זוכה כדור הזהב הראשון – סיפורו של סטנלי מתיוס

מהחינוך למקצוענות בלתי מתפשרת, דרך מלחמת העולם השנייה ועד קבלת תואר אבירות מהמלכה

מדע, רפואה, טכנולוגיה. בנפרד, כל אחד מתחומים אלו הוא עולם שלם בפני עצמו. כאשר צוללים פנימה מגלים את החלקים הכלולים בהם ואת הרבדים והשכבות השונות המרכיבות אותם. כיום, כשמשתמשים בידע האנושי הקיים לנו בכל אחד מהתחומים ומחברים אותם יחדיו, ניתן להשיג תוצאות מופלאות במגוון רחב של אזורים, כשאחד מהם הוא הארכת קריירות של ספורטאים. ניתן לראות בעידן המודרני דוגמאות רבות של אתלטים שממשיכים לשלוט בענפיהם כשהם מתקרבים לסוף העשור הרביעי לחייהם ואף בתוך העשור החמישי. הבולטים ביותר הם רפאל נדאל (37) כריסטיאנו רונאלדו (38), לברון גיימס (39) וטום בריידי (פרש בגיל 45). בעבר תופעה זו לא הייתה נפוצה בלשון המעטה, ובודדים הספורטאים שהקדישו את חייהם למקצוענות הדרושה לשם כך. אחד מהם, שהגדיר מחדש את התפיסה לגבי מהי מקצוענות, הוא סטנלי מתיוס.

מתיוס נולד בשנת 1915 בעיר הנלי שבאנגליה והוא היה הילד השלישי מתוך ארבעה לאביו ג’ק, שהיה מתאגרף מקומי שנודע בכינויו “הספר הלוחם של הנלי” ושאף שסטנלי ימשיך את דרכו בעולם האגרוף. אביו היה האיש שהשפיע עליו יותר מכל, החדיר בו מסירות וזה שהנחיל בו את ההבנה הדרושה לכך שאם ירצה להגשים את חלומותיו, הוא יצטרך לעבוד קשה ולנקוט במקצועיות יתרה בכל אשר יעשה. כבר בהיותו בן 6 רשם אותו לתחרות ריצה מקומית, הימר עליו שיזכה וכך היה. משלב זה ואילך סטן הצעיר דגל בעשיית תרגילי נשימה עמוקה, התרחבות חזה, דילוג, והלך לכל מקום ברגל. כמו כן היה שומר על הרגלי תזונה נכונה שכללו צום וגמילה ובימי חמישי היה שותה אך ורק מיץ גזר לאורך היום.

עלייה לבוגרים בסטוק

למרות רצונו העז של ג’ק, ילדו בחר בסופו של דבר להתרכז בכדורגל. הוא התאמן במשך שעות ארוכות מדי יום, אם בבית הספר ואם בחצר ביתו, שכלל את יכולותיו ובלט במיוחד בשליטתו בכדור. כשהיה בן 15, הצטרף לסטוק סיטי כעובד משרד, לאחר שמנג’ר הקבוצה לחץ על אביו לוותר על ההצעות שקיבל ממועדונים אחרים כגון וולבס, אסטון וילה וברמינגהאם. בעונת 1931/1932 שיחק מתיוס בקבוצת המילואים של המועדון, שהייתה חובבנית. הוא ניצל את זמן המשחק שלו בה כדי לשפץ את יכולותיו, לשדרג את משחקו, ולהביא את תשומת ליבם של אנשי כדורגל אליו. למרות שהיה מחוזר על ידי מועדונים גדולים ברחבי המדינה, חתם הנער על חוזה מקצועני בסטוק כשהגיע לגיל 17. הוא ערך את הופעת הבוגרים הראשונה שלו במרץ 1932 ובה למד עד כמה מלוכלך יכולים יריביו לשחק, דבר שעזר לו להתמודד עם כך כבר בגיל צעיר ולהסתגל לצורת משחק בוגרת יותר. לקראת תחילת העונה הבאה מקצוענותו של השחקן באה לידי ביטוי פעם נוספת, כשהחליט להתאמן לבדו לקראת פתיחת המשחקים בזמן שחבריו לקבוצה שיחקו גולף. מעשה זה הוכיח את עצמו כאשר המאמן שיתף אותו ב-15 משחקים, כמות מספקת על מנת לזכות אותו במדליה על זכיית הקבוצה באליפות ליגת המשנה.

מתיוס המשיך לשחק עם הקבוצה בליגה הבכירה עד 1939, כשהוא מככב בצד הימני של ההתקפה. במהלך שנים אלו הוא הוביל את הקבוצה למיקומי שיא, בהם המקום הרביעי בעונת 35/36. יכולותיו של האנגלי עם הכדור היו מרשימות עד כדי כך שהוא זכה לכינוי “הקוסם”. כישרונו לא נעלם מראשיה של הנבחרת הלאומית, והוא ערך את הופעת הבכורה בה כשהיה בן 19, כאשר כבש את השער השלישי בניצחון 4-0 על ווילס. הוא ימשיך ללבוש את חולצת שלושת האריות במשך 23 שנים לאחר מכן, ובכך יהפוך להיות השחקן המבוגר ביותר אי פעם שהשתתף במשחק רשמי שלה. למרות זאת, סטן הופיע במדי הנבחרת בשני מונדיאלים בלבד, בתחילת שנות החמישים, כיוון שבוטלו משחקי גביע העולם בעת מלחמת העולם השנייה כשהיה בשיא כושרו.

בסוף עונת 36/37 עלו יחסיו של מתיוס עם המועדון בו גדל על שרטון. הוא קיבל בונוס נאמנות בסף 650 פאונד, אך מועצת המנהלים של המועדון התעקשה להוריד לו את הסכום ל-500 פאונד, מכיוון שבשתי עונותיו הראשונות נחשב כחובבן לפני שעלה לבוגרים. גישתה זו של מועצת המנהלים השאירה לו טעם חמוץ בפה, ושנה לאחר מכן, שבמהלכה סטוק ירדה ליגה והחיצים הופנו לעברו עקב כך שהשקיע יותר מדי מזמנו בשביל הנבחרת במקום הקבוצה, הוא דרש לעבור לקבוצה אחרת. בקשתו נדחתה אך הופצה בציבור, ובעקבות לחצים אדירים מתושבי העיר הוא החליט לקחת מספר ימי חופש כדי לקבל החלטה. כשלא הצליח להגיע לאחת כזו, ארגנו 3000 אוהדי סטוק מפגן תמיכה בו ובעקבות כך הוא השתכנע להישאר בקבוצה, ועזר לה לסיים במקום השביעי בטבלה של אותה עונה, כשהייתה האחרונה ששוחקה בכדורגל האנגלי עד לשנת 1946.

מלחמת העולם השנייה

כשפרצה המלחמה סטן הועבר לחיל האוויר המלכותי והוצב מחוץ לבלקפול כמדריך ספורט. הוא שיחק מספר רב של משחקים ייצוגיים עבור בלקפול וקבוצות אחרות כדי לבדר את החיילים יחד עם שחקנים גדולים אחרים כמו טומי לוטון, ווילף מאניון ורייך קרטר. נוסף על כך, הוא שיחק עבור קבוצות סקוטיות במשחקי צדקה ואף במשחק לא רשמי בנבחרת סקוטלנד, לעומת 29 כאלו במדי אנגליה. משמעות המלחמה הייתה שהקריירה של מתיוס הייתה בהמתנה בין הגילאים 24-30, אך הוא המשיך לשחק בעוד 19 עונות לאחר מכן.

אחד המשחקים האחרונים שערך בתקופת המלחמה היה מפגש בין סטוק לבולטון במסגרת הגביע האנגלי. המשחק הסתיים בטרגדיה במה שייקרא אסון ברנדן פארק כששלושים ושלושה בני אדם נהרגו ו-500 נוספים נפצעו. מתיוס שלח 30 פאונד לקרן האסונות ולא הצליח להביא את עצמו להתאמן במשך מספר ימים לאחר מכן.

נוסף על כך, אביו של מתיוס מת בשנת 1945, וכשהיה על ערש דווי ביקש מבנו שני דברים: לשמור על אימו ולזכות בגביע האנגלי.

לאחר המלחמה והמעבר לבקלפול

הכדורגל האנגלי חזר בזמן לעונת 1946–1947, במהלכה שיחק מתיוס 23 משחקי ליגה ותרם רבות ל-30 מתוך 41 שערי הליגה של המועדון. סטוק שחזרה את הישג השיא שלה כשסיימה במקום הרביעי בליגה, במרחק שתי נקודות בלבד מהאלופה ליברפול. היחסים בין המאמן, מועצת המנהלים של סטוק והכוכב היו תמיד חמוצים. מתיוס הגיש בקשת העברה שנייה, אשר מועצת המנהלים קיבלה בסופו של דבר והוא בחר בבלקפול כמועדון הבא שלו כיוון שעדיין גר באזור לאחר שירותו במלחמה.

“אתה בן 32, אתה חושב שאתה יכול להצליח לשחק עוד שנתיים?” שאל מאמן הקבוצה את מתיוס. עצם השאלה מוכיחה את מה שהיה נהוג באותה תקופה, כלומר לפרוש בסביבות תחילת שנות ה-30, ויחידי הסגולה היו אלה שהיו משחקים עד אמצע שנות השלושים שלהם. מתיוס הוכיח לכולם אחרת, ולא פרש לפני שציין את שנת היובל שלו.

בשנותיו בבקלפול היו למתיוס מספר הזדמנויות לקיים את הבטחתו לאביו ולהניף את הגביע האנגלי. בשנת 1948 הוא הפסיד עם הקבוצה בגמר למנצ’סטר יונייטד, אך למרות ההפסד הוא נבחר לשחקן השנה באנגליה. ב-1951 הגיעה הקבוצה למעמד בשנית, אך הפעם הפסידה לניוקאסל. לאחר ההפסד מתיוס שקל האם להמשיך בקבוצה כשלא ראה אופק לזכייה בגביע. מאמנו ראה את הדברים בצורה שונה ושכנע אותו להישאר בכך שאמר: “הרבה אנשים חושבים שאני משוגע, אבל למרות שאתה בן 37, אני מאמין שהכדורגל הטוב ביותר שלך עוד לפניך”.

כל ניסיונות העבר הכושלים התנקזו למשחק הגמר של עונת 1953. באותו משחק קיבלו הצופים את סטנלי מתיוס במלוא הדרו.

בלקפול פיגרה 1-3 במחצית השנייה, רק בשביל שמתיוס יחל בתצוגה מאזור הדקה ה-60 של המשחק. אלו היו שלושים דקות בהן קיבלו האוהדים את וינטג’ מתיוס, כשיצר שלושה שערים לחבריו שהפכו את תוצאת המשחק והביאו את הגביע לבלקפול. סטן זכה לקבל את טעם הניצחון המתוק שהבטיח לאביו וקיבל את מדליית זוכה הגביע שלו בגיל 38, שהוגשה לו על ידי המלכה החדשה אליזבת השנייה. המשחק נכנס להיסטוריה בתור ‘הגמר של מתיוס’. אומרים שהפעם היחידה שבה הוא שתה אלכוהול הייתה לאחר אותו משחק, כששתה שמפניה ישירות מהגביע.

הופעתו של מתיוס בגמר הזה הוכיחה פעם נוספת את מקצוענותו המופלאה אשר תמיד עמדה בראש מעיינו לאורך כל דרכו המקצוענית והונחלה לו על ידי אביו, שלו הקדיש את הזכייה בגביע. שחקנים אחרים בני דורו וגילו היו נוכחים בשלב שונה לחלוטין בחייהם באותה העת, אך סטן הוכיח שהוא קורץ מחומר אחר וששמירתו על גופו הביאה אותו למקומות שאף אדם אחר לפניו לא דרך בהם.

לאחר מכן ובמהלך עונותיו הבאות עם הקבוצה מצפון-מערב אנגליה, רמת הביצוע ויכולותיו של סטן נשארו יוצאות מן הכלל, כשהשיא הגיע בשנת 1956 כשנבחר לשחקן האירופאי הטוב ביותר לאותה השנה ולמעשה זכה במהדורה הראשונה של כדור הזהב כפי שאנו מכירים אותו כיום, והוא מחזיק בשיא עבור היותו השחקן המבוגר ביותר שזכה בפרס, ובפער גדול. כשנה לאחר מכן, בעודו מחזיק בתואר, נסע מתיוס לגאנה והשתתף במספר משחקי ראווה במדינה.

חזרה לסטוק

בגיל 46, חזר מתיוס למועדון נעוריו סטוק כשנרכש תמורת 3500 פאונד מבלקפול. במשחקו הראשון במועדון ההתרגשות הייתה כה גדולה עד שהגיעו כמות של כ-20,000 צופים יותר מבשאר משחקיה של הקבוצה. סטוק, מלאת השראה מחזרתו, זכתה באליפות הליגה השנייה ועלתה חזרה לליגה הבכירה של הכדורגל האנגלי. מתיוס הפך לשחקן המבוגר ביותר אי פעם ברמה זו ב-1965 כשהיה בן 50, והפך לשחקן הפעיל הראשון שקיבל תואר אבירות בארמון בקינגהאם באותה שנה, פעם נוספת מידיה של המלכה אליזבת השנייה.

באותה שנה פרש סטנלי ממשחק פעיל, ורשם נתון יוצא דופן בו הוא לעולם לא נרשם בפנקס השופט בלמעלה מ-700 הופעותיו במסגרות השונות, דבר המוכיח שהיה שחקן הגון שכיבד את יריביו.

היכל התהילה

הוכחה נוספת לגדולתו ולמעמדו של מתיוס בתרבות הכדורגל האנגלית בא לידי ביטוי עם כניסתו להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי בשנת 2002, כאשר נבחר להיכנס אליו בכינוסו הראשון עם היווסדו. כמו כן, הוא נמצא בהיכל התהילה של שני המועדונים בהם שיחק, בלקפול וסטוק סיטי, שבאצטדיונה נבנה גם פסל לכבודו. בהקדשה על הפסל נכתב: “שמו מסמל את יופיו של המשחק, תהילתו הנצחית והבינלאומית, הספורטיביות והצניעות שלו זכו לשבחים עולמיים. שחקן קסום, של העם, למען העם”.

ניתן לסכם את גדולתו של מתיוס על ידי הצגת השחקנים שהופיעו לשחק עמו במשחק הראווה שאורגן לכבוד פרישתו. לב יאשין, אוזביו, פושקאש ודי סטאפנו היו רק חלק מהשמות שהשתוקקו להתמודד מולו בפעם האחרונה. בובי מור, צ’רלטון, גריבס וארמפילד היו קומץ מכוכבי אנגליה שרצו להתייצב לצד אחד מהגדולים בכל הזמנים.

מתיוס מת בשנת 2000 בהיותו בן 85, ואפרו נקבר באצטדיון של סטוק. לאחר מותו, עשרות אגדות כדורגל ספדו לו, בראשות פלה שאמר שהוא “האיש שלימד אותנו איך צריך לשחק כדורגל”. שוער אנגליה לשעבר, גורדון בנקס, אמר: “אני לא חושב שלמישהו מאז היה שם נרדף כל כך לכדורגל באנגליה”, בעוד המגן הגרמני זוכה המונדיאל, ברטי פוגטס, העיר כי “לא רק באנגליה שמו מפורסם. בכל העולם הוא נחשב לגאון כדורגל אמיתי”.

נוסף על דברים אלה, גם סגנון המשחק של סטן זכה לשבחים רבים על ידי קולגות שלו. פרנץ בקנבאואר אמר שהמהירות והמיומנות של מתיוס גרמו לכך ש”כמעט אף אחד במשחק לא יכול היה לעצור אותו”. ג’ון צ’ארלס ציין כי “הוא היה מגביה הכדורים הטוב ביותר שראיתי אי פעם – והוא נאלץ להתמודד עם הכדור הכבד הישן”. ג’וני ג’יילס אמר כי “היה לו הכל – שליטה קרובה טובה, יכולת כדרור נהדרת והוא היה מהיר כברק”.

רשימת ההישגים של מתיוס והפרסים בהם זכה, כמו כן אמרותיהם של חבריו למקצוע, מספקים לנו עדות נוספת על גדולתו וחשיבותו לכדורגל האנגלי בפרט ולכדורגל בכלל. הוא היה הראשון להראות שבעזרת התמדה, הקפדה ומקצוענות בלתי מתפשרת, ניתן להישאר ברמה הגבוהה ביותר של הכדורגל גם עד גיל שנראה מופרך לחלוטין. חשוב לזכור שהוא עשה זאת בתקופה בה המדע, הרפואה והטכנולוגיה היו בפיגור של שנות אור לעומת מה שיש בנמצא היום. סטן הוא דוגמא למופת ומודל לחיקוי עבור כל ילד צעיר ששואף להגיע לרמות הגבוהות ביותר ועבור כל שחקן פעיל שרוצה להאריך את הקריירה שלו מעבר לכל דמיון.

אילו סטנלי היה משחק היום, עד איזה גיל היה מחזיק מעמד?

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    10 תגובות
    1. בר כותב

      להב זה תו איכות

    2. אלעד כותב

      איזה יפה אתה יודע לספר סיפור, לא הכרתי את מתיוס וכחובב כדורגל שמעמיק שעות בצריכת תוכן סביבו פשוט הכרת לי דמות אגדית חדשה והעמקת לי עוד את ידע הכדורגל, איזה כיף.

    3. אסף מוסקוביץ כותב

      שמע בן אדם איזה ידע מרשים ביותר,
      רואים שאתה משקיע חקר מעמיק ורציני…

    4. שון כותב

      הכתבות שלך הן עונג צרוף אחי, באמת.
      סטנלי מתיוס הוא דוגמא לכולנו…בכל תחומי החיים.

    5. אדי ברטל כותב

      סבי סיפר לי עליו לא מעט פעמים וסוף סוף התמונה הושלמה. כתבה מעולה לפתיחת הסופ״ש.

    6. דן כותב

      נפלא ומעורר השראה

    7. דרור כותב

      להב אתה פשוט גאון. הנושאים שאתה בוחר לכתוב עליהם והדרך שבה אתה כותב גורמים לי לחכות בקוצר רוח לסיפור הבא שתעלה. כל הכבוד לך ולאתר בולרז.

    8. דניאל כותב

      כתבה איכותית ממש מכל הבחינות מאוד נהנתי לקרוא ולהשכיל

    9. אריאל כותב

      איזה יופי של כתבה אין עוד תוכן כזה פשוט אלופים

    10. רועי כותב

      כל כך כיף לקרוא את בולרז ולהב.
      בנושא סטנלי – אגדה!

    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן