שלח כתף ימינה, ואז פרץ שמאלה ושחרר את אחת הבעיטות המרהיבות ביותר שנראו בטורניר וכנראה בשנים האחרונות.
בעיטה של 0.02 שערים צפויים מצאה את הפינה העליונה של מייק מניאן שניסה. באמת שניסה. מתח את כל איבריו בצורה המקסימלית ועדיין לא יכל אל מול הכובש הצעיר ביותר בהיסטוריה של היורו – הילד יהיה בן 17 בשבת הקרובה.

כה צעיר וכל כך דומיננטי בטורניר בינלאומי. לא היה דבר שכזה בכדורגל המודרני. זה חולני וחסר תקדים!

אך זה משהו בימאל שמעבר ליכולות נטו. משהו בגישה שלו. כאילו הוא נועד להיות הטיטאן הבא. היורש.

כל היושבים באוניברסיטת תפסו את הראש. חלקם עשו זאת תוך כדי קפיצה שגרמה לשקיות הפופקורן להתפזר באוויר.
גם אני כמובן.

 

עולם הכדורגל נכנס להלם של דקה או שתיים מהדבר הלא הגיוני שעשה הרגע ימאל, וכך גם נבחרת צרפת.
הלם. מה לעזאזל קרה פה עכשיו?

ספרד זיהתה שהיריבה שלה נכנסה לטראומה, ותוך 4 דק’ היכתה שוב.
זמן קסם 2.

גם המניה של דני אולמו מרקיעה שחקים בטורניר הזה.
דקה 25.
חסוס נבאס מרים כדור לרחבה, וויליאם סאליבה מזנק עליו כמו כלב שמירה ומרחיק אותו מהשער, אבל הכדור נחת דווקא אצל הקוסם אולמו, שבשתי נגיעות מהאוויר שבר את הקרסוליים של צ’ואמני, נעמד אל מול אחד השוערים הטובים בעולם ומול מי שנחשב לבלם הטוב בעולם ושלח כדור לפינה הרחוקה של מאיינן.

כן, קונדה נגע, אבל באופ”א העניקו את השער לאולמו, משמע הכדור היה נכנס גם ללא עזרתו של קונדה האופנתי.

השטיקרים

אחרי צמד השערים, ספרד חזרה לעשות את מה שהיא יודעת הכי טוב.
בהגנה – לצופף ולייצר בלוק נמוך שקשה מאד לחדירה. מי שהיה אמש בבן גוריון ראה את הניתוח הטקטי שלי שהסביר בדיוק על הנקודה הזו.

מי שעזר בהגנה לנבאס על אמבפה היה רודרי, שכפי שאפשר לראות ממפת החום שלו, נכנס פעם אחר פעם לאיזור של נבאס ונאצ’ו בכדי לסגור לאמבפה את נתיבי הפריצה פנימה והבעיטה.

דה לה פואנטה הכין את הנבחרת שלו בצורה נפלאה ומה שראינו אמש מספרד היה הדבר הקרוב ביותר לטוטאל פוטבול שנראה לאחרונה.
ספרד פירקה פעם אחר פעם את הלחץ הלא יעיל של צרפת, והאמת היא שבשלב מסוים נדמה היה שצרפת פשוט לא יודעת ללחוץ.

דשאן כהרגלו לא הגיב כראוי ולא הגיב בזמן.
החילוף המשולש שלו בדקה ה 62 אמנם העביר את צרפת למעין 4231 התקפי יותר עם בראקולה בשמאל, דמבלה בימין ואמבפה בחוד כשמאחוריו גריזמן, אבל בפועל זה פשוט לא עבד.

גריזמן נגע 10 פעמים בכדור בלבד במשך חצי שעה של משחק!
בראקולה נגע 13 פעמים בכדור ואף השלים 3/3 דריבלים מוצלחים והיה פעיל מאד בכנף שמאל אך ייצר רק הרמה אחת (מדויקת) בזמן שבכנף ימין דמבלה רשם 3/16 הרמות מדויקות.

דשאן העביר את אמבפה לשחק כ 9 בודד אל מול הגנה ספרדית מאד צפופה שאף “נהנתה” מפציעה של נבאס בדקה ה 58, מה שגרם לנאצ’ו לעבור ימינה ולויויאן לשחק כבלם לצד לאפורטה הנפלא (אולי אחד מהבלמים מובילי הכדור הטובים בעולם).

דשאן לטעמי היה צריך לוותר על גריזמן ולהכניס את אוליבייה ז’ירו בדקה ה 60 ולא בדקה ה 80.
עם ז’ירו ואמבפה במרכז ובראקולה ודמבלה בכנפיים, כל הרמה הייתה מסוכנת יותר משמעותית.

אבל השטיקים של דשאן לא עבדו וגם בדקה ה 85 עדיין ריחפה התחושה מעל שצרפת פשוט לא יודעת ללחוץ.
לא מכירה מה זה לא להיות פסיבית.
נבחרת עם אפס מעוף ותעוזה.

ולגבי אמבפה – למרות הפציעה הקשה, או אולי בגללה, טורניר נוראי למי שאיכשהו צריך להתחיל להוכיח שהוא באמת הטוב בעולם.

מעל כולם – אחד ומיוחד

לאמין ימאל נכנס אל דפי ההיסטוריה אל מול עינינו.
ייתכן מאד שאנו צופים ברגע זה בילד בן 17 שלוקח את ספרד אל זכייה באליפות אירופה.
ימאל, ביחד עם ניקו וויליאמס ואולמו הפכו להיות השלישייה המיוחדת ביותר בטורניר הזה.

הסטארבוי ימאל סיים את המשחק עם:

  • שער
  • 0.25 בישולים צפויים
  • 44 נגיעות בכדור
  • 23/29 מסירות מדויקות
  • 2 מסירות מפתח
  • 1/2 הרמות
  • 1/2 כדורים ארוכים
  • 1 יצירת מצב גדול להבקעה
  • 0/1 דריבלים – נתון מאד מעניין שמראה שימאל מאד בוגר בגישה שלו ולא כופה את המשחק על עצמו. מה שנקרא: Keeping it simple

והילד הפשוט הזה הוא ילד מיוחד.

ספרד בגמר היורו ובצדק מוחלט.
הצדק נעשה.
עכשיו נחכה ליריבה שלה בגמר – הולנד הכתומה או אנגליה האפורה.

2 תגובות
  1. יגאל כותב

    איזה משחק ענקקקק וסיכום לא פחות

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    ניסים אתה הטופ

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן